הדרכות ומדריכים בנצרת העתיקה

• כיכר שיהב א-דין/כיכר המריבה . בצמוד לכיכר ישנו מקאם –

קבר מוסלמי קדוש שמתווך בין אללה למאמינים. שיהב א-דין היה בן אחותו של סלאח א דין, המקאם עד שנות ה-70 היה בתוך בית ספר ואז העבירו את בית הספר והרסו את הבנין. בשנות ה-90 הותיקן מבקש לרכוש את המקום כדי לעשותו פיאצה (רחבה) שמקדימה את הכניסה לכנסיית הבשורה. התנועה האיסלמית התנגדה. וביקשה לבנות מסגד קטן במקאם. ישראל אישרה אך כשהתחילו לבנות התברר שרוצים להקים מסגד אף גדול יותר מכנסיית הבשורה. הדבר יכול היה ללבות אש ענקית בין נוצרים למוסלמים והופסקו העבודות. ראוי לציין שעד שנות ה80 המוסלמים בנצרת היו מיעוט סוג ב ואז הרוב עבר למוסלמים והיום 70% הם מוסלמים. בדצמבר 1997 כשיצאו מאמינים מכנסיית הבשורה החלה כאן אינטיפאדה . הוואקף ניסה בכל דרך להראות מסמכי טאבו ואף נסעו לטורקיה אך הביאו מסמכים מזוייפים. לבסוף ישראל החליטה על רחבה ציבורית אך בפועל בכל יום שישי המוני מוסלמים מתאספים ומתפללים כאן.
• ישנה כאן מסעדה שיכולה לטפל במהירות בקבוצות גדולות קאזה נובה. צד שני של הכביש אכסניה פרנצסקנית גם כו עם השם קאזה נובה.

• כנסיית הבשורה מהכנסיות המקודשות והמפוארות ביותר. הכנסייה מתנשאת לגובה של 54 מטרים והיא מוארת בשתי הקומות דרך הכיפה. עמודי החיזוק העליונים שלה יצוקים בצורת האות M על פי האמונה בנויה הכנסיה במקום בו גרה מרים כאשר הופיע אליה המלאך ובישר לה כי תלד בן את ישוע. מכאן השם 'כנסיית הבשורה' ככתוב לוקס א' כו-ל ' "ובחדש השישי (להריונה של מרים) שולח גבריאל המלאך מלפני אלוהים אל עיר בגליל ושמה נצרת, אל עלמה בתולה מאורשת לאיש ושמו יוסף מבית דוד, והעלמה שמה מרים. ויבוא המלאך אליה הביתה, ויאמר: שלום לך הבת רוחמה! ה' עמך! ותתחלחל לדברו, ותאמר בלבה: מה הברכה הזאת? ויאמר אליה המלאך: אל תיראי מרים, כי מצאת חן בעיני האלוהים, והנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישוע. הוא גדול יהיה ובן עליון יקרא, ונתן לו ה' אלוהים את כסא דוד אביו. ומלך על בית יעקב לעולם ועד מלכותו אין קץ. ותאמר מרים אל המלאך: איכה תהיה כזאת, ואני אינני יודעת איש? ויען המלאך ויאמר אליה: רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך. קדוש יקרא היילוד בן אלוהים. והנה אלישבע קרובתך גם היא הרתה בן בזקנתה וזאת שקרט לה עקרה הריהי בחדש שישי כי לא יפלא מאלוהים כל דבר". הנני שפחת ה' יהי לי כדבריך" אמרה מרים אז יצא מאתה המלאך. גם הקדוש הילוד יקרא בן אלוהים…. ותאמר: הנני שפחתה' " מריה נולדה ללא החטא הקדמון IMACOLATA.
• תולדות הכנסייה- כנסיית הקבר.
