סיורים מודרכים בעמק יזרעאל

עמק יזרעאל נמצא בין שני עמקים טופוגרפיים שמפרידים בין הררי רכס כרמל וגלבוע לבין רכס עמקי הגליל התחתון. פה גם עובר קו פרשת המים, ממזרח נמצא עמק חרוד שמתנקז לירדן. ממערב נמצא עמק הקישון שמתנקז לים התיכון.
העמק מוזכר בתנ"כ כעמק הנמצא סביב לעיר המקראית יזרעאל. השם יזרעאל השתמר בזכות הכפר הערבי – זרעין.

העמק בתולדות הציונות מתחבר עם אנשי העלייה השלישית ונחשב כערש ההתיישבות השיתופית הכולל את הקיבוץ הראשון- עין חרוד והמושב הראשון נהלל. (כפי שמופיע בשיר העמק "מבית אלפא עד נהלל" ).
כיום הולכת ונבנית מסילת רכבת שתחבר בין חיפה-עפולה-בית שאן( גשר שייח' חוסיין), ותוביל סחורות מערב הסעודית ,דרך ירדן . רוב המימון הוא על ידי ערב הסעודית.

קיבוץ מרחביה- בסככה בכניסה לישוב.

מרחביה מוזכרת במקרא בספר תהילים פרק קי"ח פסוק 5 " מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ."
מרחביה נמצאת על קו פרשת המים בין עמק הקישון לעין חרוד. על דרך ראשית שעברה מצפון לדרום וממזרח למערב. בצומת הדרכים היה הישוב שונם (כיום סונם), שממנו באה אבישג , כפי שכתוב במלכים א' פרק א פסוקים 1-4
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ. ב וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּתְהִי-לוֹ סֹכֶנֶת; וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ. ג וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה, בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; וַיִּמְצְאוּ, אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ, לַמֶּלֶךְ. ד וְהַנַּעֲרָה, יָפָה עַד-מְאֹד; וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ."
יש המייחסים שאת הכתוב בשיר השירים פרק ז' פסוק 1 " שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה-בָּךְ; מַה-תֶּחֱזוּ, בַּשּׁוּלַמִּית, כִּמְחֹלַת, הַמַּחֲנָיִם." כתב שלמה המלך אל שונמית.

בתקופת הצלבנים הוקם מבצר בשם 'לה פב= la fev ופירושו השעועית, הכפר הערבי נקרא- לה פולה. הגן הוקם על החפיר שלו. בשנת 1799 הגיע נפוליאון , הוא השתלט על הגליל העליון והתחתון. נפוליאון הוטעה ע"י מורה הדרך שלו וגם בגלל אי הדיוק של מפותיו של דה-קוטן ובטעות קורא להר התבור –הר החרמון. הקרב שהתחולל נגד המוסלמים נקרא קרב התבור.

בלונפלד מבקש מחנקין אדמות להקמת חווה והוקמו מושבה ובנוסף ניסיון של הקואופרציה. המושבה הוקמה ע"י יהודים פולניים ויהודים סקוטים ותוכננה ע"י
ריכרד קאופמן  בנוסף לחווה הוקמה חצר שאת האבנים לבנית החומה לקחו מהמבצר הצלבני . את החצר בנה אלכסנדר ברוולד שבנה גם את הטכניון בחיפה בסיגנון של מיזוג מזרח ומערב.
בארץ נבנו 3 חצרות כאלה במרחביה ,בדגניה ובכנרת, כאשר ההבדל ביניהן הוא
בדגנייה= החצר מחולקת לשניים חלק למגורים וחלק לבע"ח, במרכז החצר יש שובך יונים .
במרחבייה= חצר אחת פתוחה ובמרכז נמצא מגדל מים שהפך לסמל בישוב הישראלי , בשנת 1913 הגיעה למרחביה מסע הרבנים ונפגש עם המתיישבים.

