ישו בהר הזיתים ובהר ציון ירושלים

 

מסגד העלייה / קפלת העלייה

מתחם מסגד, מוחזק ע"י מוסלמים משנת 1187 (סלאח א-דין האיובי). מכאן עלה ישוע השמיימה, 40 יום לאחר התחייה. מסוף המאה הרביעית, תקופה ביזנטית, מציינים כאן את מקום העלייה.

הלנה, אימו של קונסטנטינוס, מזהה את המקום הזה כמקום העלייה. (הלנה בנתה את כנסיית המולד (מקובל על כולם), כנסיית הקבר והתחייה, אלוני ממרא). זו פסגת הר הזיתים, יתכן והפסגה מייצרת מקום סמלי לעלייה. זהו אתר מרכזי, המקום החשוב נמצא במרכזו. רואים שרידים צלבניים, נראה שעשו שימוש משני באבנים ביזנטיות. כל דבר שהצלבנים בונים, הוא מבצר. קיימים 2 מתומנים, החומה והקפלה. הקפלה צלבנית שהייתה פתוחה לשמיים, קשת עם עמודים דקים אפורים עם כותרות צלבניות עם ענפי דקל/אקנתוס וגריפונים. הקשתות מולאו בקירות בתקופה מאוחרת, בימי צלאח א-דין.

בתוך הקפלה (3 באיור) טביעת רגל באבן, מאמינים שזו טביעת רגלו של ישוע, משם עלה השמיימה. כיפת הקפלה מוסלמית.

פאטר נוסטר –  Pater Noster

נוסח תפילה יהודית עתיקה, אבינו שבשמיים. התגלגלה אלינו דרך הברית החדשה.

ישוע מלמד את תלמידיו רזי עולם, איך הם ידעו שהגיע יום הדין, ואת תפילת האדון, תפילה פשוטה שיכלו ללמוד בעל-פה.

בתקופה הביזנטית זו הכנסייה שבונה הלנה על הר הזיתים:

אלה-אונה, כנסייה עצומה, אין שרידים ממנה, כניסת הצרפתים בסוף המאה ה-19, בזכות אורלייה דה-בוסי, על מנת לקיים כאן מסדר נזירות כרמליתיות. אלו נזירות סגורות, שאינן יוצאות החוצה מהמבנים.

ב-1920 מנסים לשחזר את הכנסייה הביזנטית של הלב הקדוש, ע"י צרפת בכספי תרומות. צרפת רואה את עצמה כמייצגת הקתולים בארץ הקודש, בפני השלטון העותמני, הכנסיה מוחזקת ע"י הצרפתים.

מתחת לכנסייה מערה עם שרידים ביזנטיים, קריפטה. אומרים כאן את תפילת האדון, במזרח אפסיס מתקופות ביזנטית וצלבנית. מתחת, המשך המערה עם קברים מהמאה ה-1.

הר הזיתים

בדרך, בעלייה להר הזיתים, ניתן לבצע עצירה עם תצפית למזרח, למדבר יהודה. זו עצירה מומלצת לצליינים.

על פסגת ההר, כפר א-טור, יהודים עולים להר הבית מצפון, דרך הבקעה, ועולים דרך המורדות המזרחיים של הר הזיתים.

הר הזיתים מביא את החיבור בין המדבר לארץ הנושבת, העיר. ייסוד 3 הדתות המונותיאיסטיות נוצר במדבר, המדבר משדר טוהר. הר הזיתים מצטייר לחיבור בין הארצי לשמימי.

יש בהר הזיתים חיבור בין המתים לבין החיים. בית הקברות מתפקד כמקום קבורה מחוץ לעיר מזה 5,000 שנים.

זהו אותו מקום בו מתחיל השבוע האחרון של ישו, ובו הוא עולה השמיימה. ישוע נכנס מהר הזיתים לירושלים, הקימה לתחייה תהייה בהר הזיתים, והעלייה השמיימה מהר הזיתים.