לפי הסברה הקיימת הראשון שהקים במקום כנסיה היה יוסף איש-טבריה במאה הרביעית. השרידים שנותרו במקום הם של כנסיה ביזנטית שהיתה קיימת כאן כבר במאה החמישית לספירה. בין השרידים רצפת פסיפס ובה כתובת ביוונית וכן שברי אבנים. הכנסייה נהרסה בימי שלטון הערבים ורק במאה ה-12 כשהגיעו הצלבנים לארץ ישראל הם בנו כנסיה מפוארת שנהרסה על ידי המוסלמים ב-1263 ושרידים דלים ממנה נותרו עד ימינו. האגדה מספרת שכאשר התקרבו אליה המוסלמים הופיעו מלאכים ממרום ונטלו אותה על כנפיהם והביאו אותה לאיטליה לכפר לוראטו המכונה נצרת של איטליה. בשנת 1620 רכשו במאמץ רב נזירים פרנציסקאנים את החורבה הם התגוררו בה בתנאים קשים ביותר ורק מקץ מאה שנה החלו לבנות במקום כנסיה חדשה צנועה שעם השנים הורחבה. היא היתה קיימת עד שנת 1955 עד שהרסוה הנזירים לשם הקמת הכנסיה הגדולה של ימינו.
• החזית הדרומית של הבניין
החזית הדרומית מוקדשת למריה – הדלת מעוטרת בסיפורים מחייה של מריה. כולל לידת מרים שלא מוזכרת באוונגליונים אלא בפרוטואוונגליון של גימס. בחזית הדרומית מעל פתח הכניסה , פסלה של מרים הנערה עשוי ברונזה, ניצב על הקיר חקוקים דברי תפילה בלטינית:
" שלום רב, מלכה קדושה, אם החסד אם חיינו, יקירתנו ותקוותינו. אנו קוראים אליך ושולחים את אנחותינו, מתאבלים ובוכים בעמק דמעות זה. הו, מליצת יושר הנדיבה ביותר, הביטי בעיני חמלה אלינו ואל מקום גלותנו זה, הראי לנו את פרי בטנך המבוןרך ישוע. הוחנונה, או אהובה, הו בתולה מתוקה מרים!"
האותיות A M מסמלות את AVE MARIA שלום/ הידד
• פסל בקצה המזרחי מתאר את הפגישה בין יוחנן פאולוס ה-6 עם הפטריארך של קונסטנטינופול שנפשגשו בהר הזתים וגישרו על פיצול בין הקתולים ואטורטודוכסים שהיה מאז 1054.
• הציורים בחצר נשלחו כתרומה מארצות שונות – שימו לב שמריה מתוארת בכל ארץ כדומה לבני אותה ארץ.
כשמנתחים ציור תאולוגי יש לבצע קודם ספירת מלאי של הסיפורים בציור.
הציור הפולני – 1942-1947 בעקבות השליטה הנאצית מוקם צבא פולני שמטרתו להגיע לחזית האיטלקית, ונקרא צבא אנדרס. הצבא הזה יוצא מרוסיה ועובר דרך סין הודו פרס וישראל (בגין וילדי טהרן מגיעים כך לארץ). בציור – מתחת לגלימה רואים חיילים ופליטים חוסים במדונה. עם צבא אנדרס מגיעים יתומים שמשתכנים בכנסיית ישוע הנער (הסלזיאנית) שממקומת בראש הגבעה. ב 1902 הוקם שם בית יתומים וב 1906 מתרומות מצרפת ובלגיה החלה בנית הכנסיה שתוכננה על ידי האדריכל הצרפתי לוסיה גוטיה בסגנון התחיה הגותי. אך בגלל מלחמת העולם ה -1 נחנה רק ב 1920. בחצר הכנסיה ישנו מבנה קטן ובקומתו השניה פסל ישוע הנער.
• חזית כנסיית הבשורה- כנסיית הקבר
בראש הגמלון יש פסל של ישוע מברך את באי הכנסיה בחזית הכנסייה הפונה לכיוון מערב חקוקות בחלקה העליון דמותה של מרים – מימין, שמחד גיסא נראית צעירה אך עם תסרוקת והביה מבוגרת ודמותו של המלאך גבריאל – משמאל. המלאך מחזיק שושן צחור שהוא פרח הלילי שמסמל את הבתולין. מתחתן כתוב בלטינית: ' מלאך אלוהים בישר למרים' . למטה יותר חקוקות דמויות של ארבעת כותבי ספרי היסוד של הברית החדשה: מתיה, מארק, לוק ויוחנן.לכל אחד מארבעת האוונגליסטים סימן היכר (אטריביוט): מתי – פני אדם, מרקוס אריה, לוקס שור ויוחנן נשר (בספר יחזקל מסופר על מרכבת האלוהים שגלגלי עם 4 דמויות אלה.
למטה מהם, במשקוף הפתח ובצדיו, כתובים דברי הברית החדשה: והדבר היה בשר וישכון בתוכנו'. משמאל חקוקים בחזית דברי התורה: ' ויאמר אלוהים אל הנחש הוא ישפוך ראש ואתה תשופנו עקב'בראשית ג' יד-טו.
