סיורים מודרכים בנגב והדרכות איכות בנגב.

מדריך טיולים לקבוצות בנגב.

בסיור נתייחס לשתי ערים נבטיות : ממשית ועובדה. ההתיישבות של הערים הנבטו ביזנטיות בנוף המדברי הן אנומליה כי הן אופייניות רק לתקופה הביזנטית. קימות במרחב המדברי הישראלי 6 ערים שהן מבודדות ומנותקות.

ממשית- מוכרת ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, העיר התפתחה מחאן נבטי שישב על ציר חשוב היורד מדרום הר חברון למעלה עקרבים,חצבה ולעבר הירדן-פונון ופטרה, ממשית הנה עיר קטנה , והיחידה המוקפת חומה ,בניגוד לשבטה ועובדת. בממשית יש בורות מים. ובנוסף אין היא יושבת על דרך הבשמים.  ממשית נמצאת על דרכים חשובות אחרות כמו  הדרך הקדומה שמחברת את מעלה עקרבים עם חצבה בערבה. הדרך שמובילה אליה ממעלה פרס. או הדרך שעברה מערד בין הרכסים עד לפתחת ניצנה.

מקורות המים של העיר: עין יורקעם-מקור מים מעט רחוק, או מקאטר פאיין=מעין האפעה.

שער העיר ממשית- ממשית מתחילה להבנות כעיר רק במאה ה1 לפנה"ס. החומה והשער נוספו רק בסוף המאה ה3 , בתקופתו של הקיסר דיוקטאלניוס.  החומה היא בעצם גדר מעובה יוצאת דופן כי היא לא אופיינית לערים. השער שימר את חורבנה של העיר. ממשית חרבה בעקבות פשיטה ערבית פרו-מוסלמית בסוף המאה ה6 תחילת המאה ה- 7.ואח"כ נבנתה מחדש באון דל יותר. ניתן לראות בשער את שרידי החורבן  , המרצפות המפוחמות, בנוסף נמצאו כאן רצועות של ברונזה שחיברו בין קורות העץ של הדלתות.

בממשית השתדלו מאוד שלא להבליט את השיחזור ואכן הצליחו ואולי זה תרם להיותו אתר מורשת עולמי.

בשנת 106 לספירה האימפריה הרומאית סיפחה את המרחב הנבטי וקראו לו מרחב הממלכה הנבטו-ערבי. רק לאחר  כ- 200 שנה .הנבטים המשיכו לחיות את חייהם.

מיהם הנבטים??.

ע"פ מקורות היסטוריים מהמאה ה3-4 לספירה (פיליסיוס הזקן,והירונימוס), הנבטים הם עם /שבט/ קבוצה ערבית הדוברת ערבית, ומרורה מערב. הם שולטים על מסחר הבשמים.   החוקים הדתיים שלהם אוסרים עליהם לבנות בתים, לנטוע עצים ,לזרוע זרעים  ולשתות יין. (גידול הגפן דורש טיפול לאורך הרבה שנים –ולכן לא יכלו לגדל גפן ומכאן חל האיסור על שתית יין.) חוקים אלו הביאו אותם לחיי נדודים ואי ישיבת קבע במקום מוגדר. לעומת זאת הם מתמחים ומתמצאים ברזי המדבר ומצליחים למצוא מים במקום שאף אחד לא מוצא ולא יודע. הם גם יודעים ומצליחים להסתיר את המים במקומות ובדרכים המוכרות רק להם. המדבר הוא ביתם ומפלטם ,אליו הם בורחים מפני תוקפיהם ואויביהם.

מסופר שהנבטים ניהלו יחסים עם האדומים ועם ממלכת החשמונאים במאה ה-5 . הם יוצרים מונופול על הבשמים בעיקר המור והלבונה אך גם על תבלינים כמו: כורכום, קינמון, פלפל וכופר. הם מצטיינים בהובלת התבלינים מפטרה שבירדן דרך מואה, עובדת, שיבטה, חולות ניצנה ומשם לנמל עזה ואל הים הגדול לרומא ויוון.

