סיורים מודרכים באשקלון ואשדוד.

סיור עומק מודרך לקבוצות באשדוד.

סיורים באשדוד לימי גיבוש וימי כיף.

סיור בגן הלאומי של אשקלון- איזור המרינה המתפתח וסביבתו, ביקור בחברת חשמל-מרכז המבקרים (רוטנברג), מסביב: אתרי ניצנים.-יד מרדכי ואתריו..מורשת קרב -חטיבת גבעתי

(גבעה 69/ניצנים/חוליקאת/עיראק סוידאן,נגבה,אנדרטת תום ותומר,משלטים בסביבה ועוד)

סיורים וטיולים בנגב המערבי ועוטף עזה

סיור עומק באשדוד אשקלון וביניהן, בעקבות חטיבת גבעתי- תל יונה הצופה לנמל אשדוד ואיזור התעשיה הצפוני,שפלת יהודה וסביבתה,כאן לפי המסורת המוסלמית מקום קבורתו של יונה הנביא.

נתצפת על הסביבה ונספר את סיפורה של אשדוד ממעברה ב 1956 ועד אימפריה מעל 250.000 תושבים מכל קהילות ישראל.

אתרי עד הלום-הפילבוקס,הגשרים,האנדרטה ונחל לכיש- מורשת קרב 1948 בנושא: הפולש המצרי ועצירתו פה ממש בגשר "עד הלום", טיילת לכיש בקטעיה השונים עד השפך אל הים, "המאמוניה"– הארמון המרוקאי על שלל יצירות אמנות ממרוקו.

אתרי יד מרדכי ותצפית, פסיפס ארז של האל דיוניסוס-

סיפורו של קיבות יד מרדכי ממצפה ים אשר בנתניה היום ועד לאימפרית מכוורות הדבש,ולא רק.

אנדרטת מרדכי אנילביץ’ ,המשורינים,הלחימה בגטו וארשה לעומת יד מרדכי והמצרים.

מוזיאונים ומרכזי מבקרים ביד מרדכי והסביבה.

שדרות -תצפית וסיור בעיר

סיור רכוב בשדרות ע"י אפי נחמיאס בן שדות והוריו עדיין בישוב,חדש וישן,תצפיות כולל עזה ועוד.

ניר עם-מאגרי מים ותצפית אסף סיבוני.

1.5 מיליון מטר מעוקב מגיעים מהשפד"ן כמים מושבים,וכאן בנגב עוסקים בהפרחת השממה ע"י מים אלו.

אנדרטת סף סיבוני מרגשת בצורתה כקסילופון המתנגן לפי רחשי הרוח המנגנים את נגינתו של אסף שניספה באסון המסוקים ב 4/2/1997 כאשר שני מסוקי יסעור התנגשו ביניהם.

"החץ השחור"-

אתר זיכרון גדול למורשת הצנחנים והאמא מולידה -יחידה 101 של אריק שרון.

מהקמת המדינה ועד מלחמת סיני נרצחו יותר מ 500 תושבים, והיה צורך להחזיר את הביטחון האישי,וזה נעשה ע"י פכולות התגמול של ה 101 שפעלה רק חמישה חודשים והצנחנים בעיקר.

"החץ השחור" היה מבצע רחב היקך ב28 לפברואר 1955 ושמו היה פעולת "החץ השחור".

פריחת כלניות בדרום:

מרבדים מרבדים כלניות אדמדמדמות ,עולות ויורדות,גבוהות ונמוכות אך מה שהכי חשוב-אדומות, פריחת כלניות בבתרונות רוחמה-בכניסה לקיבוץ או בבתרונות-צומת סעד -בין האקליפטוסים ומחוצה להם-מצידו השני וממול קיבוץ סעד.

בתרונות בארי-מסלול מעגלי בבתרונות בארי ליד השוקת וקרוב יחסית לכביש הגישה או מסלול ארוך יותר מהשוקת ועד נאחביר הלו היא בארי הישנה.

ניתן להלך ביער בארי ,מאות מטרים לפני בארי הישנה בין כלניות ואקליפטוסים ואז ניפול על בארי.

