אוניות מעפילים "ואלטלנה".

סיפורי מעפילים אוהבים ולוחמים.

היסטוריה על הדרך- נפתלי חן מורה דרך
*רק לא מלחמת אחים*

היום לפני 72 שנה הגיעה לארץ אוניית אלטלנה- כשעל סיפונה 940 עולים, וציוד רפואי ונשק רב.
במהלך המשא-ומתן, שהתקיים טרם הגעת הספינה לחופי ישראל בין הנהגת האצ"ל לבין נציגי ממשלת ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בעקבות דרישת נציגי האצ"ל, שעשרים אחוזים מהציוד הצבאי הנמצא על האונייה יועבר לידי יחידות האצ"ל, שלחמו במסגרת צה"ל, וליחידות האצ"ל במרחב ירושלים.
נציגי הממשלה דרשו, שהציוד הצבאי על האונייה יועבר קודם כל לרשות צה"ל, ורק לאחר מכן יוחלט מה ייעשה בו.

בהתאם להנחיות צה"ל האלטלנה הגיעה לחוף כפר ויתקין שם החלו לפרוק את הנשק מהאונייה. צה"ל החל לרכז כוחות צבא גדולים באזור, ולאחר מעט מדי דיבורים החלו חילופי יריות *בהם נהרגו 4 לוחמי אצל ושני  לוחמי צה"ל.

האונייה המשיכה לתל אביב מתוך תקווה ששם יוכלו לפרוק את הנשק ולהעבירו לצה"ל לאצ"ל בירושלים בשלום. בתל אביב נפתח המשא ומתן מחדש אך לא הייתה שהות לאצ"ל להגיב כמו שצריך.

היריות שוב החלו,חיילי צה"ל יורים על האצ"ל, האצ"ל יורה על צה"ל.

" יהודים יורים ביהודים", שעות ארוכות. יהודים נפגעים ונהרגים – מכדוריהם של יהודים אחרים. בהפוגה שבין מערכה אחת במלחמת העצמאות לבין המערכות הבאות, כאשר חשיבותו של כל לוחם בודד לא תסולא_ ." יצחק רבין.

בשעות הצהריים ירה תותח פגז לעבר האונייה והיא החלה לבעור.
בקרב בתל אביב נהרגו 10 לוחמי אצ"ל וחייל צה"ל.
סך הכל 19 יהודים שנהרגו מאש שיהודים ירו על יהודים- 19 יהודים יותר מידי.
מלחמת אחים יכלה לפרוץ בכל רגע.

בלילה לאחר הפגזת האונייה נאם מנחם בגין (שהיה על סיפונה בזמן ההפגזה), נאום ברדיו המחתרת "קול ציון הלוחמת" נאום של שעתיים בו הוא חוזר שוב ושוב- *רק לא מלחמת אחים*!

" _ואני קורא לאחי בארגון הצבאי הלאומי: לא לפתוח באש. אני מצווה עליכם: להחזיק בנשק – כל אחד על נשקו בכל מקום, בירושלים, בתל-אביב ובכל מקום. *אך אנו לא נפתח באש. לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב בשער.
אנו נוסיף לאהוב את עם ישראל ואנו נוסיף להלחם למען עם ישראל. כי עם ישראל איננו בן-גוריון. עם ישראל איננה מפא"י. עם ישראל הוא הקפיטן שלנו, הוא המפקד בנימין, הוא – הפצועים שלנו, הבחורים והבחורות שגילו גבורה עילאית. עם ישראל הם החיילים-הגיבורים בירושלים, בדרום, בצפון, בגליל, עולי הגרדום, מוחצי האויב. היהודים השפוטים הנותנים הכל למען האומה. עם ישראל הוא הטוב שבעמים, אם הצליח אחר אלפי שנות גלות, אפילו בהנהגה כזאת, להגיע עד הלום. אנו נוסיף לאהוב את עם ישראל. את הטובים ואת הלא-טובים, את התועים והשוגים*. *נוסיף לאהוב ולהלחם*.
אחי ואחיותיי, למען עמנו ולמען ארצנו – קדימה!
יחי עם ישראל! תחי המולדת העברית! יחי גיבורי ישראל – חיילי ישראל. לעדי עד"

##################

*היסטוריה על הדרך- נפתלי חן*.