הם עבדו את האל הערבי דושרא (אל ההר). אחד ממלכים אלה במאה הראשונה לפני הספירה היה עבד, שהיוונים קראו לו עובודס , שעל שמו קרויה העיר עבדת שבנגב

צריך לזכור שהנבטים היו נוודים אז נשאלת השאלה- כיצד הוקמו במרחב המדברי ערים???

התשובה היא -שהקמת הערים היא מאוחרת יותר , היא מתייחסת לצאצאי הנבטים ושייכות לתקופה הרומית –ביזנטית. הערים נקראות ערים נבטו ביזנטיות, כלומר הערים הן במרחב הנבטי אך תחת שלטון ביזנטי.

בתקופה הנבטית יש חאנים אך אין יישובי קבע. הערים התפתחו מאוחר יותר סביב, החאנים שסיפקו מזון, מים, מנוחה ,לינה ומחסה. עם המעבר ליישובי קבע , שונו גם אורח החיים, המנהגים והתרבות הנבטית.

לפני הכניסה לגן הלאומי ניתן לראות מימין את  שרידי החאן שהיה כאן. החאן נמצא מחוץ לישוב כי הנוודים והסוחרים לא הורשו להיכנס ליישוב –התנהגו איתם בדרך של  "כבדהו וחשדהו."(בדומה למקור המים הנמצא מחוץ ליישוב בתל שבע.)

מבנה מגדל השמירה– מבנה הזהה למגדל הנמצא בעובדת. ממשית נפגעה בסדרת רעידות אדמה במאות ה-4,6,8 ונראתה כמו עי חורבות. אך מגדל השמירה השתמר הודות לאופן בנייתו שנתמכה באבנים וביניהן קרשים שבלמו את זעזועי רעידות האדמה, גרם מדרגות חזק ויציב, מיעוט בחלונות, והקירות העבים. בנוסף ממשית חרבה ונהרסה  כאשר הותקפה במאה ה-6  לספירה . וגם הבריטים עזרו להרס היישוב בכך שלקחו אבנים מהיישוב שבתקופת המנדט נקרא  "קורנו". לבניית תחנת המשטרה שהייתה במקום, תצפית- בדרום- נחל ממשית הפורץ מנחל חתירה

(מישור ימין ורכס חצרה). בצפון-מזרח- חוות הגמלים. רכס אפעה בצידו המזרחי תלול יותר ובצידו המערבי מתון יותר.

נחל ממשית מנקז את עמק דימונה ומתנקז לנחל חתירה. בעמק יש אדמת סחף פורייה אך יש מחסור במים.

ואכן בממשית נתגלו 3 מפעלי מים והם:  א. סכרים- ניתן לראות מנחל ממשית סכר אחד משניים הנמצאים באיזור. הסכר נבנה בראשית התקופה הביזנטית ונועד להיות חלק ממפעלי המים. בתקופת המנדט הבריטים שיקמו את הסכרים ובנו באר בתחתית הנחל, כדי לרצות את האוכלוסייה הערבית והבדואית שהייתה כאן-ולמנוע מרידות. שנן 2 תיאוריות העונות על השאלה – מה הייתה מטרת הסכרים???

1. לפי התיאוריה של פרופסור אברהם נגב תפקיד או מטרת הסכר הייתה לאגירת מי גשמים ושימוש למי שתייה של היישוב.
2. לפי טלי אריקסון-גיני הטוענת שהיות והנבטים הכירו את משטר השטפונות וידעו שבשיטפון יש הרבה סחף ופחות מים, ע"י הסכר הם יעצרו את אדמת הסחף ויקבלו יותר מים הטובים לחקלאות.

כיום נכונות 2 התיאוריות.

