סיורים טיולים וימי גיבוש בערים רמלה ולוד
רמלה היא מרכז היהודים הקראים בארץ ובעולם, בעיר פועלת מועצת רבני הקראים ושוכן בה בית הכנסת המרכזי.
הקראות היא זרם דתי בעם ישראל שהתגבש במאה והם יהודים לכל דבר וענין.
המילה קראי באה מהמילה מקרא- הם מאמינים במה שכתוב רק במקרא, קראים רואים במשנה ובתלמוד מקראות מפי רבנים ואינם מאמינים בם.
קיימים הבדלים בתפישת האמונה בין הקראים לרבניים-גוי של שבת, ציצית, כסןי כיפה, מועדי חגים,מזוזה, ועוד…צמודים למילה הכתובה- בית הכנסת הקראי נטול ספסלים ומושבים,חליצת נעליים בכניסה,כריעה השתחוות ותפילה
במקורו שימש המסגד ככנסייה שנבנתה בתקופה הצלבנית, רמלה שהפכה לאתר צליינות צליינות חשוב בעקבות זיהוייה כרמה עירם של שמואל הנביא ויוסף הרמתי, הכנסייה כאן הוקדשה ליוחנן המטביל ונקראה יוחנן הקדוש.
יש בו 3 אולמות מקבילים,אולם תווך ושתי סיטראות, זהו מבנה בזיליקאי קלסי ואחד הגדולים ששרדו בשלמותם.
חלקה המוגבה של הכנסייה הואר בשני טורים של 14 חלונות שנבנו תחת כרכובי אבן .
בשער המערבי שהיה השער הכניסה לכנסייה –סגור היום כולל 3 קשתות ושלושה עמודים המרמזים על השילוש הקדוש.
האפסיס נמצא בצד המזרחי המחרב בצד הדרומי-מכה, מבחינים בקשתות מחודדות בתקרה –אדריכלות צלבנית.
מבחינים בכותרות קורינתיות, וקשתות מחודדות בתקרה –אדריכלות צלבנית.
מבחינים בכותרות מרפק- שתפקידים לבר בין הקשתות בתקרה לעמודי הקיר –סוג של תמך בין הקמרון לעמוד.
הממלוכים הפכו את הכנסייה למסגד על מאפיניו, ליד במחרב נמצא המינבר- דוכן הדרשן.
על הקיר צמוד למחרב לוח שעון דגיטלי המציין את שעות התפילה ושעת הזריחה, בעת השיפוץ הממלוכי באמצע המאה ה-13 נוסף צריח למואזין וגומחת תפילה-מחרב.
המסגד נקרא גם מסגד אל עומרי—ע"ש החליף עומר אלחטיב-במסגד מתקיימות תפילות קבועות בכל יום שישי.
על המשקוף בכניסה למסגד שתי כתובות:כתובות הלל לבייברס, האחת הגיע ממתחם המסגד הלבן האזור העתיק יותר,מתאר את כיבוש יפו ע"י בייברס.1268-1298- הכתובת השניה השמאלית מתארת את השיפוץ שנעשה במאה ה-13.
בכניסה חצר קטורה מבנה טהרה-ואדו למתפללים טרם כניסתם למסגד.המים זרמו לואדו בתעלה מבאר שנמצאה ליד חאן חילו וסיפקה גם מים לחמאם.
ניתן לראות קטע מצינור חרס שהוליך את המים- בכניסה יש מבנה קברשייח בעל כיפה המזוהה במסורת המוסלמית כקברו של שהאב אדין קצין בכיר בצהא צלאח אדין שנהרג בקרב קרני חיטין.
לשיהאב אדין מיוחס גם מקאם שאהב אדין בנצרת הידוע בכינויו מסגד המריבה, המקום היה למרכז ביקור יעליה לרגל עד 1987 עד האינתיפאדה הראשונה.
מנזר סיינט ג'ורג'-
נבנה לראשונה במאה ה-12 ומשמש מרכז דתי לעדה היוונית אורתודוכסית-במתחם הכנסייה כנסייה המוקדשת לגורגיוס הקדוש.
מחשב לפטרון של הכנסייה היונית אורתודוכסית, לפי המסורת הנוצרית נולד בלוד וידוע כאיש שהרג את הדרקון, משקוף הכנסייה חקוק תבליט- גורגיוס הקדוש רכוב על סוס ונועץ את חניתו בלוע הדרקון.
הכנסייה הנוכחית נבנתה מאה ה-19-על דלת חזית הכנסייה סמלם של אחוות הנוצרים האורתודוכסים.
