רחובות ישראליים ובתים בעקבות אישים ודמויות מרכזיות בעולם הציוני והבינלאומי בתל אביב יפו, בני ברק, חיפה נתניה ובירושלים.

רחובות ובתים מספרים בירושלים:

חלק גדול משמות הרחובות בירושלים הם מהתקופה הבריטית והייתה רגישות בין שלוש הדתות, למשל לא קראו לרחוב הנביאים ע"ש נביא מסוים אלא שם כללי-רחוב הנביאים, כיום יש ועדה שניתן לפנות אליה ומטפלת בשמות חדשים ברחובות ירושלים ודנה בכל בקשה בראשות יעל ענתבי סגנית ראש העיר ירושלים.

לא נהוג לקרוא לאנשים בחייהם על שמם למרות שיש דוגמאות אחרות, שכונות עם שמות רחובות המתאימים לאופי המקום ולאחר מכן אופי השכונה השתנה (רמות אשכול החילונית הפכה לחרדית וכך גם נווה יעקב).

רחובות בתל אביב ובתי מספרים סיפור בטיול ובסיור בירושלים:

טיולים סיורים ובתי מספרים בתל אביב יפו וירושלים של אפי נחמיאס

רחובות על שם חכמי ישראל בירושלים– ריב"ז, רמב"ן, רמב"ם, , שמעון הצדיק, ירמיהו, אבן גבירול ואבן שפרוט.

שכונות במזרח ירושלים הקשורות לאסלאם: שייח ג'ראח, סולטאן סולימאן ורחוב א שייח במזרח ירושלים.

רחובות ברובע היהודי בירושלים הקשורים לבית המקדש: הנבל, העוגב, הביכורים, העומר ומשמרות הכהונה.

רחובות ובתים מספרים בירושלים בעקבות הנרטיב הציוני: קרן היסוד, הרצל וז'בוטינסקי, קק"ל ובזל.

כל שליט  וכובש מפורסם שכבש  והטביע את חותמו על העיר או שלט בה זכה שיזכרו אותו בשם של רחוב כמו: רחוב  דוד המלך, כורש,, שלומציון המלכה ויהודה המכבי,, עומר אבן ח'טאב סולימן המפואר והגנרל אלנבי.

רחובות בירושלים ומקומות הקרויים על שמם של דמויות ממקורות ישראל: רחל אימנו, יוחנן מגוש חנן, ב"יתר, עין גדי.

שמות רחובות בשכונת בית הכרם הירושלמית: רחובות סביב שמות מחנכים ומורים ראשונים, אליעזר הלוי,אהרונוב, דוד אבולעפייה, הבנאי , הגיא, המייסדים, דוד ילין, דוד חניניא מזרחי, פרופסור רענן וייץ.

רחוב יפו הוא הרחוב המרכזי והחשוב שממנו התפתחה ירושלים מערב דרך השכונות הראשונות –משכנות שאננים מדרום ומחנה ישראל, נחלת שבעה מדרום לרחוב יפו ובית דוד ומאה שערים מצפון לרחוב יפו והמשך למקור ברוך ומחנה יהודה, נחלאות ואבן ישראל-יפו של התפתחות אורבנית עירונית וכיום רחוב מתחדש בסיגנון אירופאיי.

מדריך טיולים בעקבות רבנים חרדים וחסידים בירושלים:  במתחם בית ישראל ושכונת מאה שערים, נחלת צבי ושמואל הנביא, שכונת הבוכרים וזכרון משה-סיור בעקבות רבנים מובילים בעולם החרדי כמו הרב זוננפלד, הרב פרדס, הרב זוננשיין, הרב דיסקי, הרב מוהליבר, הרב שמואל מסלנט ועוד.

סיור מאפיות בבית ישראל, מאה שערים וזכרון משה-נתחיל בקו העירוני ליד מעבר מנדלבאום, כניסה לבית ישראל דרך בתי אונגרין, מאפית נחמה(קיגל ביום ה) או צ'ולנט ממש ממול, ביקור בימיחמישי בחצות במאפיית לנדנר או ביום שישי-אופים מקצועיים בשיטות של פעם העוברות מאב לבן כבר יותר ממאה שנים-"נחלת צבי" וסיור בשכונת "מאה שערים" המשך סיור דרך רחוב הרב זוננפלד לשכונת הבוכרים-מתחם מוסאיוף, בית המשיח, בתי הדר, לאורך רחוב יחזקאל, בית הכנסת היזדי, סליחות אצל הרב אלבז וסיום בכיכר השבת ומאפיית "אביחיל" בזכרון משה ליד בית ספר למל ולא רקחוק מקולנוע אדיסון-התמקדות בלבוש החרדי, סוגי בגדים, רבנים חשובים חרדיים, חסידויות ועוד.

