סיורים מודרכים וטיולים לקבוצות בעיר דוד המקראית, ירושלים.

תצפית מבית הצופה-על "עיר דוד" הסילוואן,נחל קידרון הר הזיתים, הר המוריה ומסגד אל אקצה,הר ציון והדורמיציון, הגיא ,גבעת חנניה וארמון הנציב.

חידושים ותגליות בחפירות מזר של "עיר דוד" – "הארמון". מבנה ציבורי מרשים מתקופת מלכי יהודה.
"קריית הממשלה" בעיר דוד או קרית השלטון(שטח G המפורסם) בית אחיאל,בית הבולות,"השירותים" -בול פגיעה ועוד..
מערכת המים התת קרקעית מימי האבות, כולל חשיפות חדשות במתחם המצודה הכנענית. פיר וורן, בית המעין והבריכה הכנענית.
אפשרות לסיור בניקבת חזקיהו -מים זורמים,בגדים להחלפה ומצב רוח.
עיר דוד-מוחשית,הכי קרוב למלכי יהודה וישראל של אז היום.

סיורים ירושלמיים "סיורי סליחות", סיורים רומנטיים, סיורי טעימות במחניודה, סיורי שכונות בנחלאות, אבן ישראל, מאה שערים ושכונת הבוכרים, מגרש הרוסים והמתחם הצרפתי בנוטרדם ובית החולים הצרפתי, ממילא ומחנה ישראל, היציאה מן החומות במשכנות שאננים ונחלת שבעה, סיור במושבה הגרמנית וטלבייה, ברחביה ורחוב יפו, המושבה היוונית וארמון הנציב, בעין כרם.

מדריך טיולים בירושלים-אפי נחמיאס 0522686908

סיור בעיר דוד

דוד וחייליו עולים על יבוסי ומשנים את תולדות העם היהודי והפיכת ירושלים לבירת הממלכה היהודית מאז ועד היום. ירושלים הופכת לעיר בינלאומית. צריך לזכור שלפני שלושת אלפי שנה, רוב ספרי התנ"כ נכתבו כאן, כאן התחיל מוסד הנביאות והאמונה.
נשאלת השאלה – מדוע דוד המלך אשר מלך 7 שנים בחברון ,עוזב את חברון ובוחר את ירושלים לבירתו?
צריך לזכור ששאול ובניו נהרגים ע"י הפלישתים בגלבוע. מצד אחד יש אויב חיצוני המאיים על ישראל ומצד אחר קימת מחלוקת פנימית שעלולה להביא למלחמת שבטים בין בית שאול לבין דוד. העם אינו מאוחד, כל צד מושך אליו. ואז באים זקני השבטים, הם מתאחדים ברצונם שדוד ימלוך עליהם. שמו של דוד כבר יצא לפניו כאיש שהרג את גולית וכמצביא אמיץ וחזק. הם עולים לחברון ומבקשים להמליך את דוד עליהם.
בספר שמואל ב’ פרק ה 3, כתוב : "ויבואו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרות להם המלך דוד ברית בחברון לפני ה’ וימשחו את דוד למלך על ישראל". דוד כורת עמם ברית , יש יחסי גומלין הדדים. דוד נותן להם ביטחון והם מביעים את תמיכתם בו.
כנראה ועם ישראל התפלא מאוד שהמערכה הראשונה מתבצעת נגד היבוסי. דוד מחליט ליזום ולבצע דבר חדש, רפורמה שמכתיבה מציאות חדשה- ממלכתיות חדשה. רפורמה אל שבטית. יבוס הייתה המובלעת הכנענית היחידה בהר שלא נכבשה .
(הייתה מוכרת, היה בעבר ניסיון לכבוש אך לא הצליחו). העיר קטנה כ- 40-50 דונם בלבד.

