"סיורים בתל אביב"

"סיורים מודרכים בתל אביב לקבוצות".

מלון נורדוי(ולא נורדאו) ההיסטורי נבנה ותוכנן בשנת 1925 על ידי המהנדס הראשון של עיריית תל אביב למען בחור עני ממוצא רומני, אדולף דייוויס שמו ושם פעמיו אל לונדון העיר הגדולה, לומד צורפות ומאוד מצליח בתחום ובעסקיו…
דייויס מתעשר ומטייל לו בנמלי הים התיכון, דייויס "נדלק" על תל אביב ורוכש אדמות והפרוייקט המפורסם שלו הוא בניית "מלון נורדוי"("בית דייויס" בנחלת בנימין 9 בתל אביב הוא פרוייקט מגורים ומסחר למטה- הפרוייקט השני).
אדולף דייויס מוכר את מלון נורדוי לאחר מספר שנים למוריס (משה) וסופיה גרינברג והדור השני לוקח אחריות על ידי הבת- לאה וחתנם יצחק מרכוס ובהמשך על ידי הדור השלישי ובסך הכל מלון נורדוי נוהל על ידי משפחת גרינברג- מרכוס במהלך 90 שנה (2015-1925), קבוצת צעירים מוכשרת רכשה, שיפצה ושימרה את "מלון נורדוי" לפני שש שנים לערך וכעת יכולים ליהנות מהמלון הכי יפה של תל אביב(לפי סקר שנעשה בין תושבי תל אביב)….הסיגנון אקלטי, כיפה מכסף הצופה על שני הרחובות(גרוזנברג ונחלת בנימין),התמזגות לרחוב, צבע ורוד שולט וזועק לכיוון העוברים ושבים …מלון נורדוי כבר אמרנו?!

"""""""""""""###""""""""######""""

יהודה הלוי 8 תל אביב- ובבית שכבר עובדים עליו חמש שש שנים מהבתים היפים של תל אביב הקטנה אחוזת בית(הרבה קראו לתל אביב קטנה עד שגדלה וכבר לא התאים…), את הבית היפה בנה משרד אדריכלי ירושלמי "הקר את ילין" המיוחס, אליעזר ילין היה בנו דוד ילין איש החינוך הדגול וסבו יהושע ילין רב מחנך ומחדש השפה העברית (התחתן עם תלמה בנטוויץ' הצ'לנית המפורסמת ובתו של המשפטים הרברט בנטוויץ' המשפטים של מונטיפיורי ועשירי יהודי אנגליה), ווילהלם הקר יהודי אוסטרי שעלה ארצה ערב מלחמת העולם הראשונה, התורכים גייסו את הקר וילין המהנדסים לצורכי הצבא,שם הכירו והקימו את "הקר את ילין" ואחד הפרוייקטים הראשונים היה "בית קודרנסקי את פולידשוק" שנבנה ב1920 ואילך "בסיגנון אקלקטי" ובו סיגנונות עיצוב שונים ונקיים, הבית הזה נבנה למען השכרת בתים לפקידי הצבא הבריטי, יהודים שיגן משגת ועוד, רחוב יהודה הלוי עדיין חלק מאחוזת בית תחילתה של תל אביב יחד עם רחוב לילינבלום, רוטשילד המערבי, אחד העם, הרצל והשחר….הסיגנון האקלקטי היה שכיח רק בשנות העשרים עד תחילת השלום עד שנאסר ממש לתכנן מבנים יפים כאלו והמשך בניה בסיגנון הבינלאומי (בהואוס) ואכתוב .

**********************************…………………………………………………………………………………………………….

"נחלת בנימין" תל אביב- מאגודה לשכונת נחלת בנימין,משכונת נחלת בנימין לרחוב מחלת בנימין וכיום מדרחוב בחלקו העליון.

