סיור במדריך טיולים בגליל העליון

סיור במשמר הירדן, מצד עטרת, גשר בנות יעקב, מצפה גדות, שמורת החולה, אגמון החולה.

רמת כורזין בגליל העליון-

א. רמת כורזים היא רמה בזלתית הנמצאת במזרח הגליל.  משתרעת מהכנרת לשמורת החולה מרחק של 12 ק"מ ורוחבה 8 ק"מ. (מומלץ לטייל באזור).

ב. גבולותיה הם : בצפון- נחל מחניים, בדרום- צפון מערב הכנרת. במזרח- ערוץ הירדן ובמערב- הרי צפת ונחל כינרות. גובהה מגיעה ל 400 מטרים.

ג.  הישובים הבודדים נמצאים בשולי הרמה כמו כפר הנשיא ,אליפלט, אלמגור, אמנון, טובא-זנגרייה, כורזים, כרכום, מחניים, משמר הירדן ועמיעד.

ד. בשולי הרמה עברה  אחת מפיצוליה של דרך הים בדרכה לדמשק. כי דרך זו הייתה מתונה יותר ונוחה יותר יחסית.

משמר הירדן-

• בשנת 1884 ,מרדכי יובובסקי קונה את האדמות להקמת ישוב בשם "שושנת הירדן".
• בשנת 1897 חיים מרגלית , איש עם חזון ,מלמד את הקבוצה מהי חקלאות והם זורעים נוטעים ובונים בתים.  הוקמה משאבת מים להעלאת מי הירדן לישוב. השם שונה  "משמר הירדן".
• הישוב נמצא על הגבול עם סוריה ועל דרך ראשית ולכן סופג התקפות , ביזה ושוד .
• לישוב הגיעו חברי בית"ר שביקשו עזרה, וכאשר הגיעה קבוצה של האצ"ל עם נשק לסיוע, עצרו אותם חברי ההגנה ומנעו מהם להגיש עזרה.  רצו גם לפנות את הילדים אך ההגנה כעסה עליהם כי לא ביקשו אישור.
• ב 5/5/48 תקפו הסורים את הישוב. הלוחמים האחרונים החליטו להיכנע, וכאשר כרמי יצא ובידיו דגל לבן הוא נהרג במקום והשאר נתפסו בשבי.
• כאשר השתחררו קיבלו פיצוי זעום על הקרקעות שנלקחו מהם. (אחרים קיבלו פיצוי גדול יותר- כעס על האפליות , רק בשנות השמונים קיבלו את "אות הקוממיות" כזמל לעמידה איתנה וחזקה בתש"

מבצר צלבני -מצד עתרת (עטרת)

• בולדווין ה 4 נחלש, הטמפלרים מצפת מבקשים להקים מעבר על הירדן ומבצר שימנע את מעברו של צאלח א-דין. בתחילה מסרב בהסבר שצריך לשמור על הסטטוס-קוו אך לבסוף נותן להם אישור.
• ולכן ,בשנת 1178 צאלח א-דין מגיע לאיזור. בגלל הפרת ההסכם הוא כובש והורס את המבצר, עוד בשנתו הראשונה. ובונה עליו מסגד. (עדין לא הספיקו לבנות עליו מגדלים).
• המבצר נמצא על תל. בשכבות התחתונות יש שרידים מתקופת הברונזה, ארמון מהתקופה ההלניסטית ומבצר צלבני חדש. העובדה להיותו חדש היא –צבען הלבן של האבנים ללא פטינה כי היה מכוסה ועדיין לא נחשף לשמש,
  • נתגלו עדויות של כלי עבודה, בהמות משא כך שעדיין לא תפקד כמבצר. נתגלו גם מטבעות צלבניות של המלך אמרליך.
• המקום בערבית נקרא- קצר אל עטרה=מבצר הכישלון, כי הערבים ראו בזה כשלון צלבני. הישראלים ראו בו הצלחה ולכן נקרא עטרת.
• למרגלות התל נמצאו מימצאים מהתקופה הפרי-הסטורית- נמצאו אבני צור עם סימני שריפה עליהם, כנראה וזו התגלית היחידה בעולם. בנוסף נתגלו שלד של ממותה.
• • באזור זה נמצא רצף ארוך של תקופות בגלל שכאן עברה אחת מהדרכים החשובות.

   

  הדרכת דרך-הירדן ונהר הירדן.

  הגבול בצפון הארץ הוא ברור ומדויק, להבדיל מהגבול בערבה,  בגלל הנוכחות הצרפתית שהייתה כאן. ובנוסף הבריטים כללו בגבולם את כל מקורות המים של הירדן והכנרת, בשנות ה-50 הוחלט להעביר את מי הירדן למאגר אשכול ולנגב- כיום מי הכנרת מגיעים לחיפה ולרמת הגולן.

  הסורים רצו להטות את מי הירדן לטובתם אך, בזכות ידיעותיו של אלי כהן המרגל  שלנו במצרים המקומות הופצצו בדיוק רב- בצפון רמת כורזים ,  הבזלת חסמה את הזרימה של הירדן ושל נחלים נוספים

  הירדן מצטמק ונעשה צר יותר ופחות עמוק, ולכן  הוא מכונה  "פקק".

