טיול סיור מודרך בגליל המערבי

סיור מודרך במונפורט-

נסיעה דרך מעליה. יישוב אחד מתוך 12 הישובים בהם היו הנציבים שהציב המלך שלמה. היישוב מעלות בא מהישוב המקראי. כיום מעליה הוא כפר נוצרי. נמצא בו "שאטו דה רואה" כלומר-ארמון המלך. בישוב ישנה גם מצודה מהתקופה הביזנטית.
חניון חמדת אבות. –
מהמקום ניתן לערוך תצפית ממזרח למערב, כאשר במזרח ההרים גבוהים יותר ואילו במערב נמוכים יותר. בצד הצפוני ניתן לראות את רכס הצפון שמחולק למקטעים: ממערב למזרח: רכס סולם צור, הר חניתה, רמת אדמית, הר מנור, רמת שומרה. הגליל המערבי הוא קמר שהתרומם. בצידו המערבי נוצרו שלוחות ונחלים כאשר השלוחות בעלות אותו גובה.
מיני הצמחים הדומיננטיים הם :
קטלב מצוי –
הקטלב המצוי ממשפחת אברשיים. הוא צמח מוגן בישראל . הוא גדל בר בחורש הים תיכוני ויכול להגיע לגובה של עד 5 מטרים. בא"י הוא נפוץ בחורשים בגליל, בכרמל, ביהודה ובשומרון בעיקר על קרקעות חוואריות. הוא ירוק עד ובולט במיוחד צבעו האדום של קליפת הגזע. לקטלב עלים גדולים ומבריקים. פרחיו פורחים באביב) בצבע קרם ופירותיו קטנים ועגולים בצבע אדום עז. הפירות בעלי זרעים רבים וטובים למאכל אדם.
החנקן הוא אחד היסודות שהצמחים צריכים . החנקן יכול להופיע בשתי צורות: האחת החנקן נקשר לחמצן ונוצרת לנו מולקולת חנקה. השנייה כאשר החנקן נקשר למימן ונוצרת מולקולת אמון. בקרקע חרסיתית, אטימה ולא מאווררת החנקן נקשר רק למימן ויוצר את מולקולת האמון, הקטלב הוא אחד מהצמחים שיודעים ומסוגלים להשתמש בחנקן הנמצא באמון ולכן הוא תמיד יופיע בקרקעות חרסיתיות. בנוסף בסביבת הקטלב יצמחו צמחים רבים ונדירים. הצבע האדום של הקליפה נובע מתחמוצות ברזל הנמצאות בקרקע. בכל שנה הקטלב משיל את הקליפה ובדרך זו הוא נפטר ממזיקים כמו חזזיות ופטריות. פריחת הקטלב היא פעמונים צהובים עם ריח נעים, הפירות הרכים אכילים לריבה.
קיימות מספר אגדות עממיות המסבירות את שמו וצבעו של העץ. אחת האגדות מספרת כי רועה רב עם אביו. תוך כדי המריבה הניף הבן מטה על אביו והרגו. הענף הוכתם בדם והצמיח עץ שגזעו אדום וחלק. מכאן "קטלב"- קטל-אב. שם דומה מופיע גם בלשון הסורית ומכונה "קטל אבוהי", שפירושו "קטל אביו".
במפנה הצפוני ניתן לראות שהצמחייה ירוקה יותר כי יש פחות קרינה, שם נפגוש את האלה הארץ ישראלית ואשחר (באשחר הפירות שחורים וניתנים לאכילה). במפנה הדרומי נראה יותר מינים של צומח ופחות ירוק.
פירוש השם מונפורט הוא- ההר החזק. המונפורט מוגן מ-3 כיוונים, ונראה כאילו תוכנן ע"י הטבע. מצפון- נחל כזיב, בדרום- נחל נחת, במערב- מצוק הקשה לטיפוס ובמזרח- נראה צד נוח לגישה, ולכן במקום זה עשו חפיר עמוק וצר כדי למנוע את ההגעה למונפורט. במונפורט ניתן לראות מגדל על שטח קטן, 10X12 מטר. הבסיס של המבנה הוא רומי-ביזנטי לפי האבנים המסותתות. לאחר מכן נראה בנייה צלבנית. מטרת המבצר הייתה לשמור על הדרכים, לשמור על הביטחון כי הדרכים ממישור החוף לדרום לבנון עברו על שלוחות. כנראה וגם כאן הייתה דרך חשובה לכן הוקם כאן המיצד. המונפורט הוא מבצר שלוחה היחידי הצלבני בא"י (קלעת נמרוד גם הוא מבצר שלוחה אך הוא איננו צלבני). מבצר שמירה קטן נקרא טוריס, מבצר גדול עם חצר פנימית ומגדלים נקרא קסטרום, ומבצר גדול נקרא קונצרטני. המבצר הוא צר וגבוה, כ-4-5 קומות. המבצר לא נחפר מאוד ולכן רב הנסתר על הגלוי.