רחוב יפו בכרכרות, משאיות מקרטעות, אוטובוסים ישנים וחדישים, מפרקיות חצו את ציר יפו מגן דניאל בגבול ליד כיכר צה"ל וכיום הרכבת הקלה שועטת כל 7-8 דקות ועוברת כיכרות רבים כמו: כיכר צה"ל, כיכר ספרא,  כיכר ציון, כיכר הדווידקה וצומת קינג ג'ורג' ויפו..עם ההתפתחות כתב דוד קרויאנקר המהנדס של עירית ירושלים בעבר הרחוק: "במשך כ-150 שנה מהווה עקומת העליות והמורדות בתולדות רחוב יפו בבואה נאמנה של תהליכי שגשוג והידרדרות, בירושלים בכלל ובמרכז העיר בפרט."(סיורים  מודרכים בירושלים)

סיור ירושלמי במשולש הירושלמי-בנין סנסור בכיכר ציון חלוץ המשרדים המפוארים המודרניים, מדרחוב בן יהודה, סיור בבית משיח בורוכוף ,בית נבון ביי המפואר ברחוב ראול ולנברג פינת יפו, טיול בשכונת אב"ן ישראל, סיור באבן משה ומזכרת משה בנחלאות,אתר התיעוד של טליתא קומי בכיכר הכשרת הישוב, בנין המשביר לצרכן הישן ברחוב המלך ג'ורג' 28, סיור במגדל העיר ברחוב בן יהודה 34 ומלון עדן לשעבר ברחוב ההסתדרות בירושלים.

סיורים מודרכים וטיולים בשכונת הבוכרים-תכנון אירופאיי מוקפד, "הארמון בשכונת הבוכרים", בית דווידוף, חצר מושהיוף, בית חאג' יחזקאל, חצר ההקדש ברחוב יחזקאל פינת הבוכרים,בית צופיוף ברחוב מוסאיוף, בית הקונסול פין לשעבר ברחוב עובדיה 24, בית היתומים שנלר וישיבת "תפארת ישראל", בית מינכן.

סיור במרכז העיר המזרחית  הירושלמית בבית החלונות במוסררה, עמדת תורג'מן, מנזר סנט אטיין ואכסנית סנט פאולוס, שער שכם ושער הפרחים, מוסיאון רוקפלר, קולג' וקתדרלת סנט ג'ורג' והאוריאנט האוס ברחוב אבו עוביידה-סיור וביקור במלון אמריקן קלוני, שיכוני שמואל הנביא, וילת אסעף נשאשיבי ברחוב הר הזיתים 17.

טיולים סיורים ובתי מספרים בתל אביב יפו וירושלים עם אפי נחמיאס

רחובות בתל אביב ובתי מספרים סיפור בטיול ובסיור בתל אביב:

רחוב דה האז, יעקב  בתל אביב(1872-1937)  עיתונאי ומוציא לאור של אנציקלופדיה ליהדות וחומר אתני יהודי.

דה פיג'וטו, משה (1868-1942) נולד בסוריה למשפחה מכובדת ממגורשי פורטוגל שהתיישבה תחילה יו"ר ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים. עזר מאוד לוייצמן עם התרמות וכספים למען החזון הציוני וחבר "בוועד הצירים".

רחוב יחזקאל דנין  (8 1946-186) מהמייסדים של שכונת אחוזת בית ומייסדי ונחשוני תל–אביב. נולד בפולין בשם סוכובולסקי. עלה לארץ–ישראל ב–1886 ,והתפרנס כסוחר ופרדסן. עבר  לו ליפו והקים חנות מכולת. היה ממייסדי ספריית שער ציוןהמפורסמת של יפו והיה יו"ר לשכת בני ברית ביפו (שנקראה אף היא שער ציון). הקים את בנק קרדיט– גומלין. ב–1910 נולד לרחל (לבית ילין) ולו הבן  אהרן, הידוע כ-הילד הראשון של תל–אביב. ספרה של רבקה אלפר אודות משפחה אחת- מוקדש לתולדות משפחות דנין וילין, ממייסדות אחוזת בית בתל אביב.

שמעון דובנוב בתל אביב-היסטוריון, דוד הראובני איש המאה ה–16 לספירה נוסע, מטייל, הרפתקן ומשיח שקר.

רחוב דוליצקי בתל אביב, מנחם מנדל  בתל אביב(1856-1931)משורר עברי וסופר יידי-

 רחוב יוסף האפרתי  בתל אביב- משורר ומחזאי עברי. נולד בטרופלוביץ, שלזיה, היה מורה וכתב מחזה על "מלוכת שאול" הנחשב לדרמה העברית הראשונה בתקופת ההשכלה.