אישה נוספת שהגיעה לכאן היא גולדה מאיר ובעלה ממשוחררי הגדודים העבריים שרוצים להתקבל לקבוצה. לבסוף הם התקבלו רק לאחר שגולדה מציעה להם את הפטיפון והתקליטים שברשותם. לאחר שנפרדה מבעלה, גולדה חזרה עם בנה והייתה שומרת הלילה על בית הילדים, בעלייה השנייה קם הרעיון של התיישבות חקלאית שיתופית על אדמה לאומית או על אדמה פרטית. יש 4 אפשרויות לכך, 2 בעלייה שניהו 2 בעלייה השלישית.
1. קבוצה קטנה ואינטימית שבאה לתת מענה למשפחה שאיננה = הקבוצה-דגניה.
2. קואופרציה –אדמה לאומית ,משק משותף , כל אחד מקבל משכורת דיפרנציאלית , אין שיוויון=מרחביה היחידה.
3. קבוצה שהולכת וגדלה, יש מגוון מקצועות= קיבוץ – עין חרוד.
4. מושב עובדים, משק פרטני לכל משפחה , כל אחד עושה מה שרוצה =נהלל.

מבנה מוזיאון מרחביה שימש בעבר הגורן שבו אספו ואיחסנו את הגרעינים.

טייסת 304 מבוואריה שבגרמניה השתכנה בישוב כשנה וחצי. הישוב סיפק את צרכיהם והם שילמו ביד נדיבה.
התיישבות יהודית במרחביה הייתה כבר משנת 1911 (הקואופרציה של פרנץ אופנהיימר על 3,000 דונם מאדמות הכפר פולה שנרכשו בשנת 1910). משנת 1918 עת התפרקה הקואופרציה כי היה פה אי שיוויון כי המנהלים קיבלו פי 10 מאשר החלוצים ולכן הקואופרציה לא הצליחה יתכן והקדימה את עצמה.
עד 1921 התחלפו במקום כמה קבוצות של מתיישבים. בשנת 1924 הוקם מושב העובדים מרחביה. בשנת 1929 הוקם בסמוך הקיבוץ, בידי קבוצת חברי השומר הצעיר מגליציה, שעלו לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה וישבו קודם בהכשרה בחיפה.

מה ההבדל בין גן לאומי לשמורת טבע?
גן לאומי = טובת האדם במרכז ניתן לתאם ביקורים גם בערב.
שמורת טבע = הטבע במרכז, יש שעות ביקור נוקשות כדי לא לפגוע בחי ובצומח.

עין חרוד-

עין חרוד מוזכר במלחמת גדעון במדיינים. ספר שופטים פרק ה פותח במיקומו של גדעון " וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּחֲנוּ, עַל-עֵין חֲרֹד; וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה-לוֹ מִצָּפוֹן, מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק."
וממשיך,… "וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם, אֶל-הַמָּיִם; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-גִּדְעוֹן, כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד, וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו, לִשְׁתּוֹת. ו וַיְהִי, מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל-פִּיהֶם–שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, אִישׁ; וְכֹל יֶתֶר הָעָם, כָּרְעוּ עַל-בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם. {ס} ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-גִּדְעוֹן, בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם, וְנָתַתִּי אֶת-מִדְיָן, בְּיָדֶךָ; וְכָל-הָעָם–יֵלְכוּ, אִישׁ לִמְקֹמוֹ"
ע"פ המסורת הנוצרית המקום מזוהה עם קרב דוד נגד גולית ולכן המקום נקרא – עין ג'לות (עין גולית).
בשנת 1260 נערך קרב הניצחון של הממלוכים ובראשם בייברס על המונגולים.
בתאריך 4/7/1887, נערך קרב קרני חיטין בניצחון המוסלמים ובראשם צאלח א-דין על הצלבנים.
בשנת 1910 נרכשות האדמות ע"י יהושוע חנקין ומוקמת המושבה.
בתקופה העותומנית – היו סולטנים חלשים שלא הצליחו לשלוט על הפריפריות ולכן השבטים הבדואים דחקו את התושבים מהכפרים החוצה. הסולטנים חוקקו את חוקי התנזימאת.
בתגובה להתנפלותם של השבטים הבדואים, מחליט הסולטן עבדול חמיד השני להביא לאיזור המדבר הסורי והמדבר הערבי את בני העם הדידג'ה = הצ'רקסים ושם אותם כחומת מגן נגד השבטים הבדואים. לאחר גירוש הבדואים, הכפריים רוצים לחזור לאדמותיהם אך כיון שלא עיבדו את השטחים , השטחים עוברים לידי האימפריה ונמכרים במכירה פומבית. חלק מהאדמות נרכשות ע"י הסולטן – האדמות נקראות ג'יפתליק (בעמק בית שאן). חלק נרכש ע"י משפחות עשירות כמו משפ' סורסוק מלבנון. הכפריים הופכים לאריסים המעבדים את האדמות לטובת בעליהם.
עם סיום מלה"ע ה1- בריטניה מצהירה על כוונותיה לבנות בית יהודי ולאפשר עליית יהודים, אך התנועה הציונית נמצאת במשבר כלכלי ואין מקורות מימון כי אירופה לאחר מלחמה, רוסיה לאחר מהפיכה , ווייצמן מסתכסך עם יהדות ארה"ב ולכן התנועה הציונית מחליטה להשקיע באיזור גיאוגרפי אחד שמבוסס על אדמה לאומית להתיישבות חקלאית שיתופית.
אדמות העמק חולקו ל 4 גושים : גוש מרכז העמק=מרחביה ,שונם, תל עדשים.
גוש נוריס = למרגלות הגלבוע. גוש במערב, מהלול = נהלל. וגוש יגור במערב.

