סיורים ביפו

לאתרי החדש www.siyurimironiyim.co.il

הגרעין הקדום של יפו

יפו יפת ימים ביפו,יפה כל ימות השנה ביום ובליל,בסתיו ובאביב,יפו היפה.

יפו מתחדשת כל יום וקמה מעתיקותה רבת השנים, במראה חדש ויפהפה.

יפו, מסביב לשעון של יפו העתיקה,יפו בסימטאות המזלות,יפו בכיכרות,יפו של מועדונים ותיקים לצד חדשים,יפו עם נמל יפו,יפו בשכונות המשופצות ומשומרות להפליא.

שער העיר של יפו העתיקה-פרט אחד וחשוב מתוך מכלול ביצורים,כניסה לא ראויה,מוזנחת אך זו הכניסה לעיר יפו העתיקה החשובה והיפה,ממש מול הרהט-סביל סולימן.
"סביל סולימן" ביפו- עדות לשנים סוערות ביפו.

רהט,מקום התכנסות של באי ויוצאי יפו,בדרך לירושלים שכם או עזה,החומר המקומי "הועלם" מקיסריה ואשקלון הצלבניות והשיש הובא ליפו והוקם הרהט-הסביל המפואר על ידי מחמוד אבו נבוט,או שליט יפו הידוע גם לטוב וגם לרע.

גדול הבונים ביפו- "אבו נבוט" הצבעוני באישיותו.

גנרל קווקזי,שליט ועריץ,סיפורים על עריצותו אך יחד עם זאת,בנה את יפו מהריסותיה.
מסגד המחמודיה של יפו- המסגד הראשי של יפו וסיפורו המרתק
הקיוסק של יפו- שריד דל למתקן מפואר.

מקור המילה קיוסק בא ממקום ההתכנסות של אנשים ליד מקור מים,יכולים לשתות ולשוחח על כל דבר.
א סראיה אל עתיקה (בית המושל של יפו)-מרכז הישוב ולבו של הישוב יפו,כאן יושבים אנשי הציבור ובעיקר המושל,הוא המנהיג המקומי.

"דאר אל יהוד"-בית העולים הראשון היהודי ביפו.

איש יהודי אמיד בשם רבי ישעיהו אג’ימן שרכש את המבנה ברומה של יפו ב1825 והיה לבית היהודים של יפו-דר אל יהוד.

יהודים שעלו ארצה, ולא היה להם אפשרות ללון אצל משפחה ביפו או בחאן ישנו פה לזמן מה עד שהתאפשר להם לעזוב.

הבית נהרס ב 1965 בפרוייקט הגדול של "השטח הגדול".,והפיכת יפו העתיקה לפנינת חמדה.

תחילת ההתישבות היהודית ביפו/תחילת הרפואה המתקדמת ביפו.

הרופאים הראשונים היהודים של יפו כמו ד"ר מנחם שטיין,ד"ר סוניה בלקינד והמיילדת המפורסמת אולגה חנקין(בלקינד) ועוג ועוד.

הרוקח הראשון דוד שמעוני שהיה גם לסופר גדול ומוכר.

"ועד פקידי קושטא" והבית היהודי- "בית זונאנה".

מבנה גדול,חאן יהודי שנתן קורת גג ונבנה על ידי רבי יעקב בן דוד זונאנ,יהודי עתיר ממון ולב רחב שעזר רבות ליהודי יפו בתחילתה,כשהיו עוד עשרות יהודים בלבד.

בית סלים קאסר ביפו- אפנדי רב השפעה ולא רק ביפו.

סלים קאסר מכר את אדמות מלאבס פתח תקווה ליואל משה סולומון וזרח ברנט,בעל תחנות קמח על הירקון ובכלל נוצרי עשיר ובעל קשרים,בית מפואר היה לו בשטח של נווה עופר-בכניסה או היציאה ליפו המתפתחת.

איש בעל אדמות ונכסים באיזור מקורות הירקון ,יפו ושיתוף הפעולה עם יהודי יפו.
גבעת הקרנטינה ביפו–מקום סגור ומסוגר לבעלי חיים שהגיעו זה עכשיו דרך הים עד שיוודע סיפורם הרפואי והבריאותי,או במילים אחרות-תחנת הסגר.

