סיורים וטיולים בירושלים
מגרש הרוסים-
כחלק מהתחזקות הדת ברוסיה ובעקבות עדודו של הצאר ניקולאי השני ,מארחיהם של הצליינים הרוסיים היוונים האורתודוכסיים, התקשו לעמוד החכולת האירוח.
במחצית השנייה של המאה ה19 גברה הצליינות הנוצרית בנוסף אחרי מלחמת קרים בקשו העותומניים לחמם את יחסיהם עם הרוסים ומכרו להם 68 דונם סמוך מאד לחומות.
השטח הינו מישור טופוגרפי, הצופה ממרחק של 300 מטר על העיר העתיקה. כאן שכן מגרש המסדרים הגדול של העותמניים, חגיגות וטקסים.
במקום הוקמו- מאגרי מים גדולים ,שתי אכסניות לגברים, אכסנייה לנשים, אכסנייה לחברי המשלחת הדתית- כמרים ונזירים שלוו את הצליינים, בית חולים, בית מרחץ- הוסב לבית הקונסול הרוסי, כנסייה קטנה בלב המתחם- כנסיית השילוש הקדוש.
פעמוני הכנסייה היו בין הראשונים בירושלים שצלצלו.
ב1890 שסביב השטח החלו מתמלאות שכונות יהודיות, הוסב השם מירושלים החדשה- נונוי ירוסלמה- למגרש הרוסים ובערבית אל מוסקובייה.
1892 מוקמת אכסניה נוספת בשם חצר סרגי.-מחוץ לתחומי המגרש,מבנה מפואר, נועד לשמש את משפחת הצאר בהגיעם ירושלימה.
הבריטים לאחר מלחמת העולם הראשונה מלאימים את המגרש והופכים אותו למרכז שלטונם,אכסניית הגברים- תחנת משטרה ומרכז הבולשת, הנשים- לבית הסוהר המרכזי-אכסניית המשלחת הדתית-
חלקה לבית משפט וחלקה למשרד הבריאות. מעון הקונסול- כבית יולדות, חצר סרגיי שימשה את המחלקה לעבודות ציבוריות וכחלק ממשרד פנים. בית החולים בלבד לא שינה את ייעודו. הכנסייה נסגרה ולא היה לה שימוש.
בעקבות ההסלמה במערכת היחסים בין השלטון הבריטי והיהודים- פיצוץ הבולשת 1944 מלון המלך דוד 1946 בוצר מגרש הרוסים בגדרות תיל גבוהים ובמחסומי משטרה.האזור הוגדר כמתחם אזור בטחון—בווינגראד –בויין שר המושבות הבריטי.
14 למאי נתפש המגרש עי כוחות ההגנה והאצל – מבצע קלשון, שימוש עי מדינת ישראל. אכסניית הגברים- תחנת משטרה ובית מעצר .
אכסניית המשלחת הדתית- בתחילה בית המשפט העליון, כיום בית המשפט לשלום, חצר סרגי- משרד החקלאות ומשרדי החברה להגנת הטבע- אכסניית הנשים-מוזאון הנצחה לאסירי המחתרות.
בית החולים- 1948 בית חולים אביחייל ולאחר מכן בית ההלוויות, מדינת ישראל נאלצה לשלם הן לברית המועצות והן לרוסים הלבנים כסף רב עבור המגרש, לברית המועצות שולם בעסקת התפוזים-ראשית שנות ה70.
המגרש הפך היום לאחד ממוקדי הלילה של ירושלים-פאבים, מסעדות, יש תכנון להקמת בתי מלון במגרש.
ממול- אצבע עוג הבשן- כנראה מימי הורדוס.עמוד שסיתותו לא הסתיים בגלל סדק במרכזו