סיור מודרך ב "עיר הלבנה" ברחוב רוטשילד תל אביב.

סיור של איכות ברחוב רוטשילד ובכלל אחוזת בית,תחילתה של תל אביב,סיפורי אישים ודמויות פיקנטריות ,סיגנונות בניה ובעיקר הסיגנון הבינלאומי,ותת מחלקתו הבהואוס,מוסדות של המדינה שבדרך ולאלר הקמת המדינה.
בית מגנט שנבנה ע"י יהודה מגידוביץ’’, ייחודו שצופה על רחוב אנגל עד יהודה הלוי.
המרפסות הבלקוניות משוות לבית צורות קובוסטיות וסיגנונו בינלאומי וחדר המדרגות-ארט-דקו.
בית סמואלסון –
בית המגורים הוסב לבניין משרדים בן שלוש קומות. לבניין מאפיינים קוביסטים מובהקים, המרפסות הרחבות מרחפות מול השדרה והחזית לרחוב נחמני מעוגלת כגליל.

בית קריגר ברוטשילד תל אביב
בית מגורים בן שלוש קומות ונבנה ב1934,המוטיב המרכזי שלו, מרפסות שקועות שיוצרות אור וצל. סיגנון הבניה דומה ל"הסרט האופקי" של לה קורבזייה.
בית רובינסקי –בראון שדרות רוטשילד 82
נבנה ב 1933,מבנה בעל קווים אופקיים שזורמים מחדר המדרגות ועד למרפסות.
אדריכלים יוסף וזאב ברלין, 1933.
בית מגורים בעל קווים אופקיים הזורמים מחלון חדר המדרגות האנכי אל שתי החזיתות בהן בולט מערך חלונות ומרפסות. גגון הצללה והבדלי טיח בין הקומות מדגישים אף הם את הקו האופקי. הבית מתייחס אל מפגש הרחובות על ידי הדגשת אלמנטים בפינת הבית כגון גגון הצללה מוגזם בפינת הגג היוצר צורת משולש. הגוונים העזים כמובן אינם שייכים לעיר הלבנה ואינם מקוריים, אך הם מדגישים את המערך הארכיטקטוני של הבניין. יוסף וזאב ברלין, אב ובנו, עבדו במשותף.
בית אנגל-בית בסיגנון הבהאוס שנבנה ע"י זאב רכטר,אחד המבנים המיוחדים של העיר הלבנה והבנין הראשון שנבנה על עמודים, בזכותו כנראה יש הרבה חניות נוספות ואפשרויות בניה.
בית משפחת האדריכל הידוע יוסף ברלין.
בית יצחקי-בית יצחקי תוכנן ע"י אברהם וולך בסיגנון המודרניסטי,חלל גדול של סיגנון "הטרמומטר",ובכלל מבנה מדהים ביופיו.
שני בתי מגורים תאומים, היוצרים תמונת ראי זה ביחס לזה ובניהם צמחיה. המרפסות בגוש הקדמי הן זוויתיות ושקועות במעטפת צל ואילו בגוש הנסוג הן מעוגלות. הצמד יוצר יחידה יוצאת דופן שאינה דומה לבתים הסמוכים.
הפנו מבטכם אל המרפסת ממול, שם ניצבים שלושה פסלים מעשה ידיה של הפסלת עפרה צימבליסטה, "שתי נשים וגבר אחד". בידיהם ספרים ופיותיהם פעורים, כאילו היו שרים או מספרים סיפור. ברחוב אנגל פנו ימינה. במסגרת התוכנית להחייאת לב העיר פותח הרחוב כמדרחוב בו שולבו פינות ישיבה ומשחק.
בית רפפורט ברוטשילד-יצחק למד אדריכלות בצרפת ובישראל עבד במע"צ הבריטית.
יצחק רפפורט ידוע בקשריו עם מחמוד עבד רחים מעשירי יפו והמזרח התיכון ואף בנה לו את ביתו (למחמוד) בעג’מי, והתארח רבות שם ואף הביא תועלת לש"י ,שירות הידיעות של ההגנה.
יצחק תכנן את בית חולים צהלון(דג’אני) ומבנים מרכזיים בתל אביב.
בית חכמי ברוטשילד-בית מגורים, עם מראה אחת לרחוב.
המסה מודגשת בהבלטה, מחברת את כל הקומות. מרפסת אחת בכל קומה קובעת את רוחב החזית, יוצרת חתכים אופקיים ומונעת את חדירת קרני השמש לחדרים. הבית נבנה עבור דוד חכמי, מייסד חברת הביטוח "הפניקס הישראלי".
בית קריתי ברוטשילד 139 ממש מול "הבימה", בנין שתכנן שמואל מיסטיצקין,המתכנן הראשי של קיבוצי השומר הצעיר,חי בבנין יחד עם אחיו עד יומו האחרון- בית מגורים בולט באיפוקו. בחזית ל’הבימה’ מערך חלונות ללא מרפסות.
שמואל מיסטצקין היה האדריכל המתכנן של המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר וכיהן כיו"ר אגודת האדריכלים בישראל. מיסטצקין נפטר השבוע, במועד המקבל סוג של משמעות סמלית. עד ליומו האחרון היה פעיל בתחום וגר במבנה שתוכנן במקור עבור אחיו. מיסטיצקין אהב לספר על מבחן הקבלה לבית הספר באוהאוס, שנערך לו בשנת 1931: הוא קיבל משימה להפוך יריעת בד גס סתמית למשהו שימושי. מה עשה? קלע ממנה חבל שבו הוא יתלה את עצמו למקרה שלא יתקבל.
בתים נוספים ברוטשילד: בית לדרברג מסוק א דיר ביפו, מלון בן נחום שתוכנן ע"י יהודה מגידוביץ’ האדריכל הידוע בסיגנונו האקלקטי, בית השגרירות הרוסית (משפחת ברעייר הבעלים),בית הכנסת אוהל מועד, "מגדל ציון" -בניה מזכוכית ,
הסיור יזלוג לפי הענין גם לרחובות סמוכים כמו :הרצל/אחד העם/אלנבי/נחמני .

"העיר הלבנה" של אונסק"ו בתל אביב משנת 2003.
ב 30 למרץ 1921 הגיע ווינסטון צ’רצ’יל, לביקור בעיר תל אביב, והיה לאורחו של מאיר דיזינגוף,מר צ’רצ’יל התלהב מאוד מהתפתחות העיר תל אביב ובעיקר מהצמחיה,בהמשך הבחין בעץ שהיה לו קצת קשה לעמוד ונפל, ואז אמר צ’רצ’יל לדיזנגוף, שבלי שורשים יהיה קצת קשה לעץ לעמוד ולהתפתח.
לייעוץ וכל שאלה 0522686908


Propecia Capsulas online pharmacy Acquisto Kamagra Oral Jelly