לבחירתה של יבוס שתשמש בירת ממלכת דוד וישראל היו מספר נקודות הגיוניות והן:
.
1. הימצאות מקור מים- מעין הגיחון וייתכן והיו עוד מעינות. שופע עד ימינו, הגדול והמזרחי לקו פרשת המים: כ- 600-800 קוב מים בשנה.
2. מזון- מחייה. גידולי שלחין. ( מלשון לשלח ולשלוח את המים על פני נחל קדרון). היו גני המלך שהיו בעלי אדמה פורייה . יתכן והיו גם גידולי בעל בגדה המערבית.
3. מגננה- עיר דוד מוקפת כמעט מכל עבר בואדיות. נקודת התורפה היא בצד הצפוני ששם אין גיא עמוק.
4. חומה וביצורים- העיר בוצרה שנים רבות לפני דוד. בערך לפני כ- 4 אלף שנה בתקופת הברונזה התיכונה (2) (במאה 18 ה- לפנה"ס).
העיר מוזכרת ב"כתבי המארות" בהן מופיעות הקללות עם שמות שליטי המלכים. גם ירושלים מופיעה בטקסט לא מקראי.
3. קים שטח לגידול דגנים בעיקר בעמקים- בעמק רפאים (בקע=בקעה) וגיא בן הינום.

חזרנו לתקופת דוד , הפעם בקרב הראשון שלו לכיבוש המצודה מהיבוסים. על חומות המצודה עומדים העיוורים והפיסחים ולועגים לו. הם קוראים וצועקים " לא תבוא הנה כי אם הסירך העיוורים והפיסחים לאמור לא יבוא דוד הנה". (שמואל ב’ פרק ה , 6).
גם בכתבי יוסף בן מתתיהו האירוע מתואר שהחיילים היבוסיים היו שאננים בביצורים שלהם ולכן העמידו על החומות שלהם פיסחים ועיוורים כדי להשפיל את דוד מול חייליו. לדוד יש בעיה –באיזו דרך יכבוש את העיר. עומדות בפניו שלוש אפשרויות ועליו לבחור באחת מהן.
1. האחת- הטלת מצור- , זה קשה כי אין לו זמן.
2. השנייה- הסתערות- אך יהיה זה קרב קשה ואובדן חיילים
3. ? כניסה דרך מערכת המים שתוביל לעיר והפתעת החיילים.
נשאלת השאלה-
מדוע היו אנשי יבוס כה שאננים? אילו ביצורים היו להם שהעניקו להם בטחון מופרז?

