סיורים והדרכות בנגב המערבי בדגש ישובים

אנדרטה לחללי חטיבת הפלמ"ח – יפתח בנגב-לפלמ"ח יש 3 חטיבות : יפתח הנגב והראל.
הנגב נצור מהשלב השני של מלחמת הקוממיות ולכן חטיבת יפתח מגיעה כדי לאבטח ולאפשר הגעת ציוד ואספקה דרך האוויר ב"מבצע אבק". שדות התעופה הסמוכים נקראו "אבק 1" ו "אבק 2". במקום נחתו מעל ל- 400 טיסות, 5 אלפים נוסעים וטונות של תחמושת. חטיבת יפתח ניסתה להשתלט על חירבת מאחז עד שלבסוף הצליחה לכבוש את המקום. בהמשך יצאו "למבצע יואב" ואף הצליחו לכבוש את באר שבע שלא הייתה מתוכננת לכיבוש.
בשנת 1969 הוקמה האנדרטה ע"י יחיאל ארד- אנדרטה לחללי חטיבת הפלמ"ח – יפתח בנגב.

לפלמ"ח יש 3 חטיבות : יפתח הנגב והראל.
הנגב נצור מהשלב השני של מלחמת הקוממיות ולכן חטיבת יפתח מגיעה כדי לאבטח ולאפשר הגעת ציוד ואספקה דרך האוויר ב"מבצע אבק". שדות התעופה הסמוכים נקראו "אבק 1" ו "אבק 2". במקום נחתו מעל ל- 400 טיסות, 5 אלפים נוסעים וטונות של תחמושת. חטיבת יפתח ניסתה להשתלט על חירבת מאחז עד שלבסוף הצליחה לכבוש את המקום. בהמשך יצאו "למבצע יואב" ואף הצליחו לכבוש את באר שבע שלא הייתה מתוכננת לכיבוש.
בשנת 1969 הוקמה האנדרטה ע"י יחיאל ארד, פרידה מאדמת הלס של בית קמה לטובת בתרונות רוחמה. גבעות של לס שמתחתן נמצא סלע הכורכר היוצרים יחד נוף צפוף של ערוצים =בתרונות.

סיור ברוחמה הישנה-

בשנת 1911 נקנו אדמות ג'ממה ע"י יהודים שבנו והקימו חווה חקלאית פרטית. תושבי החווה לא התיישבו בחווה אלא עסקו בעבודת האדמה וכיבוש השמירה ע"י הקמת "אירגון המגן" בראשותו של יוסף לישינסקי (הוא לא התקבל לשומר, ולכן עבר לניל"י , המקום שימש את אהרונסון במעבר למצרים הסמוכה והעברת מידע לבריטים. כאשר לישינסקי עבר לניל"י האירגון נעלם). בשנת 1913 חפרו באר ששימשה עד המרד הערבי , בשנת 1936 הבאר ניזוקה ויצאה מכלל שימוש. בשנת 1943 קק"ל רוכשת את הקרקעות , גואלת אותן והופכת אותן לאדמות לאומיות ומקימה את הישוב רוחמה .
עד שנת 1943 רוחמה הייתה הישוב הדרומי ביותר למעט קהילת עזה . בשנת 1943 הוקמו 3 המצפים: רביבים, גבולות ובית אשל- בשנת 1947 מניחים את קו צינור המים המכונה "צינור השמפנייה",הוא נפגע במהלך המלחמה ולכן חפרו באר חדשה ואת המשאבה בנו מתחת למבנה שהגן עליה מההפצצות . בשנה זו הוקמו 11 יישובים בנגב.
בשנת 1948 ברוחמה מוקמה המפקדה של חטיבת הנגב.

חוות השיקמים של משפחת שרון. ממול גבעת הכלניות שם קבורים אריק ואשתו לילייה.
אתר של מקורות הנקרא "אתר שמחה". יש לתאם מראש.