כנסיית יוסף הרמתי הקתולית-
רמלה ב 1099נכבשת עי הצלבנים ללא קרב-הם מזהים את רמלה עם רמה המקראית מקום מושבו של שמואל הנביא.
בנוסף מזהים את המקום כמקום מגוריו של יוסף הרמתי, יוסף הרמתי הוא אשר קבר את ישו מיד אחרי צליבתו בקבר ששבעלותו.
מכאן שהאתר הפך להיות קדוש לנוצרים משני הטעמים שצוינו, בשנת 1396 הקימו כאן נזירים פרנציסקנים רובם מספרד שהיו מופקדים על משמר ארץ הקודש.מנזר ואכסנייה, בשנת 1902 לאחר שקנו את הקרקע סביב האכסנייה בנו את הכנסייה המרשימה שאנו רואים היום, הכנסייה נקראת עש יוסף ונקדימון-שני יהודים שעל פי המסורת הנוצרית הורידו את ישו מהצלב וקברוהו.
מסופר שנפוליאון בדרכו לכיבוש יפו התאחסן באכסנייה וכשהמואזין העירו ירב בו מאקדחו, במבנה האכסנייה הישנה ניתן לראות את החדר בו התגורר נפוליאון לאחר שכבש את רמלה 29 לפברואר 1799.
בין יצירות האומנות שבכנסייה נמצא ציור מקורי של הצייר האיטלקי טיציאן-הורדת ישו מהצלב, בסוף המאה ה19 נפתח במתחם בית ספר –טרה סנטה-בו לומדים ילדים נוצרים ומוסלמים עד היום.
בחומת הכנסייה נראית המשרפייה –לשאוב אויר. זוהי שיטה לצינון האויר על ידי הנחת צינורות חרס בצורת משולש, הגלילים מאפשרים מעבר אויר ורוח.
המסגד הלבן והמגדל הלבן ברמלה-
מתחם המסגד הלבן שוכן במרכז רמלה הקדומה, רמלה התחילה ממש מכאן, המסגד הלבן נבנה לראשונה עי סולימן במאה ה- 8 .
המסגד היה מסגד חצר שעיקרתפילותיו נעשו בחצר המסגד, השרידים הקיימים הם מן המאה ה12. עת חודש לפי פקודת צלאח אדין.
המסגד הלבן בפועל הוא חורבות המגדל שהוקם לצידו בתקופה הממלוכית ממש לא…לבן…הסטוריון ירושלמי מהמאה ה10 מציין כי המסגד מהודר יותר מהמסגד בדמשק ונקרא הלבן.
לבן-מסלע הקירטון- כנראה שהובא ממחצבות בית גוברין-כדי להתגבר על בעיות המים בנו בורות מים רבים ואמת מים שובילה מים מאזור תל גזר.-עין ירדא-11 קמ אורכה.
ניתן למצוא את שרידי האמה צמוד לכביש 6 ליד מחלף נשרים, ברעשי האדמה של השנים 1033ובמיוחד 1068 נהרסת רמלה בכלל והמסגד בפרט- הסלגוקים יבנו את רמלה החדשה בעיר העתיקה של היום, המגדל הלבן מתנשא לגובה של 30 מ.
המגדל נבנה בהוראת הסולטן הממלוכי אל מלכ אל נאצר. 1318-יתכן ושמש כמגדל תצפית,ישנם שחושבים שנבנה כמינרט ששימש את המואזין-ברחבה שבין המגדל לשרידי המסגד מצויים שלושה מאגרי מים תת קרקעיים שקיבולם נאמד על כ6400 מטר קוב.
שניים מהם נבנו במאה ה8 ומימהם ניזונים מאמת המים שהגיעה מתל גזר.
בריכת הקשתות ברמלה-
בריכת הקשתות נחפרה בתקופתו של ארון אל ראשיד 763-809-זהו החליף ה-5 מבית עבאס, המבנה הושלם ב -789.
זהו המבנה היחידי שניתן בודאות לשייכו לתקופה העבסית-זהו החליף ה-5 מבית עבאס, המבנה הושלם ב789.
עומקה מטר בודד ונפחה 5700 מטר קוב- הגג נתמך עי שלושה טורי עמודים, בכל טור 5 עמודים, בין כל זוג עמודים קשת תומכת.
זהו המקום הקדום ביותר בארץ לקשת מחודדת דגם זה של קשת אומץ עי הצלבנים.נדד עמם לאירופה –הקשת הגותית.
בתקרה שורות של אשנבים שדרכם נשאבו המים בעזרת דליים וחבלים.