קימות שתי גרסאות לדרך שאיבת המים מהמעיין.
1. הגירסה הישנה נשענת ע"פ התיאוריה של וורן, שחשף את הפייר. הפייר נקרא על שמו "פייר וורן"- הגילוי מעניין הקצין הבריטי צ’ארלס וורן מקבל מהמלכה כספים לחקר ירושלים. וורן מגיע לכאן וחוקר את מעין הגיחון. הוא נכנס למעין בזחילה (נקבת השילוח) ורואה קירות חצובים משני הצדדים, נכנס וכעבור 20 מ’ מסתכל למעלה ורואה פיר. בגובה 13 מ’ ומטפס שם עם סולם וחבלים ומגלה את המערה הקדומה. כנראה וזהו ה"צינור" המוזכר בספר שמואל ב’ בכיבוש העיר. ניתן לחלק את מערכת המים ל-3 חלקים:
א. מנהרה תלולה
ב. מנהרה אופקית
ג. פייר- שכנראה ושאבו את המים עם חבל שבקצהו היה דלי. (תעלת הזנה).
הפיר נמצא בנוף קרסטי- טבעי . (רובו) חצוב בסלע קשה אדמדם "ניזי אחמר" וחלקו חצוב באבן גיר רכה יותר הקרויה מילכה.
2. הגירסה החדשה – שהועלתה בעקבות החפירות של רייך ושוקרון , לקראת שנת ה- 3 אלפים לירושלים שחפרו במדרון המזרחי במערה , ליד נחל הגיחון (מתחת לפני האדמה מחוץ לחומה). לדעתם הפייר מעולם לא שימש לשאיבת מים כי הם הגיעו ומצאו מגדל עם אבנים ענקיות המכונות "אבנים קיקליפיות",בנוסף הם ראו שני קירות של אבני ענק שמהווים מסדרון מוגן. הם סברו שזהו מעבר או פרוזדור שהוביל לבריכה. (המעבר היה מוקף משני צדדיו בחומות גבוהות שהגינו על ההולכים בו , ובנוסף גם הסתירו אותו). מערכת זו יותר ארוכה אך יותר נוחה, משוכללת ומוגנת. המבנה ממחיש את התרבות החומרית הגבוהה של כנען ובמיוחד את הקושי וההתמודדות של דוד המלך בכיבוש העיר. ( אולי יש קשר בין המערכת לבין הביצורים ליד המעיין?).
בנוסף נמצאו כאן נרות חרס מהמאה ה-8. נרות ושבבי סלע (דולומיט קשה) ולא היה מילכה. שבבי סלע- כנראה נחפרו בשני שלבים, ובשלב השני שחצבו בדולומיט הקשה נשארו שבבים ופסולת שלא נוקו מצביע על עזיבה מהירה ופתאומית של המקום.
בשני המקרים על דוד ואנשיו היה הצורך להגיע למקור המים כפי שמסופר בשמואל ב’ פרק ה 7-8 "וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד . ויואמר דוד
ביום ההוא כל מכה יבוסי ויגע בצינור ואת הפיסחים ואת העיוורים שנואי נפש דוד ….".
ובספר דברי הימים א’ פרק יא 6. דוד מכנס את חייליו ונואם "כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש". יואב בן צרויה מתנדב- קצין גדול בימי דוד, לפעולת קומנדו אישית.
תהילים- מעבר מים תת קרקע.
חוקר אחר W.H.BIRTZ אומר שפתר את תעלומת כיבוש העיר :
א. פעילות קומנדו יחיד- יואב בן צרויה.
ב. צינור- מעבר מים תת קרקעי.
ג. צמצום במילים- "ויכבוש דוד".
דוד שהיה רועה צאן כנראה ויודע ומרגיש היכן יש מים ולכן הוא שולח את יואב בן צרויה למשימה. המשימה- הייתה להגיע דרך מעבר המים התת קרקעי (דרך הצינור), ולטפס ולעלות דרכו (בפייר) . כפי שכתוב "ויעל"- מלשון עלייה וטיפוס. הולך במנהרה עד שמגיע ויוצא בתוך העיר. יואב מגיע ויורד לשער , מפתיע את השומרים פותח את השער ומכניס את צבא דוד שנכנס וכובש. כיון שהמבצע היה בהפתעה גמורה הוא גם הסתיים מהר ובתנ"כ מוזכר בקצרה "ויכבוש דוד את העיר".
גם בשנת 1909-1911 מגיעה לכאן משלחת פארקר שחופרים ומחפשים את אוצרות המלך שלמה. אך הם פחדו מהשלטון העותומני ולכן ברחו מכאן כל עוד נפשם בם בהשאירם את כל הציוד.

הגענו למערכת המים הכנענית, המכונה גם הניקבה היבשה. היא הוליכה את מי מעין הגיחון אל בריכת המים המוגנת ואל דרום העיר וגני המלך. מערכת זו שמשה גם בתקופת המקדש, אולם בסוף המאה השביעית לא היה די בכך. צריך לזכור שישראל בצפון מרדה באשור , וסופה היה להיחרב והעם הוגלה לאשור. ואילו חזקיהו, מלך יהודה, מחליט למרוד ומכין את עיר הבירה למצור הצפוי. הוא חושש מהמצור שיטילו האשורים אך יותר מזה הוא רוצה למנוע מצבא אשור להינות ולהשתמש במים ולכן הוא מתייעץ עם יועציו ואומר להם : "..למה יבואו מלכי אשור, ומצאו מים רבים" [דברי הימים ב, פרק לב] . הפתרון שלהם הוא לחצוב את הניקבה תוך הסטת מי המעין אל תחומי העיר. הניקבה אינה חצובה בקו ישר אלא היא מתפתלת ממעבה הגבעה המזרחית לדרום העיר , לגיא המרכזי הנקרא גיא עושי הגבינה = הטירופאון. אורך הנקבה 533 מטרים והיא חצובה בשיפוע אפסי- ירידה של כ-33 ס"מ, כלומר שיפוע של 0.6 פרומיל! מי הגיחון מלאו את הבריכה שנוצרה ככתוב : "ויתר דברי חזקיהו… עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה" (מלכים ב, פרק כ).