דולצ'ין, אריה (1913-1989) כיהן כשר בממשלת ישראל והיה בכיר בהסתדרות הציונית- נולד בבֶּלָרוּס, עבר עם דודו למקסיקו, היה פעיל בארגונים ציוניים ונבחר ליו"ר ההסתדרות הציונית המקומית.

רחוב דרויאנוב, אלתר [אשר אברהם אבא] (1870-1938) סופר וחוקר הפולקלור היהודי הישן. דרויאנוב נולד בליטא, למד בישיבת וולוז'ין ועסק במסחר. דרואינוב הרבה לכתוב רשימות ווכתבות לעיתונים. דרואינוב היה ציוני ומזכיר הוועד ליישוב ארץ–ישראל באודסה ב–1900-1905 .עלה לארץ–ישראל ב–1906 ו חזר לרוסיה ב–1909 ,התמנה לעורך העולם ושימש בתפקיד זה עד 1914  שוב ב–1921 . דרואינוב ליקט וערך את ספר וערך את כתבים לתולדות חיבת ציון ויישוב ארץ–ישראל. הבדיחה והחידוד ב-1938 והיה חוקר תולדות חובבי ציון.

רחוב דונולו הרופא – כינויו של שבתאי בן אברהם דונולו (המאה ה–10 לספירה), שהיה רופא ואסטרונום. על שמו היה בית חולים שפעל בעבר ביפו, נולד ופעל באיטליה-כתב ספרי רפואה, ובהם תחכמוני: במבוא לספרו הוא כותב כי נפל לידי המוסלמים עם  משפחתו, וכי יהודי אוטרנטו פדו אותו לחופשי. הכתבים שכתב דונלו הם פירושים לספר יצירה הקבלי הרוחני, ויש בו תיאור  מטפורי של חלקי גוף האדם בשמות עבריים והקבלה בין האיברים ובין גרמי השמים. כתב גם את ספר היקר או ספר המרקחות, הכולל הוראות לבישול והכנה של 120 מיני תרופות, אבל אין בו הסבר לשימוש.

רחוב  דורי הרמטכ"ל בתל אביב- הראשון של צבא הגנה לישראל ורבות לפני היה ראש המטה של ההגנה-נולד ברוסיה, עלה עם קרובי משפחתו לארץ–ישראל כשהיה בן שבע, התפתח ולמד  בחיפה.

בית דיזנגוף בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב בבית שבו חיו ופעלו צינה ומאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של תל אביב, בית דיזנגוף היה מהבתים הראשונים בעיר העברית הראשונה תל אביב. בתחילה היה בית בודד בין החולות, בן קומה אחת ולו גג רעפים פסטורלי; במהלך השנים הורחב ולאחר מות רעייתו ב–1930 הקדישו ראש העיר "למפעל האמנותי והתרבותי, מוזיאון תל אביב", בכדי להנציח את זכר אשתו צינה חיה ז"ל. דיזנגוף הוסיף לחיות ולפעול בבית עד יום מותו, ב–1936 .על ערש דווי כתב צוואה והוריש את ביתו "לילדי תל אביב ולתושבי העיר".  מאיר דיזנגוף הנמרץ ורב הפעלים הודה שבאמנות הוא לא מבין ויודע, לכן הקיף עצמו באמנים יועצים ומביני ענין. קנו יצירות רכש בכספו, מחוסר תקציב, והייתה לו אהבה מופלאה ליצירות בנושא התנ"ך. הוא הזמין והביא  העתקים מברונזה של פסלי משה ודוד למיכאלאנג'לו. הצייר ראובן רובין מספר בכתביו: "לאחר שהסבירו לדיזנגוף שפסלונים כאלה מצויים באלפיהם בכל חנות מזכרות באיטליה, התפשר וניאות להציבם על גג ביתו." הבית זכה להיות משכנו הראשון של מוזיאון תל–אביב לאמנות – אותו ניהל ד"ר קרל שוורץ – מ–1932 ,עוד בחייו של דיזנגוף. בצד המוזיאון ודירתו הפרטית של דיזנגוף פעלו בבית גם בנק אשראי, משרד הקונסוליה הבלגית ומשרד המוזיאון. לאחר הרחבה ופיתוח  נוסף של הבית, בתכנון האדריכל קרל רובין, נפתח המוזיאון רשמית במעמד הנציב העליון הבריטי של ארץ ישראל.

ב14/5/1948 ביום שישי בשעה 15:00 התארגנה בבית זה מועצת העם, ודוד בן גוריון הכריז באוזני חבריה ומוזמנים רבים על הקמתה של מדינת ישראל-"אנו מכריזים בזאת עם הקמת המדינה היהודית".