אגודה שהחלה ביפו בראשותו של  האדון שלמה יוסף לויצקי שאירגן את הקמת הקבוצה, בקשתינו צנועה ורוצים להקים בתים ושכונה חדשה בכרך החדש כותב לויצקי לארתור רופין ראש המשרד הארץ ישראלי של הסוכנות .
מקימי  ומייסדי "נחלת בנימין" תל אביב- היו שמונה עשר בעלי מלאכה מקצועיים שמונה פקידים , שישה בעלי מכולת, שלושה מורים וסופרים, שני בעלי תעשיה זעירה, בעל מלון אחד מר יצחק אלחנן ספקטור בעל הבית של מלון ספקטור ביפו וכבר לנחלת בנימין 18, עובג מכבסה אחד ואופה אחד.
ביולי 1910 עלתה על הקרקע "נחלת בנימין" לאחר מאמצים רבים לקבל הלוואה  מגורים בנקאי ולא קיבלו עד ששלמה יוסף לויצקי פונה בתחינה לארתור רופין האחראי על מוסדות ציוניים

כמו הקרן הקיימת לישראל ובנק אפ"ק ומבקש את עזרתו להקים בית צנוע לכל משפחה.
אגודת "נחלת בנימין" מקבלת הלוואה מאפ"ק(אנגלו פסלסטיניאן קומפני) "הבנק המלווה" של מוסדות הציונות, קנית אדמות, אוצר התיישבות היהודית וכל רעיון- היה הבדל בגרעין הבסיסי בין "אחוזת בית" לאגודת "נחלת בנימין", רבים מאנשי אחוזת בית היו מבוססים עוד בניכר וישנם שעשו חיל בארץ(ובכל זאת הצטרכו הלוואה מהקק"ל) בעוד שאנשי "נחלת בית" היו בתחילת דרכם ולא תמיד הממון היה לצידם….מי שגם עוזר היו אנשי אחוזת בית שקנו אדמות רבים באיזור, וחברות הנדל"ן -"גאולה" שבין מנהליה היה מאיר דיזינגוף ואנשי נדל"ן אחרים וכך מוקמת "נחלת בנימין".

"בלי מים אין חיים"…מהיכן יקחו מים אנשי "נחלת בנימין" והפיתרון הוא קרוב באחוזת בית, מול רוטשילד 20 היה באר המים של אחוזת בית תל אביב וכיום יש מזרקה והיא התיעוד לבאר המים שנחלת בנימין מקבלת את מימיה וחויבה להצטרף לאחוזת בית תל אביב, לשלם מיסים כדין ועוד, בשנות העשרים נוספו בצורה דומה לזו יותר מעשרים שכונות קטנות לתל אביב בגלל החוסן שלה, המים שלה, האירגון היציב ועוד…את הבתים הראשונים משנת 1910 ואילך לא ניתן לראותם, בשנות העשרים נבנו בתים אקלקטיים מהודרים עם שתי קומות לפעמים שלוש ואעלה חלק מהם פה…

משנת 1985 החלק העליון שלו נסגר והפך למדרחוב האומנים הייחודי(הבקשה של הנהלת היריד הייתה הוכחה מכל אמן שהוא מייצר את תוצרתו ולא מסחר רגיל ובשל כך עברו "סוג של מבחן" לוודא שכך הדבר).

בתחילתה של תל אביב היה הרחוב הכי ארוך, רחוב נחלת בנימין מתחיל בדרום מפינת סלמה ועולה צפונה דרך שכונת פלורנטין, דרך אילת, יהודה הלוי, לילנבלום, רוטשילד ומעלה מעלה עד מלון נורדוי על פינת גרוזנברג ומשם צפונה הוא "מדרחוב נחלת בנימין" עד אלנבי (המשיך צפונה בשנות העשרים יחד עם רחוב הכרמל שהתאחדו יחד צפונה עד איזור דיזינגוף סנטר שלא היה קיים ולאחר הכתרת המלך ג'ורג' הבריטי הפך חלקו הצפוני לרחוב "קינג ג'ורג'.")
לדעתי אחד המקומות המדהימים האדריכליים של תל אביב ובו שפע של מבנים שכבר משנת 1931 לא בונים בסיגנון זה ולשמחתינו יש שימור מתמשך של מבנים כולל ברגעים אלו ממש(לדוגמא נחלת בנימין 7 שרובו נהרס וישחזרו את ייחודו עד כמה שניתן….)