נמל יפו המתחדש

נמל יפו הוותיק, 5000 שנים אולי קצת פחות,פותח בתקופה של מוחמד עלי שליט מצרים ודאג להקלות ואישורים רבים למעצמות האירופאיות והביא קידמה ליפו וישראל בכלל,ללא השיפוץ הבריטי לא היה נותר הרבה מהנמל,מעגנה לתפארת יפו וישראל.
"בית זה פונדק היה ובעל הבית היה פונדקאי"- על בתי מלון ואכסניות ביפו ועל בעליהם.

יצחק קומר,גיבור "תמול שלשום" של ש" עגנון,נוחת בחוף יפו,קצת בהלם מימה שחווה בים ועוד יותר מימה שרואות עיניו ובסופו של דבר ,מגיע לפונדק לא ראוי ולפונדקאי שכל מטרתו ליהנות ממונו של העולים החדשים של אותם הימים ליפו.

סיפור התפתחות הפונדקים,חאנים,בתי הארחה כנסיות ומנזרים לבתי מלון איכותיים ואף רשתות אירוח ביפו וישראל.
סוכנות הנסיעות "לויד" והדואר האוסטרי.

חברת הספנות לויד ישבה ברחוב רציף העליה השניה,קצת דרומה מהמסגד שמעל קומפלקס המנזרים. כנראה שחברת "לויד" הייתה הראשונה בהפעלת הקו לישראל לבנון סוריה בשנת 1836 ובהמשל ממשלת אוסטריה פתחה סניף וקו דואר בשנת 1853.

הדואר הגיע לירושלים פעם בשבועיים לאחר מכן פעם ביומיים ובהמשך יום יום.

"רובע בתי הבושת של יפו" -השתקפות החיים ביפו בראי האמנות.

זכרונות נחום גוטמן ששירת בגדוד העברי והעלה את רשמיו מנקודות שונות בארץ ועיקרו פה ביפו יחד עם חברו לוי שקולניק(אשכול).

הבריטים רצו מאוד לשמור על בריאות החייל הבריטי והציבו שומרים ברובע בתי הבושת של יפו, מאחורי המחמודייה לכיוון מועדון אריאנה של פעם(מועדון הסבלים) ועיקרו ברחוב רציף העליה השניה מול הים.

רשמים מהספר "בין חולות וכחול שמים" בראי יפו הבריטית,"השטנקרות" על חיילים בריטיים שפקדו את זונות יפו,ריח מעובה של בושם,ציוריו השונים כמו הבנות שטובלות במי הים התיכון וחוזרות "לעבודה.

סיור ב-"יפו יוצאת מהחומות"

כיכר השעון של יפו- לבה של יפו החדשה.

היציאה הראשונה מחוץ לחומות יפו והקמת בית המושל והממשל החדש,קישלה,חנויות ,דליז’אנסים בדרך לירושלים ומושבות נחשבות-"הלב של יפו".
חאן אבו טבול- תחילת המלונאות היפואית.

בית הארחה שנתן שירותי אכילה שתיה לינה וגם מעבר,התפתחות האירוח המלונאי לעתיד.
דרך יפו ירושלים-הדרך המרכזית לירושלים ומימנה לנקודות שונות,בין פרדסים,סכנות(שכונות) דיונות וכפרים של בידואים ממצרים,מהחורן ועבר הירדן.

חאן מנולי בשוק הפשפשים ביפו- מרכזם של בני יפו ובני העליה הראשונה והשניה.

קרוי על שמו של בעליו הארמני, בלב שוק הפשפשים(רחוב בית אשל) והיה לתחנה הראשונה שהגיעו יהודים רבים מהעליה הראשונה ועד העליה הרביעית-18821924

המקום שימש כמרכז ציבורי פוליטי ואנשים הביעו ועיצבו דעתם פה(הערבים לא הבינו שניתן לצעוק ולכעוס על דיעה שונה,ובהרגלם ויכוחי שוק על מחיר ועמדה בשוק).

משה סמילנסקי כינה את החאן מרכז המושבות של יפו,ומכאן יצאו לכרכרות לירושלים ופתח תקווה.

בתחילה אישתו של בעל הבית הייתה מגישת עזרה ראשונה ובהמשך היה רופא קבוע.