הר הזיתים נזכר במקורות היהודיים הבאים: זכריה י"ד, במדבר י"ט, שמואל ב' ט"ו, 30, בהר הזיתים משיאים משואות בתקופת בית I לציון ראש חדש, כדי שיראו למרחוק.

הלכות – אפר הפרה האדומה – שריפת הפרה האדומה נעשית על הר הזיתים, כאשר פני הכהן הגדול מול קודש הקודשים. המיקום בו זה נעשה, הוא במקום קפלת העלייה של היום.

זכרייה י"ד – (לפרוטסטנטים). חג הסוכות, המשיח בפתח. בהושענא-רבה עושים

בדגש נוצרי צריך לדבר ולהראות את השבוע האחרון של ישו.

ביום א' ישוע עובר בחמור מבית פג'י דרך אזור כנסיית העלייה, ויורד בהר. באזור האדון בוכה – דומיניס פלביס, צופה על בית המקדש (בית שני), ובוכה על חורבן הבית. ישו נכנס להר הבית, כניסה קלאסית משערי חולדה. בכל יום ישו נכנס להר הבית, הופך שולחנות, וחוזר בכל לילה לישון באל-עזריה. יום ה' בערב, סעודת הפסח, הסעודה האחרונה בהר ציון. יורד לגת שמנים, מתפלל, מוסגר לשומרי הסנהדרין. ישו נלקח לבית הכהן הגדול קייפא, במורדות הר ציון, כנסיית סט. פטר אין-גליקנטו. ביום ו' בבקר מוסגר לפונטוס פילטוס, הנציב הרומי שיושב באנטונייה (בי"ס אל-עומרייה של היום). הולך עם הצלב דרך הוויה דולורוזה אל אזור כנסיית הקבר.

מערת הבגידה

זהו המקום שישו הגיע מיד אחרי הסעודה האחרונה, הוא לוקח איתו את 3 תלמידיו המועדפים פטרוס יעקב ושמעון ומציע להם להתפלל איתו.

תפילתו תהיה תפילת היגון שכן הוא יודע את התוכנית האלוהית ושותף לה..בקוב יעצר ויעל כקורבן…גם כשהוא יודע מראש על שיקרה אותו ברגע שלפני הגוון האנושי שבו משתלט עליו והוא קודר ומפחד קמעה..

ההנצחה לתפילותיו תונצח בכנסייה שליד כנסיית היגון- כנסיית גת שמנים, על הריצפה במערה שרידי פסיפס פשוטים .

 

יש גם קברים רבים מתחת למערה בצד האחורי נחשפו גלוקסמאות השייכות מבחינת תיארוכן למאה הראשונה תקופתו של ישו.

בתקרת המערה כוכבים שכן האירוע היה בלילה, תאורת הכוכבים עשוייה בפרסקו בצורת פרים.

עד המאה ה19 המקום שימש כאורוו על ידי המוסלמים, רק אחרי המאה ה19 משנרכש המקום על ידי הפרנציסקנים הם השמישו מחדש עד ימנו והפכו את המקום לכנסיית הנצחה.

כנסיית מערת הבגידה נקראת גם מערת התלמידים.וגם המערה של גת שמנים.

המסורת מזהה את המערה בנחל קידרון עם המקום אליו היה נוהג ישו ללכת להתפלל.

זהו המקום בו שוחח ישו עם תלמידיו טרום תפישתו וצליבתו.

עדיות לכך ניתן למצוא בכתביו של אסביוס משנת 330 לערך.

וכן בכתביו של הנוסע מבורדו בשנת 333.

עדות מאוחרת יותר נכתבה על ידי הקדוש גירולמו 386 וכן על ידי אגריה.

אגריה מספרת על מערה שהייתה במקום בו ישו  נהג היה להתפלל.

מעל המערה היא מוסיפה נבנתה כנסייה.