מיהו בנימין…?
אמרו אנשי נחלת בנימין- אם יתרמו להקמת השכונה המוסדות הציוניים(קק"ל ועוד) נקרא לשכונה על שמו בנימין זאב הרצל ואם יתרום הברון אדמונד דה רוטשילד אזי נקרא לשכונה על שם הברון , לא זה ולא זה תרמו להקמת השכונה ולכן קראו לשכונה על שמו של "שבט בנימין"(יש הסוברים בהרצל כי בכל מקרה נתנה אמנם בסוף הלוואה מטעם המוסדות הציוניים).

הבתים שחודשו ושומרו בעשור האחרון מאירים את פני הרחוב, הבתים החדשים שמיים אותם גם מחזירים עטרה ליוזמה ומי שמסתובב בימים אלו יבחין בבתי הקפה הסגורים לחלוטין , בתי קפה שמרגישים מבעד ל…חנויות הבדים והמחירים הזולים במגמה של פרנסה בסיסית ולאורך השנים הולכים ונסגרים גם בשל מגמה עולמית וגם בשל הקורונה

www.efitours.co.il
www.toursguides.com

##############222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222222

"מבתי הבהואוס לעיר הלבנה של תל אביב".

less is more
אומר וטוען מנהל בית הספר השלישי האחרון של הבהואוס לוסטיג ואן דר רוהא- מעט מן המעט, צניעות תכנונית, אמנות התכנון, בניה פונקציונלית ועוד…

מנהל בית ספר הבהאוס הראשון ואלטר גרופיוס אמר -"המטרה העליונה והסופית של האמנות החזותית היא הבניין השלם ולא קישוט הבניינים כמו קודם. רק במאמץ מודע ומכוון של כל בעלי המקצועות ניתן להוציא כל אחד מהם מבדידתו. אדריכלים, ציירים, ופסלים חייבים לשוב ולהכיר שהבניינים הם ישויות מורכבות".

הבהואוס והסיגנון הבינלאומי בתל אביב (ובישראל)

תחילתו בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה משנת 1919 ועד עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933.
הבקשה הייתה של ממשלת גרמניה להקים בית ספר לאדריכלות ומקצועות הבניה בצורה מהירה שתיתן מענה לבניה מהירה וזולה, הבקשה הייתה לפרודוקטים זולים במיוחד לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה אשר הפסידה ואף הייתה אמורה לשלם פיצויים לבריטניה וצרפת ומן הסתם לא היו לה מירקין או דולרים בקופתה.

תחילתו של בית הספר בוואימר לתקופה קצרה עד שהעירייה המקומית לא מסתדרת עם אופי ואנשי בית הספר בראשות המייסד ואלטר גרופיוס עוברים ומקימים את "הבהואוס" בעיר דסאו שם גם מתכננים מספר בנייני בהואוס הקיימים עד היום(רובם הופצצו במלחמת העולם השניה) .
תקופה קצרה פעל "הבהאוס" בברלין ומנהלו ואן דר רוהא עוזב הכל ובורח עם מורים נוספים לאמריקה והם היו מניצני וראשוני מתכנני "הסיגנון הבינלאומי" בשיקגו ובניו יורק.

משמעות הבהאו האוס – "בית הבנאים" בו משתמשים בצריף פשוט ליד אתר הבניה ובו מוצאים פינה חמה מהגשם לבניין, תדריך עבודה והייתי מוסיף גם תה חם לעובדים.

המחשבה הייתה סוציאליסטית למען הדאגה לעם הגרמני, בניה פשוטה ומהירה, בניה פונקציונאליות, ללא דקורציות כמו "באר דקו" הדקורטיבי פלצני האירופאי של לפני מלחמת העולם הראשונה , הגגות היו שטוחים ופשוטים, המרפסות קטנות ומתאימות למינימום המשפחתי,חלונות קטנטנים,קווים ישרים, open space, מבנה מואר ונקי..

בבית הספר ,"הבוהאוס" למדו את מקצועות הבניה כמו עיצוב פנים, נגרות , בניה עם מתכת וצורפות.