ניתן לראות גרם מדרגות ותבליט של הפרח, השושן הצחור. כמו כן, ניתן לראות חד"א גדול עם ויטראז'ים שנראה כמו כנסייה. במקום ניתן לראות גם בורות מים לאגירת מים. במאה ה-12 כנראה הייתה פה כנסייה ואחוזה כפרית של אציל צלבני שבנה את המקום ולמטה במורדות יש מבנה משק של האחוזה שהייתה. בשנת 1187 המקום נכבש ע"י צלאח א-דין בקרב קרני חיטים. לאחר כ-5 שנים בשנת 1192 שוחרר ע"י הצלבנים.
בתחילת המאה ה-13 המבצר היה שייך למשפחת דקורטיאה שבבעלותה היו הרבה אחוזות (כ-30). לאחר מכן עבר למסדר הגרמני, למסדר ההוספטליטני. בתקופת מסעי- הצלב , המסדרים פעלו באופן אינטנסיבי בארץ. מסדר הוא קבוצה של נזירים שחיה לפני תקנון (רגולה). לכל מסדר יש רגולה משלו (רשות, הקרבה, מסירות). הם התמחו בטיפול בחולים ומתן בתי מחסה למסכנים. בשנת 1228 ז'אן דה-מיגדלה מוכר את המונפורט לטויטונים הגרמנים שהקימו במונפורט את המסדר הטויטוני. למונפורט לא היו קריטריונים של מבצר כיוון שלא היה הכי גבוה, לא חלש על דרך חשובה ואין קשר עין. ולכן השאלה הנשאלת היא, מדוע? ההסבר הוא שהמונפורט שימש את מרכז המסדר כלומר המנהלה והמזכירות שהיו אחראיים על הכסף , ההון הארכיון והבנק. יש הסבורים שהמסדר היה מאוד עשיר ולכן היה צורך שיהיה מוגן ומבוצר. המבצר הוקם בסיוע תרומות מהאפיפיור כמבצר נגד הכופרים הערבים. בשנת 1235 נבנה המבצר ונחנך בראש המסדר עמד הגרמני, הרמן פון שלזה ובאותה התקופה התחילו להשקיע גם באירופה. זה היה דבר טוב למסדר כי לאחר שנפל בארץ, המסדר המשיך להתקיים באירופה. בשנת 1266 ביברס מגיע לכאן בפעם הראשונה ועוזב ללא כיבוש. בשנת 1271 הוא חוזר שנית עם חיל חפרים ומצליח להפיל את החומה הנמוכה של המבצר. לאחר מכן הוא כובש את המבצר והורס אותו, ומאז הוא נטוש ושומם. ניתן לראות שתי חומות המקיפות את המבצר. בתחתית הנחל ניתן לראות מבנה הוסטל ששימש כנראה מבנה המשק או האכסנייה לאורחים שבאו לבקר, בנחל כזיב הוכתר בהצלחה פרוייקט החזרת היחמורים ושיחרורם לטבע.
בשנים 1936-39 היה המרד הערבי. בהתחלה המרד כוון נגד השלטון הבריטי. בסוף 37', הבריטים רצו למנוע ולעצור את כניסת הערבים מלבנון לישראל ולכן סללו את כביש הצפון, את גדר הצפון ואת עמדות השמירה הנקראות פילבוקסים. בשנה זו וועדת פיל החליטה על חלוקת א"י לערבית ויהודית. מהחלטה זו הערבים החריפו את המאבק (כולל רצח המושל של הגליל).
השר טיגרט החליט לבנות 5 מצודות בצפון הנקראות קו טיגרט, שהפכו למשטרות בריטיות ונמצאות עד היום: במצודת כ"ח, ביערה, באביבים, בסאסא ובשומרה.