שני ממצאים שנתגלו מהתקופה העתיקה בחפירות שנערכו בשנת 1956 באר עם תעלות ושרידי גת.

שרידי התל נמצאים מתחת לרצפת הכנסייה אל הגת היה מקושר בור שנחפר בסלע.

המקום הפך לבית קברות במאה החמישית.

מבית הקברות הביזנטי נותר חלק מכתובת מוזייקה מהמאה הרביעית-

אלוהים תן להם לנוח בשלום…

 

כנסיית היגון / כל העמים / גת שמנים

 

גת שמנים, מציין מקום גיאוגרפי. כל העמים מציין 12 מדינות שתרמו ב-1918 כל מנת לבנות את הכנסייה הנוכחית. היגון, מבוסס על הברית החדשה.

הכנסייה נבנתה ע"י ברלוצ'י, ונחנכה ב-1924. אחרי מלחמת העולם הראשונה נוצרה אחווה עולמית, שלווה וכו'. כל מדינה שסייעה בבניית הכנסייה, מונצחת בכיפה בתקרת הכנסייה. יש 12 כיפות.

היגון, ההסגרה, והמעצר של יום ה' בלילה, ישוע מבקש להסיר ממנו את כוס היגון. ישו קורבן, ולכן מתחנן על חייו. היגון מחזיר אותנו אל הפן האנושי של ישוע.

הגמלון הוא פסיפס, מתחת לצלב דמות מכונפת, עם משולש מאחור, דמות האב, מחזיק שלט. מתחת ישוע בפנים מיוסרות, מתחנן על נפשו. מימין דמות מלאך מחזיקה לב קדוש, ליבו של ישוע. מימין, היגון של כל המאמינים. אין להם למי לפנות לפתור את יגונם. משמאל, מלומדים וחכמים מחזיקים שלט IGNORATIO – בורות. שליחתו של ישו מסתיימת. הכתובת על הפסיפס בחזית הכנסייה: "אשר בימי היותו בבשר הקריב תפילות ותחנונים בצעקה גדולה ודמעות לפני מי שיוכל להושיעו ממוות ויעתר לו מפני יראתו".

על ארבעת האומנות, 4 האוונגליסטים. על דלת הכניסה סמלי האוונגליסטים. סורגים.

הכנסייה משרה עצב. מעל האפסיס גביע היגון. באפסיס במרכז הבמה, מול המזבח, משולב סלע האם, "סלע הייסורים", עליו הוא נשען ביגונו.

ביזנטית מימי תיאודוסיוס הראשון, שנת 380. בזיליקה זו הייתה קטנה מהמבנה של היום. כנסייה זו נהרסה בכיבוש הפרסי בשנת 614. הבזיליקה הצלבנית נבנתה במאה ה-12, ונהרסה בסביבות שנת 1200. ברצפת הכנסייה הנוכחית משולבים שרידי פסיפס ביזנטי.

12 האומות שתרמו לבניית הכנסייה: בצפון – מקסיקו, צ'ילה, ברזיל, ארגנטינה. באמצע – בריטניה, ספרד, צרפת, איטליה. בדרום – ארה"ב, גרמניה, קנדה, בלגיה. מאחורי האפסיס, משמאל לימין – אירלנד, הונגריה, פולין.

עד למאה ה 7 הצביעו על קברו של דוד בבית לחם אך בשלהי אותה מאה נדדה המסורת אל מתחת לאולם הסנקולום.

הדבר מבוסס כנראה על דברי פטרוס האומר קברו של דוד נמצא עמנו. מעשה השליחים ב כט.

המוסלמים אמצו מסורת זו החל מהמאה ה9 וכך הפך המקום למקודש לשלושת הדתות.הכנסייה –כנסיית גבירתנו מרים של הר ציון  שהוקמה ושופצה על שרידי אגיה ציון מהתקופה הביזנטית הוחרבה בשנת 1219 על ידי האיובים-אל מאליק עיסא כחלק מחורבן כללי של ירושלים.