מימין דברי ישעיהו הנביא: 'והנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל' (ישעיהו ז, יד)
. זהו ה VERBUM CARO (דבר, בשר = הדבר שהפך לבשר = האינקרנציה.
בקצוות אנו רואים מצויירים 4 היסודות שאליהם סגדו בעולם הפאגני: מים אויר אש ואדמה שעכשיו מגולמים כולם בישוע
דלתות הפתח הראשי של הכנסייה גדולות וכבדות עשויות נחושת, על הדלתות מרוקעות תמונות מאירועי ם בתולדות חייו של ישו. הולדתו, בריחתו עם הוריו על חמור אל מצרים. ישו הנער עובד עם יוסף הנגר. יוחנן מטביל את ישוע בירדן, ישוע מטיף לחסידיו שיושבים לפניו, צליבתו ותחייתו בירושלים
• מבנה הכנסיה- כנסיית הבשורה
ברלוצ'י תכנן את הכנסיה שתהיה דומה לאיה סופיה שבאיסטנבול אך התכנון שלו לא התקבל (נכנס לדכאון עמוק) וגווני מוציו תכנן בסגנון ברוטאליזם – בטון חשוף שהיה מקובל בשנות ה-60.
משקוף הכניסה משמאל דמויות מהתנך, בינהם יוחנן המטביל שהוא כביכול התגלות של אליהו הנביא והעונשים של החטא הקדמון תיבת נח ועקדת יצחק , ומימין 12 השליחים.
הדלת הימנית מכניסה אותנו לקריפטה (המפלס התחתון)מעלינו דוד המלך, שימו לב למרצפות שעושות לנו אילוזיה של ירידה במדרגות לעבר המערה הקדומה. הבו המואר הוא פרה ביזנטי שאולי היה אגן טביחה ליהודים פרו ביזנטיים שהפך לאגן טבילה נוצרי.
המסד מתעגל ומראה שפה היה האפסיס של הכנסיה הביזנטית. גם העמודים שייכים לכנסיה הביזנטית.
החלק הקדום ביותר הוא המערה שמשוייכת לנצרת בימי בית שני. במערה יש מזבח שרשום בו "ו כאן (HICI) הדבר נהפך לבשר" דבר שמאוד מרגש כל מאמין נוצרי.
בין הממצאים שנחשפו במפולת במקום הזה – אבן ועליה חרותות שתי מילים יווניות XE MARIA זו הגרסה היוונית של הלטינית AVA MARIA שלום מרים! מדברי המלאך שהופיע לפני מרים..
הפתח לקומה השניה (העין) מתומן (8 צלעות) כשהמספר 8 מסמל את האינסוף.
הקיר המזרחי בכנסיה מנציח את שלבי בניית הכנסייה. האבנים הגדולות הן מהתקפה הביזנטית והאבנים המסותת מהתקופה הצלבנית. הכנסייה החדשה רחבה מהשרידים העתיקים בחמישה מטרים לכל כיוון.
בקומה העליונה: נבנתה במאה ה-20 בקיר המזרחי משובץ פסיפס גדול ורב גווני תרומת איטליה בו בולטת דמותו של ישו פושט ידיו לצדדים. המשולש עם העין והיונה, מרים מלכת השמים, מסביב כל סוגי בני האדם נושאים עינם לישוע. מימין – פטרוס ממלא-מקומו
הויטראזים מתחת לכיפה שמזכירה שושן צור שעלי הכותרת שלו פונים הפוך (פנימה) הזוג המחובק בויטראז' הם אה ויהויכין הורי מרים. ומימין אה מגישה ספר תורה למרים.
תאי הוידואי מעידים שזו כנסיה קתולית. מעל תא הוידואי ישנם סצינות של חזרה בתשובה. מריה מגדלנה מייצגת את כל הנשים החוטאות.
על האומנות ישנם 14 עבודות קרמיקה – תחנות הויא דלורוזה כתובות בערבית – מחווה לקהילה המקומית.