אם יש בידינו זמן,מומלץ להגיע למפעל הגופרית מהתקופה הבריטית ולא רחוק אנז"ק-אנדרטה ותצפית לזכר החיילים האוסטרלים וניו זילנדים שנפלו במלחמת העולם הראשונה.

יער שוקדה(כניסה של מושב שוקדה ובפניה הראשונה ימינה עד שנראה את השלט "יער שוקדה")

נחל הבשור ואתריו-הגשר,המעינות,בארות המים,חקלאות מדברית בנגב.

אפשרויות נוספות לסיור טיול באשדוד:

משק וגבינות צאלה ליד עין הבשור/ סיור חקלאי וקטיף מקומי של שעה או שעתיים/ דנגור הישנה מול הצבא המצרי.

 

*********************************************************************************************************************************
סיורים וטיולים מודרכים בצפון הנגב וימי גיבוש בנגב המערבי.

סיורים מודרכים ברוחמה, סיור בנחל סיד וג’מאמה, איבים, סיור רכוב ותצפיות בשדרות, ניר עם ומוזיאון המים בניר עם, מאגר השפד"ן בניר עם, תצפית ואנדרטה לזכרון של אסף סיבוני ז"ל, החץ השחור, ביתרונות בארי ואתרי בארי, יד אנז"ק, הגשר התלוי בנחל הבשור, "השביל לסלט", אנדרטת עוצבת הפלדה וסיפורו של אלוף אלברט מנדלר ועוד.

כאן רעיונות רבים, אנא התקשרו והתייעצו מה מתאים-אפי נחמיאס 0522686908

 

אנדרטה לחללי חטיבת הפלמ"ח – יפתח בנגב.

לפלמ"ח יש 3 חטיבות : יפתח הנגב והראל.

הנגב נצור מהשלב השני של מלחמת הקוממיות ולכן חטיבת יפתח מגיעה כדי לאבטח ולאפשר הגעת ציוד ואספקה דרך האוויר ב"מבצע אבק". שדות התעופה הסמוכים נקראו "אבק 1" ו "אבק 2". במקום נחתו מעל ל- 400 טיסות, 5 אלפים נוסעים וטונות של תחמושת. חטיבת יפתח ניסתה להשתלט על חירבת מאחז עד שלבסוף הצליחה לכבוש את המקום. בהמשך יצאו "למבצע יואב" ואף הצליחו לכבוש את באר שבע שלא הייתה מתוכננת לכיבוש.

בשנת 1969 הוקמה האנדרטה ע"י יחיאל ארד.

פרידה מאדמת הלס של בית קמה לטובת בתרונות רוחמה. גבעות של לס שמתחתן נמצא סלע הכורכר היוצרים יחד נוף צפוף של ערוצים =בתרונות.

סיור ברוחמה הישנה-

בשנת 1911 נקנו אדמות ג’ממה ע"י יהודים שבנו והקימו חווה חקלאית פרטית. תושבי החווה לא התיישבו בחווה אלא עסקו בעבודת האדמה וכיבוש השמירה ע"י הקמת "אירגון המגן" בראשותו של יוסף לישינסקי (הוא לא התקבל לשומר, ולכן עבר לניל"י , המקום שימש את אהרונסון במעבר למצרים הסמוכה והעברת מידע לבריטים. כאשר לישינסקי עבר לניל"י האירגון נעלם). בשנת 1913 חפרו באר ששימשה עד המרד הערבי , בשנת 1936 הבאר ניזוקה ויצאה מכלל שימוש. בשנת 1943 קק"ל רוכשת את הקרקעות , גואלת אותן והופכת אותן לאדמות לאומיות ומקימה את הישוב רוחמה .

עד שנת 1943 רוחמה הייתה הישוב הדרומי ביותר למעט קהילת עזה . בשנת 1943 הוקמו 3 המצפים: רביבים, גבולות ובית אשל.

בשנת 1947 מניחים את קו צינור המים המכונה "צינור השמפנייה",הוא נפגע במהלך המלחמה ולכן חפרו באר חדשה ואת המשאבה בנו מתחת למבנה שהגן עליה מההפצצות . בשנה זו הוקמו 11 יישובים בנגב.