ב. על הר צייד נמצאה אמת מים המנקזת את כל מי הנגר העילי מהצפון לתוך מאגר מים הקרוב לשער. זהו מאגר מים ציבורי. ג. בורות מים הנמצאים מתחת לכל מבנה ,בניין א מחסן האוספים את מי הגשמים.

נחל ממשית הוא גבולה הדרומי של העיר . כיון שהמדרון תלול מאוד לא היה צורך בבניית חומה בצד הזה. בסמוך אליו נראה שהתושבים הוסיפו אדמה וסללו כעיין סוללה ליישור פני השטח. נחל ממשית חוצה את רכס חתירה ולכן הוא מהווה דרך  הדרך קלה ונוחה לחציית המקום בדרך לבאר שבע, ישנו מסלול הליכה היקפי של הגן הלאומי כאשר בחלקו הולכים בתוואי של הנחל. כמו כן ניתן ללכת מהתחנה שליד הכור ולהגיע לממשית.

כנסיית הנילוס בממשית(כורנוב)– נבנתה בתקופה הביזנטית, הכנסייה הקטנה יותר אך המפוארת יותר מתוך 2 כנסיות שנמצאו כאן. הכנסייה נבנתה על חורבות של בית והיה צורך בהזזת החומה והרחבת העיר. ניתן לראות פסיפס יפה ושמור המעיד על עושרה של העיר. במרכז הפסיפס ישנה כתובת ביוונית  המספרת: " אלוהים הושע את עבדך נילוס ,אוהב ישו, אשר ייסד את הבניין הזה, ושמור על בני ביתו".

ישנה תיאוריה הטוענת שאדם בשם נילוס אולי בנה את הכנסייה ותרם את ביתו לטובת בנייתה, מבנה הכנסייה כמו כל הכנסיות 3 אולמות כאשר החצר הפנימית קרויה אטריום- ובו תמיד יש בור מים, הכנסייה הייתה מקורה בקורות עץ ואולי רעפי טין בכנסייה השנייה שהיא גדולה יותר , קדומה יותר ומתוארכת לסוף המאה ה-4. ניתן לראות אגן טבילה הבנוי מאבנים . (פחות מרשים מאשר אגן הבנוי שיש), יש אגן גדול למבוגרים וקטן לתינוקות שנולדו כאן. לפי נוכחות 2 האגנים ניתן להסיק שהכנסייה הייתה גם מסיונרית כלומר קבלה לחיקה אנשים שונים מדתות אחרות  הטבילה אותם תוך המרת דתם. בנוסף בתוך הכנסייה ניתן לראות 2 מדרגות המאפשרות ישיבה של איש ציבור אולי בישוף.

לאחר שהעיר ניטשת בתקופה המוסלמית שמה הופך לממסיס . במפת מידבא שמה מופיעה קורנוב שפירושו משקה של נאקות גמלים בתוספת דבש תמרים. שם זה נשתמר עד תקופת המנדט וגם הבדואים מכירים שם זה. השם הנבטי היה ממשי ושמה נשמר עד היום ממשית-בשנת 1927 הבריטים פרצו את הדרך ממעלה עקרבים, והנתיב עבר מכאן.   במקום הבריטים בנו תחנת משטרה שהיוותה מכשול וקושי לפלמ"ח שהתאמנו כאן. במבצע לוט בשנת 1948 הירדנים נטשו את המקום והפלמ"ח תפס ונשאר כאן. מה בעצם נשאר מהנבטים?

מתחת למבנה הכנסייה יש שרידים של מצודה נבטית מהמאה ה 1 לפנה"ס. ליד הכנסייה ישנן מדרגות המובילות לרחבה וממנה לרחוב הראשי של השוק. כנראה וכאן היה מקום הכינוס של התושבים. מהרחוב הראשי יש כניסה לבית מאוד מיוחד וגדול הנקרא בי נבטו. מתחת למדרגות הבית נמצא כד ובו הרבה מטבעות. יש  מעט מטבעות קדומות מהמאה ה- 4 ורוב המטבעות מהמאה ה-6. ייתכן וקרה מקרה לא צפוי שאילץ  את המשפחה לעזוב את הבית בתיקווה ובמטרה לחזור אל ביתה.  (ניתן לראות בעיר שכבות של חורבן, שכבות של שריפה וסימנים של כתובת).