באותה תקופה החריבו ונחרבו גם חומות העיר, האיסלם שהאמין במלך דוד או כפי שהם קוראים לו הנביא דאוד בעת ההרס של המקום לא פגעו במבנה המזוהה כקבר דוד דבר שהציל גם את המבנה של הסעודה האחרונה שמעליו.

לא ברור עד היום אם אכן הקבר הוא קברו של המלך דוד שכן התנך קובע כי נקבר בעיר דוד שהיא ממש לא המקום המזוהה היום עם הר ציון.

היום המקום משמש מקום מריבה בין היהודים לנוצרים. האזור שמעליו פעיל על ידי הנוצרים שנאסק=ר עליהם לערוך טקסים בחדר הסעודה האחרונה.

היהודים הממקומים למטה ואשר אמצו את האמונה כי אכן זהו קבר דוד המלך אינם רואים באהדה את התכנסותם של הנוצרים בקומה שמעליהם.

חדר הסעודה האחרונה – Cenaculum) Last Supper Room קֶנַקוּלוּם)

 

מרכוס י"ד, סעודת הפסח. 2 מתלמידי ישו מחפשים מקום לזבח הפסח, ע"י מציאת נושא כד מים (נושא כד המים מקשר אותנו לאיסיים). הוא מובילם למקום. רחיצת רגלי השליחים, יוחנן י"ג. זהו מקום מפגשו האחרון של יֵשׁוּ עם תלמידיו, בו סעד עמם את סעודת ליל הפסח, הִבְרָה אותם בלחם ("זהו גופי") ואח"כ השקה אותם ביין ("זהו דמי"). מטכס זה יצא הסקרמנט המרכזי של הנצרות. זוהי הפעם הראשונה שנעשה טכס נוצרי.

פנטקוסט, מעשי השליחים ב'. בקצה המזרחי של הכנסייה, הקַפֶּלָה שֶׁל רוּחַ הַקדֶשׁ, בו אירע, לפי המסורת הנוצרית נס חג השבועות, ירידת רוח הקודש על השליחים, כך שהם דיברו בלשונות שונות. יש קפלת ירידת רוח הקודש מאחורי הדלת, הקפלה נפתחת פעם בשנה בטכס הפנטקוסט כחלק מהליטורגיה. מעשי השליחים ב' 14, כיפא מסביר לאנשי ירושלים שהשליחים המדברים בלשונות שונות אינם שיכורים. הפנטקוסטלים משחזרים קטע זה כל יום.

לאחר התחייה ישוע מגיע לכאן כשהשליחים ישבו כאן, והראה להם את הסטיגמטות. ישוע מעניק להם את השליחות, כל אחד מהשליחים הופך להיות כהן בפני עצמו.

כל מה שנראה בחדר הוא מהתקופה הצלבנית. הפרנסיסקנים החזיקו בחדר משנת 1335 ושיפצו אותו למקום מפואר ביותר. בזמן השלטון העותמני גם היהודים רצו להחזיק במקום, הפרנסיסקנים לא רצו לוותר. העותמנים שהתייאשו ממאבקים אלו, גירשו את הפרנסיסקנים.

בחדר הסעודה האחרונה בקיר הדרומי, גומחת ־תפילה מוסלמית (מִחְרַב)

וכתובת ערבית (1524) המציינת את שמו של הסֻּלְטָן סֻלֵימָן הַ־2 והפיכת המבנה למסגד, אחרי כיבושה של יְרוּשָׁלַיִם בידי המוסלמים. באחד החלונות פסוק מ'אֶל־קֻרְאָן' בשבחו של המלך דָּוִד. לאחר גירוש הפרנסיסקנים, יושבו סופים (המיסטיקנים שבאסלאם) ב-1538. משפחת דג'אני מאצילי מזרח ירושלים, קיבלה את החזקת החדר, הם שינו את שמם לדאוד. ב-1948 עובר הר ציון לידי ישראל, ונשאר בידינו. בן-גוריון קבע שבמקומות קדושים לא נוגעים, על מנת שלכולם תהיה גישה.