הבריכה נקראת גם בריכת הלנה הקדושה עש הלנה אם קונסטנטינוס שבקרה בארץ 326, בימי החורף הבריכה עולה על גדותיה ומימיה נשאבים החוצה, כשהעיר גדלה בנו את מאגר הקשתות במסגרת של בניית מאגרי מים רבים לצרכי העיר.
ניתן לבצע שייט בין העמודים במסגרת הסיור, המאגר הינו בור מים משודרג וכשכזה ניתן למצוא ציפוי טיח על הקירות למניעת חלחול.
הבריכה מקורה למנית התאיידות המים ושימורם- במקום זה צולם הסרט חסמבה. בשנות השישים.
גן ההגנה ברמלה-
כט בנובמבר 1947 רמלה ולוד מחוץ לגבולה היהודי של ארץ ישראל, עם כניסת המנדט הבריטי מתבצע תכנון מתוכנן של רשת מסילות ברזל לוד במרכז צומת מרכזית.
20 שנה מאוחר יותר יבנו הבריטים בלוד את שדה התעופה שלהם הקיים עד היום, בעקבות חשיבותה של לוד בעיני הבריטים מואצת התישבות ערבית בלוד ורמלה.
האצל מנסה מס פעמים לכבוש את לוד ורמלה ללא הצלחה, במבצע דני לשחרור לוד רמלה לטרון מצליחם לכבוש רק את רמלה ולוד.
לוד נכבשת תוך כדי אבידות גבוהות לשני הצדדים כולל עשרות הרוגים ערביים בתוך מסגד שפוצץ..
רמלה נכבשת ללא קרב לאחר ששומעים ועדים לטבח בלוד, הלגיון הירדני מחליט לשים את יהבו על לטרון ולותר על לוד ורמלה.
לפי יגאל אלון הוסכם כי הלגיון יטפל בפליטי לוד רמלה, פליטי לוד רמלה נודדים מזרחה לגדה ולמחנות הפליטים בירדן.
גן ההגנה מנציח את לוחמי ההגנה שכבשו את רמלה, ישנה בלוד אנדרטה מפוארת גם ללוחמי האצל.
המוזיאון העירוני נפתח בשנת 2001 בבנין היסטורי ששמש מ1922 את ערית רמלה תחת השלטון המנדטורי.
המוזיאון העירוני מתעד ומציג את תולדות העיר למן הקמתה במאה ה 8 ועד ימינו, המוזיאון כולל 6 חדרי תצוגה.
חיי היומיום- מסחר אומנות והמקם האתני,מבחר מטבעות ומטמונים,מלחמת השחרור,אוהל מעברות משוחזר,חדר הנציה יד לבנים.
מטמון הזהב כולל 376 מטבעות זהב טהור מהתקופה העבסית שנטבעו ברחבי העולם האיסלמי, המטבעות מלמדות כי המטבע היה אחיד בכל שטחי האמפריה, מטבעה הייתה גם כאן ברמלה.
בשנת 304 רדף הקיסר דיוקלטינוס את הנוצרים, חייל בשם גאורגיוס סרב להשתתף בהקרבת הקורבן לקיסר כי הוא הצהיר על נוצריותו, הקיסר ניסה לשנות דעתו ומשא הצליח ערף את ראשו, גורגיוס ופך להיות מרטיר עם הכרזת הנצרות כדת רשמית.
מסורת מספרת שגורגיו הרג את הדרקון שהשתלט על עיר ממלכה.ודרש שיקריבו לו קורבנות כולל בת המלך.
גאורגיוס הפך להיות פרטונם של מדינות רבות וערים בעולם הנוצרי, קדוש מקומי לעיר לוד בה נולד- הפטרון של פלשטינה ופטרון יורדי הים..
פטרון הכנסייה היונית אורתודוכסית.- ופטרון אנגליה, מזוהה עם אלחדר —אליהו הנביא- יום מותו נחגג ב23 לאפריל, בלוד ב2 לנובמבר לפי הלוח היוליאני..היום בו שב ראשו לעיר.
זהו אתר חובה לצליינים אורתודוכסים ואנגליקנים, הארכיטקטורה של האולם נראית שונה-מבנה רוחבי במקום אורכי,בדכ 3 סיטראות כאן רק 2.
הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, נהרסה בתקופה הפטימית- נבנתה מחדש בתקופה הצלבנית, בשנת 1177 הרס צלאח א-דין את הכנסייה, בתקופת הממלכה הצלבנית השנייה נבנתה הכנסיה שוב, 1266 בייברס הורס אותה ובונה על חורבותיה מסגד.