במרחב הנבטי לא נמצאו שרידים / תעודות נבטיות. אומנם נכתב על הנבטים אך אין מידע ממקור ראשון.

אורוות  נמצאו גם בעובדת, שבטה ובממשית. ואלה נבנו רק בתקופה הביזנטית. החמורים והפרדות לא צריכים אורוות כי הם יכולים לרעות במרעה שבחוץ ואף ללון שם. אך ידוע שהסוסים הם בעלי חיים יותר מפונקים הצריכים את מקום המחסה ומיגוון של מזון.  החוקר אברהם נגב טוען שההשתלטות הרומאית על המרחב הנבטי שינתה את אורח החיים שלהם ממסחר בבשמים ותבלינים למסחר בסוסים וחקלאות. וכנראה וכאן התחילה השבחת הסוס הערבי. כיום חושבים שגידול הסוסים כאן היה כסמל למעמדה הגדול ולחוזקה הכלכלית  של המשפחה

בית נבטו נהרס מעט בשריפה שהייתה בסוף המאה ה-4 לערך. ניתן לראות פרסקאות –ציורי קיר  שצוירו על טיח לח. היה צורך במיומנות רבה ובזריזות לצייר לפני שהטיח מתייבש. נושא הציורים נראה כסצנות של ארוס, סצנות אהבה הלקוחות מהמיתולוגיה היוונית  והרומאית וניתן לראות בציורים את תחילת ההשפעה התרבותית.

בריכת מים- נמצאת במרכה העיר. קירוי הקירות חסר. אך ניתן לראות את האומנות שעליהן נבנו קשתות ואולי קורות עץ לחיפוי ולכיסוי הבור. אל הבור מובילה אמת מים שמוצאה מפתח בחומת העיר הבאה מהר רותם באגף הצפוני , המים נופלים לבור שיקוע שם הבוץ שוקע ולאחר מכן המים ממשיכים ומובלים לבריכה. יתכן והמים שהגיעו לבור נועדו לשרת את בית המרחץ  שבאיזור, בתי מרחץ- ישנם 3 חלקים באחד מהם יש כבשן אש ממנו יוצאים צינורות חרס המובילים אוויר חם לרצפת החדר ולקירות (בדופן הקירות ישנן צינורות חרס). זהו החדר החם, בנוסף יש חדר קר וחדר פושר.

ממשית יושבת על רצועה משמעותית כאשר בסוף המאה ה-3 ,הקיסר דוקטליאנוס שולח את הליגיון ה-10 לאילת. מאילת לממשית יש קו של מצודות, שהן נקודות משמר ודרכים. ביניהן מצד תמר, חצבה מצד      ,באר שבע וממשית.    הקו נקרא "קו הלימס" כלומר קו הגבול אע"פ שאין זה גבול כי יש  ישובים דרומה מכאן.  קו זה מהווה בעצם את קו ההגנה על האימפריה הרומית. האינטרס הוא לשמור על גבולות האימפריה הרומית ומה שמעבר פחות חשוב ואיזור זה כנראה מוקרב לטובת נקודות הגנה טובות יותר וחשובות יותר. היות וממשית נמצאת על קו זה ,הקיסר דוקטליאנוס מחזק את  ממשית  ומזכה אותה בחומה, צריך לזכור שהאויבים או הסכנות של האימפריה הרומית הם : מצד אחד האימפריה הצפון-מזרחית דהיינו הפרסית / הפרתית/ הסאסנית ומצד שני השבטים הנוודים.

