סיור בבקעת הנדיב בין בנימינה לזיכרון יעקב

סיורים מודרכים בזכרון יעקב

בתקופה הביזנטית ירדה שוני מגדולתה משחקי המים היו אסורים,התאטרון נהרס ובמקומו הוקמו מתקני תעשייה –בתי בד.
בתוך המבנה שבין התאטרון לבריכה הוקם מוזיאון, המוזיאון מכיל את כל מה שנמצא במקום לאורך התקופות.
מצוי שם פסל נפטון, מטבעות, כלים לבשמים כדים..כלי לאיסוף דמעות.מקטרות,נרות שמן,תכשיטים,אבזמי ברונזה,סמל הלגיון הרומי העשירי פרטנזיס,קערות,קנקנים, תבלינים ובראשם מלח.

בתקופה הצלבנית שימש כמבצרון לשליטה על הדרך, בשלהי התקופה העותמנית שוני בבעלות סאלים חורי.
חברת יק"א רכשה ב1912\3 את שוני כחלק מאדמות אום אל עלק מסאלים חורי, בשנת 1914 התיישבו במבנה הגדעונים צעירי זכרון.
במבנה ישבו מאוחר יותר קבוצות פועלים שעסקו בסלילת הכביש משוני לזכרון וחדרה, ב1919 יושב כאן גרעין המיועד לבנימינה.בני מושבות ויוצאי הגדודים העבריים.
1922-5 המבנה משמש להכשרה חקלאית , המבנה משמש את אנשי האצל כבסיס מבצעי –מכאן יצאו לפריצת כלא עכו.
המקום נשאר מוזנח עד 1986 אז קק"ל החלה בשיקום המקום, בפארק הוקצה מקום מיוחד לזכר פורצי כלא עכו, המקום לא נושא קברים אלא רק מצבות, המקום בנוי לפי ההירכייה צבאית.
בחלק הגבוה מצוי קברו של דוד רזיאל מפקד האצל ומתחתיו כמו במסדר שורות המצבות של לוחמיו ואנדרטה של מגן דוד שבור.

גן המייסדים בזכרון יעקב

לפני כ-150 שנים אין כלום כאן ובמרחב, כאשר מצבה הכלכלי של זכרון יעקב בכי רע הם מבקשים כי הברון יקח אותם תחת חסותו.
פקידי הברון מחליטים לבנות את המושבה מהיסוד לא על בסיס הכפר זמרין, הם מחליטים שלמושבה יהיה רחוב אחד מרכזי ומאחוריו החצרות ובמקום זה היה הגורן, רבקה כרמי בשנות ה70 מעצבת את המקום כפי שהוא היום.

על הקיר בכניסה לגן שמות משפחות המייסדים ועיטורי בתים והגידולים שגודלו=ענבים, חיטה, דמויות מפוסלות של נשים גברים וילדים.
בית הקברות פעיל עד היום והחלקה התחתונה ביותר היא הוותיקה ביותר, בחלקה התחתונה קבורים ילדי המושבה –אין משפחה של אבדה לפחות ילד אחד בבית הקברות של זכרון יעקב.
בסמוך לחלקת הילדים קברי חללי צהל מהמושבה ילדים לצד ילדים…במצבות עליהן ישנו סמל של לפיד פירושו מהאבות המייסדים.
בחלקה קבורים האבות המייסדים ובוכם שרה אהרונסון, דוד רמז, הלל יפה.
בתוך בית הקברות שתי חלקות קברים המוקפים בגדר=קבר שרה ולנגה-זהו פתרון ייחודי למושבה לקבור בקבר ישראל מתאבדים.
מיקומו של בית הקברות מחוץ לרחוב המייסדים מה שמצביע על גבולות המושבה לכשהוקמה, בית הקברות ימצא תמיד מחוץ לישוב.

רחוב המייסדים בזכרון יעקב

זהו הרחוב המרכזי של המושבה  זכרון יעקב דאז וגם של ימינו, פקידי הברון הלוקחים תחת חסותם את המושבה בונים רחוב מרכזי רחב שבגבו חצרות האיכרים- הרחוב הוא מצפון לדרום –הרחוב הניצב רחוב הנדיב ממזרח למערב
ברחוב נעשה שימור לבתים –מצויינים שמות המשפחה הידועות על הבתים וכן מספריהם, רחוב המייסדים מתחיל מאזור בית הקברות ועד רחוב הנדיב החוצה אותו, לאורך הרחוב נמצאים אתרים ובתים חשובים-בית אהרונסון,בריכת בנימין,בית הכנסת.

בית אהרונסון זכרון יעקב

בבית זה גרה האצולה של המושבה משפחת אהרונסון מזכרון יעקב
הבית הינו אחוזה הכוללת מספר מבנים,מכאן פעלה המחתרת וזהו בסיסה בזכרון יעקב.
המקום משמש היום כמוזיאון לשימור שמה ופועלה של נילי- נצח ישראל לא ישקר בזכרון יעקב.
במוזיאון ניתן לצפות בסרטון על פעילות ניל"י וניתן לראות את הרהיטים, הביגוד, ומאפייני התקופה.
ניתן לראות את חדר הספרייה של אהרון אהרונסון והמקלחת בו התאבדה שרה אהרונסון.

