סיור בהר כנען וצפת

סיורים וטיולים מודרכים בהר כנען  יער ביריה וצפת

תוספתא – נכתבה ע"י רבי חייא מתלמידי רבי יהודה הנשיא בשנת 200 לספירה בערך והינה תוספת למשנה.

שנות ה-40, תקופת המנדט, המפעל הציוני מעונין בהקמת ישובים נוספים לחזק את האחיזה
בית אשל, רביבים וגבולות הוקמו ב-בנגב. ב– עושים זאת בגליל. מקימים 3 אתרים: חוקוק, רמות נפתלי וביריה.

בינואר  מגיעים לכאן 8 צעירים בגבעה קרחת ובלב סביבה ערבית עוינת – עין זיתים, ביריה ועוד.
אין לכאן גישה והקשר לא אפשרי. נשלחת לכאן קבוצה של הפלמ"ח הדתי.
הפלמ"ח בוסס על הכשרה שמצויה בקיבוצים. רוב הקיבוצים חילוניים ולדתיים יש בעיה.

מקימים פלמ"ח דתי. הם מגיעים לכאן ונוטעים עצים לקרן הקיימת.
המבנה כאן כמו ברביבים – חצר גדולה, מוקפת חדרים, מגדל. זה יקרא בשם מצודה ביריה, רמות יצחק וחוקוק.
סולל בונה – בונה אותם, מוקם כאן קיבוץ. עוסקים בסיורים, אימונים ומודיעין כמו אנשי פלמ"ח.
אזור נידח – רחוק מהעין ומהלב וזה הביא לכאן מחלקות הכשרה שונות להתאמן כאן.
לדוגמא הכשרת איילת השחר, יש כאן מכשירי קשר, נשק ותחמושת וכו

1946 – יוצאים מכאן לסיור באזור משטרת הר כנען. כמה שבועות לפני כן הותקפו ע"י פורעים ערביים והכוננות גבוהה.
לסיור מתלווה כלב הבית של הקיבוץ.
הבריטים שומעים רשרוש ויורים יריות ופוגעים בכלב. הלוחמים שבים לביריה כאשר הבריטים מגיעים זמן קצר אחריהם
בעקבות הדם של הכלב- הבריטים הופכים את המקום ומוצאים שני סליקים עם נשק, מכשירי קשר, מסמכים ואוסרים 22 חברים בבית הסוהר בעכו, המשמעות הדבר – פירוק הישוב.

במוסדות הנהגה היהודים מתקוממים נגד פירוקו ומחליטים להתיישב מחדש בביריה, בינתיים הבריטים נמצאים במקום.

מבצע הגידם (ע"ש יוסף טרומפלדור) – יא באדר (יום נפילת תל חי) ומאז 1932 מתקיים טקס בתל חי לזכר יוסף
טרומפלדור וחבריו. מנצלים את העובדה שאלפי אנשים עולים לשם ובמקום שישנו בתל חי ישנו בביריה, על הדרך; הם

פורקים את הציוד בביריה ומשאירים אותו במקום. בבוקר יא באדר תשו הבריטים מתעוררים ורואים 3000 איש מקימים
את הישוב מחדש, הבריטים מפנים בכח ונוצר בלגן גדול – זהו הפינוי הראשון- זהו חלק מהאתוס הציוני.
המצודה הפכה למוזיאון – תמונות, דוידקה שהובאה לצפת, סליקים והכניסה למבצר בתשלום ותיאום.

ביריה – כפר יהודי מתקופת המשנה והתלמוד- במאה ה-16 היתה מגפה בצפת ואנשים יצאו למרחב הכפרי שמחוצה לה (ביריה ועוד) וביניהם רבי יוסף קארו. כאן סיים את החלק הראשון של השולחן ערוך  – אורח חיים ובסנוך הוקמה ביריה.
בתקופת שלפני הקמת המדינה – אין אירוע משמעותי שלא הופיע בעיתונות . אחד הכותבים המרכזיים – נתן אלתרמן כתב  גם על ביריה המקום הפך לסמל.

בכניסה לכפר תבור יש מגדל מים ועליו נכתב: בירייה שלנו לנצח, נכתב גם באנגלית לבריטים' מגדל המים של המושבה עבר שיפוץ וכיוון שהיה לוח מודעות של הישוב הם חשבו כי המודעה הכי דרמטית שתעטר את מגדל המים המשופץ הייתה ביחס לביריה והמאבק שניטש בה' כל שנה שבט הרואה  מתנועת בני עקיבא עולה לכאן ביא באדר- ביריה ניטשה לאחר קום המדינה, אחת הסיבות לכך היא המסלע הקירטוני ואדמת הרנדזינה שלא כ"כ טובים