המיסה כא נערכת בערבית ולא בלטינית
מימין לפסיפס תא – תרומה של ספרד, כולו מקושט בסמלים שונים, משולבים ביניהם: מלחמת הטוב והרע, מלחמה ושלום, ירושלים של מעלה, פגישת האפיפיור פאול השישי ראש הכנסיה הקתולית עם הפטריארך אתנאגוראס ראש הכנסייה האורתודוקסית. איילות שותות מים מסמלות את דברי המשורר ' כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים' תהילים מב' ב. משמאל לפסיפס תא מוקדש לנזירים הפרנציסקאנים שנהרגו בעת מילוי תפקידם בארצות שונות. בו משובץ צלב גדול ובכל פינה צלב קטן, והם מסמלים את ארבעת רוחות השמים שבהן התפשטה הנצרות. הפסיפסים של מרים על קירות האולם קבועים פסיפסים גדולים תרומות של קהילות קתוליות בארצות השונות: פסיפס מרשים מראה את מרים ובנה בסגנון יפני משובץ בפנינים. ובסגנונות של ארצות שונות. הקיר המערבי של באולם משובץ כולו זכוכיות מגוונות מתנת צרפת. כשיוצאים מצפון רואים את המשך החפירות של הבתים מבית שני.
• כאן היה ביתו של יוסף ובכנסית הבשורה ביתה של מרים. הכנסיה הפרנצסקנית שנבנתה על שרידי כנסיה צלבנית שלא ברור מה הנציחה. לא נמצא כאן שום שריד קדום לצלבנים ולא שום ממצא שקשור למשפחה הקדושה. יוסף בברית החדשה נעלם מהר מאוד מהסיפור.
באפסיס המרכזי אנו רואים את המשפחה הקדושה באפסיס הדרומי יוסף ישן ומלאך מתגלה אליו ואומר לו לא לגרש את מרים. משמאל רואים את המוות של יוסף מרים מלכת השמים וישוע מתאבלים.
יוסף המיקראי הוא פרהפיגורציה ליוסף אביו של ישוע שניהם חולמים חלומות שניהם יורדים למצרים. וכשמתחיל הרעב במצרים פרעה אומר למצרים" לכו אל יוסף" ואנו רואים כאן את יוסף וישוע כשיוסף מחזיק ספר ץורה ובו רשום: "לכו אל יוסף".
מאחורה רואים ויטראז' עם פרנציסקוס מדבר עם ציפורים. מעל האבסיס המרכזי יש את סמל השכינה ורשום I H S שזה תעתיק לטיני של המיחה היוונית יסוס.
יורדים לקריפטה: זהו מכלול המבנים מבית שי לא ברור למה שימש. יש כאן אגן עם מדרגות ופסיפס בקרקעית אולי שימש כמקוה או מתקן חקלאי של בית המלאכה של יוסף. האמת היא שהמתקן הוא מהתקופה הרומית המאוחרת.
יש כאן מזבח שרשום בו בלטינית: כאן (HICIׂ) חיי ישוע עם הוריו.
• הלכנו דרך השוק ופנינו ימינה לכנסיית בית הכנסת. עם בניית הקניון ירדה קרנו של השוק.
לא התגלה בנצרת בית כנסת מבית שני. המקום הזה היה מחוץ לעיר ואין פה שרידים בזנטיים או נוצריים. הקמרון כאן הוא מהתקופה הממלוכית ששימש אולי לאיחסון בעלי חיים.
כשנרכש ע"י הקתולים ב 1724. ושיש את האורתודוכסים שסחרו עם המערב ושוכנעו לעבור לפלג הקתולי מתוך עניין כלכלי. היווונים האורתודוכסים שמקבלים את מרות האפיפיור נקראים יוונים קתולים. הם לא משנים את השדפה שלהם או את התפילות אלא רק מקבלים את מרות האפיפיור. הקהילה החוונית ה אורתודוכסית היא הגדולה ביותר מהקהילות הנוצריות בישראל.
הקהילה היוונית קתולית מקבלת את מבנה כנסיית בית הכנסת ועוד כנסיה של הקהילה עצמה.
ישוע שכבר החל את פעילותו בגליל קופץ לבקר בעיר ילדותו נצרת. בשבת קוראים את פרשת השבוע וההפטרה היא מספר ישיעהו סו'. היום היהודים מדלגים על ההפטרה הזו. בגלל שהנוצרים משתמשים בה.
