"סיור גלילי מודרך בתל חצור".
סיור ברמת כורזים.
רמה זו היא יחידה מהבקע הסורי-אפריקאי בפני עצמה. בבקעה שייכים היישובים : תל חצור, ראש פינה, קדש ומלכייה.
רמת כורזים קרוייה גם סף כורזים או מפתן כורזים כי כדי להגיע אליה יש צורך בעלייה טופוגרפית. זו רמה בזלתית , יש בה הרי געש שהיו פעילים- חצור הגלילית- בעקבות גלי העלייה בשנות ה 50 ,הוקמו 2 מעברות חצור א' וחצור ב' שהתאחדו לעיירת פיתוח אחת וקלטו את עולי צפון אפריקה. בזמן האחרון הישוב מתחרד (ישנה שכונה של חסידי גור שהיא שכונה סגורה ועצמאית. בחצור ע"פ המסורת נמצא קברו של חוני המעגל.
תל חצור-
סיור בתל חצור-
תל חצור נמצא בעמק החולה למרגלות הרי הגליל . גבולותיו במערב= גליל מערבי: רמת דלתון, רמת עלמה, דישון, נחל חצור. בדרום = יער בירייה. במזרח = רמת הגולן. בצפון = גבול הלבנון. כמו כן , התל נמצא על דרך ראשית שעברה כאן וקישרה את ישראל לצור, למצרים ולמסופוטמיה. בנוסף התל זכה לאדמות פוריות ומעיינות הנובעים בנחל חצור שהעניקו לתל חשיבות רבה . אכן התל הינו התל הגדול ביותר בארץ המשתרע על פני כ 800 דונמים והוא אחד מאתרי המורשת העולמית. (גם תל קדש היה בצומת דרכים חשוב אך שטחו רק כ- 100 דונמים.) המילה דונם היא מילה עותומנית ומשמעותה הוא – חלקת השדה שניתן לעבד באותו היום. כיום דונם = 1000 מ"ר.
בתל יש 21 שכבות מתקופות שונות . (בעיקר ברונזה תיכונה, ישראלית=שלמה ואחאב).
את התל ניתן לחלק ל2 תקופות עיקריות : התקופה הכנענית ששטחה היה הגדול מכולם, עיר תחתית ועיר עליונה והתקופה הישראלית שהתיישבו בעיר העליונה.
חצור מוזכרת כבר בתקופת הברונזה התיכונה (1800 לפנה"ס ) "בכתבי המארות." בנוסף היא מוזכרת ב 20 תעודות מארי כעיר שקיימה קשרים מסחריים כמו בדיל וייבוא נחושת מקפריסין, חקלאיים ואולי תירותיים עם המימשל במארי. בחפירות נתגלו פסלים, כלי נשק, תכשיטים, חפצי אומנות ועוד..
גם בתקופת הברונזה המאוחרת חצור מוזכרת ,במסעי הכיבוש של המלכים המצריים. במקרא חצור מוזכרת כאשר יהושוע ובני ישראל מנצחים את מלכי הצפון ואת חצור מעלים באש. בספר יהושע פרק י"א 11-10 " י וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיִּלְכֹּד אֶת-חָצוֹר, וְאֶת-מַלְכָּהּ, הִכָּה בֶחָרֶב: כִּי-חָצוֹר לְפָנִים–הִיא, רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה. יא וַיַּכּוּ אֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ לְפִי-חֶרֶב, הַחֲרֵם–לֹא נוֹתַר, כָּל-נְשָׁמָה; וְאֶת-חָצוֹר, שָׂרַף בָּאֵשׁ"- הממצאים מוכיחים שריפה ענקית שהייתה שם ולאחר מכן כמעט ואין ממצאים.