ניר עם-מוזיאון המים-

המוזיאון הוקם ביוזמתו של ניסן דורי ז"ל שהרעיון פעם בקירבו. פה למעשה הוקם מפעל המים הראשון בנגב. בשנת 1936 מתרחשים שינויים: המרד הערבי הגדול, הקמת ישובים בשיטת "חומה ומגדל", תוכנית החלוקה של וועדת פיל בשנת 1937 שמציעה תוכנית חלוקה בין היהודים לערבים. צינור המים היה צריך לעבור בתחומי הארץ הערבית , בנוסף ב"ג רצה ליישב בנגב את הפליטים שהגיעו לארץ מאירופה במהלך העלייה ה-5.
בין השנים 1939-1944 הוקמו 10 ישובים .
בעקבות מחקרים ובדיקות שנעשו הבינו שיש כאן מים בזרימה תת קרקעית מהנחלים שבסביבה ( נ. שקמה, נ.גרר, ונ. בשור.) ולכן תיכננו את ההתיישבות בסמוך לקו המים. בתכנון היה להוביל 2 צינורות שיתחברו הן לישובים החדשים והן לישנים , אחד מזרחי לכיוון באר שבע ובית אשל והשני מערבי. הצינורות הובאו מחו"ל , הם היו צינורות של כיבוי אש שיצאו מכלל שימוש. הצינור עבר בשטחים ערביים ובתמורה הכפרים קיבלו מים בחינם.
באוקטובר של שנת 1947 (מוצאי יום הכיפורים) הועלו וקמו 11 נקודות בנגב שיצרו מציאות שונה . הישובים שינו עיצבו והרחיבו את גבולות המדינה היהודית . ומה.
שמות הישובים הם:אורים, בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה. בשנת 1946 השטח הועבר לחברה סולל בונה שבנו את בריכת המים. רק פה היה גנרטור שהפעיל את המשאבות, החשמל הגיעה לנגב רק בשנת 1958.
קיימות 3 נקודות תצפית טובות על רצועת עזה. תצפית ע"ש אסף סיבוני שנהרג באסון המסוקים. תצפית מנבי מרעי- לא מומלצת כי יש לתאם עם הצבא. ותצפית החץ השחור ע"ש סופפו = סעדיה אלקיים שהיה סגן מפקד אוגדת עזה ונפל בפעילות בשנת 1955. האתר משמש כאנדרטה המנציחה את חללי הצנחנים –שנפלו בפעולות התגמול . המקום קרוי ע"ש אחת מהפעולות הקרוייה- החץ השחור.
בסמוך נמצא בית שביתת הנשק– בבית נפגשו קצינים ישראלים וקצינים מצריים כדי לשמור וליישם את הסכם שביתת הנשק שנחתם ברודוס. באותו הזמן היו ממשיכים בעבודות החקלאיות והגבול היה תלם חרוש באדמה.
שתי הפעולות כונתילה והצבחה קשורות זו לזו. בשנות ה-50 היו הרבה חדירות של פדאיוונים ופורעים ערביים שפגעו בישובים היהודיים, שבעקבותיהן נעשו פעולות תגמול. בשנת 1953 קמה יחידת 101 ע"י אריאל שרון שפושטים ומחבלים ללא חת בפורעים הערביים. החטיבה מנחילה את המורשת ודרכיה לגדוד 890 של הצנחנים. פעולת כונתילה הייתה פעולת הסחה כאשר הפעולה הרצינית הייתה פעולת הצבחה בה השתתפו כוחות גולני, צנחנים ונח"ל וחדרו למתחם המצרי וכבשו אותו.

הדרכת דרך- ליער בארי יד אנז"ק
בחזית סיני במלחמת יום הכיפורים היו 4 מפקדי אוגדות : קלמן מגן, אלברט מנדל, אברהם אדן (ברן) ואריק שרון.

