סיורים בין בתי הבד ויקבי שפלת יהודה,אמנים מערות ושבילי עיזים.
מרום מערת הפעמוןחורבת בורגין
לטרון-ביקור בכנסיה של המנזר הטראפיסטי ותצפית על עמק איילון וגוש דן,חנות המנזר מתאימה למי שפחות שומרים על מסורת-יין נסך וכו , תמיד מומלץ סיבוב קטן בין הפיקנטריות שחלק מהן מעשה ידי נזירי לטרון.
לבעלי הכושר-עולים מעלה רגלית לטורון דה שבלייה-מבצר הסוסים/ האבירים
מצפה הראל-סיפורה של דרך בורמה וירידה לבית סוסין ובית ג’יזין.
סיורים וטיולים במצפה ותל צרעה-סיפורו המרתק של שמשון בין צורעה ואשתאול,מנוח ו,תצפיות ודרך הפסלים-
דיר רפאת-בית בד ויקב חצוב בסלע תת קרקעי.
תל בית שמש-תל מקראי מתקופת הברזל הקדונה והחדשה, ניתן לינות מבור מים בצורת צלב אך יהודי הוא וכן שרידי כנסיה ביזנטית, תצפית על עמק שורק ותל צורעה ומתאים לפתיח של טיול או עם דמדומים לסיום.
בית ג’מאל בשפלת יהודה ליד בית שמש -ארץ המנזרים,כנסיה ופסיפס עתיק יומין.
תל עזקה-תצפית על שפלת יהודה דרום הר חברון וסיפורי קרבות הפלישתים.
סיורים וטיולים מודרכים במערות מדרס ותל מדרס-מערות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא,מערות קולומבריום,מערות לאגירת מים,מערות קבורה,בוסתנים ותצפיות נוף -חלק מפארק צרפת הגדול והמיוער בחלקות קרן קיימת לישראל ירוקות.
מערות קבורה,מערות קולומבריום,סרקופגים,בוסתנים ושרידים מימי בר כוכבא ותקופות מאוחרות.
חורבת בורגין-מערות קבורה מימי בית שני לצד כנסיה ביזנטית, מערות פעמון ומים זה שם המשחק בשפלת יהודה, מסלול מעגלי כייפי ונעים לכל המשפחה.
סיור חורבת עתרי-מקוואות, בית כנסת ומערות קבורה מימי בית שני בשפלת יהודה.
תל גודד-ממערה למערה בזחילה או תצפות.
גן לאומי מרשה בית גוברין-מבחר של מערות לסוגיהם השונים ופעילות נלווית.
מערת בני ברית ויער הקדושים,כולל האנדרטה לזכרה של אנה פרנק.
0522686908 לכל שאלה על שפלת יהודה וסיורים וטיולים -אפי נחמיאס
סיור ויום גיבוש בשפלת יהודה
חורבת גוברין מעוטרת בגבעות קירטון ובה מערות מסתור רבות ובעיקר בורות ומערות מים, ונמצאת בלב לבו של פארק עדולם.
בחורבת גוברין , מערות קבורה מימי בית שני, חללי אחסון ,גתות ובורות מים רבים.
חורבת גוברין מצויה בגובה של 430 מטרים מעל פני הים ובימי בית שני-יוסף בן מתיתיהו,כינו אותה בשם "כפר ביש" ,שאנשיה לא היו מקבלי אורחים מכל הלב.
חורבת עתרי-כפר עתרא במקורות
בחורבת עתרי מערכות של מקוואות טהרה,בית כנסת, בורות מים,ומבנים גדולים וקטנים.
תל עדולם בשפלת יהודה-
בספר בראשית מוזכר חירה רעהו העדולמי, פה פגש יהודה את בנות שוע, בספר יהושע מונצח עדולם יחד עם עוד 31 מלכים שהובסו על ידי יהושע.
בתל עדולם תצפית מדהימה על דרום הר חברון וגב ההר,שפלת יהודה ,מושב אדרת ומיקומו 430 מטרים מעל פני הים.
תל עדולם-מקום לבורות מים,מבנים וחירבאות ובעיקר הכפר הערבי שהיה פה-Aid-el-Ma
בעיר התנכית שליד בית שמש, עיר המתוארכת לתקופת דוד, התגלה ארון אבן התואם פסוקים תנ"כיים. הגילויים מרעישים את עולם הארכיאולוגיה והתיירות בכלל.
ניתן לראות בבירור את הכניסה המרכזית לעיר(שתי כניסות ויש האומרים שקרו לה שעריים ויש שיתנגדו),מקוואות,בורות מים, חומות הכרך,הבימה המרכזית של העיר ועוד ועוד
ד"ר יגאל לוין מורי ורבי אומר ששעריים לא בסביבה זו של עמק האלה וקייפא הייתה לבסיס צבאי ששימש את אנשי שבט יהודה במלחמתם נגד הפלישתים.