במאה ה19 היונים אורתודוכסים מצליחים לקנות ולרכוש את השטח ולבנות את הכנסייה הנוכחית, כשהם משפצים המסגד כבר קיים ומגביל את השיפוץ לפיכך הכנסייה אסימטרית ביחס לכנסיות אחרות.
בקריפטה מוצג קברו של גורגיוס –ראשו, ליד האיקונסטזיס שרידים מעצמותיו של גורגיוס, בכניסה בתוך תא זכוכית מוצגים שלשלות גורגיוס שלפי המסורת כשכרכו אותם סביב חולים בכנסייה אחרי יממה נרפאו.
במפת מידבא 2 כנסיות אחת המוקדשת לנס ריפוי המשותק בלוד ע"י פטרוס ואחד של סנט גורג.
גשר ג'ינדס לוד.
נמצא צפונית לאזור ההיטק של לוד.-הגשר נמצא על ערוץ נחל זייתן הנשפך לנחל איילון.
זהו גשר ממלוכי שנבנה על ידי בייברס, בצמוד לגשר סמלו של ביברס אריה המשתעשע בעכפר המצוי בכפות ידיו.
בדרך מיפו לירושלים חייבים לעבור את נחל איילון .הגשר נשמר בשלמותו וכן הכתובות 2 במספר .
הכתובות משני צידי הגשר המציינות את בונה הגשר והשנה-בייברס 1265-הגשר בנוי על קמרונות עבסיים מבגדד.
הקמרונות מחודדים ורחבים,בתחתית הגשר 2 מפצלי זרם המרחיקים את הזרם מן האומנות ומובילים את המים למעברים בצורה שווה.
מקור שמו של הגשר הכפר גינדס שעליו יושבת היום גינתון.
בית העלמין הבריטי ברמלה-
בכניסה מצוינות 2 ציונים- האחד כי ערית לוד נתנה את השטח לטובת בית הקברות, ושהקבורים כאן קבורים בין השנים 1914-1918
1939-1945.
נמצא כאן קבר אחים של קורפוס החיל המצרי קברי ילדיהם של חיילים בריטים שהיו בארץ. קבר של החייל הארי פוטר 2 הסרגנטים שנתלן עי האצל ,חיילים יהודים ששרתו במסגרת הבריטים.
ההחלטה הבריטית לבתי קברות כאלו באה נהעובדה שחילהם נהרגו מסביב לגלובוס ואין הם יכולים לבצע שינוע גופות.
קושי טכני וכלכלי נהרגו מעל מליון חיילים בריטים-החלטת ממשלת בריטניה כל חייל יקבר במקום שנהרג.
ישנם מעל 2000 בתי קברות כאלו בכל רחבי העולם, נלקח אדריכל נוף בריטי והתקבלה ההחלטה איך יראו בתי הקברות
אין קבר-יש מצבה-כיתוב אחיד-כל המצבות ערוכות כמו חיילים במסדר-באינפלו כ 10 אלפים חיילים בריטים.
בארץ 5 בתי קברות בריטיים- בש, רמלה, חיפה, ירושלים שניים- בתלפיות אפר של החיילים ההינדים, בהר ציון.
הטקס המרכזי תמיד יתקיים ברמלה.
התאריךהקבוע יום סיום מלחמת העולם הראשונה-11.11 שעה 1100-תמיד ביום ראשון או הקרוב ביותר לו.
השנה יתקיים ב 8.11.
הטקס מתקיים ליד המזבח העטור בפרחים רבים,טקס השכבה נוצרי,אחריו טקס מוסלמי,ואחריו יהודי- 3500 חיילים וילדים קבורים כאן, מתוכם 905 מצרים כפריים שנחטפו ועבדו עבודות כפייה לטובת הצבא הבריטי.
מבחינים ב5 סוגים שונים של מצבות-לאומים, ילדים…
סיפורם של הקראים:
היהדות הקראית היא זרם ביהדות.
הקראים והיהדות הרבנית הם שתי תפיסות הלכתיות שונות, לקראים מס כינויים נספים-בני מקרא,בעלי מקרא,תנכיים. ענניים.
על הפילוג בין קראים והפרושים יודעים מהתקופה שאחרי חורבן בית שני.
הקראים מאזומעולם האמינו רק בסמכות המחייבת של התנך ודחו את האמונה בתורה שבעפ.דומים לתפישה הצדוקית.