בבתרונות בארי ישנם 4 מוקדים : בארי הישנה=נכביר. מפעל הגופרית. יד אנז"ק ובארות יצחק הישנה. קיבוץ עלומים לקח על עצמו להנציח את גיבורי וחללי בארות יצחק. הישוב בארות יצחק נעזב ואנשיו הלכו להתיישב בבני עטרות.

יד אנז"ק-
האנדרטה נתרמה בשנת 1967 ע"י יהדות אוסטרלייה. צורתה כמו האות A. במקום זה נערכו הקרבות הראשונים של אנשי אנז"ק . אלה הם חיילים אוסטרלים וניו זילנדים שהצטרפו לבריטניה במטרה להילחם בפולש הגרמני. המטרה הייתה לכבוש את באר שבע , אך לאחר 2 נסיונות שלא צלחו החליטו להחליף את המפקד, ולכן אלנבי הובא לפקד על הכוח. בנוסף הם השתמשו בתכסיסי הונאה והסחה (נפילת תיק מסמכים ). לבסוף הבריטים תקפו מבאר שבע.
היה חשש שהבריטים יובסו אך לפתע הגיעה התגבורת בצורת "ענן של אבק. אלה היו הפרשים של הבריגדה שהגיעו בצעקות על העיר…הטורקים היו משותקים לגמרי ותוך זמן קצר נגמר הקרב ובאר שבע שלנו" . לאחר חודש כבשו גם את ירושלים.
המבצע הזה נחשב עד היום כמבצע מיוחד ומכונן אצל האוסטרלים ואף להסתערות הקלה האחרונה של הפרשים בהיסטוריה. (ע"ש הקרב בויימו 2 סרטים ). בשנת 2007 הגיעו צאצאי הפרשים ושיחזרו את הקרב הזה בליווי הסרטה.

הדרכת דרך- נסיעה לנכביר
בשנת 1946 היישוב היהודי היה במצב טוב כי ביוני 1946 מתרחשת פעולת ליל הגשרים. והקמת 11 הנקודות בנגב בלילה אחד. בהן גם בארי . כיום ניתן לראות את מגדל המים הישן. ואת בית הביטחון (הנמצא בכל אחד מיישובי הנגב). נבנה ע"י סולל בונה , מתנשא לגובה של כ- 2 קומות וחצי, מבוצר, עם חרכי ירי. כאשר הצבא המצרי פולש עם טנקים , בית הביטחון הופך למלכודת אש ולכן הם נעזבים ומוקמים בונקרים.
החיטה- הנגב תוכנן להיות אסם התבואה של ישראל. היה רצון לעודד חקלאות בעל ולגדל פלחה . החיטה בנגב איננה מתאימה ולכן ממנה מכינים ביסקוויטים או פיתות. את רוב החיטה אנו מייבאים את החיטה.

שביל הסלט- ארוחת צהריים- אירוח חקלאי

נמצא בקיבוץ כרמי יוסף. נמצא כ-8 ק"מ מעזה וגם 8 ק"מ ממצריים. חממת תותים. התותים שתולים בקליפת קוקוס הנראית כשרוול. השרוולים תלויים באוויר למניעת ריקבון של הפרי. ההשקייה במערכת מים סגורה המונעת יציאה של המים. חממת עגבניות מזנים שונים כמו בבושקה, לרוטב פסטה, שוקולד.. במקום גן ירק ובו גזר בשלושה צבעים :כתום, לבן וסגול (קטיף עצמי). גידול ושילוח יוני דואר.

אנדרטת חללי אוגדת הפלדה-

אוגדת הפלדה נכנסת למלחמה בשנת 1967 במטרה לפרוץ לסיני. ניהלו את קרב רפיח לפי הספר. הקרב נוהל ע"י ישראל טל ונלמד עד היום בבתי ספר לשיריון בעולם.
באנדרטה ניתן לראות כ- 400 עמודי בטון כאשר בראשם נמצאים שרידים של הטנקים. המתכנן הוא גודוביץ שלימים היה המהנדס והאדריכל של תל אביב- כמו כן לכאן הועברה האנדרטה מימית לאחר פינוייה בשנת 1982.
זוהי אנדרטה חייה לזכר חבל שלום שהיה ואיננו.
הישוב חד-נס בצפון הוא ראשי תיבות של 3 יישובי סיני שפונו: חרובית , דיקלה ונאות סיני .