חצור שבה לכותרות בתקופת הברזל (הממלכה המאוחדת), כנראה ושלמה המלך ביצר אותה. ישנם שערים בעלי 6 תאים, המיוחסים לשלמה כי במקרא מוזכרות 3 ערים שבנה : גזר, מגידו וחצור. השערים נבנו מאבנים גדולות המסותתות עם כותרות תימורה. ישנה אף חומת סוגרים המקיפה את העיר, בנוסף "קילפו " את השכבה והזיזו אותה למקום אחר כדי לחשוף ממצאים מהתקופה הכנענית כמו בית בד, מבני ציבור, במות פולחן מקדש כנעני עם סיתותי בזלת ואסטלות ניצבות, ארמון אולי של יבין עם בסיסי בזלת ולבני בוץ שהתמצקו בעקבות השרפה. ישנה חצר, כמו בכל תל גם כאן נמצא מפעל מים המיוחס לאחאב כי בתקופתו העיר פרחה ושגשגה והיה צורך באספקת מים סדירה. אחריו שלט ירובעם בן יואש (השני), שאף הוא מחזק את החומות כנגד האשורים.
בשנת 732 מלך אשור, תגלת פלאסר כובש, הורס ומגלה את תושבי חצור ומאז היא נשכחת. בחלקה העליון נבנו מצודות , מוזכרת גם במלחמתו של יונתן המכבי ביוונים.
עד היום חפרו רק כ % 5 משטח העיר., עדיין חופרים ומחפשים את הארכיון שהיה לעיר כל כך גדולה וחשובה.
צצות ועולות מספר שאלות כמו מי שרף את העיר? היכן נמצא הארכיון? מדוע חסרה תקופה במימצאים? היכן היו האורוות?
אחאב מלך ישראל-
אחאב במקרא לא היה אהוב על הכותבים כיון שלא היה נצר מבית דוד, אך עלינו לקרוא את התנ"כ בין השורות ולראות אותו באור אחר. אחאב היה המלך הגדול בממלכת ישראל. הוא שלט 22 שנים. ממלכת ישראל גדולה פי 3 ממלכת יהודה הן פיזית והן דמוגרפית. בנוסף , לממלכת ישראל יש מוצא לים התיכון, לכנרת ולים האדום דבר המאפשר לה קשרי חוץ מצויינים בים וביבשה. לישראל יש מגוון קרקעות ואיזורים המאפשר לה מיגוון של תוצרת חקלאית. ישראל פתוחה לקבלת חומרי גלם וחידושים טכנולוגיים מבחוץ , מה שהיה חסר לממלכת יהודה. אחאב חיזק מאוד את ממלכתו, בנה מחסנים עם תוצרת חקלאית, אורוות סוסים, מרכבות ברזל . התעודה האשורית מספרת מה הייתה תרומתו של כל מלך למאמץ המלחמתי. על אחאב מסופר שהיה מקום שני בסיוע שכלל אלפיים מרכבות. אחאב היה מלך נאמן לאלוהיו, אמיץ, מעשי ,משמש דוגמה אישית ומעורב בכל ענייני הממלכה בתקופתו הממלכה הייתה מאוחדת . הוא לא פגע בנביאים, אישתו איזבל הייתה כוהנת מצידון שרצתה להביא את אלוהיה לישראל כי לא ראו בזה מעשה חריג כיוון שהיו השפעות שונות לכאן ולכאן, כאשר אליהו רוצה להאשים את אחאב לפני העם הוא מבקש את עזרתו של המלך שיאסוף וירכז את כל העם בכרמל גם מסופר שאליהו רץ לפני מרכבתו של אחאב , מרחק של 22 ק"מ.
בקרב האחרון הוא נפגע מאוד ובכל זאת עומד זקוף (נעזר בקציניו )וממשיך להחזיק במושכות הסוסים . אחאב ידע שברגע שימות –ישראל תיסוג.
לאל של הכנענים יש בן ושמו -בעל. אל המוות הכנעני נקרא מות והוא הורג את בעל וגם מת איתו. אחותו של בעל היא ענת הורגת את אויביו של אחיה ומצליחה להחיות אותו מחדש. לכן בלוח השנה הכנעני ישנם הרבה אירועים המחלקים את השנה ל 2. בחורף יש פולחן של בכי על הבעל ובאביב יש חגיגות שמחה על חזרתו לחיים. לעומת זאת האל היהודי הוא נצחי וקבוע. יש הרבה דמיון בין ישראל לכנענים החל במזון כשר,(בתל בית שמש נמצאו רק עצמות של בע"ח כשרים). הקירבה מסבירה את ההשפעה והנהירה של ישראל אחרי אלוהי כנען . (איזבל הצידונית הביאה איתה את אליליה לעומתה אחאב האמין באלוהי ישראל ולא ראה בזאת סתירה).