אל נשכח כי האשורים בפתח העיר, ועל החוצבים להזדרז במלאכה ולכן החציבה נעשית במקביל על ידי שני צוותים זה מול זה.

למזלינו נמצאה עדות לרגעי הדרמה שבמפגש החוצבים נתגלתה במקרה ע"י תלמיד של קונרד שיק ב-1880. בעת שטייל במקום הוא גילה כתובת מסותתת בלוח אבן המציינת את סיום הפרוייקט "וביום הנקבה הכו החוצבים איש לקראת רעהו גרזן על גרזן" [תמונת הכתובת]. ברור מכאן שהחפירה נעשתה משני כיוונים מנוגדים. בתוך המים נראה את נקודת המפגש בין השניים.

הפרוייקט ההנדסי הצליח והמים זורמים בו מאז ועד היום- 2700 שנה!

אבל רגע לפני שנרד למים- מה עלה בגורל העיר? ובכן ירושלים נתגלתה כאגוז קשה לפיצוח. חזקיהו לא רק דאג למים אלא גם לביצורי העיר .וירושלים לא נכבשה. יש שיאמרו הודות להכנות ולביצורים ואולי בשל ההשגחה האלוהית על העיר. כך או כך קרנה כעיר האלוהים עולה לאחר אירועים אלו.

והנה דבר הנקבה:

[תמה] הנקִבה. וזה היה דבר הנקִבה. בעוד [מנִפים החֹצבִם את]
הגרזן אִש אל רעוֹ ובעוד שלש אמֹת להנק[ב, נשמ]ע קול אִש קֹ
רֵא אל רעוֹ כי היתָ זדה בצֻר מִיָּמִן ומ[שמ]אל. וביֹם ה
נקִבה הִכּוּ החֹצְבִם אִש לִקְרַת רעוֹ גרזן על [ג]רזן. וילכו
המים מן המוצא אל הברֵכה במאתים ואלף אמה, ומ[א]
ת אמה היה גֹבה הצֻר על ראש החֹצבִ[ם]

ירדנו לבריכה- בריכה כנענית חצובה בסלע 108שמימדיה 10-15 מטר ועומקה כ- 14 מ’ . מקור המים היה מי גשמים ויותר מאוחר היה חיבור למעין הגיחון ע"י תעלה מזרחית יותר , המקום התחתון ניזון מהתעלה/הכנענית שכונתה תעלת השילוח/2.
התעלה הכנענית הגיעה ממעין הגיחון ושארית המים נשלחו דרומה מהתעלה עם חלונות למרגלות המדרון כדי להשקות את השדות והמטעים בשטחי השלחין.
כמו כן במקרא מסופר כי העם התכנס כאן סביב לבריכה של נחל הגיחון, להמלכת שלמה .ישנן מדרגות שיורדות לבריכה .
הבור העמוק בבריכה כנראה מתקופת חזקיהו. מכאן מתחילה נקבת השילוח, (הבריכה מתרוקנת כי המים מוסטים החוצה)נמצאו כאן עצמות של דגים מהנילוס,(התפריט של אנשי המקום- הדבר מראה על קשרי מסחר עם מצרים).
יש כאן הקרנה על מסך
מעין גיחון- נביעה טבעית. בימי הכנענים חצבו פה תעלה כנענית עם מס’ תחנות:
1. בריכה, 2.המים המשיכו לתעלה ובעזרת חלונות השלחין בנחל קדרון. אם הנביעה כאן אז איך המים עולים?
מסקנה המגדל והאבנים הגדולות בעצם היו סכר ובכך איפשרו למים לעלות לתעלה הכנענית, ואח"כ לנקבת השילוח (שילוח המים). מאוחר יותר כאשר צבאו של סנחריב מלך אשור היה בדרכו לירושלים, חזקיהו ביטל את המפעל של המים, ייבש את התעלה ואת חלקות השלחין ויצר מפעל חדש- נקבת השילוח הקרויה גם נקבת חזקיהו. הוא הסיט את המים ממערב למעין הגיחון במפלס נמוך יותר ולכן המים הוסטו מערבה. כך נוצרה התעלה היבשה. אם כן ניתן להיכנס לנקבת חזקיהו בתעלה היבשה וניתן להיכנס בתעלה הרטובה