סיור בפארק אדמית – שביל אמיר מיטל.

על המצוק של רמת אדמית ניתן לתצפת על הגליל המערבי, במערב- ניתן לראות את רצועת מישור החוף שרוחבה כ-2-3 ק"מ.
במזרח- את הרי אח"ם (אדיר, חירם, מירון). גבולות הגליל העליון בצפון עד הליטאני. הגליל העליון מגיע עד לתוך לבנון ונקרא רמת איבנין. רמת אדמית היא החלק הדרומי של רמת איבנין. גליל עליון הוא יחידת מעבר מהנוף הארץ- ישראלי לנופי סוריה ולבנון. כיווני זרימת הנחלים בגליל העליון הם מצפון מזרח לכיוון הים מערבה, ואילו נחל כזיב מתחיל מדרום מזרח לכיוון הים מערבה. מעכו עד ראש הנקרה בגזרה של 20 ק"מ, מתנקזים לים 6 נחלים. הצפוני הוא נחל בצת, נחל כזיב, נחל שעל, נחל געתון, נחל יסף (האקוודוקט של לוחמי הגטאות) ונחל בית העמק (הדרומי שביניהם). מערת קשת נמצאת על מצוק של 150 מ'. זאת תופעה קארסטית של מסלע ומים, ולכן הבור תלוי באוויר ובאיזשהו שלב הוא יפול. כדי שהתהליך הקארסטי ימשך, יש צורך באקלים יציב של 400 מילימטר גשם בשנה. דולינה=עמק סגור עם ניקוז פנימי כאשר הרבה תקרות התמוטטו. מערת קשת היא המערה הקארסטית היחידה בארץ. האיזור מונגש לנכים.
אגדה: עפ"י האגדה ישבו פה בעבר שודדים והם היו צופים על השיירות שעברו בכביש למטה. המערה הייתה שלמה ועם תקרה. בראש השודדים היה אבו-גילדה, שהיה דמות היסטורית מוכרת במרחב. לילה אחד הוא חלם שהמלאך גבריאל נגלה אליו ואמר לו שכאשר יגיע יומו להישפט, הוא לא יצטרך משפט כי הפסק דין שלו ידוע מראש דהיינו ישר לגיהנום. עדיף שכבר מפה ילך לגיהנום. ראש הכנופיה אמר למלאך שהוא מוכן לנהל משא ומתן אך המלאך השיב כי הכל סגור ואין לו מה לשנות. מהון להון, לבסוף הם החליטו לעשות הסכם. ראש הכנופיה התחייב שיותר לא יעשה דברים רעים, ואף הבטיח שיתחיל לעזור לחלשים. למחרת הוא סיפר את החלום לחבורה והודיע להם על פרישתו. חבריו ניסו לשדלו אך הוא בשלו. חבריו הציעו לו שיהיה הצופה שיתריע להם על השיירה. יום אחד ,כאשר הוא עמד על הצוק למעלה, תכננו חבריו להפילו כי חשבו בקול ואמרו שהוא השתגע ובטח עוד ירצה להלשין עליהם. באותו הזמן המלאך גבריאל ראה שהוא חזר בתשובה ,ולכן הפיל את תקרת המערה במקום בו עמדו חברי הכנופיה. ואילו המקום שעליו עמד גילדה, נשאר עומד תלוי עד עצם היום הזה. וזוהי בעצם הקשת, ניתן ללכת למערת נמר ולחזור במסלול הירוק.