בפינה הדרומית־ המערבית, גרם־ מדרגות ועליו קשת, הנתמכת בעמוד־ שיש עם כותרת מהתקופה הַצַלְבָנִית. מגולפים בה זוג שַׂקְנַאִים, המנקרים חזהו של שַׂקְנַאִי. מבוסס על אגדה נוצרית, שהשַׂקְנַאִי מזין את גוזליו מלבו, סמל ללחם וליין שהם דמו ובשרו של יֵשׁוּ. למעשה, גוזלי השקנאי אוכלים מתוך מקור השקנאי, וזה יכול היה להיראות כניקור החזה.

ליד הכניסה, בצד ימין, שני תַּמְשִׁיחִים צבעוניים של 'שלטים' (מגינים) מהתקופה הַצַלְבָנִית. קשתות החלונות הן מהתקופה הַצַלְבָנִית עם עיטורים מהתקופה הַעוֹתְ'מאַנִית.

 

סיורים מודרכים וטיולים בירושלים הנוצרית וירושלים העתיקה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עץ הזית בחדר מכיל אשכול ענבים – יין, וחיטה – לחם.

 

האולם המהווה חלק מכנסייה מהתקופה הַצַלְבָנִית, כְּנֵסִיַּת גְּבִרְתֵּנוּ שֶׁל הַר צִיּוֹן. המקום מוחזק ע"י משרד הדתות. מקום זה שימש אתר התכתשויות בין נוצרים למוסלמים על זכויות החזקתו.בקַפֶּלָה, מצבה מדומה (העתק של המצבה שבקומת הקרקע) המיוחסת למלך דָּוִד. עד 'מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר' הוּרשו היהודים לגשת רק למצבה זו, ולא לזו שבקומת הקרקע, מתחת לחדר הסעודה האחרונה, שהיא לפי אחת המסורות, מצבת־קברו של דָּוִד המלך. עד אז הייתה המצבה בקומת הקרקע עטופה ביריעה ירוקה ועליה פסוק מ'אֶל־קֻרְאָן'. עם קום המדינה הוחלפה ביריעה שחורה ועליה מגן דוד והכתובת: 'דוד המלך חי וקיים'. פטרוס אומר שדוד קבור "עמנו" עד היום הזה, הנוצרים הם הראשונים הטוענים שקבר דוד נמצא בהר ציון.

 

מעל חדר הסעודה האחרונה נמצא מבנה חדר הנשיא יצחק בן-צבי, ממנו הוא צפה להר הבית, שהיה עם כל העיר העתיקה, בידי הירדנים.

(קומה ראשונה – קבר דוד, קומה שנייה – חדר הסעודה האחרונה, קומה שלישית – חדר הנשיא יצחק בן-צבי).

דורמיציון – תרדמת מרים

כאן לפי המסורת היה בית מרים יחד עם תלמידו האהוב של ישו יוחנן.

חייה מסתיימים בשינת נצח.

DORMIGIO.

לדורמציון לא יגיעו קבוצות פרוטסטנטיות.

הכנסייה עומדת על שרידיה של כנסיית אגיה ציון שהוקמה בשנת 490 על ידי הבישוף של ירושלים יוחנן השני שלפי המסורת בנה אותה על  מבנה ששויך לשליחים-מערה. שהיה קיים בשנת 437.

במרתף ליד השירותים מצויה מפה וכן שרידים ארכיאולוגים מהתקופה הביזנטית.

המבנה נהרס על ידי הפרסים ב 614.

ב 1009  נחרב על ידי באדר אללה.

ב 1219 נהרסה על ידי האיובים אל מאליק עיסא.