מה תהיו מוכנים לעשות בשביל *כרטיס טיסה מתנה לארצות הברית*?
דן אלמגור הסכים לעמוד כל הלילה בקור בשביל הסיכוי לזכות בכרטיס נכסף זה..

מי שלא חוו את התזזית שאחזה ב–1959 במדינת ישראל כשבאו אליה הבמאי אוטו פרמינג'ר וצוות שחקניו ובראשם *פול ניומן* כדי לצלם את הסרט " *אקסודוס* " לא ידעו גאווה לאומית מהי.
כל העם בישראל התרגש מכך שחלק נכבד מהסרט יצולם בישראל, ורצו לקחת חלק בצילומים.
*אך גם לרצון הזה היה גבול* ..
הבמאי ביקש שיגיעו אלפי ניצבים אל מגרש הרוסים בירושלים בשעת לילה מאוחרת בשביל לצלם את אחת הסצנות המרגשות ביותר (שמתארת את ה 29.11.47 ולאחר מכן את שירת התקווה), אך הישראלים הכזיבו.

במשרד ראש הממשלה עלה רעיון איך להביא את הניצבים, נודיע " *בין כל המשתתפים יוגרל כרטיס טיסה יקר ערך לארצות הברית* " הירושלמים של אותם ימים היו מוכנים להתנדב ולעמוד חינם במשך שעות ובלבד שיופיעו לכמה שברירי שניות בסרט הוליוודי, אבל כשמגרילים פרס כזה – כרטיס טיסה אחד לניו יורק – מי יעצור בעדם?

דן אלמגור מספר
" _אני קצת מתבייש להודות, אבל גם אני, הסטודנט, הגעתי באותו ערב לרחוב יפו, בסתר לבי קיוויתי שאולי גם אגריל את הכרטיס הנכסף_ .
_הניצבים הירושלמים הבלתי מנוסים לא היו ממושמעים_ . _תהליך הצילום של התמונה הקצרה הזאת נמשך שעות ובנוסף היה קור אימים! לא ציפינו שהופעתנו – תמורת הסיכוי של אחד מעשרת אלפי המשתתפים לזכות בכרטיס טיסה בודד – תימשך זמן ארוך כל כך. לא הצטיידנו במעילים חמים. עוד 'טייק', ועוד 'טייק', ועוד שירת 'התקווה', עד שבשעה שתיים או שלוש לפנות בוקר הודיעו לנו שאנחנו יכולים להתפזר_ .
_כעבור ימים אחדים הודיע משרד ראש הממשלה, לא פחות, את שמו של הזוכה בכרטיס הבודד, וכולנו קינאנו בו נורא_ ."

*הסרט יצא לאקרנים היום לפני 59 שנים* (21.6.1961). ההשראה לסרט היא אניית מעפילים בשם אקסודוס- יציאת אירופה על 4,554 מעפילים שהיו על סיפונה בדרך לארץ ישראל ונתפסו על ידי הבריטים ונשלחו חזרה לאירופה.
הסצנות ב'אקסודוס' המשחזרות את החוויות שעברו המעפילים בשואה, התיאור המפורט של הסלקציה באושוויץ ופרטי הפרטים של תהליך ההשמדה,הגיוס לאצ"ל, פריצה לכלא עכו, כט' בנובמבר ועוד..
*סרט זה הביא גאווה לאומית גדולה בכל רחבי העולם*.

ומה הקשר של משרד ראש הממשלה לכל זה? בן גוריון שיווה לסרט זה חשיבות רבה כחלק מהתעמולה הישראלית וצדקת זכותנו על הארץ. ואף הגיע להקרנת הבכורה של הסרט בתל אביב היום לפני 59 שנים.

ניפגש בסיור הבא
נפתלי חן- ערך הדרך.