קתרין עשתה חתך מלמעלה וחיפשה את החומה. חופרת וכמעט מתייאשת וממש לפני היאוש היא חושפת את החומה ומוצאת "חומה ומגדל" . החומה מתוארכת לתקופה הקודמת למלוכה. זו תקופת הברונזה התיכונה (2) . חומת מלכיצדק מלך שלם מלפני כ-4000 שנה . קתרין מצאה את שרידי ביצורי העיר הכנענית !!!
היבוסים השתמשו בביצורים מהמאה ה-8 לפנה"ס מימי חזיקהו. הביצורים שירתו את העיר כ-1000 שנה מהמאה ה-18 עד ל-10 לפנה"ס דבר המאפשר בטחון וכוח ומכאן כנראה הייתה ירידה למקור המים.
כמו כן נמצא כאן מבנה האבן המדורג, (במזרח) . זהו מבנה מדהים כי הוא בנוי בצורה מדרגות, כ-60 מדרגות שהן ממשיכות עד ליסודות של הבתים הנמוכים. כנראה וגובהו היה כ-30 מ’.
הקיר הזה מאוד מפורסם וחשוב כי ממנו ניתן להבין עפ"י תוצאות המחקר של יגאל שילון ש:
מטרת הקיר הייתה לתמוך במבנה גדול וחזק מסוף המאה ה-13 לפנה"ס- התקופה היבוסית . כנראה ותמך את "מצודת ציון" היבוסית.
במאה ה- 10 נבנו כאן בתים וכנראה הבתים השתייכו לקריית – השילטון של אנשים חשובים מימי דוד שלא שרדו כי נשרפו. נמצאו כאן שלושה מבנים חשובים:
1. "בית אחיאל"- את שמו מצאו על אוסטרוכון – המבנה הוא של הבית בעל 4 המרחבים. הפתח מדרום- בית רוחב. 4 מרחבים , ומרחב נוסף החמישי- שהוא השירותים. על הריצפה יש מבנה אבן מרובע עם חור באמצע.
באפר של הבית השרוף נמצאה אסלה ובתחתיתה נמצאו – בגרסה לילדים- אכלו חוביזה. למבוגרים- שרידי בשר לא מבושל. (בשנים שלפני החורבן).
סה"כ נמצאו בעיר דוד 3 אסלות.
2. בין הריסות השריפה נמצאו שרידי עץ אשכרוע- שיובא מסוריה . (3 אסלות בעיר דוד).
3. בית הבולות- בולה היא חתיכת טין לח ועליה חותמת. הבולה סוגרת איגרת , נמצאו 51 בולות ללמדינו שכנראה וכאן היה ארכיון,. על חלק מהן היו החותמות של "ברוך בן נריה", "גדליהו בן שפן", ו"ירחמיאל בן המלך". ע"פ המסופר בספר ירמיהו פרק ל"ו ,ירמיהו מבקש מברוך בן נריה לכתוב את דברי ה’ היוצאים מפי ירמיהו, כי הוא כלוא בבור. נריה הולך ללשכתו של גמריהו בן שפן הסופר ומשם קורא את דברי ירמיהו ממגילת הקלף באוזני העם בבית ה’ כדי שישובו מדרכם הרעה .
אך כאשר המגילה מגיעה לידי המלך יהויקים הוא כועס ומשליכה אל האש הבוערת באח. הנביא מושתק וירושלים מתדרדרת. משרתו "ירחמיאל בו המלך" שרוצה להרוג את גמריהו ובניהו.
עם חורבן העיר ושריפתה הטין התקשה והבולות נשתמרו.

 סיורים וטיולים מודרכים בעיר דוד בירושלים עם אפי נחמיאס