בשנת 1948 ברוחמה מוקמה המפקדה של חטיבת הנגב.

ביקור וסיור בניר עם-מוזיאון המים.

המוזיאון הוקם ביוזמתו של ניסן דורי ז"ל שהרעיון פעם בקירבו. פה למעשה הוקם מפעל המים הראשון בנגב. בשנת 1936 מתרחשים שינויים: המרד הערבי הגדול, הקמת ישובים בשיטת "חומה ומגדל", תוכנית החלוקה של וועדת פיל בשנת 1937 שמציעה תוכנית חלוקה בין היהודים לערבים. צינור המים היה צריך לעבור בתחומי הארץ הערבית , בנוסף ב"ג רצה ליישב בנגב את הפליטים שהגיעו לארץ מאירופה במהלך העלייה ה-5, בין השנים 1939-1944 הוקמו 10 ישובים .

בעקבות מחקרים ובדיקות שנעשו הבינו שיש כאן מים בזרימה תת קרקעית מהנחלים שבסביבה ( נ. שקמה, נ.גרר, ונ. בשור.) ולכן תיכננו את ההתיישבות בסמוך לקו המים. בתכנון היה להוביל 2 צינורות שיתחברו הן לישובים החדשים והן לישנים , אחד מזרחי לכיוון באר שבע ובית אשל והשני מערבי. הצינורות הובאו מחו"ל , הם היו צינורות של כיבוי אש שיצאו מכלל שימוש. הצינור עבר בשטחים ערביים ובתמורה הכפרים קיבלו מים בחינם.

באוקטובר של שנת 1947 (מוצאי יום הכיפורים) הועלו וקמו 11 נקודות בנגב שיצרו מציאות שונה . הישובים שינו עיצבו והרחיבו את גבולות המדינה היהודית . ומה.

שמות הישובים הם:אורים, בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה. בשנת 1946 השטח הועבר לחברה סולל בונה שבנו את בריכת המים. רק פה היה גנרטור שהפעיל את המשאבות, החשמל הגיעה לנגב רק בשנת 1958.

סיורים ביד אנז"ק-

האנדרטה נתרמה בשנת 1967 ע"י יהדות אוסטרלייה. צורתה כמו האות A. במקום זה נערכו הקרבות הראשונים של אנשי אנז"ק . אלה הם חיילים אוסטרלים וניו זילנדים שהצטרפו לבריטניה במטרה להילחם בפולש הגרמני. המטרה הייתה לכבוש את באר שבע , אך לאחר 2 נסיונות שלא צלחו החליטו להחליף את המפקד, ולכן אלנבי הובא לפקד על הכוח. בנוסף הם השתמשו בתכסיסי הונאה והסחה (נפילת תיק מסמכים, ………….). לבסוף הבריטים תקפו מבאר שבע.

היה חשש שהבריטים יובסו אך לפתע הגיעה התגבורת בצורת "ענן של אבק. אלה היו הפרשים של הבריגדה שהגיעו בצעקות על העיר…הטורקים היו משותקים לגמרי ותוך זמן קצר נגמר הקרב ובאר שבע שלנו" . לאחר חודש כבשו גם את ירושלים.

המבצע הזה נחשב עד היום כמבצע מיוחד ומכונן אצל האוסטרלים ואף להסתערות הקלה האחרונה של הפרשים בהיסטוריה. (ע"ש הקרב בויימו 2 סרטים ). בשנת 2007 הגיעו צאצאי הפרשים ושיחזרו את הקרב הזה בליווי הסרטה.

בשנת 1946 היישוב היהודי היה במצב טוב כי ביוני 1946 מתרחשת פעולת ליל הגשרים. והקמת 11 הנקודות בנגב בלילה אחד. בהן גם בארי . כיום ניתן לראות את מגדל המים הישן. ואת בית הביטחון (הנמצא בכל אחד מיישובי הנגב). נבנה ע"י סולל בונה , מתנשא לגובה של כ- 2 קומות וחצי, מבוצר, עם חרכי ירי. כאשר הצבא המצרי פולש עם טנקים , בית הביטחון הופך למלכודת אש ולכן הם נעזבים ומוקמים בונקרים.

