efiuserסיורים מודרכים ברמת כורזין בין גליל עליון לתחתון.
מדריך טיולים בגליל התחתון והעליון.
ישנה חשיבות רבה לגליל כי פה נמצאו הרבה מאוד מימצאים ושרידים של בתי כנסת. מכאן ניתן ללמוד על עוצמתו , גודלו וחשיבותו של הישוב היהודי בגליל. (הניקוד הטברייני, התלמוד הירושלמי נכתב בטבריה, הסנהדרין עברה מיבנה לישובי הצפון ובסוף לטבריה). בסמוך לצומת גולני ישנו עמוד שהוא שריד לבית כנסת שהיה בישוב חירבת עמודים .
כיצד נזהה ישוב יהודי? על פי 3 קריטריונים :
- ע"פ השם– חלק גדול ( כ- 95% ) מהישובים והכפרים הערביים הנמצאים היום בגליל במקורם היו ישובים יהודיים מתקופת המשנה והתלמוד ,לדוגמה הישוב סחנין- מסופר שרבי חנינא בן תרדיון גר בסחנין, עראבה- רבן יוחנן בן זכאי ישב בערב. חירבת מימלח- במימלח ישבה משמרת הכוהנים ה-17 הקרוייה בשם – בני חזיר המוזכרים גם במערות הקבורה בנחל קדרון. וכך הישובים תורען, כפר כנא, צלמון ועוד..
כיום ישנם גם מחקרים המנסים לאמוד את גודל האוכלוסייה שהייתה . המחקר מתבסס על גודל הטרסות ושטחי החקלאות ..
- מימצאים ארכיאולוגים– בגליל לא נמצאו כנסיות בישובים כפריים. הקפלות או הכנסיות שנמצאו הן רק בצידי הדרכים. לדוגמה – בישוב כורסי ישנו בית כנסת עם כתובת . המנזר נמצא בשולי הישוב ולא מהווה את ליבו של הישוב.
דוגמה נוספת, בישוב כפר כנא בו נעשה הנס הראשון של ישוע, ברצפת הכנסייה נתגלתה רצפת פסיפס של בית כנסת מהמאה ה-6 לספירה. כלומר – שם הייתה קהילה יהודית גדולה. גם בכפר נחום מבנה הכנסייה נמצא מול בית הכנסת שהוא גדול ומפואר, כנסיית הר האושר – מכונה גם 'דומוס גלילי'. הכנסייה מהווה מקום מרכזי וחשוב במסורת הנוצרית כי יש המאמינים שבמקום זה דרש ישוע את הדרשה על ההר המפורסמת המכונה 'אשרי' . אחרים מאמינים שמקום הדרשה הוא דווקא בקרני חיטין.
סיור בגן לאומי כורזים- (בכורזים לא היו שמנים כי כולם היו כה -רזים).
תחילת הישוב היהודי כורזין במאה הראשונה לספירה, השרידים נמצאים על הגבעה מאחורי המבנה. המסלע הוא בזלתי כיסוי שעליו יכולים לצמוח צמחים עשבוניים וחד שנתיים כמו חיטה ושעורה, אך לא עצים. בגמרא מוזכר שמכורזין היו מביאים את המנחות הטובות והאיכותיות ביותר לבית המקדש. גם ישוע מגיע לכאן ומנסה לשכנע את תושבי המקום שיקבלו את דבריו, הם לא מקבלים וישוע מקלל שהמקום ייהרס ואכן המקום מפסיק להתקיים. הוכחה לכך מופיע בתחילת המאה ה-4 לספירה , באומניסטיקון של אאזוביוס מוזכר הישוב כמקום חרב. המקום חשוב לצליינות כי כאן ההוכחה להתגשמות נבואתו של ישוע. (כנ"ל בבית צידא ובכפר נחום).
בסוף המאה ה 4 לספירה חזרו היהודים להתיישב ובנו מחדש את הישוב על מורד השלוחה . בחפירות נמצאה עיירה יהודית מסוף המאה ה 4 עד המאה ה-8 לספירה. בבנייה השתמשו באבנים שנלקחו מההריסות. הישוב נשאר עד שנת 749 לספירה בה התרחשה רעידת אדמה ומאז לא חודש. במרחב ישנם 2 דברים חשובים: האחד הוא מעיין הנקרא – עין כאראזה. השני- ישנו קבר שייח וכנראה בסוף המאה ה-18 עברה כאן דרך מקומית והקבר שימש כנקודת מפגש.