המקום הצליח איך שהוא לשרוד רק בזכות המסורת שנשתרשה על קבר דוד שבמבנה שהיה חשוב גם למוסלמים.

1333-הממלוכים שולטים בירושלים.

הנזירים הפרנציסקנים מצליחים להשיג בעלות על המקום בזכות שליטי אירופה –הקימו מנזר.

הסולטן המפואר 1552 מסלק את הפרציסקנים ומחרים את רכושם הפרטי כולל אדמותיהם. הופך את המקום למסגד.

באגיה ציון נהגו לערוך טקסים –טקסי זיכרון הן לדוד המלך והן ליעקב אחי האדון.

 

הכנסייה קתולית  מוחזקת ע"י נזירים בנדיקטים , כנסייה שמחקה את הכנסייה הגרמנית באכן.

אנו נמצאים בשוליים של אגיה ציון.

הכנסייה נבנתה מחדש על ידי  הגרמנים ב 1910.

זאת אחרי בקורו של הקיסר הגרמני וילהלם ה2 ב 1898.

הוא נפגש עם הסולטן התורכי עבדל חמיד ה 2 ור.וכש ממנו קרקעות –האחת כאן בה יבנה את הדורמיציון וכן קרקע בהר הזיתים  בה יבנה את אוגוסטה ויקטוריה.

זאת מכיון שחלק מהגרמנים קתולים וחלק פרוטסטנטים במה לשניהם.

המבנה לא הושלם .

תוכנן שכל הקירות יהיו מצופים שיש וציורים

הכנסייה קונצרטית – בנויה בצורה מעגלית.

נכנסים בכניסה הראשית, למפלס העליון. הכנסייה מאוד מעוטרת, מכילה קפלות צדדיות רבות, קהילות שונות תרמו להקמתן.

אין כאן תאי וידוי, זו לא כנסיית קהילה. באולם זה מתנהלים קונצרטים וטקסים. מסר הכנסייה שהיא משדרת לכל המאמינים, כולם ימצאו כאן את מקומם. לכן השפה יוונית. עיטורים שונים.

באפסיס מרים עם ישוע כמו איקונות יווניות אורתודוכסיות, MP – אם האלוהים, מריה הולידה אל. ישוע מופיע כילד, תינוק מחזיק בדף פתוח מהברית החדשה, כתוב – "אני אור העולם". בהיקף כתוב, "הנה העלמה יולדת בן ותקרא את שמו עמנואל".

 

3 מעגלים מעטרים את ריצפת אולם הכנסייה, כתוב "קדוש קדוש קדוש". זהו ציטוט מישעיהו. במעגל החיצוני נמצאים שמות הנביאים וגיבורי התנ"ך, ישעיהו ויחזקאל.

12 המזלות – יש בורא עולם ששולט בהיסטוריה.

קריפטה – במרכז הקריפטה פסל מרים שוכבת בתרדמתה. פסל עץ, אובנה, ושנהב. מעליה נשים מהתנ"ך ומספרים חיצוניים.

ישוע קולט את נשמת מרים בתכריכים. השליחים מטפלים בגופת מרים. כיתוב ביוונית, "התרדמה של אם האלוהים".

גם כאן קפלות רבות.

 

בקצה האולם ציור, ירידת רוח הקודש (יונה) על 12 השליחים. 12 לשונות אש-אור יורדות עליהם. מרים במרכז השליחים, האפוטרופוס שלהם.

בקומת השירותים של מבנה הדורמיציון, שרידים ביזנטיים של אגייה ציון.

תרשימי הכנסייה לדורותיה, ביזנטי, אגייה ציון, צלבני, מודרני.

רואים את מיקום חדר הסעודה האחרונה בתקופה הביזנטית, אינו חלק מהכנסייה עצמה. בתקופה הצלבנית הכנסייה כוללת את חדר הסעודה האחרונה.