רחוב אליעזר הופיין  בתל אביב– מנהל בנק אפ"ק (אנגלו פלסטיאן קומפני) ומראשוני ומייסדי הכלכלה של מדינת ישראל שבדרך נולד בהולנד, והיה איש ציוני מגיל צעיר ועלה לארץ–ישראל ב–1912.

רחוב הורודצקי שמואל אבא– חוקר ספרות רבנית,חסידות וקבלה, בספריו יש דגש של השפעת הקבלה על החסידות.

רחוב הארבעה בשרונה תל אביב-הארבעה לזכר ארבעה חברי ההגנה, עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרן ידידיה ואריה קסלמן, שנפלו בקרב במהלך התקפה על מחנה של הצבא הבריטי בשרונה  בקריה – בחורף במהלך פברואר 1946. ההתקפה הייתה חלק מפעולת התנגדות לתפיסה הבריטית נגד סגירת שערי הארץ בפני העולים  והמעפילים היהודים. הארבעה גדלו והתחנכו בתל–אביב, ואחרי מותם הובאו בה לקבורה בבית הקברות של נחלת יצחק.

רחוב שלמה דה רוסי בתל אביב-מלחין יהודי בתקופת הרנסנס. נולד ופעל באיטליה, בחצר ֵ הדוכס ממנטובה.

רחוב הגדוד העברי  כוח יהודי שיזמו טרומפלדור, זאב ז'בוטינסקי, ופנחס רוטנברג קם לו גדוד נהגי הפרדות בפיקוד והנהגתו של קולונל פטרסון במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. תחילה  הוקמו שלושה גדודים בבריטניה, בארצות–הברית ובארץ, (טרומפלדור היה סגנו), שהשתתף במלחמת גליפולי, לאחר והיו בכוחות של אלנבי שכבש את הארץ, שירתו בהם אישים הגדודים ליחידה שנקראה הגדוד הראשון ליהודה.

רחוב דב בר המגיד ממזריץ' (1704-1773) נולד בפולניה, למד בישיבה שטייטל, התקדם ונעשה"מגיד" – מטיף  ומלמד בשער – בקוריץ וברובנא. ממלמדות. היו חשובים לו  לימודי קבלת האר"י-רבי יצחק לוריא, ואחר מאחר שסבל ממחלה ברגליו  ולמרות בעיות בריאות עם רגליו הפיץ את עולם החסידות, תלמיד גדול ויורשו של הבעל שם טוב-הבעש"ט.

רחוב שמחה הולצברג בתל אביב – דאג עזר ותמך בחיילים פצועים ולבני משפחותיהם וכונה "אבי הפצועים". שריד מן השואה שהקדיש שנים רבות לסיוע לאחר לחלש ובעיקר חיילים בודדים ופצועים , לחם בגטו ורשה ועלה ארצה לאחר שלחם יחד עם הבריטים וזכה בפרס ישראל.

רחוב משה דיין(1915-1981] מבוני ואדריכלי כוחו של צה"ל, הרמטכ"ל הרביעי, שר בממשלות ישראל ומאדריכלי השלום עם מצרים. נולד בדגניה וגדל בנהלל-היה בפלוגות הלילה של וינגייט, ואיבד עין בפעולה צבאית בסוריה באחד המבצעים בלבנון עם הצבא הבריטי. בהיותו מפקד חזית ירושלים במלחמת העצמאות ניהל את השיחות על הפסקת אש מטעם ישראל יחד עם לוטננט בריגדיר עבדאללה אל תל, ואחר כך היה נוכח במלון השושנים ברודוס "בהסכמי שבית הנשק" בישיבה מול ממשלות ערב , שימש שר החקלאות בממשלות בן גוריון ואשכול.

רחוב דיסנצ'יק אריה בתל אביב (1907-1978)  עורך וממייסדי מעריב- נולד בלטביה, ואת לימודיו עשה בריגה ובווינה. ממייסדי בית"ר בישראל ועלה לארץ–ישראל ב–1934,מצא את ייעודו בעיתונאות והיה לעורך אחרי פטירתו של קרליבך ב-1948.

רחוב דיק, אייזיק מאיר בתל אביב (1814-1893) סופר שכתב ביידיש והיה עם היוצרים שהביאו שמחה  ומזור כמעט לכל בית יהודי. נולד בליטא, התמגנט אל ההשכלה ובהמשך החל לכתוב בסגנון שנקרא אז "סיפורים בפרוטה". מאיר אייזיק דיק  כתב פרודיות וסאטירות, סיפורים סנטימנטליים והיסטוריים.

רחוב חיים הזז בתל אביב -על שמו של סופר ממוצא אוקראיני יהודי שתיאר את חיי היהודים באירופה, תורכיה ובתימן, כתב ספר על פיינשטיין ובראזני אנשי האצ"ל שהדיפו למות בכלא הבריטי ולא להתלות על ידי הבריטים.