איך תופסים בעלות על הקרקע??
רוב בני העלייה השלישית היו צעירים , ללא ניסיון מקצועי וללא כסף. הם התארגנו בקבוצות כדי לחיות יחד ורצו להעביר את הרעיון הסוציאליסטי ולייצור חברה חדשה. המנדט הבריטי מאפשר לחלוצים לעבוד בעבודות יזומות כמו סלילת כבישים ולכן הם מתאגדים בקבוצות לפי ארץ המוצא או לפי רעיון משותף . המושגים של הקבוצה כוללים מושגי מלחמה כמו גדודים ופלוגות. פלוגה אחת פרשה מהגדוד והופכת בעקבות השיתופיות לקיבוץ. (פלוגה אחרת נשארה בגדוד והקימו את תל יוסף).
לאחר הקמת נהלל (בנוי בצורת מעגל אך יש קושי בהרחבתו), הוקם הישוב כפר יחזקאל (שהוקם בצורת משושה כדי להתגבר על הקושי ולאפשר התרחבות הישוב). בסמוך למרחביה הוקם הישוב גבע שהוקם באופן עצמאי וללא תמיכת התנועה הציונית.(כנראה ובזמן סלילת הכביש צמח-טבריה מצאו מטמון של מטבעות זהב ולכן לא נזקקו לעזרה). בשנת 1944 לחנוכת מיגרש כדורסל התארגנה מקהלה בשם הגבעתרון שמוכרת עד היום.

יהושע חנקין

יהושוע נולד בשנת באוקראינה 1865 ובגיל 17 עלה עם משפחתו לארץ, בעקבות אכזבתם מחלום ההתבוללות לאחר הפוגרום של סופות בנגב. כבר בהגיעו לארץ התאהב בה ואמר : "אם המולדת הרוסית בגדה בנו , נשוב אל מולדתנו הישנה".
אביו היה שותף לבונטין ואחרים והקימו את "וועד חלוצי יסוד המעלה" , ובשנת 1890 הקימו על אדמת עין קורא את המושבה 'רחובות'. הם נאלצו לעזוב את רחובות כיוון שלא רצו לחתום על הסכם בו המתיישבים נחשבו לשכירי יום וניתן היה לפטרם. המשפחה הגיעה לגדרה , שם נישא יהושוע עם אולגה המיילדת לבית בלנקינד. ומאז הקדיש את חייו לקניית אדמות להתיישבות היהודית בארץ. לאט לאט ללא מורא ופחד רכש יהושע אדמות וגאל אותן. בשנת 1891 רכש את אדמות חצ'ירה=חדרה ,כאשר אשתו מאיצה ומעודדת אותו.
בשנת 1910 הוא גאל את אדמות מרחביה שהיא הנקודה הראשונה בעמק יזרעאל על הקרקע של הקק"ל. בשנת 1920 רכש את אדמות העמק וזו הייתה השנה הגדולה בתולדות הציונות והקק"ל. בהמשך הוא גאל את אדמות עמק חפר, בית שאן, הנגב ובאר שבע. בהיותו בן 73 המשיך בגאולת קרקעות בעמק החולה. סה"כ הוא גאל מעל ל 600 אלף דונמים. בצוואתו חנקין כתב שנתגלה לו ייעודו בחיים מטעם ההשגחה העליונה: גאולת הארץ לעמנו הכמה לה. הוא מאד דבק בייעוד זה בכל רמ"ח איבריו חתר לקראת הגשמתו בעודו בחיים. הוא חנקין נפטר בשנת 1946 ולא זכה לראות את עצמאותה של המדינה שכל כך אהב. הוא ואשתו אולגה קבורים באחוזת קבר הפונה לעמק, בסמוך לבית שקנו (אך לא מימשו לגור בו) .
לקברו היו עולים התימנים מגדעונה שחשבו שר' יהושע יהושע בין נון. דלתות אחוזת הקבר נעשו ע"י דוד פלומבו , עליהן כתוב 'חנקין'. הוא פיסל גם את שערי הכניסה לכנסת ישראל.