בהמשך קנו את המקום ישראל ורבקה כהן והאשכנזים שיבשו את ישראל לשרול(אידיש) והערבים לסרור(אולי משפחת אביסרור באה משיבוש זה)

סוק א דיר- "שוק המנזר" של יפו

שוק הכנסיה היוונית אורתודוקסית שנתן דחיפה לכלכלת יפו,"רחוב הדוקטורים" -ד"ר שקשוקה,ד"ר חומוס,ד"ר ענתיקה הם רק חלק משוק המנזר שניתן לזהות את "הטאפוס" ,סימן היכר של נכסי הכנסיה היוונית אורתודוקסית בארץ בכלל,דוגמא בירושלים הוא שוק "המוריסטן" ליד כנסית הקבר.

הבנק האנגלו מצרי ביפו

הבנק האנגלו מצרי החל את דרכו באלכסנדריה ב 1864 והתפתח למקומות נוספות במזרח התיכון כולל יפו ובהמשך הסתפח לבנק ברקליס.

הסניף הראשון נפתח ביפו ברחוב הווארד(בוסטרוס) וכיום רחוב רזיאל, לא רחוק מכיכר השעון של יפו.הבנין נבנה בסיגנון צרפתי ע"י בן ציון גיני לאחר שהיה מהנדס עירית יפו ב1910.

בסמוך אליו הקימו בית כלבו מפואר של יצחק רבינוביץ’ ואחיו.

הגימנסיה העברית בראשיתה,ביפו.

ד"ר מטמון כהן התפטר מהוראה בבית ספר "חביב" בית הספר העברי הראשון,והקים ב 1905 את "הגימנסיה העברית" והיה זה המקום הראשון והיחידי שלמדו מקצועות של בית ספר על יסודי,ד"ר מטמון כהן ואישתו פאניה היו בין 66 המשפחות של "אחוזת בית" הראשונות וב 1909 כשהקימו את הגימסיה בשכונה החדשה הסתפחו אליה ולימדו גם בה.

הקים את אגודת הטבע,והיה בין האקולוגים הראשונים ושומר טבע ידוע,לחם שיקראו לשמות הרחובות בעברית ואת רוב הבית השני של "התקווה" הוא כתב ולא רק נפתלי הרץ אימבר.

רחוב הווארד- בוסטרוס המשוחזר-ביפו הישנה אך לא עתיקה.

רחוב "הראשונים" ,מוסדות רבים הוקמו בו,חנויות ונציגויות ברחוב "בוסטרוס הווארד",בית מלון קמיניץ,בתי קפה ומרקחת,"משרדי אבו סורסוק" ועוד ועוד.

בית אלכסנדר הווארד-רחוב רזיאל חולק בעבר לשנים -החלק הקרוב לשעון קראו לו: הווארד והחלק שקרוב לרחוב ירושלים(קינג ג’ורג’ הבריטי) קראו לו: בוסטרוס.

איסכנדר עוואד בן העדה המרונית, היה נציגה של חברת תומס קוק הגדולה והידועה,מפיק מסעות מוסמך בכל ארץ הקודש(תיירות נכנסת) בהמשך עוואד אירגן טיולים לירדן סוריה ולבנון.

בכניסה לביתו ,בחלק העליון ישנו וילון שהפריד בין חלקי הדביר של בית המקדש והוא מצביע פה על "הארה" לבית,כמו כן כתוב- "שלום על ישראל".

מבית הווארד (איסכנדר עוואד) יצאו הכירכרות לירושלים ולמקומות נוספים.

אחרי מלחמת העצמאות ביפו התגוררו פה משפחות עולים וחלקו התמוטט או שעזרו לו להתמוטט.
מלונות קמיניץ יפו-רשת בתי מלון ואחד מהם היה ביפו -"מלון קמיניץ".

בית המלון המודרני הראשון של יפו, בבעלות אליעזר ליפמן קמיניץ, היה קשה להפעילו ובהמשך היה לבית אבות.

הווי החיים ברחוב בוסטרוס-

הקמת מלון "קמיניץ" שהיה כמעין "הילטון" מקומי, נתן זריקת אנרגיה עסקית לעסקים ומשרדים רבים, וגרם להתפתחות "הרחוב המרוצף" הראשון של יפו,רחוב בוסטרוס או רזיאל בימינו.

חברות הובלה של דליז’אנסים, סוכן התיירות הגדול "תומס קוק", בית מרקחת,חנות תפירה "זינגר",בית משפט,נציגויות זרות ,מסעדות ובכלל הרחוב המרוצף הראשון של יפו.

בית סורסוק ביפו-משפחה לבנונית עתירת ממון ,שטחים רבים היו לה בצפונה של הארץ וב1921 קנו מספר בתים ברחוב בוסטרוס ובנו בנין רב תפארת המתנוסס לארבע קומות,השלמת הבניה הייתה ב 1925.