רחוב יחיאל דרזנר בתל אביב מעולי הגרדום, והיה אחד מהרוגי המלכות של העת החדשה הבריטית. דרזנר נולד בפולין, ועלה לארץ–ישראל עם הוריו ב–1933 .הצטרף לאצ"ל-הארגון הצבאי היהודי, דרזנר נשלח לאזוק בריטים ולהלקותם עד זוב דם כגמול על המכות שקיבלו נערים יהודים, דרזנר נעצר עם שניים מחבריו-מרדכי אלקחי ואליעזר קשאני.  יחיאל דרזנר הובא למשפט, כפר בסמכות בית–הדין הבריטי  לשפוט אותו ונידון למוות.

רחוב דן ישעיהו (שייקה) בתל אביב (1910-1999) מהצנחנים שהתנדבו ושירתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ומי שעזר למאות אלפי יהודים ממזרח אירופה להגיע לישראל. נולד ברומניה, היה חבר בתנועת הנוער הציונית גורדוניה–המכבי הצעיר, עלה לארץ–ישראל בשנת 1935 גר  ופעל מתל–אביב ובכל ארץ ישראל.

רחוב אלפרד דרייפוס  בתל אביב קצין יהודי בצבא הצרפתי,דרייפוס היה קורבן לעלילת ריגול שעמד בלבה של פרשה אנטישמית שטלטלה את צרפת ועוררה הדים ורעשים בעולם. בשנת–1894 טפלו על דרייפוס כי מסר מסמך סודי לגרמנים והאשימו אותו בבגידה. דרייפוס הושפל, הורידו לו את הדרגות ונכלא באי השדים-בזכות אמיל זולא התגלתה האמת-לקח עוד 12 שנים עד שנשפט מחדש והרצל הזדעזע מהאנטישמיות וזירז עצמו בהכוונה הציונית.

רחוב פנחס דשבסקי  בתל אביב– מנחשוני ההגנה העצמית היהודית ברוסיה. נולד באוקראינה והיה מהנדס כימי. אחרי פרעות קישינוב 1903 רצה עצמו התנדב לממש את החלטת פעילי ההגנה העצמית בקייב לנקום,פנחס דשבסקי עקב אחר פאוול פצע אותו בסכין לאור היום והסגיר את עצמו למשטרה. ֶ במחולל הפוגרום. הוא עקב אחרי האיש, פאוול קרושׁוואן ופספס אותו, בית המשפט שפט אותו לחמש שנות עבודת פרך, אבל בזכות עורך הדין גרוזנברג שוחרר עוד ב–1906 , בשנת 1910 ביקר בארץ–ישראל, חזר לרוסיה ושם הועבר לסיביר ושם סיים את דרכו.

רחוב הח"יל ושדרות החי"ל בתל אביב-ראשי תיבות של חטיבה יהודית לוחמת – ידועה גם בשם ַהחי"ל-הבריגדה היהודית – כוח צבאי שהיו בו שלושת אלפים לוחמים חיילים (או יותר) שהוקם ב–1944 במנהלת הצבא הבריטי ותבניתו על גיוס מתנדבים מן היישוב העברי בארץ–ישראל למלחמה בגרמניה הנאצית, תחת סמל ודגל משלו. מפקד החטיבה המוגברת היה בריגדיר לוי בנג'מין, יהודי קנדי, והסמל היה שני פסי תכלת על רקע לבן ומגן דוד זהוב ביניהם.

רחוב האר"י בתל אביב-ראשי תיבות שמו של האלוהי רבי יצחק – רבי יצחק לוריא אשכנזי (1534-1572 )מקובל בעל השפעה רוחנית עצומה.  האר"י נולד בירושלים, גדל והתחנך בבית דודו במצרים לאחר פטירת אביו, התבודד באי על הנילוס, עלה לארץ–ישראל ב–1569 והתיישב בצפת אז הייתה בירת הגליל וקצת יותר . בשנים האחרונות לחייו של האר"י התאספו סביבו תלמידים, שבעיניהם היה "משיח בן יוסף", וששמעו מפיו את מחשבותיו העמוקות בקבלה. כל הידוע עליו ועל תורתו בא מפי תלמידיו, ובעיקר חיים ויטאל והם מכונים ה"גורים" שהמשיכו וכתבו את תורת האר"י . תורה מהפכנית ומקורית זו דיברה על הבריאה כעין גלות ("צמצום")ועל כך שאת הגאולה, או התיקון ל"שבירה", אפשר להביא באמצעות אמונה עזה וכל יהודי בכחו לקרב את הגאולה.