לחקלאות- הגיעו לכאן גרעינים שבהמשך הקימו את עין צורים בגוש עציון. לאחר נפילת הגוש הקימו את עין צורים ומשואות יצחק במועצה איזורית שפיר.
בתוך יער ביריה יש דרך יפה עם אתרים ארכיאולוגים, מסעדות, חוות בת יער, קברות צדיקים ומעיינות: עין כוזיב, עין
נבורייה ועין גבר, במקום – קבר בניהו בן יהוידע מגיבורי דוד ושר צבא שלמה.
במקום – קבר בניהו בן יהוידע מגיבורי דוד ושר צבא שלמה, שלווה – הכניסה לרובע יהודי של המאה ה-19 ולפניו ה-16.
כל השכונות מסביב ערביות – מוסלמיות- יש כאן שרידים רבים ממלוכים – חאנים, אורוות.
יש כאן מוזיאונים – בית המאירי, מוזיאון של ארצות העמים דוברי הונגרית, כמו הממלכה
האוסטרו – הונגרית, הונגריה ורומניה (המוזיאון קטן ועשיר בפריטים) – יש בו פריטים ממלחמת
העולם השנייה, קהילות ורשימות. נמצא ליד בית יגאל אלון והסראיה.
העיר צפת בנויה הפוך מעיר רגילה ונורמלית, כאשר המקום העתיק נמצא בראש הגבעה.
הגרעין הקדום מצוי שם- הכפר היהודי הקדום נמצא שם בתקופת המשנה והתלמוד. בהמשך המצודה נבנית שם והצלבנים לא מאפשרים ללא נוצרים (יהודים, מוסלמים וכיו"ב) לגור שם.

סיורים וטיולים מודרכים בהר כנען  יער ביריה וצפת עם אפי נחמיאס.

הסראיה ומגדל השעון בצפת

היהודים יורדים למדרון הצפוני וליד המעיין מקימים את שכונתם – היום נקרא המקווה של
האר"י שממוקם בתוך בית הקברות. סביבו תיבנה השכונה היהודית. השטחים החקלאיים
ירדו עם זרימת מי המעיין למדרון, התושבים הבאים לא יבנו את בתיהם כלפי מטה כיוון שיש שם חקלאות, ולכן העיר תטפס למעלה בהמשך המצודה נהרסת ברעידת אדמה ומה שרואים זה את הרובע היהודי המטפס. דבר
זה קורה גם לשכונות המוסלמית.
.
ככל שאני יורד בצפת מלמעלה למטה – אני יורד בזמן. כל רחוב בערך 100 שנה, תקופת המנדט – מאה 19, מאה 18, מאה 16.. לחימה בקרבת בית החולים הבריטי- דברים קורים בצפת בדרך של פעולה ותגובה.

בית בוסל בצפת – בית החולים הבריטי שנבנה על ידי המיסיון ב- 1904, היה מורכב מ-3 מבנים והיווה ריאה ירוקה בצפת. נמכר למיסיון הסקוטי, בית ספר מקצועי. בהמשך נקנה ע"י ההסתדרות והפך לבית בוסל על שם אחד ממייסד דגניה. בהמשך הפך לאולם אירועים והיום שייך למכללת צפת..

בעקבות מלחמת לבנון השנייה ספג פגיעה ישירה דבר שהביא להתערבות המועצה לשימור אתרים שהחלה בתהליך
שיקומו- בית חולים רוטשילד הסתיים בנייתו ב-1910. מגיעים לכאן פצועים מאירועי לג בעומר במירון.

מביאים לכאן את חללי תרפ"ט, תרצ"ו – תרצ"ט, העצמאות. בהמשך הופך להדסה , מאוחר יותר לתיכון ולבסוף נרכש אף הוא ע"י המכללה ומשמש כמבנה המרכזי- המחלקה האחרונה הייתה יולדות, בית החולים היהודי היחידי בצפת.

התמחה במחלות של יהודים. בעיקר מחלות נשימה. מאירופה העולים הגיעו לארץ והאוויר כאן עכור כיוון שכך חלו והגיעו
לכאן להירפא, רחל בלובשטיין (המשוררת) מגיעה לכאן וכותבת חלק משיריה במקום.

מעלינו רחוב ירושלים – החפיר של המצודה הצלבנית- יורדים לרחוב בר יוחאי – מאה ה-19

בשלהי האימפריה העותאמנית והמנדט הבריטי – פעולה ותגובה, בית חולים בריטי ואחריו ביח יהודי – רוטשילד.
הבריטים מקימים בית ספר מקצועי ואחריו היהודים.

מאורעות תרפ"ט בצפת
חודש אב תרפ"ט – טבח בערים המעורבות בארץ ישראל – חיפה, צפת, טבריה, חברון, שכם,
עזה וקלקיליה, באותו שבוע של הפרעות בחברון יש פרעות בצפת- אחרי דרשת המואזין יוצאים הערביים ושוחטים 18 אנשים, לאחר מכן, יורים הבריטים והורגים עוד יהודים בכדי להשליט סדר.