גם כאשר בני ישראל  רוצים להיכנס לארץ ישראל לאחר היותם במדבר 40 שנה ,הם רוצים להגיע בדרך הישרה והקצרה מסיני דרך פלישתים. הכנענים נמצאים  ויושבים בערד ואילו ישראל באים מקדש ברנע ונהדפים  ע"י הכנענים. ואכן  זה בין שני רכסים יש כאן דרך עם ייתרון טופוגרפי. מצד אחד רכס ירוחם ומצד שני רכס חתירה. בין שני הרסים ישנה דרך קדומה שנקראת  "דרך האתרים" ע"פ שמות היישובים מהמקרא.  לדוגמה – חירבת בור (מים) , חווה מהתקופה הביזנטית שמתמלא עדיין במים. מצד ירוחם

חווה חקלאית מהתקופה הביזנטית– "חורבת הרועה"- מהתקופה הישראלית.  חורבת חצצה- מהתקופה הביזנטית. ניתן לראות בורות מים . העיר האבודה –זהו מקדש פגאני ומסגד שבמשך תקופה קצרה, התקיימו פה זה לצד זה- בור חווארים – גם הוא על הדרך האתרים. ניתן לראות בור גדול מאוד חצוב בסלע.  מצד מעגורה- בור מים במבנה מבוצר. נמצאו פה מטבעות  חשמונאים – עובדת היא העיר הגדולה והמתוירת ביותר  על נתיב של תיירות  האזור נגיש לנכים , ניתן לראות את מרכז מבקרים  וסרטונים על התקופה  ועל הנבטים. הנבטים העבירו את התבלינים שמוצאם בדרום ערב ותימן דרך פטרה ועד לעזה עיר הנמל. ע"פ הממצאים הנבטים היו אחראיים על השטח שהתחיל בפטרה ועד לעזה. ולכן בתעודות מסוימות הנבטים מוזכרים. אורך המסע כ-1800 ק"מ שנמשך כ-חודשיים.

בנגב היו 3 דרכים: דרך האתרים-מואה-נחל סהרונים-עובדת-עזה דרך הבשמים ודרך חצבה –נחל צין-עובדת.

בשנת 106 לספירה טריאנוס מספח את הממלכה הנבטית. בתקופה זו (המאה ה-2), מתחיל להתפתח המסחר הימי שהוא קל יותר ומהיר יותר ולכן הנבטים כמעט ולא סוחרים ובמקומם הסוחרים הם יוונים ומצריים. התפתחות דרך הים שברה והרסה את המונופול הנבטי שהיה היחידי בדרך המסחר היבשתי מדברי.

העם הנבטי זונח על כורחו את המסחר, לאחר שהם התעשרו וצברו הון מפרנסתם הם מתפנים לבניית חאנים, מצודות מקדשים וערים. הם בונים את בירתם-פטרה .הם לא מורדים ברומאים כי הם למדו מהניסיון המר של היהודים.

הם מתחילים לייצר קרמיקה נבטית שהיא עדינה ודקיקה ואכן כלים נבטיים נמצאו בבית השרוף בירושלים, ובעוד מקומות מחוץ למרחב הנבטי, הקבורה -עלייה לתל, בתקופה הנבטית קוברים במדרון הצפון-מערבי. בתקופה הרומית קוברים במדרון הדרום-מערבי ובתקופה הביזנטית בגלל התפתחות והתרחבות העיר קוברים בעמק.

גיאולוגיה בנגב.