החיטה- הנגב תוכנן להיות אסם התבואה של ישראל. היה רצון לעודד חקלאות בעל ולגדל פלחה . החיטה בנגב איננה מתאימה ולכן ממנה מכינים ביסקוויטים או פיתות. את רוב החיטה אנו מייבאים את החיטה.

שביל הסלט- ארוחת צהריים- אירוח חקלאי

נמצא בקיבוץ כרמי יוסף. נמצא כ-8 ק"מ מעזה וגם 8 ק"מ ממצריים. חממת תותים. התותים שתולים בקליפת קוקוס הנראית כשרוול. השרוולים תלויים באוויר למניעת ריקבון של הפרי. ההשקייה במערכת מים סגורה המונעת יציאה של המים. חממת עגבניות מזנים שונים כמו בבושקה, לרוטב פסטה, שוקולד.. במקום גן ירק ובו גזר בשלושה צבעים :כתום, לבן וסגול (קטיף עצמי). גידול ושילוח יוני דואר.

אנדרטת חללי אוגדת הפלדה-

אוגדת הפלדה נכנסת למלחמה בשנת 1967 במטרה לפרוץ לסיני. ניהלו את קרב רפיח לפי הספר. הקרב נוהל ע"י ישראל טל ונלמד עד היום בבתי ספר לשיריון בעולם.

באנדרטה ניתן לראות כ- 400 עמודי בטון כאשר בראשם נמצאים שרידים של הטנקים. המתכנן הוא גודוביץ שלימים היה המהנדס והאדריכל של ת"א.

כמו כן לכאן הועברה האנדרטה מימית לאחר פינוייה בשנת 1982.

זוהי אנדרטה חייה לזכר חבל שלום שהיה ואיננו.

הישוב חד-נס בצפון הוא ראשי תיבות של 3 יישובי סיני שפונו: חרובית , דיקלה ונאות סיני .
*********************************************************************************************************************************************
למה דוקא 200 מ"מ? מי המציא ? מאיפה מצוץ המספר ?

1. זוהי כמות המינימום לתוחלת חיו של זרע החיטה עד להבשלתו.

את החיטה זורעים בסוף נובמבר וקוצרים באמצע מאי—שבועות.

2.מצאו שזו הכמות המינימאלית להביא את גרגר החיטה למשקל אופטימאלי—הכסף המשולם לפי המשקל = משקל הגרגרים.

.נוסחה- 1 ממ של גשם באדמת הלס מרטיב חצי סמ.3

כלומר עומק הרטבה אידאלי לחיטה הינו 1 מטר.

במצב כזה שורשי החיטה מסודרים למים…והצמח יכול לבנות את פריו ללא בזבוז אנרגיות לחיפוש מים.

למה ההגדרה 200 מ"מ – תיאורטית בלבד?

את החיטה זורעים בעומק שטחי 3-4 סמ כדי שנביטתה תהיה מהירה.

גשם קל שירד ינביט את הנבט ואם לא תהיה המשכיות הנבט יקמל יתייבש וימות.

במצב שכזה מעבדים את השדה מחדש , זורעים מחדש , מתפללים מחדש.

חוסר המשכיות של גשם לא שווה כלום.

הזריעה הקלאסית: "עננים מעל ראשינו".(גם לא מבטיחה הצלחה)

זריעה עם ובתוך העננים המבטיחים גשם…

לעיתים ירד מעט…

לעיתים הרוח תעביר את העננים הלאה…

הקרקע בנגב

מגבלות הקרקע – אדמת לס (מגיע ממדבריות סהרה)

הטכנולוגיה הפכה אותה לאדמה פוריה.

אטום לחלחול

נסחף בקלות (בידרונות בארי)

עני בחומר אורגני.

כל צמח צורך ונצרך לחנקן.

דישון נוזלי לטווח הקצר – עננים על ראשנו.

הדישן שבו מרכיב החנקן מפוזר ממטוסים תוך כדי ירידת הגשם כדי להחדירו לאדמה- לבית השורשים.

גשם קל יביא לעומק מינימאלי -לא יעל.