אנדרטת חומה ומגדל –

האתר נמצא על המקום בו התיישבו בהתחלה המתיישבים הראשונים. ב-1882 התחילה עלייה ה-5. עלייה זו הייתה הגדולה ביותר והיא הכפילה את אוכ' היהודים בארץ. עד לעלייה זו היו 200 אלף איש , ותוך 4-5 שנים הגיע מספרם ל-400 אלף. עלייה זו מכונה "עליית היאקים", אף על פי שהם היו מיעוט, אך הם הטביעו את חותמם בכך שהם היו בעלי ידע והגיעו עם מכונות וכסף. כיוון שהשלטונות לא נתנו להם לבוא עם הרבה כסף, הם הצטרכו להמיר את הכסף ולקנות מכונות. המכונות נקנו בזכות חיים ארלוזורוב שהיה אחראי להסכמי ההעברה. הערבים פנו לבריטים להפסקת העלייה. ב-36' פרץ המרד הערבי. המרד התחיל מהמליציות הערביות נגד השלטון הבריטי. באפריל 36, הערבים רצחו יהודים באוטובוס מטול כארם לשכם, בתגובה היהודים הרגו 2 ערבים ומכאן התחילה ההסלמה. ההנהגה הערבית התחילה לנהל את המרד הערבי. בעברית התקופה מכונה – "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט". הערבים עשו שביתת מסחר, שביתת עבודה, אין פועלים בנמל יפו וכתחליף הוקם נמל ת"א. אחד מהמנהיגים הערבים היה קוואג'י , אשר הגיע עם גדודים מהצפון כדי לעזור במרד הערבי ולכן הבריטים סגרו את הגבול הצפוני. הקצין הבריטי טיגרט פרס בצפון 50-60 יחידות משטרה כדי למנוע את העזרה מכיוון סוריה ולבנון. בשנת 37' התקיימה וועדת פיל שעל פיה הגליל, בית שאן ומישור החוף הם יהודים, והשאר ערבים (האות N). יצחק בן צבי התחיל להסב את תשומת ליבה של וועידת פיל לחשיבותם ומיקומם של קברי הצדיקים של הגליל כדי ליצור קשר בין הקברים ליהודים. בן גוריון רצה לעלות ולהקים ישובים חדשים תוך רכישת קרקעות. ההתיישבות היהודית הקימה 54 ישובים בשיטת חומה ומגדל. חניתה הפכה לאחד מהסמלים של חומה ומגדל. חניתה הייתה היישוב המבודד מכל הישובים. מפקדה היה יצחק שדה. החומה הייתה עשויה מ-2 לוחות עץ, כאשר באמצע היה חצץ.

סיור בראש הנקרה-

בצפון היו שני שערי כניסה לישראל. האחד -מטולה- שם עבר תיגלת פילסר, והשני- ראש הנקרה- משם הגיעו סנחריב, אלכסנדר הגדול והצלבנים.

המסלע הוא קרטון וצבעו לבן בוהק, ולכן הוא נקרא סולם צור. ניתן לראות את רכס הקירטון שנשפך לים כשגילו כ-100 מיליון שנה, בסמוך לרכס הכורכר שגילו כ-80 אלף שנה. גובה הגלים המתנפצים אל הסלעים הוא שווה לגובה הקרקעית. הגלים יכולים להגיע לגובה של 6-7 מטרים ולהתנפץ על הסדקים של הקירטון, ובכך לגרום לסדקים להיפתח יותר ויותר. במקום שהגלים נכנסו עמוק יותר נוצרו ניקרות. צריך לזכור שמפלס המים משתנה, ולכן ישנן נקרות הנראות לעין וישנן נקרות הנמצאות מתחת לפני המים. בסלעי הקירטון ניתן לראות אבנים שחורות שהן אבני צור שלא ידוע כיצד נוצרו כי הצור הוא סלע משקע ימי.
הרכבת-
על א"י ישנם איומים , רומל מאיים להגיע לארץ מצפון אפריקה וגם מלבנון היה חשש לפלישה, ולכן הבריטים חששו ועזרו לישוב להקים את הפלמ"ח .
הבריטים כבשו את לבנון וחפרו מנהרה לרכבת שתחבר בין לבנון לא"י. בשנת 42' ההגנה פוצצה את הגשר כי חששה שהלבנונים ישתמשו בה לצורך הבאת תגבורת של חיילים לבנונים.

ביקור באנדרטת יד לי"ד.

