טיולים וימי גיבוש במחנה יהודה ונחלאות בירושלים

א.ראשיתו של הפרויקט בסוף המאה ה19 כאשר ערביות ליפתא הביאו את התאנים והירקות ופרסו את מרכלותן ברחוב יפו. לימים גם יהודים החלו למכור וישיבת עץ חיים השכירה דוכנים –השוק המקורה נמצא ברחוב עץ חיים.

ב.שוק מחנה יהודה נמצא בין רחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה.

ג.השכונה נוסדה בשנת 1887 ונקראת עש יהודה נבון אחיו הבכור של יוסף נבון ,ממקימי השכונה ויוזם הקמת קו הרכבת לירושלים.
נבנו בה 162 בתים, ויסדו אותה 3 שותפים- יוהאן פרוטיגר, יוסף נבון, שלום קונסטרום.

ד.שוק מחנה יהודה ההיסטורי היה בצד הצפוני של רחוב יפו בסמוך לשכונה, הבריטים העבירוהו לצד הדרומי של השכונה.
בתחילה נקרא השוק שוק בית יעקב עש השכונה הצמודה לה, בתקופה העותמנית התפתח השוק וגדל, ללא כל סדר וארגון. המצב התברואתי הורע לכן בשנות העשרים הורו הבריטים לסוחרים לפנות את מרכולתם ולחסל את המקום, המזכיר שמואל מאיר מושיוף – ראש בנק הלואה וחסכון אסף את הרוכלים ובהסכמת השלטון הבריטי ארגן להם הלוואות נוחות כדי לבנות שוק מסודר.
התנאי להלוואות הנוחות שהשוק יקרא עש בנק הלוואה וחסכון…הבניה נסתיימה ב1931 שמו הרשמי של השוק נקבע ברחוב השקד 2 שם הוא נמצא עד היום.

ה. כאן תמצאו את החומוס והאוכל הביתי של רחמו,ניחוחה של ירושלים לריחות ומאכלים מגרים, לכאן מגיעים הפוליטקאים בערבי הבחירות ….
בשנות ה70 וה 80 של המאה ה19 נוכחו תושבי ירושלים כי הקמת שכונות מחוץ לחומות איננה מעשה טירוף.שכונות אלו לב העיר- החלו להבנות החל נ1875 ועד ראשית המאה ה20. שכונות אלו מרוכזות בין שני רחובות הומים- רחוב אגריפס מצפון ורחוב בצלאל מדרום.
בשכונות הותיקות האלה ניתן עדיין למצוא את הווי החיים ויחסי השכנות שהשתמרו ימים רבים. על קירות בתיהם ניתן לראות את כתובות האבן שנותרולתקוות ומעשים של בוניה.
מתחם שכונות מרכז העיר בשמו הרשמי לב העיר- 32 שכונות, ובשמו העממי הבלתי מדויק נחלאות לא כל השכונות נושאות את הקדומת נחלה..האזור הוכרז כאזור שימור, חלק מהבתים משוקמים ומשופצים,תוכנית השימור מאפשרת לתושביה להגדיל את הדירות להוסיף קומה, אך בהתאמה לסגנון ואופי השכונה ובאישור.

א.מזכרת משה-רחוב מזכרת משה-פינת הכרמל- קרן מזכרת משה הוקמה בשנת 1875, לכבוד יום הולדתו ה90 של משה מונטיפיורי, תפקיד הקרן היה לבנות שכונות בירושלים.יחיאל מיכל פינס היה מנהל הקרן, אחת השכונות שהוא בונה היא מזכרת משה שכל בתיה נבנו סביב כמעטפת, החלק המרכזי נשאר פתוח עם בורות מים- חצר ירושלמית, בשיטה זו אין בעיה של טלטול חפצים האסורה בשבת.

ב.אחד מפעילי השכונה היה דוד ילין, שבנה את סמינר בית הכרם הוא נלחם את מלחמת העברית, והוציא את כתתו מבית ספר ממל, הבית בו גר עם אשתו איטה- בתו של הרב יחיאל פינס , בהית שלהם ניצב ליד האקליפטוס הגדול.
.
ג.בית וינר– נמצא בלב השכונה והוא מרכז של מורשת ההסטוריה של המקום.