העלייה ה 4 החלה בשנת 1924, מאופיינת כעלייה בורגנית, יהודים אמידים , קפיטליסטים שנתקלו בעיקרון השיויון שהיה בעלייה ה 3. נוצר פילוג בישוב. הצד הימני- בעד חברה סוציאליסטית . והצד השמאלי- ארץ וחברה סוציאליסטים. כאשר הם לא מצליחים הם יורדים לקרים ומקימים את "וויה נובה"= דרך חדשה (מאספרנטית). אך סופם שלא הצליחו ואף נרצחו ע"י הרוסים ובשנת 1935 נרצחו השורדים ע"י הנאצים.
העולים שהגיעו היו איכרים שרצו להיחשב מתורבתים מאוד ולכן הקימו הוצאות ספרים כמו עם-עובד, הפועלים. בנוסף בין בית השיטה לתל יוסף הקימו מבנה תרבותי להופעות והצגות.
כלא שאטה=בשנת 1929 המבנה שימש כתחנת משטרה בריטית בפיקודו של סמל משה רוזנפלד שנרצח ע"י פורעים ערביים. במעלה הגלבוע יש מעיין הנקרא על שמו= עין הסמל.
כדאי לדעת שרק במחצבת חפציבה סלעי הגיר הפכו לשיש, ומכאן נלקח השיש לבנייה כי בתקופת מלה"ע ה 2 לא יכלו לייבא מאיטליה כי הייתה מדינת אויב.
בעמק ישנן כ-30 נביעות שחלקם בעלי ספיגה גדולים כמו גני חוגה, חלקם בטמפ' גבוהות כמו גן השלושה. מעין עין חרוד הוא הגדול עם מים מתוקים. רוב המעיינות מליחים ואינם לשתייה.

גן השלושה- הסחנה
במקום יש מיגוון אטרקציות בנוסף לבריכות המים, אתר שיחזור של חומה ומגדל, גן גורו, מוזיאון לארכיאולוגיה.
שיחזור של חומה ומגדל ניתן לראות גם בחניתה, שער הגולן, כפר נטר ונגבה.
מקור שמו הערבי של הגן – הסח'נה ("החמה"), הוא בכך שהמים בבריכה הגדולה שבו חמימים תמיד (כ-28 מעלות כל השנה). שמו העברי של הגן – "גן השלושה", מנציח את זכרם של חיים שטורמן, אהרון אתקין ודויד מוסינזון, שנהרגו ב-15.9.1938 (י"ח באלול תרצ"ח) בעת שעלו עם המכונית בה נסעו על מוקש, כ-6 קילומטרים מדרום לבית שאן, כאשר יצאו לעמק בית שאן למצוא מקום מתאים לקיבוץ חדש.
גרעין תל עמל רוצה להתיישב על אדמת חוראן אך לא מצליח , הם רוצים להתיישב על גדת נחל עין אלעסי (נחל עמל), ומתיישבים בבית אלפא. הם מקימים צריף ומתחילים לזרוע. בשנת 1936 פורץ המרד הערבי שהתחיל בשביתה והמשיך במיתקפה ושריפת הצריף. אחד החברים מציע לבנות בישוב חומה ומגדל כנגד ההתקפות של הערבים. ההצעה קורמת עור וגידים והמתיישבים מקימים ובונים בבית אלפא את הלוחות שישמשו כחומה ואת חלקי המגדל. הם מובילים את חלקי הבניין המשאיות וטרקטורים ובלילה אחד מקימים את הישוב הראשון בסגנון שייקרא "חומה ומגדל". תל עמל הוסב לניר דוד בגלל בקשתם של יהודי דרום אפריקה שתרמו כספים. הם ביקשו ששם הישוב יהיה ע"ש דוד וולפסון שניהל את סניף ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה. נתן אלתרמן כתב על ההתיישבות שיר "תל עמל תל עמל ראשונה לחומה ומגדל, תבורכי תל עמל במטר ודגן".