רחוב הוּגו ויקטור–מארי –סופר צרפתי דגול וחשוב, כתב את "עלובי החיים" וכן את "הגיבן מנוטרדם"

כיכר הבימה – התיאטרון הלאומי "הבימה" שחבריו באו לתל–אביב עוד ב–1928 .התיאטרון הוקם במוסקבה ב–1918 כקואופרטיב חיי שיתוף של שחקנים יהודים ממוצא רוסי. בארץ–ישראל הופיעו שחקני הבימה תחילה בבית התיאטרון הארצישראלי בשדרות רוטשילד ומשנת–1937 היה ביתו כאן בכיכר הבימה של ימינו, והוא מהתיאטרונים המובילים בארץ ששיחקו בו גדולי השחקנים כאילנה רובינא ואהרון מסקין. בעיר תל אביב פועלים גם התיאטרון העירוני של תל–אביב, תאטרון הקאמרי,  ועוד.

בית התיאטרון הלאומי הבימה קבוצת תיאטרון "הבימה" התארגנה במוסקבה בשנת 1917. ההצגה המפורסמת ביותר שהעלתה הקבוצה-הקומונה בין בשנת 1926 ערכה "הבימה" סיבוב הופעות באירופה וארצות– לאומית, היא "הדיבוק" שכתב ש' אנסקי, בתרגומו של ביאליק,הברית. לאחר אי תמימות דעים בין השחקנים, שחלקם העדיפו להישאר באמריקהוחלקה רצתה  לעלות לארץ–ישראל  וכך עלו ב–1928 .בהתחלה הציגו בשדרות רוטשילד 80 בבניין התא"י [התיאטרון הארצישראלי], ולאחר מכן – באולם "מוגרבי". בית "הבימה" נוסד ב–1934 על ידי האדריכל אוסקר קאופמן, מומחה בהקמת תיאטראות, ושנה לאחר מכן הונחה אבן הפינה וניתן לראותה היום בקיר המזרחי של הבניין.

הציור של נחום גוטמן הנציח את הטקס בהומור ברישום ורושם רב. ובשנת 1945 נחנך האולם הגדול. ב"הבימה" מצאו את סגנונם שני זרמים עיקריים: מחזות מהעולם ומחזות בנושאים יהודיים. בשנת 1958 ,במלאת 40 שנה לייסוד "הבימה", העניק שר החינוך והתרבות בשם ממשלת ישראל את התואר "תיאטרון לאומי" ל"קולקטיב הבימה".

בשנת 1969 נסגר הקולקטיב של התיאטרון, והוא הועבר לניהולו של חבר נאמנים. האדריכל הלל שוקן כתב בעיתון הארץ ב–77.10.14 שתל–אביב היא עיר זמנית-את הרעיון לכךהבין מבית הבימה, שהרי "על גלויה משנות הארבעים אינו דומה לבית הבימה על גלויה משנות השבעים..." בהמשך הסברו המדעי מציין שוקן את ערכו ההיסטורי– החמישים, ושוב אינו דומה לבית הבימה על גלויה משנות תרבותי של בית הבימה אינו מובן מאליו, ונובע הן מהיותו אחד המבנים הציבוריים המשמעותיים הראשונים שנבנו בתל אביב של החולות הזהובים, והן מייעודו כבית לתיאטרון הלאומי. עם השלמתו של היכל התרבות הוחלט לכסות בכיסוי אמנותי את בית הבימה והפעם ציפו אותו באבן והוסיפו קיר מסך מזכוכית-אופקי.

לא חלפו עשור של שנים, ושוב לא אהבו את המראה המחודש, בעל הפרופורציות האנכיות לבניין שהוא כביכול מודרניסטי עמודיו והרמת הכניסה  המפוארת על המדרגות – הפך הבניין הקלסיציסטי בבגדים המתאימים לשכן הצעיר.

רחוב הגיבור האלמוני לןחמים צעירים שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות ,רובם היו  עולים שרק ירדו מהאוניות שהביאום לארץישראל- לחלק  גדול מהם לא הייתה משפחה בארץ ואיש לא ידע לזהותם בכללי.

 

רחובות ובתים מספרים בתל אביב יפו:

תל אביב התפתחה באופן לא הכי מסודר, והמשכה בתקופה הבריטית החלה להתעצב כעיר מתוכננת.

בואו נחוש את שמות מייסדי העיר ומנהיגים מקומיים שהטביעו את חותמם על העיר והביאו אותה למה שהיא היום.

ההיסטוריה זורמת ברחובות תל אביב בכל שם ואתר ולהלן מספר רחובות תל אביביים:

אבא ושרה (נאמן) -הרחוב קרוי כך על שמה של שרה (1872-1958 ואבא (1872-1961) נאמן, מראשוני תל–אביב, שבנו את ביתם ברחוב לילינבלום. שרה מושלי נולדה בירושלים ומשפחתה עברה ליפו ובהמשך לשכונת נווה צדק.