ד. אוהל משה- הגלבוע 8-הוקמה בשנה שהוקמה מזכרת משה . זוהי שכונה דוברת לדינו, בוסתן ספרדי שכתב יצחק נבון מבוסס על סיפורה של שכונה זו.

משכנות ישראל- 1875 בשכונה זו גר הרב אריה לוין= רב המחתרות והאסירים, יהודי צנוע, זהה את שרידי שיירת יחיעם והלה בשיטת גורל הגרא. השכונה מספרת סיפורי צדיקים –אדם שמצא כסף בביתו בעת ביעור חמץ ומי שלא מצאו את בעל האבדה תרם את הכסף לבנית בית כנסת בשכונה.

ה. עוד שכונות מענינות באזור- כנסת ישראל א,ב וג.בתי ברויידא,נחלת ציון, בתי גורל- שכונה תימנית.
א.שכונת אבן ישראל- השכונה השישית מעבר לחומות 1875. 53 משפחות. בין מייסדיה יוסף ריבלין שאף גר בשכונה.השכונה יועדה לאשכנזים וספרדים.

ב.יפו המלך ג'ורג- 9 לדצמבר 1924 חנך הרבט סמואל את הרחוב יחד עם מושל ירושלים ויפו סר רונלד סטורס עש ג'ורג החמישי מלך אנגליה כמחווה על כיבוש העיר עי הבריטים. הרחוב החדש הפך להיות ציר מרכזי עד היום.

ג.הבית המקולל– רחוב יפו 86- אגדה מספרת שבשנת 1882 עלם ערבי נוצרי עמד לשאת את אשתו, ממשפחה עשירה, בן יחיד, את הבית הזה בנו הורי החתן לבנם ובו תוכנן להערך טקס הנישואין. החתן מת ערב חופתו. ההורים שלא יכלו לעכל את הבורה החליטו לערוך את החתונה והלבישו את בנם המת והושיבוהו על כסא באולם ליד הכלה…לאחר החתונה הובל הבן לקבורה…הבנין נותר ריק, שמועות על שדים ורוחות… בסוף המאה ה19 החליטה ערית ירושלים העותמנית לרכוש את הבית, ולהופכו לבית חולים עירוני, הופך לבית חולים בריטי ובנין משרד הבריאות הישראלי בהמשך.

ד.בית הכנסת זהרי חמה-רחוב יפו 92- רבי שמואל לעווי עלה לאי מאמריקה והחליט לעשות מעשה לטובת האורחים הפוקדים את ירושלים, הוא קונה בית בן ברחוב יפו ומוסיף לו מגדל בן 3 קומות ומעליו עלית עץ. כך נוסד ב1908 בית הכנסת לאורחים תפארת ציון לירושלים. בקומה הרביעית היה בית מדרש ובית כנסת, -זהר חמה, בקומה השלישית הוצבה מערכת שעונים שבמרכזה שעון שמש מעשה ידיו של השעו משה שפירא. השעון היה מכוון עפי שעון ירושלים ולא עפי שעון קהיר כפי שהיה מקובל עד אז. בשנת 1940 פרצה שריפה שכילתה את בית הכנסת שבקומה הרביעית. כיום קיים בית כנסת תחת אותו שם בקומה הראשונה.הבנין והשעונים שופצו עי ערית ירושלים בשנת 1980.

ה. בית ספר אליאנס- ברחוב יפו בבית כלל עמד בית ספר למלאכה של כיח- הבית ספר נתן תשובות ליהודים, ערבים ונוצרים בלימוד מלאכות בסיסיות – נגרות, דפוס, אומנות, כלל רוכשת את השטח כוללהמבנה בשנות ה80 של המאה ה20 , כדי לשמר את המבנה ההסטורי מעתיקה את השער ממקומו המקורי ומקבעת אותו בחזית משרדיה.
בית אליאנס היה שורה של מבנים מאחור נשתמר בחלקו בית ספר לבנים ומולו נותרו שרידים בודדים של בית ספר לבנות.
בבית ספר לבנים למדו בצרפתית ובבית ספר לבנות שב לתת תשובה לבית ספר למל ההוראה היתה בעברית.