יש סבורים שבשנים של המרד הערבי 1936-39 קורים 2 דברים חשובים:
1936-7 מגיעה לכאן וועדת פיל ומסקנותיה. ובשנים 1938-9 ועדת פיל מחליטה על חלוקת הארץ שגבולותיה ייקבעו ע"פ הישובים.
המרד הערבי היה כנגד הבריטים . כי בשנים 1933-39 הגיעה העלייה ה 5 ממרכז אירופה וגרמניה שריכזו אותם ב N ההתישבותי. כיוון שמסביב יש הרבה ישובים ערביים היה צורך בשיטה להגיע להקים את הישובים וגם להיות מוכנים מפני התקפותיהם של הערבים.
להקמת ישובים בשיטת חומה ומגדל מייחסים 50-60 ישובים, הרבה מיישובי חומה ומגדל הוקמו כישובים צפופים , בשרון: בית יהושע, תל יצחק, כפר נטר, גאולים, צור משה ושער חפר.
בצפון- דן , דפנה ועמיר.

בית הקברות של גדעונה

אתרים מומלצים בעמק : אדריכלות = חדר האוכל של תל יוסף. מוזיאון בית שטורמן ועין חרוד= סיפור האיזור , משפחת שטורמן וטבע. המוזיאון לאומנות בעין חרוד. החדר בגבע= הצריף הישן (הדרכה מקומית). כפר יחזקאל= בית כנסת.

בית העלמין בגדעונה.
מדוע דווקא פה החליט על הקמת בית העלמין?
א. בסמוך היה בית חולים ששירת את אנשי העמק. ב. נולדו תינוקות וההורים לא ידעו לטפל בהם ולתת להם את צרכיהם. (מזון לפי הגיל..) ג. תאונות עבודה במחצבות . ד. התאבדויות או רצח.
ליד כל מצבה יש סיפור עצוב של מתיישבים כמו רחל ושלמה לביא ז"ל – שלמה הגה את רעיון הקבוצה הגדולה, הוא מאנשי העלייה השנייה וממיסדי עין חרוד.. לזוג היו 3 ילדים ירובעל, אילנה והילל. לאחר פטירתה של האם רחל מעל קיברה יש כיפה כפי שמופיעה בקבר רחל אמנו בבית לחם , ובמלחמת העצמאות נופלים הבנים , ירובעל על הגלבוע והילל בכפר דרום. האב נשאר עם ביתו.
סמל משה רוזנפלד- על קברו נכתב "הראשון לחללי הישוב במאורעות הדמים 1935." משה היה מהמושבה מנחמיה, שירת כסמל בצבא הבריטי במשטרת שאטה. בשנת 1933 הערבים התקוממו כנגד השלטון הבריטי. בראש הכנופיה בחיפה שכונתה "היד השחורה", עמד אדין אל קאסם שהיה לאומן ערבי ואיש דת מוסלמי. הוא ראה את אויביו בבריטים וביהודים עושי דברם . הוא תיכנן מארב למשה שבא לראות ולבדוק מה קרה בפרדס. ורצח אותו ליד המעיין. (המעיין נקרא עין הסמל). הבריטים בתגובה חיפשו ,תפסו את הכנופיה והרגו את אל קאסם שנקבר בנשר.
בית הקברות של עין חרוד בסמוך לבית הקברות של גדעונה. משנת 1938 אין קבורה של חברי עין חרוד במקום
הרכבת – התחנה בעפולה-
בעקבות החלטתו של הסולטן אחמד השני שרוצה להקל על העולים למכה לרגל החאג' הוא יוזם את הרכבת שנקראת 'אורינטל אקספרס'. לאחר מותו של הברון הירש שיזם ורישת את קווי הרכבת, הסולטן מקים את הרכבת החיג'אזית שעוברת דרך טורקיה- בירות -ישראל ( החיבור לישראל בגלל היות חיפה נמל גרמני) – דמשק- מדינה – מכה. הרכבת נחנכת בשנת 1905.כיוון שהרכבת עבדה על קיטור היה צורך במספר תחנות הנמצאות בסמוך למקורות מים. להלן התחנות:
1. חיפה- התחנה קיימת עד היום, ליד מוזיאון הרכבת.
2. בלאד א- שייח' – נמצאת בתחום נשר, קשה להגיע אליה היום.
3. תל א-שמאם- תחנת כפר יהושע- כיום משופצת , בתשלום ובתיאום.
4. תחנת פולה- עפולה, קיימת עד היום.
5. ביסאן- בית שאן , כיום משוקמת בחינם.
6. צמח-
7. אל-חמה-
בשנת 1913 הרכבת הגיעה עד מדינה, הוחלט גם לקשר ולחבר אליה את י-ם. התכנון היה גם דרך עפולה-ג'נין-שכם-סעודיה אך כיוון שפרצה מלה"ע ה 1 נעשה שינוי ופיצול מטול כרם, אחד לחדרה, והשני לראשון לציון-לוד-שורק-באר שבע וסיני.