במאה ה8 עולה מנהיג בשם ענן בן דוד מראשי הגולה צאצא לבית דוד שמבקש מהשלטונות המוסלמים לא לאפשר לראשי הישיבות-גאונים לרדוף את הקראים.
בשנת 1099 עם הכיבוש הצלבני הקהילה הקראית בישראל חרבה ונדדה לאיסטנבול, במאה ה12 עובר המרכז הקראי מאסיה לאירופה,וכן קהילה גדולה בקהיר.
לקראת המאה ה20 ריכוזם מצמצם לריכוזים בודדים- מצרים, חצי האי קרים,מז אירופה –פולין ליטא.
בעוד הקראים במז אירופה טיפחו מנהגים מקומיים קראי מצרים קשרו את גורלם במצרים וראו עצמם כיהודים לכל דבר.
בתוך עסק הביש של 1956 היה דר משה מרזוק מנהיג המרגלים היהודים קראי ונידון למוות, לפי ראש העדה מס הקראים בישראל הוא כ 40 אלף, בעולם חיים עוד כ10 אלפים קראים.
הקראים משתלבים בכל תחומי החברה הישראלית ומשרתים בצהל.
אמונה- מסורת-
המוטו- לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמור-דברים, כלומר אין להוסיף לדברי התנך ולא להוסיף ובטח שלא פרשנות.
את התורה שבעפ לא מקבלים כי—לא יכול להיות שאלוהים יתן 2 תורות הסותרוזו לזו.
ההבדלים העיקריים- גוי של שבת-גוי הוא גר תושב הזקוק למנוחה ביום השבת כפי שמצווה בעשרת הדיברות.
חנוכה- לא מצויינת במקרא- לא חוגגים.
לוח השנה- משמרים את ראיית הירח,לא מקבלים את החישובים המתמטיים, יתכנו הבדלים בעתות החג בינם לבין הרבניים
פסח- לא מקבלים את המגבלות של ימים אסורים כולל יום כיפור, פסח יחוג תמיד ביד בניסן יום כיפור בי בתשרי שבועות תמיד ביום ראשון שאחר השבת.
לא מקבלים את האיסור של לא תאכל גדי בחלב אמו –מה קורה עם עופות?
צום ט באב-בתנך כתוב כי נבוכדנצר צר ב7 לחודש אב ובעשרה לחודש כבש והרס את בית המקדש, לפיכך הם צמים בשני מועדים אלו אבל לא בט באב.
לא שמים תפילין,מזוזות בצורת עשרת הדיברות ללא קלף-המצוה בתנך מטפורית בלבד.
ציצית- קושרים פתיל תכלת בכנף כמצווה בספר במדבר, בית המקדש מתפש כמקדש מעט-רדוש כמקדש.
חולצים נעליים לפני הכניסה, בית הכנסת ללא ספסלים ומושבים
כורעים משתחווים ומתללים- מאד דומה לצורת המסגד ואופן התפילה האם ישנה השפעה איסלמית שמא הקראים השפיעו על האיסלם ?
כיסוי ראש- רק בבית הכנסת, שויון מוחלט לאשה מותר לה להעיד,לפתוח תיק בפני בית הדין הקראי.
יכולה לשמש במשרות לא אופייניים לרבניים. –מוהלת,שוחטת, לא מקבלים את האמירה-ברוך שלא עשני אישה….מאמינים בברוך הבוראני בצלם אנוש.
טהרה- לא מאמינים במקואות אלא במים זורמים הנקיים יותר.
תפילה-פעמיים ביום כנגד 2 הקורבנות של הכבש התמים פעמיים ביום.
שלוש יסודות להלכה הקראית-כתוב, היקש- הסקת מסקנות מתוך הענין,סבל הירושה- מסורת שעוברת מאב לבן –שחיטה מילה..
בארץ 40 אלף קראים –אשדוד, רמלה, רנן, מצליח, אופקים, בש, ירושלים, רשלצ, להציג מפה.
ניתן להיות קראי גם אם לא נולדת קראי בתנאי שתלמד את המצוות- אין צורך במבחנים.
הרב עובדיה יוסף התיר להתחתן עם הקראים בתנאי שיקבלו את המצוות הקראיות.
הקראים התחכמו והתירו אף הם להתחתן עם הרבניים בתנאי שימלאו את המצוות…הקראיות…
הן ברמלה והן בלוד אפשר למצוא על 100 מטר מרובע זה לצד זה מוסלמים , נוצרים, קראים החיים זה לצד זה בכבוד ובהערכה הדדית.
- לסייר ולטייל עם "חיבורים וטיולים בישראל"- סיורים בארץ ישראל.