   

  גשר בנות יעקב בגלי העליון והגולן-

  בקרבת המקום ישנם מספר אתרים מוסלמיים ששמם מקושר ליעקב כמו חמאם יעקב, ולכן הצלבנים קראו לוואדי כאן, 'וואדום יעקב'. הצלבנים חשבו שבמקום זה חצה  יעקב את הירדן בדרכו לחרן.  ( ליד נחל  יבוק).

  גשר בנות יעקב ניתן לנזירות ממנזר סנט ג'יימס שהיו בצפת, וחיפשו מקור להכנסה. המסדר הטמפלרי נתן להן את הגשר שתגבנה מיסים וזה תתפרנסנה .ומכאן הגשר קיבל את שמו – גשר בנות יעקב. ע"פ המוסלמים- השם ניתן לגשר הודות לדמעות הרבות ששפכו יעקב ובניו על מותו של יוסף בהיוודע להם האסון. (בקרבת מקום ישנו פאב הנקרא  'סולם יעקב' ), הגשר נבנה ע"י השליט הממלוכי – בייברס (בנה גם את גשר אדם), במטרה לצור על המבצר הצלבני בצפת . הגשרים שימשו אותו להעברת צבא וציוד למצור.

  מצפה גדות- אתר הנצחה

  • רוב אזור רמת הגולן מלא במוקשים הן סוריים והן ישראלים. ולכן חובה לא לסטות מהשבילים ולהזהר. (קרו מקרים של פציעות עקב התפוצצות מוקשים),
  • ישנן מספר סיבות לאי ניטרולם של המוקשים: יקר מאוד, בעייתי – כי לא יודעים את מיקומם, מלווה בסכנת חיים, הם נסחפים עם השטפונות ולא ידוע לאן.
  • גדות ספגה הרבה הפצצות סוריות כיוון שהייתה בטווח ראייה והפגזה של המוצב הסורי שנקרא – 'המורתפע' בעברית = הנישא.  מוצב זה מדגים את היתרון האסטרטגי המשמעותי שהיה לסורים. צה"ל כבש את כל רמת הגולן ביום אחד במלחמת ששת הימים. מפקד חטיבת אלכסנדרוני נדהם מהתצפית של המוצב על גדות ואמר להם : "מפה אתם נראים שבעתיים". מונח זה הוטבע  כאן, הכוונה הייתה שרק עכשיו התברר להם עד כמה היה קשה לאנשי הקיבוץ להחזיק מעמד מול ההפצצות הסוריות מהמוצב.
  • האנדרטה- הביצוע ע"י עזרא אוריון ז"ל. פיסל הרבה פסלים כמו גן הפסלים במצפה רמון, בהר ארדון, בסמוך ליד מרדכי את סולם יעקב. האנדרטה גבוהה מאוד , אולי להמחשת משפט זה.
  • תל חצור- תל ענק בכל קנ"מ. שטחו כ- 700 דונם לעומת עיר דודה כ 60 דונם. גודל התל מעיד על חשיבותו הרבה.דוגמה לישוב שהכביש עזב אותו הוא איילת השחר שבעבר היה קיבוץ מאוד מתוייר ומבוקש. 
    

    אחוזת דוברובין-

    • המושבה הוקמה בשנת 1884 ע"י מתיישבים חרדים ששילבו תורה ועבודה.
    • הברון רוטשילד רוצה להקים באיזור חוו חקלאיות בדומה לצרפת לוקח את המושבה תחת חסותו ומקים מפעל לייצור מי קולון.
    • המפעל הצליח בהתחלה אך היו 2 בעיות: האחת המלרייה, והשנייה מחסור

    במים.  ולכן נבנתה באר אנטיליה להעברת המים מהירדן לשטחים  ולבתים.

    • בשנת 1909 רכש אנדריי דוברובין שהיה סובותניק= נוצרי שאימץ לעצמו מנהגים יהודיים ולאחר מכן התגייר והמיר את שמו ליואב.

    • משפחתו גרה שם עד שבשנת 1968 הורישו את המקום לקק"ל.

    • כיום המקום משמש כמוזיאון וגם לאירועים שונים . (כנסים, חתונות)

שמורת החולה בגליל העליון –

כל המיצג מומלץ כולל הסרט. (3 מיצגים- צפורים, בע"ח, היסטוריה), השמורה  נמצאת  בדרום עמק החולה והוקמה  במהלך ייבוש החולה  על מנת לשמר ולשחזר את הסביבה הייחודית של אגם החולה והביצות שיובשו.

זוהי שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בישראל, והמאבק הציבורי להקמתה הביא לייסוד החברה להגנת הטבע (1964). השמורה מוכרת כ"אתר ראמסאר" בהתאם לאמנת ראמסאר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.

בשמורה ניתן לראות מיגוון של בעלי חיים מסדרות שונות, כמו:  צב ביצה, ברווזים, אגמיות, אנפות, קורמורנים,  שפמנונים, נוטרייה, גיימוסים, חסידות, שקנאים…ב-2011 התגלתה במקום אוכלוסייה של עגולשון שחור-גחון, שהיה בגדר מין נכחד ,  ייתכן ושרד  בעקבות תוצאות השיקום.