תל שימרון-
שם העיר נזכר במכתב ששלח שמ-הדא מלך שמרון במכתבי תל עמרנה, מבקש לא להעלות מס למצרים שכן אבותיו היו פטורים ממס זה. בכתובות המצריות נזכר המקום "סמעון"- שם זה מתיישב יפה עם שמה של העיירה "סמוניה"- ששכנה כאן בימי המשנה והתלמוד- אחת מערים בנחלת שבט זבולון.
בשנת 1933 מצא כאן פרופסור סוקניק פריטים המעידים על בית כנסת קדום. בשנת 1974 ד"ר אבנר רבן, תושב העמק, גילה כאן שרידים של חומת העיר ושער העיר מהמאה הראשונה לספירה.
בני הדור השני של מושב נהלל ישבו כאן בעת גיבושם מתוך רצון להקים קיבוץ חדש, הם יהיו הגרעין שיקים את קיבוץ חניתה.
המקום נמצא צמוד לתמרת- הישוב הקהילתי הראשון. למרגלות התל נמצא בית הקברות של נהלל.

נהלל
נקראת ע"ש הישוב המקראי נהלל שהיה בנחלתו של שבט זבולון. יהושוע פרק י"ט פסוק 15 " וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן, וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן.". ובספר שופטים פרק א' פסוק 30 " זְבוּלֻן, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, נַהֲלֹל; וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ, וַיִּהְיוּ לָמַס."
לכאן הגיע הגרעין הראשון של מושב עובדים. מהו מושב עובדים???
מקום על אדמה לאומית, חיים בשיתוף מוגבל (כלים, אמצעי ייצור בסיסיים, שיוך משותף של תוצרת, ערבות הדדית ומתן סיוע), כל משפחה עובדת לעצמה ללא כוח עזר. ואכן כך היה . נהלל הוקמה כמעגל ע"פ תוכניתו של האדריכל רייכרד קאופמן, כאשר כל הבתים רחוקים / קרובים באופן שווה מהמרכז. כל אחד קיבל חלקת אדמה שווה בגודלה. בשנת 1933 קרה אירוע טראגי בנהלל כאשר רימון נזרק לבית ע"י כנופיתו של אדין אל-קאסאם ואב ובנו נהרגו .
ליד נהלל היה מתוכנן לקום המושב כפר וויתקין אך במקומו הוקם הישוב הדתי- שדה יעקב. הדור השני של אנשי כפר וויתקין הקים את שימרון שעלה לקרקע בשנת 1939.
נהלל משמשת כבסיס הכשרה לכל המושבים שיקומו בעקבותיה. הליכה לבית הקברות- אישים
*משה דיין- משה דיין נולד בדגניה ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לנהלל. שימש כאיש פלוגות השדה של ההגנה ומראשי הנוטרים לחניתה. בשנת 1942 נכנס כמורה דרך אוסטרלי לסוריה וללבנון , בזמן שהתבונן במשקפת פגע בעינו צלף ודיין התעוור. מאותו היום התחיל להיראות עם רטייה על עינו. דיין התקדם בסולם הדרגות ובמלחמת קדש נתמנה לרמטכ"ל. בשנת 1967 הגיע לשיא התהילה הצבאית בהיותו הרמטכ"ל אשר שיחרר את י-ם. (נתן לוואקף את החזקה על הר הבית, ואמר שאנו נגיע להר כתיירים). בשנת 1973 שימש כשר ביטחון והיה שותף במחדל עם ראש הממשלה גולדה מאיר והרמטכ"ל דוד אלעזר. דיין עזב את הצבא והתקדם בפוליטיקה. בשנת 1977 נתמנה ע"י בגין כשר החוץ שיחד הובילו להסכם השלום עם מצרים. נפטר בשנת 1981, בהיותו בגיל 66 שנה.