* לטייל עם התנ"ך בשפלת יהודה-חוויה ממדרגה ראשונה, מהסתכלות גיאומורפולוגית על פני השטח וחיבור עם אנקדוטות תנכיות ומימושם לחוויה מרתקת מקומית בתל בית שמש,תל עזקה, תל שוכה, תל משואה ועמק האלה.
עד לפני 8 שנים האתר היה אלמוני. הסטודנט סער גנור טייל בסביבה ראה חומה וחשב שזו טרסה. כאשר נמצא במקום בור התברר שזהו אתר חשוב מתקופת המקרא. החומה מתוארכת לסוף התקופה הפרסית –תחילת התקופה ההלניסטית. המאה ה-4 לפנה"ס. מתחת לשכבה זו ישנה שכבה מתקופת המקרא ומתחתיה נמצא סלע האם.
המימצאים בתל כאייפא הם:
א. תוואי של חומה המקיפה את השטח בצורת מעגל. החומה בגובה 2-3 מ’ והיקפה כ- 700 מטר.
ב. נמצאו לאורך החומה "סוגרים" (= חומה כפולה שבתים הצמודים לחומה בקיר משותף ובכך חסכו בבנית קיר.)
ג. שני שערים. אחד בכיוון מערב –לארץ פלשת. יש 4 תאים , תעלות ניקוז שמראות על תכנון הישוב. כמו כן ישנה רחבת שער שזהו המקום המרכזי בתקופת המקרא כי שם ישבו השופטים והשוטרים. השני לכיוון דרום –לארץ השפלה והרי יהודה. בתקופת המקרא לא ידוע על שני שערים כי זו נקודת תורפה.
אין הסכמה על מהות האתר. ד"ר יוסי גרנפינקל הארכיאולוג מאוני’ ירושלים, מזהה את האתר כ"שעריים".כי לאחר מות גולית הפלישתים בורחים ככתוב בספר שמואל א’ י"ז, 52 : " ויקומו אנשי ישראל ויהודה ויריעו וירדפו את הפלישתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלישתים בדרך שעריים ועד גת ועד אשקלון".
לדעת חנוך לוין זה היה מחנה צבאי כי הוא בצורת מעגל. ומסופר בשמואל א’ פרק י"ז 20 : וישכם דוד בבוקר ויטוש את הצאן על שומר וישא וילך כאשר ציווהו ישי ויבוא המעגלה והחיל היוצא אל המערכה והרעו במלחמה".
בנוסף בשנת 2008 ליד השער המערבי נמצא חרס ועליו סימני דיו ועליו כתובת בכתב פרוטו-כנעני קדום.(ראשית אותיות הא-ב)שהתברר שזו הכתובת העברית הקדומה ביותר. ליד הכתובת נמצאו גלעיני זיתים שמתועדים לפני כ-3 אלפים שנה כלומר לתקופה המלוכה של שאול ודוד בתרגום שנעשה ע"י 5 אפיגרפים נמצא שזו כתובה בעברית בזכות הפועל "לעשות" שנמצא רק בעברית. ע"פ פרופסור גרשון גליל מאוני’ חיפה שמפרש "אל תעשו כזאת, עבדו את האל שפטו עבד ואלמנה, שפטו יתום וגר , ריבו עולל שקמו ביד אביון ועבד ריבו דל ואלמנה, תמכו בגר". הכתוב עוסק בצדק חברתי.
לאתר זה חשיבות רבה כי נשאלת השאלה, האם סיפורי המקרא משקפים מציאות היסטורית???
אומנם לא נמצאו מימצאים על תקופת שמשון, יציאת מצרים ועוד.. אך כן נמצאו מימצאים לתקופת חזקיהו. גם בכתובת שנמצאה בתל דן מוזכר בית דוד. ולכן לכתובת שנמצאה כאן חשיבות רבה כי היא אחת ההוכחות למלכות דוד. בנוסף נמצאו שרידי מזון מבקר, כבשים ועזים, אך לא נמצאו עצמות חזירים. לא נמצאו גם פרטי קרמיקה פלשתית, או צלמיות כנעניות. עובדות אלה, מלמדות ומחזקות את הלימוד על יישוב יהודאי או השייך לתקופת הממלכה המאוחדת.
נוף חורבת בורגין בשפלת יהודה
Warning: count(): Parameter must be an array or an object that implements Countable in /home/efitousrs/public_html/wp-includes/class-wp-comment-query.php on line 405