מיהו העגולשון שחור הגחון???

זהו מין חסר זנב קטן ממשפחת העגולשוניים, אנדמי לאגם החולה אשר נחשב לנכחד מאז שנות ה-50 ועד לגילויו מחדש בשנת 2011. עד לייבוש האגם הייתה תפוצת המין בחוף המזרחי של האגם והביצה.

העגולשון דומה לצפרדע הנחלים, אך קטן ממנה בהרבה. צבעו אפור כהה וזרוע בכתמים חומים. בטנו שחורה ומנוקדת בנקודות לבנות. לשונו עגולה ואינה נשלפת מפיו.

בשנת 1940 מצאו היינריך מנדלסון והיינץ שטייניץ שלושה פרטים בשוליים המערביים של הגולן, סמוך לביצות החולה. שני פרטים (מתוך שלושה) שנלכדו ב-1940 וב-1955 עברו הליך שימור ונמצאים באוסף של האוניברסיטה העברית בירושלים- המין, הוכרז רשמית כנכחד ב-1996, שב ונתגלה ב-15 בנובמבר 2011 כאשר פקח רשות הטבע והגנים, יורם מלכה, מצא נקבת עגולשון בשמורת החולה, לאחר מכן נלכדו מספר פרטים נוספים ששוחררו חזרה לטבע‏.

העגולשון שחור-הגחון נכלל ב-2010 ברשימת עשרת מיני הדו-חיים הנדירים ביותר בעולם‏. ע"פ הבדיקות הגנטיות שלו נתגלה שהוא מאובן חי היחיד ששרד מהסוג לטוניה ששאר המינים בו נכחדו לפני כ15,000 שנים עקב שינויי אקלים באירופה.

אגמון החולה בגליל העליון-

אגם  מלאכותי קטן,  סביבו אתר תיירות המהווה מוקד צפרות הודות לעופות הרבים הנקבצים בו, בעיקר עופות מים. המסלול מעגלי. ניתן ברגל / באופניים/  רכב חשמלי- האגם נוצר בהצפה מבוקרת של קרקעות שנחשפו בעת ייבוש החולה, לאחר שהסתבר שאינן טובות לעיבוד חקלאי, וכי התועלת לסביבה משטח מוצף רבה מתועלתו כשטח מעובד.

בפברואר 2009 נבחר על ידי כתב העת הבריטי BBC WILDLIFE כאחת מעשר תצפיות בעלי החיים החשובות בעולם.

במקום יש 3 מצפורים מהם ניתן להתקרב לציפורים.

העגור בעמק החולה-

מופיע במקרא בפסוקים "גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם, יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וסוס (וְסִיס) וְעָגוּר" (ירמיהו ח׳ – פסוק ז׳),

"כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף, אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה" (ישעיהו ל״ח – פסוק י״ד), העגורים שוכנים בשטחים פתוחים נרחבים ובאדמות ביצה. כיום ישנם 15 מיני עגורים כאשר 9 מהם נמצאים בסכנת הכחדה. הם ניזונים מצמחים, בע"ח קטנים כמו יונקים ומכרסמים- מרבית מיני העגוריים נודדים, מבנה הלהקה בנדידה הוא דמוי ראש-חץ בדומה לאווזאים שונים.  העגורים עפים ביום ובלילה. הם מגיעים לקו המשווה ושם הם מבלים את החורף. הם מומחים בדאייה.

הקולות החזקים שהם משמיעים הם גבוהים ורמים, כדי שיוכלו לתקשר גם בגבהים הגבוהים בהם הם עפים.

העגוריים מתחברים עם בני המין השני לכל חייהם, וידועים בקנאותם. (יפה לראות את ריקוד החיזור שלהם.).

החסידה בעמק החולה-

החסידה הלבנה היא עוף גדול, אורכה יכול להגיע למטר אחד. מוטת כנפיה עד 2 מטרים ומשקלה נע מ-2.3 עד 3.7 ק"ג. כל נוצותיה לבנות, למעט נוצות היד והאמה ונוצות הכנף הגדולות – שהן שחורות. אין הבדל בצבע בין הזכר לנקבה, אך הזכר גדול יותר, החסידה הלבנה ניזונה בעיקר מצפרדעים וחרקים גדולים, אך גם מלטאות וממכרסמים. איתור הטרף נעשה תוך די הליכה שקטה על הקרקע במרחבים פתוחים,.

החסידה מקננת בעיקר בצמרות עצים גבוהים וניתן לראות את קיניה אף בראש עמוד חשמל, הקן מגיע ברוחבו לכדי מטר, והוא עשוי בעיקר מזרדים וענפים דקים, בהטלה 1 -2 ביצים וכעבור 50-55 יום בוקע הגוזל, כאשר עיניו עצומות, ההורים מאכילים אותו בקן למשך כ-60 יום עד שעוזב את הקן.

סיורים וטיולים מודרכים בגליל העליון ועמק החולה.