*אילן רמון- הטייס הצעיר ביותר שיצא להפצצת הכור הגרעיני בעיראק בשנת 1981. היה האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל, אך נהרג בהתרסקות המעבורת קולומבייה 1/2/2003 יחד עם עוד 7 אנשי צוות. ביקש להיקבר בנהלל. לידו קבור בנו הטיס-אסף שנהרג בתאונת מטוסים.
*טוניה בן ברק בת בתיה ומרדכי פקר היו מראשוני נהלל והם הסבא וסבתא של הסופר מאיר שלו שכתב הרבה ספרים על ילדותו ונערותו בנהלל.
*זאב (זאבלה) עמית (סלוצקי) נעמי שמר כתבה עליו את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר " כאשר היה עדיין חי. (השיר עורר גל תרעומת).
קבוצת היוגב הייתה פה בהכשרה ולאחר מכן הקימו את הישוב "בית אשל". הם היו מוכנים וחיכו שתהיה בידיהם אדמה. אנשי רביבים לעומתם הצטרכו לחכות מספר שנים בראשון לציון לקבלת אדמה להתיישבות. ואילו אנשי מעגן מיכאל המתינו שנים ברחובות.
בעמק יזרעאל הקמת הישובים הייתה מתוכננת ולכן היה עליהם לעבור הכשרה עד להכשרת המקום.
משטרת נהלל- הוקמה ע"י הבריטים, במסגרת היותה מצודת טיגראט נוספה לה חומה. כיום משמשת כמוזיאון לנוטר העברי.
הנוטרים הם אלה שהיה להם ידע וניסיון ממלחמת ומההכשרה שקיבלו מהבריטים והם היו הבסיס להקמתו של צה"ל.

כפר יהושע-
כפר יהושוע נוסד בשנת 1927. מנציח את שמו של גואל האדמות- יהושוע חנקין.
בכפר יהושוע ע"פ דבריו של אלי שמיר ,יש צורך לשים לב לאדריכלות. בכניסה נמצא בית התרבות ע"ש משפחת קראוזה. המבנה בנוי מרחבת עמודים כפולה המזכירה את כיכר סן-פטרו בכניסה לוותיקן .בהמשך ישנו מגדל המים העומד על 4 עמודים וקשתות, זאת בדומה לקוליסאום ברומא. לאחר מכן הפסל של הפסלת בתיה לישנסקי המקדישה אותו לחללי כפר יהושוע במלחמת העצמאות. הדמויות בפסל דומות לאזרחי העיר קלא.
ישנה גם אנדרטה –יד לבנים שנפלו לאחר מלחמת העצמאות כמו גילה בן עקיבא שנרצחה בדרך לפטרה והאחין שלה גיל שנפל בקרב על הבופור.

הפסיפס של אלי שמיר כמצבה לרייכרד קאופמן , שהוזמן מגרמניה ע"י התנועה הציונית לתכנן את ההתיישבות בארץ. הוא תיכנן הרבה ישובים עם גנים המופיעים על הפסיפס. כיון שלא היה ברוח הארץ נבחר במקומו אדריכל בשם לושק מקיבוץ גן שמואל שמשנה את שמו לאריה שרון שבתחילת דרכו היה כוורן (דבוראי), שמתכנן את המבנים כשיכוני רכבת וכוורות בשדה. השיטה שלו חסכונית, תעשיתי, פשוטה ומהירה.