בחברון אחרי הטבח הקהילה היהודית חדלה מלהתקיים. בצפת זה לא קרה- כאן נמצאת היסטוריה יהודית עשירה וענפה – לא נזוז מכאן, אנחנו נרכוש נשק ונתאמן! תושבי צפת הופכים להיות רוויזיוניסטים ורוב האנשים
בצפת משתייכים לאצ"ל וללח"י ולכן פלוגות בית"ר הגיעו אליה, שלמה בן יוסף עולה הגרדום הראשון – חבר בית";ר מגיע לכאן, עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם תשעה מלוחמי האצ"ל ושלושה מלוחמי הלח"י שנשפטו ונדונו למוות בתלייה. עשרה מהם נדונו על ידי בתי דין צבאיים בריטיים ושני הנותרים

בצפת תהיה מפקדה משותפת להגנה, אצ"ל ולח"י , השבצ"קים (שיבוץ קרבי) של המחתרות עובדים ביחד – בניגוד לשאר המקומות בארץ, זוהי עיר קטנה ואנשים מחוברים זה לזה.
האנשים שמוציאים אותם להורג בגרדום בעכו מובאים לקבורה בצפת בחלקת עולי הגרדום של בית העלמין.
יש כאן כמה חלקות (זהו יום סיור בפני עצמו), חלקה של חללי רעידות האדמה, פרעות תרפ"ט, מלחמת העצמאות ועוד.
יש כאן חיבורים מדהימים: חסידי ויז'ניץ – תוניס בראשות הרב פיטוסי (נוסח עדות המזרח)… במקומות אחרים זה לא
יקרה, בשכונות החרדיות בירושלים נהיה לא נעים להדריך קבוצות, בצפת זה לא קיים.
זו הסמטה דרכה נכנסו לוחמי הפלמ"ח, מחלקתו של אלעד פלד, אנשים מבקרים כאן משתלבים ומתחברים ..

העיר העתיקה של צפת – קשה לגור בה – אין חניה, קניות בסופר. העיר העתיקה התרוקנה והדתיים הגיעו לשם ואת זה התייר והמטייל רואה ולא את השכונות האחרות שם יש רוב חילוני..
ראש העיר לשעבר זאב פרל מהמשפחות הלוחמות הציב שלטים על מבנים ביתרים לדוג: המועדון וכדומה.

במקום  בצפת ישנו בית שנבנה סביב העץ – איזה עץ? מדוע? עץ הדס – ענף עץ אבות.
העץ הזה גדל בשטח פתוח והשתמשו בו מקובלי צפת ולידו כרו מקווה, לימים העיר התרחבה
והגיעה לשטח זה ואת הבית בנו מסביבו. אזור זה נבנה במאה ה-18 (ירדנו בעוד 100 שנה).

המקובלים  בצפת משתמשים בהדס בטקסים שונים לדוגמת: סעודת שבת והבדלה.
העץ מת לפני כעשור. עשו לעץ בדיקת גיל ואכן גילו הגיע לכ – 500 שנה.

אנו עוברים ריבוע בטון אשר מתחתיו ירידה למקווה טהרה- לפני כ-80 שנה זקנה (סבתא יוכבד) רגילה הייתה לצאת מפתח ביתה עם קנקן וכוסות תה וחכתה למשיח מדי יום ויום- הסמטה הזו נקראת- "סמטת המשיח" שכן המסורת בצפת אומרת שהמשיח יגיע , המסורת הגלילית אומרת כי המשיח יגיע קודם לרשב"י ולאחריו צפת, בקעת ארבל,טבריה , ירושלים, הר הזיתים- סמטת המשיח – פונה לכיוון קבר הרשב"י במירון- מסורת צפתית מי סוברת שמי שיעבור דרכה יזכה לראות את המשיח – סמטה זו חובה להראות בצפת, התפיסה המשיחית מלווה את העם מימי בית שני, רואים זאת אצל ישו הנוצרי שאנו קוראים למאמיניו נוצרים – הערביים קוראים להם משיחיים, רבי עקיבא מכנה את בר כוכבא – משיח, במאה ה-16 קושרים בין המעשים לביאתו.

האר"י הקדוש יצא עם תלמידיו לשדה בערב שבת ושאל את תלמידיו מי מוכן להגיע איתו לירושלים, תלמידיו אמרו שילכו
לבקש מנשותיהם, האר"י אמר להם שפספסו את הרגע להביא את המשיח, יש מתח סביב הנקודה הזו.

הפעילות כאן כרוכה בניגון ושירה, לפעמים זה גם מפריע לתושבי המקום- הבית הזה חטף פגיעה ישירה במלחמת לבנון השנייה. בהמשך נרכש ונבנה מחדש ע"י אדם אמיד שבנה כאן מבנה בן כמה קומות, מגרש חניה. יום אחד הגיע ללון כאן ובלילה הפריעו לו צעירים נלהבים ששרו בקול רם ומאז יש כאן שלט שמבקש שלא ישירו וינגנו בשעות הלילה.

סיורים  מודרכים וטיולים מודרכים  בצפת בהר כנען  יער ביריה וצפת.