ברמת עובדת ניתן לראות פעילות טאקטונית  יחידה, ניתן לראות שבר רוחבי . רוב הנוף הוא מבלייה ולכן הרמה יפה ושטוחה- מגדל- יש כאן מגדל שמירה ממנו ניתן לתצפת לעבר מקום ישיבתו של הליגיון הרומאי. תפקיד החיילים בעובדת היה לאבטחה שוטפת במצדים כמו מצד מחמל ומצד גרפון. בנוסף בסמוך אליו  (במזרחו כדי שהריחות והעשן יהיו עם כיוון הרוח הלאה מהעיר) היה  איזור התעשייה של הליגיון המכונה בית היוצר, (סנדלרייה, נפחייה..)   המגדל בנוי בטכניקה טובה עובדה שנשתמר עד ימינו הודות לבולמי הזעזועים שהן למעשה קורות עץ הנמצאות בין אבני הבנין של המגדל- במשקוף שער הכניסה למגדל מופיעה כתובת הקדשה הכתובה ביוונית  "במזל טוב זבס עובדת עזור לארניוס אשר בנה את המגדל הזה באותות טובים בשנת 188 בעזרתו של האדריכל ואילוס מפטרה ואבטיכוס."

188 לסיפוח הרומאי (=294 לספירה)בסיועו של הבנאי מפטרה. הכתובת היוונית במרחב הנבטי מאוד מיוחדת ומעניינת.

האל הרומאי- זאוס מכונה עובדו כי האלוהות הנבטית היא האל מהמזרח. אחרי מותו של המלך עובדו הנבטים התחילו ליישם ולהעריץ את האלוהות הפרטית . ברגע שקמו הכנסיות זו הייתה התחלת הנצרות וההתנצרות. שינוי זה גם הוביל לחוסר ביקוש בתבלינים של המור והלבונה שהיו בשמים לקטורת ובכך טישטשו והפיגו את ריחות הקורבנות והדם.

המעבר מדת נבטית לדת נוצרית התחיל עם המעבר לשפה היוונית שהייתה שפתה של האימפריה הרומית. גם רובו של פפירוס ניצנה נכתב ביוונית. בנוסף הם אף אימצו שמות יווניים, המעבר למסחר הימי וחוסר הביקוש לבשמים הביא את הנבטים מבעלי ידע הידרולוגי וידע במציאת מים במדבר הפכו לחקלאים שנטעו עצים, זרעו זרעים, בנו בתים והקימו ערים- הכובש המוסלמי שמגיע לכאן במאה ה7 לספירה , אינו פוגש את הנבטים במקום ניתן לראות גת משוחזרת עם מגוון של  מקומות  ובור איסוף שהיה מטויח שאליו נשפך התירוש. כנראה שעם הזמן הנבטים וצאצאיהם התחילו להכיר ולטעום את טעם היין. דבר המראה שזו הייתה גת ציבורית שיכלה לקלוט הרבה בוצרים, מתחם הכנסיות הוא מתחם מקודש הנקרא תמנוס. נשארו כיום 3 כנסיות, יתכן שבעבר היו יותר.

בשנת 2009 הגיעו לכאן אנשים שונים שהרסו והשחיתו את הפסיפסים והעמודים, ריססו בגרפיטי כתובות על  הקירות. כיון שהמקום רחוק מהמרכז יש צורך בשמירה על האזור מפני פולשים וונדאליזם. מאז שיפצו ושיחזרו .הכנסייה בעובדת נבנתה במאה 5-6  לספירה ונשארה כפי שהייתה  ולעומת זאת הכנסיות במקומות אחרים בעולם נהרסו וניזוקו. דבר זה ייחודי ולכן מגיעים אליה הרבה  צליינים מכל העולם .  בכלא מגידו נתגלה מבנה נוצרי הקדום לכנסייה ועליו מופיעה כתובת ביוונית . המקום עדיין לא נפתח לקהל כי יש צורך בשינוי מיקומו של הכלא.

