efiuserסיור בעיר האבות חברון.
נקודת הדרכה- הגן בכניסה למערת המכפלה-לאחר היציאה ממנה.
נושא הדרכה "גרעין העיר הישן : התפתחות אזור הקסבה "
אנו יושבים כעת בשטח השדה שהיווה חלק מהקניין של אברהם אבינו ביחד עם מערת הקבורה עצמה.
"ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל עץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב…"
העיר חברון המקראית מיקומה היה בתל חברון, הממוקם בדרום מערב אלינו.
בתקופה זו מערת המכפלה הייתה ממוקמת בשטחים הפתוחים שמחוץ לעיר. מערת הקבורה נבחרה במיקום שהוא מזרחית לעיר, כך שהרוחות המגיעות ממערב יישאו את הריחות הרחק מהעיר.
העיר המקראית,מוקמה על התל מטעמים גיאוגרפיים ביטחוניים, מובהקים וברורים. מדוע לדעתכם התפתחה העיר הישנה התחתית ,הסמוכה למערת המכפלה ,אותה אנו רואים סביבנו?
אכן. מערת המכפלה עצמה. קדושתו של המקום הביאה להיפתחות מרקם עירוני מטעמים דתיים חברתיים,סביב מערת המכפלה עצמה, החל מהתקופה המוסלמית- עם התפתחות העיר באזור זה, נבנו אמות מים שהובילו את המים מן המעיינות עין קאנה (מעיין האמה)ועין עראב, המצויים ממערב .
תוואי אמת המים הראשית הכתיב את כיוון התפתחות העיר ,מכיוון מערת המכפלה שם החלה ההתיישבות, לכיוון מערב, שם מקור המים.בציר זה נקבע רחוב השוק המרכזי- השכונות הותיקות של חברון היוצרות את הגרעין העיקרי של העיר הישנה,התפתחו לאורך ציר זה,אזור המכונה "הקסבה של חברון".
את העיר לא הקיפה חומה אשר אילצה א העיר להסתדר במבנה אורבני מחייב המונע התפתחות והתרחבות טבעית, אולם הצורך בקו הגנה חיצוני הביא לכך שקו הבתים החיצוני של כל שכונה נבנה מקירות עבים במיוחד,ללא חלונות לצד המהווה את הגבול עם השטח הפתוח. שכונות חדשות נשענו על הקר החיצוני של השכונות ההיקפיות הישנות, וגם בהן ,הקירות הפונים לצד החיצוני מהעיר נבנו באותו אופן.קו הקירות החיצוניים היווה את קו ההגנה של העיר.
הדבר יצר מרחב אורבני צפוף ,המורכב שכונות נפרדות הנושקות זו לזו,כל שכונה מורכבת מקבוצה של כשש עד 7 חמולות- במהלך התקופה הממלוכית התהווה מבנה העיר התחתית. אז נבנתה "חרת סואכנה- "שכונת המשתכנים.
הרובע היהודי המצומצם בתקופה זו ,פנה ונפתח לרחוב השוק.
בתקופה העותמנית המשיכה התפתחות הבנייה מערבה, אזור שבתקופה הממלוכית שימש לתעשיית ניפוח הזכוכית ונזנח.באזור זה אף הייתה אמנות אריגה וצביעת המשי שהביאו איתם היהודים שהגיעו מספרד.
התהפוכות שפגעו בעיר השביתו תעשיות אלו והשטח שהתפנה שימש לבניית שכונת מגורים "חראת אל קזזין"-שכונת הזגגים- בתי שכונה זו נשקו אל בתי הרובע היהודי, לאחר שנרגעו המהומות והמרידות שפקדו את הארץ בתקופת השלטון של איברהים פחה,בהן נפגעו מאוד תושבי חברון,החלה תקופת שגשוג.
בתקופה זו החל להתפתח מעמד חדש של אוכלוסיה עירונית אמידה ,אשר נהנתה מיוזמות עסקיות שנשענו על קשרי המסחר עם אירופה, העיר התפתחה בהתאם לשיפור הכלכלי והחלה התפתחות מואצת של שכונות מחוץ לגרעין העיר .
גם היהודים נהנו מתקופת שגשוג זו. ב1885,התגוררו בחברון כ 1500 יהודים והם היוו כשמינית מאוכלוסייתה.
גידול האוכלוסייה היהודית הביא לצורך במקומות דיור הרובע היהודי החלו תוספות בבניה לגובה,ולבתים הקיימים נוספו 2-3 קומות, התופעה יצרה סמטאות סבוכות ואפלוליות, כאשר המעברים בין הבתים היו דרך מבואות אפלים וגרמי מדרגות מפותלים , היהודים שרצו להתגורר גם כן בקרבת מערת המכפלה אולם בקשו לצאת מהרובע הצפוף,היו צריכים למצוא מקום מגורים חלופי באזור הקסבה.
הם התאגדו בקבוצות של משפחות שחיו בסמיכות זו לזו ומרביתם עברו לרובע אל קזזין הנושק לרובע היהודי.תביטו אל בתי העיר המקיפים את מערת המכפלה ותבינו את המשמעות של מתחם אורבני מרוכז וצפוף.
ארצה לסיים בהקראת קטע מתוך ספרו של אריה קליין" חצרות בעיר האבות", על מנת לתאר את האופי המיוחד של אזור הקסבה של חברון.
"עולם אחר,עולם קסום ומופלא…מבנים מחוברים זה לזה ברצף אחיד ומופלא.הקימורים,הקשתות,הכיפות.האבנים עצמן,כל אבן והאופי שלה,התקופה שלה…ההרגשה שאתה הולך לא ממש בתוך עיר אלא בתוך נחל צר ההולך ומתפתל הזורם לו בין כתליו הגבוהים…הסמטאות האלה נשפכות אחת לתוך השנייה כמו יובלים לנהר.גם מערות יש בשני צדי הסמטאות-אלה הם פתחי החצרות ..אנו נכנסים בפתח ,כעין מבוא חשוך,עד שפתאום אנו מוצאים עצמנו בתוך חצר פנימית עזובה,מוקפת בתים מכל עבריה,שקורותיה נושקים זה לזה בכל זווית אפשרית.אור השמש חודר לכאן אך שוב אנו נבלעים בתוך מערה חשוכה, שהייתה פעם פתח בית.מדרגות צרות ומסדרונות תלולים מעלים אותנו לגג בין סבך הקשתות, החיבורים והחדרים האפלים. כל חדר מוכתר בכיפה פנימית…אך הינה הגענו לגג…סביבנו נשקף נוף של גגות…לכל אחד גובה משלו,כמו הרים…הסמטאות והקסבה עצמה נראים מפה כמו קניונים במדבר-עמוקים למטה ,חותרים ומתחפרים בתוך גוש צפוף של בניינים"…לצערי אין באפשרותנו להסתובב היום בסמטאות הללו אך אני מקווה שקטע הקריאה הזה הצליח להעביר את אופיו של המקום ותחושת ההמצאות בו.
סיורים וטיולים בדרום הר חברון ומדריך טיולים בסוסיא העתיקה על ספר המשבר, סיור בבית הכנסת של סוסיא ובמערת המילוט, מדריך טיולים במקוואות של סוסיא ובורות המים וחצרות ציבוריות.
סיורים במעון וחוות מעון-סיור קטיף דובדבנים ותצפית מקק"ל מעון על מדבר יהודה ודרום הר חברון.
סיור ביער יתיר וליבנה שני, סיורי יקבים וסיורי טעימות ביער יתיר, בית הכנסת ענים ובית בד חדש מקומי.