אבודרהם- דן בן יוסף, מחבר הפירושים על הסידור וההגדה של פסח, נולד וחי בסביליה בספרד.

אבוטבול יעקב-מבוני יפו וממבשרי פריצת חומותיה. נולד ברבאט שבמרוקו, ַאבּוּטבול, יעקב (1810-1880) פעל ועלה לארץ–ישראל בילדותו עם אביו והתגוררו בירושלים-יעקב אבוטבול היה מראשוני היהודים הספרדיים המערביים בבארץ ישראל והתגורר ביפו בעיקר, היה לסוחר בענין התפוזים, טכסטיל ועוד, בביתו היה חאן ששימש אכסנייה ליהודים ביפו.

רחוב אבטליון בתל אביב-אב בית הדין בזוג הרביעי ומחכמי המשנה שבו כיהן שמעיה ְואבטליון (המאה ה-1 לפנה"ס)

רחוב אביאסף בתל אביב-הילד השלישי של בני קורח, וכשבלעה האדמה את קורח מציינים שלא בלעה את בנין.

רחוב שאול אביגוּרֲ בתל אביב- ראש המוסד לעלייה ב – וממארגני ה"העפלה" (העלייה הבלתי ליגלית) בתקופת המנדט.

רח' דוד אבידן-נולד בתל–אביב וחי בה רוב ימיו. שקד על לימודיו באוניברסיטה ֲ ושיריו נדפסו מ–1950 בהגיעו לגיל 16 .

פרסומו כבא לו כאחד שהרחיב את תחומיה של לשון השירה במטפורות נועזות ועם זאת ביצירת שירה המעוקרת כביכול מרגש- פעל גם בקולנוע, טלוויזיה ואמנות פלסטית, ופיתח חזון של שימוש בסיגנונות ואמנויות שונות, זוכה פרס ביאליק.

רחוב דב בר המגיד ממזריץ'-תלמידו של הבעל שם טוב ומראשוני החסידות ונעשה "מגיד" מרביץ תורה בישראל.

רחוב דבורה הנביאה מהמאה ה11 לפני הספירה ובזמנה יבין מלך חצור הצר את צעדי שבטי ישראל והיא יכלה לתשע מאות המרכבות החדישות והמהירות של אותם ימים והפכה את הקערה על פיה.

רחוב די לה ריינה בתל אביב- יוסף (המאה ה–15 לספירה)יהודי שעסק  ופעל בקבלה, והיה לגיבור אגדות ויצירות ספרותיות  אמנתיות שונות. לפי הידוע היה חכם יהודי מספרד או מצפון אפריקה המוגראבית, ופעל בקבלה מעשית – אולי בניסיון להבאת הגאולה הנכספת, לפי סברה אחרת ביקש להיאבק בשטן ולסלקו מהעולם הזה.

רחוב דב האוזנר בתל אביב-ממנהיגי היהודים  והמורדים בגליציה.  האוזנר הוסמך לרבנות ואפילו היה רב בלבוב, (1874-1938) היה רב רוחני וכן קיבל תואר ד"ר. כתב ופירסם ספר על עלילת הדם שבגללה הועמד מנדל בייליס לדין ברוסיה. במלחמת העולם הראשונה יסד גדוד יהודי שלחם ברוסיה לצד אוסטריה.

רחוב האחים מסלאוויטה בתל אביב– האחים מסלוויטה היובעלי בית דפוס בעיר זו באוקראינה, שבו הודפסה מהדורה ְ האחים מסּלוויטה ָ , הרוסים הגויים העלילו שהרגו את אחד מעובדי בית הדפוס וגירשו אותם לסיביר.

רחוב האמוראים בתל אביב- האמוראים , חכמי ההלכה בארץ–ישראל ובבבל במאות ה–3–5 לספירה. משמעות המלה בארמית, שפת הדיבור אז, היא פרשנים והיו למובילי הדור בכל תחום; זמנם היה אחרי חתימת המשנה, ותפקידם היה לדון בה בישיבותיהם ולדוש בגמרא, לפרש אותה וללמד לאחרים תוך כדי דיון ביניהם. הדיונים והפירושים האלה התכנסו וחוברו בשני ספרי ההלכה והאגדה החשובים ליהדות, התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

הבעש"ט [שדרות]  ראשי תיבות של הבעל שם טוב, כינויו של רבי ישראל בן אליעזר (1700-1760 מייסד החסידות. נולד במז'יבוז', פודוליה, נודע "כבעל שם", זאת אומרת יכול לרפא אנשים והרבה יותר.