הנצרות בנגב-  עוד כ 300 שנה לאחר מותו של ישו ,הדת הנוצרית היא עדיין דת נרדפת ע"י הרומאים. ולכן המאמינים מקיימים אותה בסתר ומי שנתפס נצלב או נהרג. קונסטאנטינופול בשנת 324 לספירה משנה את המגמה ומתחיל תהליך שהופך את הנצרות לדת נסבלת-חוקית שהופכת לדת הרישמית של האימפריה הרומית. הבנאים =החיילים מפסיקים לבנות מקדשים ובמקומם הם בונים כנסיות. בעובדה נראית הכנסייה הראשונה מהאימפריה הביזנטית-רומית מהמאה ה4-5 לספירה- הכנסייה מחולקת ל3 חללים. הכניסה – עם בור מים מכונה הארטיום, ממנו יוצא מסדרון מעבר הנקרא נרטקס ולבסוף האולם הגדול שם נמצא הכוהן הגדול שמבצע את הטקס והוא נותן לחם ויין למאמינים או טבילה למי שרוצה להתנצר. הנצרות  דוגלת בפשטות, סטירליות ללא פולחן וללא שחיתות הכוהנים

עובדת היא התחנה היחידה הנמצאת על דרך הבשמים שמתחילה כתחנה עם חאן. מצאו פה מעגלי מדורות מהתקופה הנבטית, עוד לפני שנבנה כאן היישוב.

כלומר כבר במאה ה1 נבנו כאן חאן, מקדש, מצודה ועיר. ע"פ התיאוריה של נגר, בעובדת היה אירוע של קרבות ולכן העיר נהרסה במלחמה נגד המוסלמים. לאחר מכן אין התחדשות של העיר. ואילו בממשית ושבטה הערים ננטשו ולא גורשו כי לא התרחש שם קרב, נסיעה לצומת ציפורים וסיבוב פרסה לחוות כרמי עבדת- חוות בודדים.

חוות כרמי עבדת-

חווה בודדת מהראשונות.  החווה בנויה על שרידי חווה נבטית-ביזנטית.

בשנות ה-90  הייתה תוכנית  של אריאל שרון ז"ל ו שמוליק רי.להקמת מספר חוות , כמענה לאיום של התפשטות והשתלטות הבדואים על אדמות המדינה בנגב. לאחר ביוקרטיה ארוכה קמו כ 30 חוות כאשר 2 ממוקמות במצפה רמון.  כמובן שהיו גם מתנגדים כמו עיירות הפיתוח, הקיבוצים והבדואים. המטרה היא שכל חווה מוקמת ע"י משפחה אחת והיא צריכה להתאפיין בתיירות  וחקלאות. החוות מוקמו גם במטרה לתת מענה לתיירות  פנים וחוץ בדרכם לעיר הדרומית – אילת. ציר החוות נקרא  "דרך היין". כיום החוות מוכרת ומצליחות .

מומלץ לבוא לכאן להתפנק בתה חם וטעים , לקבל הסבר ולערוך סיור בשטח בנוסף ניתן לקנות מהיינות של  "כרמי עבדת, אירוח בדואי  בכפר עין עובדת הבדואי. יאהלה. לא התארחנו בגלל חוסר דיוק בזמן ההגעה.  יש לתאם מראש..

קיים פרויקט עתידי להכנת  "שבילים" דומים כמו שביל  דרך האוהלים, במטרה לאפשר שביל הליכה איזורי מדימונה למצפה רמון, בהליכה יומית ולינה במאהלים.

בור חווארים בנגב-

נמצא על כביש 40, בסמוך לדרך האתרים שעברה כאן. כאתר נגיש ואחד ממיני הבורות  הרבים שהיו נפוצים בתקופה הנבטית-ביזנטית. (וגם בתקופת המקרא), לפני הבור ניתן לראות תעלת הטייה. ישנה התלבטות האם להתחיל את התעלה במקום גבוה שם נוכל לתפוס מעט מים אך ללא סחף. או במקום נמוך שם יהיו יותר מים אך עם הרבה סחף

מדריך טיולים ומורה דרך להיכרות עם הנגב באיזור שדה בוקר והערים הנבטיות עובדת ממשית וניצנה.