ליל הגשרים: בשנים 41-42' הבריטים פלשו ללבנון וחצבו מנהרה בראש הנקרה לפריצת מסילת הברזל להבאת ציוד ואספקה לצבא. בשנת 45' יש תיסכול גדול של התנועה הציונית ואכזבה מממשלת בריטניה. תוצאות השואה מתבררות והתנועה הציונית מצפה שיהיה שינוי במדיניות הבריטית, כלומר שתאשר עלייה של יהודים לא"י. אך במאי 39' יוצא הספר הלבן המונע רכישת קרקעות ומגביל את מספרי העולים היהודים. התנועה הציונית מתאחדת ומתאגדת ומאחדת יחד את תנועת המרי העיברית. הגופים המאוחדים היו : ההגנה, האצ"ל והלח"י למשך 9 חודשים. אומנם כל קבוצה הציבה לעצמה מטרות ומבצעים, אך כולם ידעו על הכל. הכל היה גלוי ומתואם ביניהם. בתאריך 10.10.45 שיחרור העצורים בעתלית הופקד ע"י הפלמ"ח. ב-1.11.45 הפלמ"ח הטביע כלי שיט בריטים בנמל, האצ"ל פגע בתחנת רכבת בלוד, והלח"י פגע בבתי הזיקוק בחיפה. בינואר 46' נשיא ארה"ב, טרומן, קרא לבריטים לאשר כניסה חד פעמית של יהודים לא"י כי הוא היה צריך את הקול היהודי לבחירות בארה"ב. הבריטים כועסים אך בגלל תוצאות מלחה"ע ה-1 , בה הבריטים איבדו הרבה חיילים, וגם נפלו חיילים בריטים בניסיון לכבוש את עזה, הם מבינים שהם צריכים לשקם את ארצם ואת הכלכלה שלהם ומחליטים להתקפל מא"י. אז הוחלט להעלות 100 אלף יהודים מאירופה. האנגלים מעכבים זאת ותנועת המרי טוענת שאם היהודים לא מורשים לבוא, אז אף אחד לא יכנס לא"י. מכאן בא הצורך או הרצון לנתק ולפוצץ את הגשרים. היו 11 גשרים: על נחל הבשור היו גשר לרכבת וגשר כביש, על נחל כזיב כנ"ל, במטולה 2 גשרי כביש, בירמוך גשר הירמוך, ועל הירדן גשר אלנבי, גשר דגניה (אדם) , גשר בנות יעקב וגשר שיח' חוסיין.
16.6.46 ליל הגשרים. את המבצע ביצעו אנשי הפלמ"ח. הם היו צריכים להגיע לכיוון מצובה ולפוצץ בשעה 22:00. יצאו 44 לוחמים עם חומר נפץ. הצטרף אליהם יחיעם ווייס. לפתע נפתחה עליהם אש מהשומרים ליד הגשרים, הם איבדו את גורם ההפתעה ולפתע פתאום הגשר התפוצץ כ-25 דק' לפני שעת ה"ש". יגאל אלון הנמצא בקיבוץ יגור מבין שקרתה תקלה. בקרב נפלו הרבה חיילים .
ב-1968 העבירו את הגופות לקבר אחים הנקרא יד לי"ד. בתגובה לכך ,לאחר כשבועיים הבריטים פושטים על הישוב היהודי בשבת השחורה. ביולי 46' האצ"ל מפוצץ את מלון המלך דוד בירושלים. באירוע זה נהרגו הרבה אזרחים. צריך לזכור שבמבצע פיצוץ המלון כל הזרמים היו שותפים ומאוחדים בהסכמתם.
החוקר שלמה בן אלקנה עסק וחקר גם היום מה קרה ל-כ"ג יורדי הסירה, לאבשלום פיינברג וליל הגשרים.

סיורים וטיולים בעכו בעתיקה והחדשה-סיורים באולמות האבירים ההוספיטלריים של עכו ובמסגד אל ג'זאר, סיור מודרך בחמאם התורכי של עכו ובבזאר התורכי.

סיורים בעכו בין החומות בשוק הצבעוני ובמנהרות הטמפלרים, סיור בחאן אל עומדאן ובחאן אל פראנג', חאן אל שווארדה וסיפור חאן החמורי, סיורים במרינה ועל חומות העיר עכו והמגדלור, הנמל הפיזני והוונציאני.