מרפסת לכל חדר בסיגנון – קולוניאלי צרפתי–אירופאי".

בית סורסוק נחנך ע"י הנציב הבריטי פלומר ובבנין היו משרדיו של דיזנגוף -"בנין הוועד הארץ ישראלי",חברות ספנות,משרדי קונסולים,וסוחרים מובילים.

בית סורסוק ביפו נעזב ב1936 עם תחילת "המאורעות הגדולים" וב48 שימש את משרד הביטחון והמשך את משרדי השק"ם.

 

סיור מספר 3 נווה צדק ובמושבה האמריקאית-טמפלרית.

"מלחמות סופרים ואישים", בעקבות סופרים ורבנים, אישים ודמויות מרתקות בנווה צדק, נווה שלום ושכונת שבזי ששינתה פניה ללא הכר.

"נווה צדק" ,השכונה הראשונה מחוץ לחומות,לא הכי מדוייק אך יש מן האמת.

נווה צדק של יפו, שכונה של ציונים ההולכים באש ובדיוניות למען הקים שכונה יהודית ביפו.

"נווה צדק" יפו,שכונה של רוחשי ואוהבי איכות חיים, למען לצאת מן הצפיפות הדוחק והעוני ביפו.

נווה צדק-שכונה עם אופי שהביאה אליה סופרים מובלים כמו" ברנר,שמעוני,דבורה בארון,אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ’-אז"ר , ושמואל צ’צ’קס-ש"י עגנון.

נווה צדק היא שכונה שבזכות רבנים מקומיים ורבנים שעלו ארצה כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק,הגשימו רוחנית את עליתם ארצה ליפו ולאחר מכן לירושלים.

נווה צדק עם שירה ושירים,ספרים וספרות,כתבים מהמקורות ובכלל.

המושבה האמריקאית של יפו-פעילות מסיונרית עניפה של הכומר אדמס הביאה איתם קרוב ל 170 אמריקאים מאמינים בהגעת ישו המשיח.

נכיר את הדפוס האמריקאי,דמויות מרכזיות במושבה,בתי מלון מהודרים,בתי המנהיגים.

המושבה האמריקאית שהתרוקנה מתושביה בגלל הדבר,מחלות עבר והווה,אכזבתם מהמנהיג ג’יימס אדמב וחזרתם לאמריקה,מושבה אמריקאית שהפכה למושבה טמפרית גרמנית גאה ומשגשגת-ואלהלה.
הסיורים מותאמים לקבוצה, והמינון והגישה בהתאם לפי הכלל- כולם נהנים במידה ובגישה הנכונה.

סיור מספר 4 בעג'מי

עג’מי-אלאדין וסגנונות בניה אקלקטיים,שלוש דתות ואלוקים אחד,מדרון יפו האקולוגי המדהים,דמויות מוסלמיות מובילות בחיי השכונה,סיגנונות בניה למכביר ועוד.

מג’בליה ועד עג’מי,מהשטח הגדול ועד חוף ימה של יפו,מנווה צדק ועד המושבה האמריקאית.

 

טיול נשים יפואיות ביפו-

סיור המתאים ליום כייף וגיבוש ביפו והמוטיב המרכזי הוא: האישה.

נכיר דמויות נשיות יפואיות מימינו ומההיסטוריה של יפו.

נשים יפואיות-נוצריות,מוסלמיות ויהודיות.

קסיופיאה ואנדרומדה ביפו, והנס של תביטא ביפו.

חלוצות העליה הראשונה שנחתו ביפו והשאירו את חותמם ביפו.

אמניות יפואיות, גלריות, מפגשים עם נשים יפואיות, בשוק הפשפשים ועוד.

לייעוץ בסיורים ביפו- 0522686908

* סיורים מודרכים בשבת- ליחידים , זוגות וחברים המעונינים להצטרף לסיור טיול מודרך בתל אביב יפו-בנווה צדק,בעקבות האמן אריק איינשטיין, שכונת פלורנטין , sarona הטמפלרית, מסביב לנמל תל אביב, יפו העתיקה ועג’מי,רחוב ירושלים ורחוב בוסטרוס ביפו ובו מוסדות רבים של המדינה שבדרך, הכשרת הישוב, בית המשפט העברי, ועוד-0522686908