המקום הזה חשוב לקבוצות רוטבטנטיותשמתנגדות לפאר בכנסייות. בתאום מראש יפתחו את המקום גם בלילה לצורך מיסות
לוקס ד : "הוּא בָּא אֶל הָעִיר נָצְרַת, הָעִיר אֲשֶׁר גֻּדַּל בָּהּ, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָלַךְ כְּמִנְהָגוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקָם לִקְרֹא. 17 כַּאֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ אֶת מְגִלַּת סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, פָּתַח אֶת הַמְּגִלָּה וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ:
18 "רוּחַ אֲדֹנָי עָלָי,
יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵֹר עֲנָוִים.
שְׁלָחַנִי לִקְרֹא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר,
וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ;
לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים חָפְשִׁים,
19 לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַיהוה."
20 לְאַחַר שֶׁגָּלַל אֶת הַמְּגִלָּה, הֶחֱזִירָהּ לַגַּבַּאי וְהִתְיַשֵּׁב. עֵינֵי כָּל הַנּוֹכְחִים הָיוּ נְשׂוּאוֹת אֵלָיו 21 וְהוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאָמַר: "הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם." 22 כֻּלָּם דִּבְּרוּ טוֹבוֹת עָלָיו וְהִתְפַּלְּאוּ עַל דִּבְרֵי הַחֵן שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו. אָמְרוּ: "הַאִם הוּא לֹא בֶּן יוֹסֵף?"
23 אָמַר לָהֶם: "אֵין סָפֵק שֶׁתֹּאמְרוּ לִי אֶת הַפִּתְגָּם הַזֶּה, 'רוֹפֵא, רַפֵּא אֶת עַצְמְךָ!' כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ כִּי נַעֲשׂוּ בִּכְפַר נַחוּם עֲשֵׂה גַּם פֹּה, בְּעִירְךָ'." 24 הוֹסִיף וְאָמַר: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ. 25 וֶאֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אַלְמָנוֹת רַבּוֹת הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, בְּעֵת שֶׁנֶּעֶצְרוּ הַשָּׁמַיִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְרָעָב גָדוֹל הָיָה בְּכָל הָאָרֶץ, 26 אַךְ אֵלִיָּהוּ לֹא נִשְׁלַח אֶל אַחַת מֵהֶן כִּי אִם אֶל אִשָּׁה אַלְמָנָה בְּצָרְפַת שֶׁבְּחֶבֶל צִידוֹן. 27 מְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא וְלֹא טֹהַר אֶחָד מֵהֶם מִלְּבַד נַעֲמָן הָאֲרַמִּי." 28 כָּל הַנּוֹכְחִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נִתְמַלְּאוּ כַּעַס בְּשָׁמְעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. 29 הֵם קָמוּ וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהוֹבִילוּהוּ אֶל הָהָר אֲשֶׁר עִירָם בְּנוּיָה עָלָיו, כְּדֵי לְהַשְׁלִיכוֹ לְמַטָּה. 30 אַךְ הוּא עָבַר בֵּינֵיהֶם וְהָלַךְ לוֹ"

הכנסיה היוונית אורתודוכסית בנצרת.

• יצאנו מהשוק לדרך שנקראת דרך הצליינים, עברנו את בית הבישוף היווני האורתודוכסי, שהקהילה היוונית אורתודוכסית בישראל מאוד ממורמרת עליו שחיי בבפאר וממונה מייוון. ישנם בחצר מערכת מנהרות שמאמינים שקבורים מרטירים. אפשר להכנס בתאום אך אין שם הסטוריה אמיתית.
• עברנו קיר מחאה פלסטיני והגענו למוסקביה שעד 1917 היתה שייכת למסדר הרוסי אורתודוכסי (נקראים פרבוסלבים)) ושימשה כאכסניה לצלייניםרוסים בית ספר ובית חולים. הקומוניזם טען שהדת היא הבל הבלים. כשהקומוניזם הנופל ב 1992 הלהט הדתי חוזר בגדול. (בתקופת הקומוניזם היו לומדים באוניברסיטה מקצוע חובה מדעי אתיזם וכך בעצם נשמרו הידיעות על הדת.
לאחר מכן שמשה את עירית נצרת ואת המשטרה.
• שימו לב: אין 2 כנסיות בשורה בנצרת. הכנסיה כאן נקראת גבריאל הקדוש או המעיין. אין תחרות על איפה היתה הבשורה אלא היא התחילה כאן ליד המעיין ועברה לחדרה של מרים.
• הכנסיה האורתודוכסית מציינת את המקום מהפרואוונגליון של גיימס שבו התגלה המלאך גבריאל למרים ליד המעיין וקורא לה ANA MARIA היא נבהלת ובורחת הביתה ושם הוא משלים את הבשורה.