הגימנסיה העברית הרצליה  בית הספר התיכון העברי הראשון בתל–אביב. נוסדה בתרס"ו–1905 ,והשפה העברית היתה שפת הלימוד בכל המקצועות-תחילתה ביפו מול רחוב בוסטרוס ביפו ובשיאה היו 17 תלמידים, בין היתר ברחוב הנקרא עתה בשמה, ובניין הקבע הראשון המהודר בקרנות המזבח שלה 1910 (היה ברחוב אחד העם – במקום שבו עומד כיום מגדל שלום. מקימיה היו ד"ר מטמן–כהן*, מנהלה הראשון, ופניה רעייתו ובין מעצבי דמותה, המנהלים, המורים והרוח החיה בתל אביב הקטנה – המנהלים ד"ר מוסנזון והמנהל ד"ר בוגרשוב.

רחוב הגר"א  בתל אביב– ראשי תיבות שמו של הגאון רבי אליהו (1720-1798) שהכינוי שלו היה "הגאון מוילנה", הגר"א היה מגדולי הדור בהלכה ובעל ידע רב הן בנגלה והן בנסתר.

רחוב הדואר ביפו המשרד הראשי  והחשוב של הדואר של ביפו בתקופת המנדט היה ברחוב הראשי הסמוך, הנקרא מאז האיחוד עם תל אביב שדרות ירושלים. היום, משמש כדואר וגם מרכז השירות הבולאי, האחראי להנפקות הבולים החדשות ,כמו כן מרכז גדול לאספני בולים וחובבים-סיפור הדואר האוסטרי, רוסי בריטי ותורכי ביפו.

רחוב הדולפין ביפו בשכונת עג'מי ברובע המרוני המפואר והיפה, קרוי ע"ש היונק הנבון והחזק-הדולפין.

רחוב הדייגים ביפו-רחוב המנציח את קרבת הרחוב לנמל ופעילות הדייגים של יפו.

רחוב הדסה בתל אביב -הסתדרות הנשים הציוניות בארצותהברית. הדסה הוקמה ב–1912 בניהולה של הנרייטה סולד  ושמה העברי היה- אסתר.  ארגון הנשים היהודיות הגדול ביותר בעולם והחשוב עד מאוד, והיום – חלק מההסתדרות הציונית העולמית. הדסה העולמית הקימה בארץ–ישראל רשת בתי חולים, מוסדות בריאות, בתי ספר לאחיות וכן מפעל להאכלת והסעדת תלמידים. הסיסמא של ההסתדרות הרפואית הדסה – שהוקמה ב–1922 בית החולים האוניברסיטאי בירושלים הקרוי בשמה. עד ֲ היתה "ארוכַת בַּת עמּי" (ירמיהו, ח). הדסה יזמה ובנתה בין השאר בשנת1931 את בית חולים הדסה בתל–אביב חלק מהסתדרות הנשים, ואז המקום הועבר לניהולה של העירייה (נקרא על שם ראש העירייה השלישי, רוקח, ולבסוף צורף לאיכילוב). בניין העירייה ניצב וקרוב למה שהיה פעם גן הדסה, אף הוא על שם הארגון, והיום –  פרוייקט גן העיר.

***********************************************************************************************************

רחובות ובתים מספרים בזכרון יעקב בנימינה וגבעת עדה וחדרה-טיולים וסיורים עירוניים בצפון הקרוב.

בתים מספרים ובעקבותיהם סיורים עירוניים ברחובות זכרון יעקב ובנימינה-טיול סיור בזכרון יעקב

טיול ברחוב המייסדים המרכזי והחשוב של זכרון יעקב הכולל את סיפורי המשפחות המובילות של זכרון יעקב-משפחת בונשטיין, משפחת שוורץ, משפחת אהרונסון, משפחת סמסונוב, "הקשטוניו" מתקן הכליאה של שרה אהרונסון בחצר וילדר ואריזון, בית הכנסת של זכרון יעקב, בית הפקידות המרכזי של זכרון יעקב ואחוזת לנגה-חצר כרמל.

רחובות ובתי מספרי היסטוריה בבנימינה-

 

מדריך טיולים ברחובות תל אביב יפו וירושלים ופעילות תרבותית באתרים אורבניים עירוניים.

רחובות ביפו ובתים מספרים ביפו:

רחובות ישראליים מספרי סיפור ובתים ואתרים היסטוריים בעקבות אישים ודמויות מרכזיות בעולם הציוני והבינלאומי בתל אביב יפו,חיפה, באר שבע וירושלים.

יום גיבוש לקבוצות ומוסדות בתל אביב יפו ושכונות ירושלים ובשווקים, סיור בבני ברק ופתח תקווה.