בשנות השלושים עלו יהודים רבים מגרמניה, בלגיה , צרפת וכמובן מזרח אירופה שלמדו בבית ספר הבהאוס ובתי ספר אחרים, יש הבדלים למשל באופי הלימוד בין השנים הראשונות לאחרונות גם בגלל סממני הזמן, מורים עם גישות שונות ומגוונות ואת כל זה- "מעלים את הידע" הזה לישראל, כידוע לנו הבהאוס הגיע לתל אביב, חיפה(שכונת הדר, הרצליה ובת גלים) בירושלים שכונות הגנים של ריכרד קאופמן ברחביה,קרית משה, בית הכרם, בית וגן ותלפיות ובניה רבה בעולם הקיבוצי, במיוחד הקיבוצים הסוציאליסטים הבהואוס התקבל בטבעיות לפשטות ולשוויון חברתי.
אדריכלים ידועים בעולם הקיבוצי היו בעיקר אריה שרון מגן שמואל ושמואל מסטצ'קין אדריכל התנועה הקיבוצית משנות הארבעים עד שנות השבעים ורבים מחדרי האוכל ומבני ציבור הם פרי תכנונו…

מה קורה בתל אביב????
מאות אדריכלים מגיעים לתל אביב, רבים בונים במהירות לפי בקשה יחד עם האדריכלים שעלו זה מכבר לאחר מלחמת העולם הראשונה כמו יהודה מגידוביץ' , זאב רכטר, אלכסנדר לוי, יוסף מינור ועוד.

האדריכלים החדשים הביאו את הידע הרב, כאן בתל אביב היו השפעות שונות, זה העתיק מזה עד שהגיעו לסיגנון אותו אנו מכירים ולמרות הפשטות האמנותית יש מספר סוגי בהואוס(להבדיל מן האקלקטיות שכל מבנה שונה מחברו הבהואוס יש קו מחבר).

להזכירכם האדריכל בן סירה, מהנדס העיר תל אביב אוסר על בניה אקלקטית ומתכננים בתל אביב בעיקר מבנים בסיגנון הבינלאומי (הבהאוס).

בתי הבאוהאוס היו מרובעים ולעיתים משולבים בהם חלקים עגולים או זוויתיים.
החלונות הקטנים הוגדלו כדי להתאים את עצמם למזג האוויר השישי, בגרם המדרגות היה "טרמומטר" – חרכי אור שיוכלו לנצל את קרני השמש שיארו את חדרי המדרגות בצורה טבעית.
בין המובילים של זרם הבהאוס היה זאב רכטר שלא למד בבית ספר הבהואוס אך הושפע מאוד מהבהואוס וידוע שבנה את הבית הראשון שנבנה על עמודים ברוטשילד(בית העמודים) ושמו "בית אנגל" שעבר לאחרונה שימור מדהים וכן בנה את "בית הכדים" בנחלת בנימין…יצחק רפפורט בנה רבים מבתי הבהאוס ברוטשילד ומרכז תל אביב וכן לערביי יפו העשירים כולל בית השגריר הצרפתי היום(בית מחמוד עבד אל רחים), אריה אלחנני מתכנן את "יריד המזרח" בנמל תל אביב, ג'ניה אוורבוך מתכננת את כיכר צינה דיזינגוף- דב כרמי בונה את בית הלנה רובינשטיין והיכל התרבות…
"מעונות העובדים" של תל אביב והיו ל-"קיבוצים עירוניים" והם חלק חשוב מהאדריכלות התל אביב גורם חשוב בהתפתחותה(יהודית סגל שטולצר ואריה שרון) ויעקב בן סירה מהנדס העיר משנות השלושים עד הקמת המדינה ויש שיגידו שבזכותו "העיר הלבנה".
רשימה חלקית ויש רבים וטובים.