כבר בכניסה צומח עץ השיזף הנקרא – 'שיזפוס פינה קריסטי'= שממנו נעשה זר קוצים שהונח על ראשו של ישוע שנקרא בפיהם 'מלך היהודים'– ברמת הגולן אין הרס וכיבוש של מבנים , אלא ישנה נטישה. הנטישה נגרמת כאשר השלטון הוא חלש ואינו יכול לשמור על הדרכים וזה גורר את קריסת הכלכלה והמסחר.
בכורזים נמצא בית הכנסת עם הפריטים הארכיטקוטריים היפים ביותר – בניית הגג- באיזור דל עצים היו צריכים להשתמש בקורות אבן שישמשו שלד לכיסוי הגג. כדי להקטין את אורך האבן , היה צורך בהקטנת המפתח ולכן בנו קשתות שיחזיקו את משקל הקורות.
בנוסף ישנם 'חלונות כורזים', (מופיעים באיזורים דלי עצים כמו רמת הגולן ושבטה).
החלונות הן קיר בתוך הבית כאשר החלק התחתון הוא חלונות ומעליו המשך הקיר. בגמרא מוזכרים החלונות שהאמהות היו מושיבות את בנן על החלון וממשיכות במלאכתן. יש הסבורים שהחלונות מאפשרים מעברי אוויר וסירקולציה ..
מקווה טהרה- מלא מים בכל עונות השנה. (במקווה פרטי וטבעי אין צורך באוצר), הישוב בנוי ממספר שכונות, (שכונה=מבנן=אינסולאן). כאשר קימת הפרדה בין החלק המערבי שמשמש לתעשייה (קיים בית בד עם מפרכה המורכבת משתי אבנים : התחתונה ממל והעליונה ם, ומתקן סחיטה עם בורג ), לבין החלק המזרחי המשמש למגורים. בין הבתים הייתה חצר מרכזית המשותפת לדיירים שמסביב.(בכל חדר גרה משפחה).מתחת לחדרים נמצאו חללים ובורות מים.
בית הכנסת- הרחבה לפני בית הכנסת נקראית בלשון חז"ל :'רחובה של עיר' ובזמן תעניות היו מוציאים לשם את התיבה. מהרחבה יש מדרגות העולות לבית הכנסת כמטאפורה לעלייה בקדושה וברוחניות. בכניסה היו 3 שערים. שער גדול מרכזי ועוד שניים קטנים מצידיו. בחזית ישנו גמלון המפאר את כניסת בית הכנסת ומרמז על היותו מטיפוס גלילי הפונה לכיוון ירושלים. ארון הקודש נמצא בתוך היכלית מקושטת. כאן הזיזו את ההיכלית שלא תהיה על אותו הקיר של הפתחים ( ואילו באום אל קנטיר ועין נשוט הזיזו את הפתח) . בנוסף ישנו כסאו של מכובד הקהילה המכונה 'הקתדרה דה משה' עם שם התורם. ישנם עמודים עם כותרת מיוחדת הקרויה – כותרת יונית – גולנית, בעלת 4 בליטות שעל כל בליטה מופיע עיטור של אחד מארבעת המינים. בנוסף ישנו עמוד עם מדוזה שכל מי שמביט בה הופך לפסל- כנראה וזו הייתה אומנות הדמות בעולם היהודי.
המבנה היה גדול בעל 2 קומות. יש סבורים שזו שימשה כעזרת נשים או לאפשר מעבר של קרני השמש .
גובה הקומה הראשונה היה גבוה (בחישוב פדסטל=חצי מטר, עמוד וכותרת=3-4 מטרים, ארכיטרב=חצי מטר, פריז=חצי מטר , כלומר הגובה היה 6-7 מטרים. גם גובה הקומה השנייה היה דומה ועל הקומה גג רעפים בגובה 2 מטרים,(על הגג היו מורחים שכבת בוץ כדי לשטח ולהדק אותו היו משתמשים במעגלה – דוגמת חוני המעגל. חוני נרצח במלחמת האחים בשנת 65 לפנה"ס ע"י חייליו של אריסטובולוס שלחמו בהורקנוס ). הגובה הגיע ל 15 מטרים, זהו גובהו ופארו של בית כנסת בתקופת המשנה והתלמוד. בנייתו של בית כנסת נעשתה ע"י התושבים שהיו בונים ותורמים ימי עבודה. הזמן הנדרש היה עשרות שנים (40-80 שנה). מי שבנה ידע שהוא לא יזכה להיכנס וליהנות מבית הכנסת אלא ללמדנו שהמבנה שייך לכל הקהילה. כולם שותפים בבנייה וכולם שווים בפני האל. עצם הבנייה מגל את אמונתם של התושבים שבונים לילדיהם ולנכדיהם. משמע יש המשכיות במקום הזה.(הסיפור של חוני המעגל שנוטע עץ חרוב לילדיו ולנכדיו).