• ההבדל הבולט בין כנסיה אורתודוכסית לקתולית הוא קיר האיקונות אוקונוסטאזיס שמסתיר את המזבח. המאמינים אינם סוגדים לתמונות. התמונות משמשות לנערצה ובאמצעותם מגיעים לאלוהים. נישוק האיקונותזה כמו נישוק ספר התורה ביהדות
• בכנסיה האורתודוסית כל אחד מדליק נר ואם זה לזכר מישהו מת שמים אותו במגש המרובע אם זה לתפילה למישהו חיי אז במגש העגול. בכנסיה הקתולית רק הבישוף מדליק נר.
• הציורים פה נעשו על ידי 2 אחים רומנים ב 1977/8 ועל כך יש כתובת בכניסה.
• ממול לכניסה יש קמרוןצלבני שמוביל למקום שם שומעים את מיי המעיין )שהיום מובלים לכאן בצינור)
• "וילה נצרת" מלון מומלץ שנמצא פה .

הר הקפיצה בנצרת
• אנו דרומית לנצרת, רואים את כנסיית הבשורה הקתולית במרכז נצרת. כמובן שאין לקרוא פה את לוקס ד שבו יוצאים מבית הכנסת ומנסים לדחוף את ישוע. השם ניתן על ידי הצלבנים שנהגו לקרוא בשמות למקומות גם אם נגדו את ההיגיון. הכוונה שלהם היא ליצור אווירה וכאן בהחלט יש את האווירה והתצפית פה היא על מקומות תנכים ומקומות מהברית החדשה.
• רואים מכאן את הר תבור שלמרגלותיו מימין אום אל ענים ומשמאל דבוריה. בקעת כסילות עד גבעת המורה שמיימינה נבי דחי ולמרגלות גבעת המורה הכפר נן שדיברנו עליו. מימין לכביש קיבוץ דברת ואחוזת ברק. הבקעה למטה נקראית עמק כסילות (ראה ברק ודבורה) והכפר למטה הוא איכסל. מהכביש מעפולה לכאן רואים את בלפוריה כפר גדעון וקיבוץ מזרע. לפני הצומת רואים את מכללת יזרעל ותל עדשים.
• מלחמת סיסרא – הקרב של צבא ברק בן אבינעם בצבא יבין מלך חצור, שבראשו עמד שר הצבא סיסרא. הקרב התרחש בהר תבור ובעמק יזרעאל (נחל קישון), והוא מתואר בספר שופטים בפרקים ד' וה' (שירת דבורה).
לאחר שנודע לסיסרא שברק אסף את צבאו על הר התבור כדי להילחם בו, הוא הזעיק את רכבו ויצא לקראתו. ברק ירד מהר תבור מולו עם צבאו והסתער עליו. ברק דחק את סיסרא וצבאו לעבר נחל הקישון, שידוע כנחל העולה על גדותיו. עובדה זו סייעה לברק משום שבצבא סיסרא היו מרכבות ברזל כבדות אשר טבעו בבוץ ויצאו משימוש. משירת דבורה משתמע שתנאי מזג האוויר הביאו את התכנית להצלחתה. הקרב הסתיים בניצחון שבטי ישראל, למרות הנחיתות המספרית והטכנולוגית שלהם ביחס לצבא חצור.
במהומה שהשתררה בשדה הקרב, סיסרא ירד ממרכבתו ונס אל אוהלה של יעל אשת חבר הקיני, אשר שכן בקרבת מקום, מתוך כוונה למצוא אצלה מקלט. יעל נתנה לסיסרא מחסה, והשקתה אותו בחלב על אף שביקש מים, במטרה להרדים אותו. כאשר סיסרא נרדם, יעל הרגה אותו על ידי מכה ברקתו בעזרת יתד האוהל. יעל הפכה לגיבורה בקרב בני ישראל וסיפור גבורתה מתואר בשירת דבורה. אחרי התבוסה הגדולה בני ישראל הוסיפו ללחוץ את יבין מלך חצור ולהילחם בו עד שממלכתו הושמדה.
• לישראלים נספר כאן על ההתישבות בעמק בעת החדשה. המגדל הגבוה על ההר ממערב היא מגדל העמק.

סיורים מודרכים בנצרת הר הקפיצה והר תבור בגליל התחתון.