גשם שוטף יצניע את הדשן עמוק יקטין מרכוז החנקן ויהפוך ללא יעיל.

סיכום על הנגב:

כל הלחם שלנו –בנוי על ניסים נפלאות ומעשי שמיים.

כל אסם התבואה שלנו – על גלגל הרולטה.

זה הזמן לשבור את המיתוס:

הנגב מספק במקסימום 20% מהתצרוכת המקומית

איכות החיטה בארץ ירודה, לא מותאמת לאפיית לחם (לחם איכותי מורכב במינימום 14% חלבון ובחיטה שלנו יש בקושי 11% חלבון).

החיטה שלנו מתאימה לאפיית פיתות, ביסקוויט ועוגות.(לכן הגברים הישראלים עם כרסים )…..

למה לא מגדלים חיטה בשלחין?(השקיה מסודרת )

מכסות המים מוגבלות ומחיר המים יקר.

באזור הנגב הצפון מערבי, האלטרנטיבות הכלכליות והרווחיות לדונם פר שקל הם: תפוחי אדמה, תירס, גזר, בצל, צנונית, הדרים וכותנה.

הגידול המוביל והרווחי ביותר באזור: תפוחי אדמה.

האסם האמיתי של האזור. תפוחי האדמה הוא הוא

באזור זה מייצרים 25% לשוק המקומי

45% למרכז אירופה ומערבה 30 אחוז למזרח אירופה….

.בפועל היום כמעט כל קיבוצי האזור מחכירים את שדותיהם לטובת קבלני משנה.

החקלאות בקיבוצים הפכה לאי כדאית מול התעשיות המתקדמות שהתפתחו בקיבוצים.

המושבים ממשיכים לגדל ולעבד בעצמם את קרקעותיהם….מחוסר ברירה….

הדרכת דרך: חקלאות בנגב

גידול חיטה בנגב

בן גוריון ראה בהפרחת הנגב חזון ומקור פרנסה למתיישביו.

גם…

אלמנט מדיני – לא משאירים שדות לא מעובדים, איפה שאפשר לעבד ולגדל– מגדלים.

הנגב תוכנן כאסם התבואה של ישראל.

ממשלת ישראל כבר מראשיתה עודדה גידולי חיטה בתנאי בעל

הראייה—

תשלום פיצויים בגין הבצורת אם וכאשר-לפי המצב.

כמעט כל השטחים בהם מגדלים חיטה – …באמצעות חקלאות בעל- ללא השקיה.

נתונים-

בארץ כ 3 מיליון דונם מעובדים.

כמיליון דונם שטחים זרועי חיטה.

הנגב ובמיוחד הנגב הצפוני מהווים כ 60 אחוז משטחי החיטה.

החיטה היא אם גידולי הבעל.

בעת החדשה – חקלאות הבעל תזכה למונח חדש: חקלאות פלחה.

חקלאות בעל וגידולי פלחה—היינו הך…

פלאח בערבית=עובד אדמה

העותמנים, כדי ליצור הבחנה בין הבדויים הנודדים לבין התושבים המקומיים שעסקו בחקלאות— טבעו את המונח: פלאח.

הכלל, איפה שלא ניתן לגדל חיטת בעל =קו הבצורת .

(קו הבצורת נקבע כקו 200מ"מ –ניתן לזהות אותו על כביש 232, נייד חלקו הדרומי כביש הרעב צומת מגן -צומת גילת, חלקו הצפוני מנחל גרר בין קיבוץ רעים לקיבוץ בארי).

מקובל להניח את הקו בין שתי הנקודות שצוינו—נחל הבשור החוצה את הכביש ליד תל גמה.

נחל הגרר ונחל הבשור מתאחדים מאחורי תל גמה.

איפה שתזהו בנגב חיטה — אתם בתוך קו 200 המ"מ.

רעיונות רבים לסייר ולטייל בנגב, בעקבות אישים ודמיות, התיישבות וישובים, בידואים ויהודים, אטרקציות ומרכזי מבקרים, מסלולי הליכה, מורשת קרב, ארכיאולוגיה ועוד-לייעוץ אפי נחמיאס והתאמה.

לסיור בעוטף עזה עם מיטב המדריכים 0522686908