נחל הבשור הוא נחל אכזב עם אגן ניקוז מגוון. בדרום-רכסי הנגב , יש מימטרים קצרים הגורמים למשטר מים שיטפוני. מצפון- רכס הרי חברון, יש משטר זרימה קבוע הגורם לזרימה מתונה. כל מי הגשמים מתנקזים לאותו ערוץ.
נחל הבשור הוא גם הגבול בין סוגי האדמה. בדרום- חול ומדבר ומצפונו- אדמת לס שבה ניתן לגדל חקלאות.
נחל הבשור הופיע במקרא והיה גבול פיזי לאנשי דוד חלק עברו את הנחל ברדיפה אחר האוייב וחלק לא. ודוד למרות זאת מחלק את השלל שווה בשווה בין כל אנשיו. ככתוב בספר שמואל א' פרק ל' פסוק 24
"וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם, לַדָּבָר הַזֶּה: כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה, וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים–יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ. {ס} כה וַיְהִי, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה; וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט, לְיִשְׂרָאֵל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.".

בנוסף היה על דרך הבשמים – מעובדת דרך נחל בשור ולעזה. הנחל חוצה את הרכס ולכן נוח ללכת לאורכו. באפיק הנחל ניתן לראות את רכס הכורכר הנמצא מתחת לאדמת הלס. האשלים גדלים כשיחים בגלל השיטפונות.
מסלול- מהגשר התלוי עד לפארק הבשור . (ברכב ולא בחורף). מתקני מים, מאגרי מים ללכידת ולאיסוף המים.

הדרכת דרך- למעון
הבריטים נתנו לבדואים המקומיים תעסוקה – לסלול את הכביש באר שבע- חן יונס. בחורף 1938-9 ירד גשם, הפועלים עזבו את עבודת הסלילה והלכו לעבוד בשדותיהם לחרוש, הכביש כונה "כביש הרעב" על שום הרעב של הבדואים.

בית הכנסת במעון-

מעון  ישוב יהודי המזוהה עם הישוב מנואיס המופיע במפת מידבא. הייתה עיירה נוצרית בתקופה הביזנטית, הנמצאת במרחק קצר מעזה ומרפיח, וממערב לקו הלימס. (הלימס היה למעשה רצועת הגנה מפני הססנים ). במקום הייתה גם קהילה יהודית ולכן כאשר הפסיפס נחשף במהלך סלילת הכביש , ראו שמדובר בבית כנסת בזכות הממצאים הבאים: כתובת הקדשה בעברית, מנורה, כיוון הגומחה לכיוון ירושלים כלומר- צפון-מזרח. בנוסף בסמוך למבנה נמצא מקווה.
אין כתובת הקדשה או תודה למי שבנה את המבנה, כי בית הכנסת היה של כולם ולכן כולם תרמו ועזרו לבנייתו (פיזית או בימי עבודה). אך הפסיפס נחשב כמותרות ולכן מי שתרם פורסם.
רצפת פסיפס דומה בסגנון האומנותי ,עם נוכחות של מדליונים ותמונה של כפיר אריות שחלק מדמותו חורגת את המסגרת התגלתה בשרידי כנסייה בחירבת שלאל ע"י חיילים אוסטרליים במלחמת העולם הראשונה . הם העבירו אותו לקנברה בירת אוסטרליה, ושובץ שם באנדרטת המלחמה של אוסטרליה. ייתכן ששני הפסיפסים הורכבו על ידי אותו האמן במאה ה-6 לספירה.

סיורים וטיולים לקבוצות בנגב המערבי עד גבול מצרים וצפון הנגב