בריכת בנימין זכרון יעקב

בריכת בנימין נבנתה על ידי הברון הנדיב והוקמה ב1891 בזכרון יעקב החדשה.
בריכה זו מולאה במים עי משאבות מודרניות שהזרימו מים ממעיינות ליד פארדיס.
המים מהבריכה הוזרמו בצנורות לברזיות הציבוריות ולברכות הנוי במרכז המושבה.
עד אז היו צריכים להעלות מים מהמעיינות שלמטה בדליים עי חמורים.
מפעל מים זה הוא הראשון שהשתמש בהישגי הטכנולוגיה כדי להעביר נמים למרומי ההר.
בריכה זו מציינת עידן טכנולוגי חדש בארץ.

בית הפקידות בזכרון יעקב

כאן ברחוב הנדיב  בזכרון יעקב מקימים פקידי הברון את לשכתם-לפי תאורי אנשי המושבה המקום נבנה כארמון כדי לתת רווחה מיוחדת לפקידים.
היה קיים מתח מתמיד בין הפקידים לאיכרי המושבה, הפקידים היו ממערב אירופה והביטו בזלזול למזרחיים האירופאיים וכך גם התייחסו אליהם,
רוטשילד ששומע את התלונות בשלב מסויים מפטר אותם, הפקידות בדכ הייתה קבועה בכל מושבה.
בתקופת השיא היו כאן כ-40 פקידים בשפל 2-3 ,במשך שנים היה המבנה נטוש, טד אריסון תרם סף לשיפוצו .
הוריו של טד אריסון היו ממייסדי זכרון, בבית הפקידות של זכרון יעקב הוקמה הסתדרות המורים ובהמשך המבנה שמש כבית ספר ובשלב מאוחר יותר הפך למוזיאון והמוזיאון בנוי ארבע קומות.
בכל קומה סיפור מתוסרט של שלבים בכיבוש המקום תוך נצגת פרטים משלימים-מפות, תמונות,כלי עבודה לבוש…

אחוזת לנגה זכרון יעקב

אחוזת לנגה היא בית אחוזה הממקומת במרכז זכרון ברחוב הברושים, האחוזה נבנתה עי הזוג ניטה בנטוויץ ומיכאל לנגה..
אביה של ניטה הרברט בשנת 1897 הופך להיות ציוני נלהב בביקורם בארץ התאהב בנופי הארץ.
הרברט הוא ממשפחה עשירה מאד וכשהוא חוזר לאנגליה קורא לאחוזתו חצר כרמל, בשנת 1910 נשאת ניטה למיכאל לנגה.
בירח הדבש מגיעים לישראל ומתאהבים בנופי הכרמל, הם מקימים כאן בזכרון את ביתם.
מעמד הזוג הסטטוס החברתי אליהם שייכים בתוספת קשרי החיתון למשפחות מכובדות בארץ-ילין, הלל יפה,מביאים אותם לקדמת הבמה החברתית בארץ, כאן יהיה המטבחון של המושבה.
כאן הותקן הטלפון הראשון שמספרו 001, לזוג לא היו ילדים ניטה נפטרה בגיל 38, מיכאל  לנגה מתאבד אחרי 3 שנים.
שניהם קבורים זה לצד זה בבית הקברות בזכרון יעקב , לצד מיכאל קבור ידידו האישי הלל יפה שהבטיח לא לעוזבו.
החלקה מגודרת בגדר…מיכאל התאבד ולכן קברו צריך להיות מחוץ לבית הקברות…באחוזה אפשר להבחין מאחור באגף המשרתים , האחוזה בנוייה לפי מטווה של אחוזה בריטית.

בצמוד לאחוזת לנגה בית אמה ברגר, אמה ברגר ייסדה את קהילת בית אל אשר בזכרון יעקב, הקהילה מונה 400איש-120 מבוגרים השאר ילדים , הקהילה חרדית פרוטסטנטית מופנמת.

הקהילה מתבססת בשנות ה60 של המאה הקודמת, התושבים לא קבלו באהבה את הוכחותם ורססו בצלבי קרס את ביתה של אמה ברגר, הקהילה רואה ביהודים את העם הנבחר, תפקיד הקהילה לשרת ולעזור לעם הנבחר, הם מתחילים בחקלאות,מתכת, בונים מפעל למסיכות גז באזור היקב, למסיכות היה שימוש במלחמת המפרץ, את רווחיהם מתוך התעשייה תורמים לטובת מבני ציבור במקום, אמה ברגר נפטרה ב1984, הנישואים בתוך הקהילה, הקהילה מתנדבת למדא למכבי אש בזכרון יעקב, מתקיימים בימים אלו דיון האם צריכים או חייבים הם לשרת בצהל.

סיורים וטיולים בזכרון יעקב וימי גיבוש בבקעת הנדיב.

סיורים מודרכים במושבה בת שלמה משנת 1889 ועד ימינו, סיור ברחוב הראשי של בת שלמה, בית הכנסת של בת שלמה, מחלבת זיו שוורצמן שתוביל אותנו במעגלי הזמן אחורה בשנים וסיורים במושבות הברון מסביב לזכרון יעקב.