ניתן למצוא משותף בין המלך אחאב ליבין מלך חצור המלך והן- מרכבות הברזל. הסוסים מראים ומנבאים עושר ויכולת כלכלית. גם הקרבות והמלחמות היו ברמת הגולן על שטחי המרעה של הסוסים .
מפעל המים של תל חצור- בסמוך לנחל חצור ישנן נביעות ולכן חפרו לעומק עד שהגיעו לשכבת האקוויפר.
כנראה ואת החומר שהוציאו בחפירות פזרו אותו ויצרו את הסוללות למרגלות התל. הפיר האנכי לעומק כ- 30 מטרים, ויש גרם מדרגות. הכניסה רחבה ברוחב של כ 5 מטרים ומאפשרת הליכה דו-כיוונית . המדרגות נראות משני צידי המנהרה. בסמוך נמצא בית שוער המים= ללמדינו שהגישה למים לא הייתה באופן חופשי. משם ישנה מנהרה המובילה לאקוויפר של נחל חצור שהיה מתמלא מחדש. יתכן ומכאן הייתה תעלה שהובילה לעיר .
הסברים על חצר תל חי
בהסכם סייס-פיקו (1916), במהלך מל חמת העולם הראשונה, קבעו הבריטים והצרפתים כיצד יראה הגבול העתידי בינהם – בצפון הארץ, לאחר המלחמה. הגבול עבר בקו מדרום לראש הנקרה ועד אתר ספיר של היום. כל אצבע הגליל הייתה בשטח הצרפתי. בשטח זה היו מספר ישובים יהודים – ראש פינה, יסוד המעלה, מטולה, כפר גלעדי וחצר תל חי.
לאחר סיום המלחמה, השלטון הצרפתי באצבע הגליל היה רופף ובשטח פעלו קבוצות של ערבים שמרדו בשלטון הצרפתי. ב1920 הגיעה חבורה של ערבים על סוסים לחצר בטענה שהם מחפשים חיילים צרפתים. יוסף טרומפלדור שהיה מפקד תל-חי, הסכים לכניסתם של הערבים לחצר.
מי היה יוסף טרומפדור? [להראות את התמונה]
טרומפלדור היה קצין רב פעלים עוד לפני הגעתו לתל-חי. הוא לחם במלחמת רוסיה-יפן ובה גם איבד את ידו. הוא הגיע לארץ, אך במלחמת העולם הראשונה, בהיותו נתין רוסי תחת השלטון הע'ותמני, גורש למצרים. במצרים הקים יחד עם ז'בוטינסקי את גדוד נהגי הפרדות ולאחר מכן גדודים נוספים שהיוו גדודים לוחמים. אלו היו גדודים של חיילים יהודים שהתגייסו למלחמה לצד בריטניה, וחלקם אף לקח חלק בכיבוש א"י מידי העות'מנים. בסיום המלחמה, טרומפלדור חזר לארץ, ולאור המצב הלא יציב באצבע הגליל התבקש להגיע ולפקד על החצר.
נחזור אל היום הגורלי בו הסכים טרומפלדור לכניסת הערבים החמושים לחצר. הערבים החלו בסריקות ובשלב מסוים עלו ל"עליה" – חדר בקומה השנייה של החצר [להצביע על העליה]. לפתע נשמעו יריות מהחדר והחל להתפתח קרב יריות. במהלך הקרב נהרגו 6 לוחמים ובינהם יוסף טרומפלדור. בעודו גוסס בידי חבריו אמר: "לא נורא, טוב למות בעד ארצנו".
קריית שמונה קרויה על שמם של שמונה נופלי תל-חי. שישה שנפלו ביום הקרב ושתיים שנפלו מוקדם יותר. פסל הארי השואג בבית העלמין של כפר גלעדי מנציח את הנופלים. נפילת תל-חי וטרומפלדור הפכו לסמלים של התנועה הציונית. בכל שנה ביא' באדר עולים לרגל תנועות נוער, ותלמידים לפסל הארי השואג ולתל חי.