"מתוכנית גדס לעיר הלבנה"- בסוף שנות העשרים מגיע פטריק גדס הסקוטי ומתכנן את תל אביב כפי שאנו מכירים אותה כעת עד רחוב אבן גבירול במזרח ועד הירקון ונמל תל אביב בצפון.
תל אביב הייתה לקוביות קוביות בבניינים שלה וכן הגולשים בין הרחובות האורתוגונליים(שתי וערב ומפגש רחובות מרכזי).
לאחר בניה מסיבית בשנות השלושים והארבעים בסיגנון המודרניסטי הבינלאומי הלכה העיר ההיסטורית "להתעייף" ולהזדקן ותל אביב מתפתחת בבניה רגילה עם הקמת המדינה מעבר לאיילון מזרחה ומצפון לירקון.
בתי לב תל אביב ובצפון הישן החלו להתפורר והיו לעיר אפורה, העיר הזדקנה מאוד בשנות השישים והשבעים…
העיר מתעוררת בשנות השמונים, הצעירים חוזרים, תוכניות מתאר חדשות "והעיר הלבנה" קמה אט אט, תל אביב מקבלת את התואר מאונסק"ו כאתר מורשת עולמית ביולי 2003 בגלל הסיבה שרק בתל אביב יש קרוב ל 6000 בתי בהואוס, לא כולם כלולים בעיר הלבנה והפרוייקט מרוכז בשלושה איזורים באיזור ביאליק ואידלסון, לאורך שדרות רוטשילד וסביבתו, לאורך דיזינגוף וסביבתו והם רבע מבתי הבהאוס של תל אביב.

מהיכן מגיע השם העיר הלבנה?
פרופסור מיכה לוין מקים תצוגה בשנות השמונים במוזיאון תל אביב על בתי תל אביב וקורא להם "העיר הלבנה", השיר של נעמי שמר "העיר הלבנה" רק מחזק את התיאור(אריק איינשטיין שר בקולו הבריטוני).

במוזיאון הבהאוס מול כיכר "עיריית תל אביב הישנה" ובית ביאליק ניתן ליהנות מבית בהואוס אמיתי ובמיוחד ניתן לראות פריטים, עיצובי פנים, רהיטים, תמונות ועוד.

נשאר לנו לסייר בין בתי הסיגנון הבינלאומי המודרניים ולשזוף עינינו בהם ולהכיר את ייחודם.

www.efitours.co.il
www.siyurimironiyim.co.il
www.toursguides.com

"""""""""""""""""""""'"""""""""""""""""""""""""""""""

בית לדרברג ברחוב אלנבי 116 פינת רוטשילד בתל אביב..

ביתו של יצחק לדרברג שנבנה בשנות העשרים של המאה ה-20.

הבית נבנה בסיגנון אקלקטי לקטני ויש שיקראו לסיגנון זה "בתי החלומות" של תל אביב.

יצחק בונה את הבנין המיוחד להשכרה לקהל הרחב וגם גר בו.

יצחק לדרברג ובנו יהושע לדרברג היו יבואני כלי בית וחרסינה מאירופה.
המוצרים הייחודיים נמכרו בחנות הענקית ביפו בשוק היווני(סוק א דיר)
החנות נהרסה ונבזזה במאורעות תרפ"ט, הערבים הפליאו בו במכות ולמזלו שוטרים בריטיים הגיעו בדקה ה90 והצילו אותו.

אברהם אייזנברג מבית הספר לאמנות "בצלאל" עיצב את הבית באריחי קרמיקה מבחוץ עם מוטיבים של תל אביב ועבודה עברית כמו- עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל(על תל אביב), הזורעים בדמעה ברינה יקצורו..
עיצובי עמודים בסיגנון המזרח ועוד..בית לדרברג שופץ בעידן הקורונה ונפתח שוב לפני חודשים מספר וניתן ליהנות מארוחה בוקר בבנדיקט.

בבית לדרברג גר תקופה ארוכה הרופא יעקב ביקלס שהיה הרופא של חיים נחמן ביאליק ומאיר דיזינגוף , מבכירי הרופאים בתל אביב ומקים את בית הרופאים.

להזמנת סיור בבתי החלומות של תל אביב , אחוזת בית ושדרות רוטשילד, נווה צדק וכאן התימנים עם סיור טעימות בשוק הכרמל.

אפי נחמיאס 0522686908

www.toursguides.com
www.siyurimironiyim.co.il