סיורים וטיולים ביפו העתיקה והיפה

א. אחת מערי הנמל העתיקות בעולם.
ב. מקור השם בפי הצידונים- היפה…
ג. יתרונותיה-תנאי קיום, מי תהום גבוהים,(אקויפר החוף) אדמות פוריות,דייג,נמצאת על צירים ראשיים-דרך הים,הגנה- נמצאת על רכס כורכר מצוק בצד מערב(3 רכסים -תל יפו, בים, אבו כביר),ביצות ממזרח-באסה (בלומפילד )
ד. חשיבותה לנצרות בלבד.

יפו במאה ה19

*המאה 12 לפני הספירה מאבק מול הפלישתים.
*מאה 5-6 לפני הספירה בתקופה הפרסית יפו ניתנת לצידון כתודה על הסיוע הימי.
*4 לפני הספירה פריחה בימי בית תלמי,העיר לראשונה גולשת לעיר התחתית.
*2 לפני הספירה- יהודה המכבי שורף,יונתן כובש, שמעון מספח.(200 שנה עיר יהודית)
*בתקופה הרומית נהרסה העיר במרד הגדול אך תושבים יהודים שברחו וגורשו מהערים השונות התישבו ביפו ובנו אותה מחדש.
*בתקופה הביזנטית פריחה ושגשוג-גלישה לעיר התחתית-שרידי ישוב באבו כביר.
בתקופה הערבית המוקדמת- בצל רמלה אינה חשובה.
*בתקופה הצלבנית התבססות בעיר חשיבות כנמל ירושלים, הסכם יפו הראשון, לואי החסיד בונה את יפו ומשפץ את חומותיה.זו הפעם הראשונה שהעיר התחתית היתה מבוצרת(קטע מהחומה רח רבי פנחס ומרגוזה)
*ממלוכית-בייברס הורס את ערי החוף .יפו בחורבותיה כ300 שנה.

העת החדשה.

*מאה 17- התישבות של נזירים פרנציסקנים בחסות צרפתית,קרזה נובה- 1654- אכסניה לצליינים.
*1799- כיבוש נפוליאון, הרס ,טבח,מגפת דבר.
*1807 סולימאן פחה (ממשיכו של אל גאזר) מושל עכו ממנה את אבו נבוט לכבוש את יפו.
*1807-1818 שלטון אבו נבוט פריחה בניה בטחון אישי.
*1831-1840 מוחמד עלי אברהים פאשה,שגשוג ופיתוח ראשית ההתישבות היהודית ביפו ראשית השכונות המצריות .שמיישב איברהים .(מנשייה, אבו כביר, סלמה,)
1866- המושבה האמריקאית.
*1869- דרך יפו לירושלים.
*1892 מסילת הברזל יפו ירושלים.
*1898 ביקור הקיזר הגרמני.
1909 יציאת היהודים מיפו והקמת אחוזת בית.
*1914-16 חסן בק מושלה הצבאי של יפו. יפו מרכז תרבותי כלת פלשתין.
*1921- פרעות וניתוק מתל אביב.
*שנות ה30 פיתוח נמל יפו.
*36-39 המרד הערבי, מבצע עוגן 237 בתים נהרסים.
*ינואר48 פיצוץ הסאריה עי לחי.
*מאי 48 יפו נכנעת לכוחות ההגנה.
48-53 משוכנים עולים מהבלקן (הבולגרים)וצפון אפריקה.
*אפריל 50 יפו מסופחת לתל אביב.
61- מוקמת החברה לפיתוח יפו העתיקה.
*בשנת 2000 התחיל פיתוח מאסיבי.

גן הפסגה= השטח הגדול.

לאחר שנהרס במרד הערבי-מבצע עוגן- ובמלחמת השחרור הפך לשטח חורבות, מוקד לפשע וזנות. ההרס הנרחב הביא לכך שבאזור יפו העתיקה נותר רק 30 אחוז מרחב הראוי למגורים.
לחורבות אלו בגן הפסגה-השטח הגדול הובאו עולים מהבלקן וצפון אפריקה בתחילת שנות ה.50 .מרחוב רזיאל ועד גן הפסגה גרו 9 אלפים איש שהתיישבו וחיו על ובתוך המבנים ההרוסים.
המקום הפך לשלטונם של הסרסורים והפשע ולאכיפת החוק לא היתה כאן דריסת רגל- השטח הגדול..רק ב1965 הושלם פינוי התושבים והוחל שיקום הגן.
א.גן הפסגה- יצירתו של דניאל כפרי הבטחת הארץ ומימושה דרך סיפורי המקרא. שער האמונה.

ב.החפירות במקום חושפות את שער רעמסס השני,נמצאה מזוזה של שער מצרי.גולגולת אריה- פולחן קדום, חרפושית של אמנחותפ ה3,תעוד למסעו וכיבוש יפו עי תחותמס ה3 במקדש כרנך.

ג.מרכז מבקרים- מוצג כאן נשק צלבני, כדורי תותח של נפוליאון,ממצאי ארכיאולוגיה ימית וביתו של יהודה אגרונימוס, משקולת עליה כתוב ששיכת ליהודה אגרונימוס בשנה ה9 לטריאנוס.אגורה ומעליו קרדו.

ד.העץ תלוי בעציץ –עץ חושחש,את הפסל הקים רן מורין מרמת רחל 1993—מסמל את עם ישראל( אנשי יפו שעברה מספר חורבנות )המחפשים שורשים…הרעיון- להיות תלוי- עקור ללא שורשים…
א.הרחובות נקראים על שמות המזלות כדי למנוע מלחמה על השמות מי כן ומי לא.סוג של פשרה ליצירת שקט תעשייתי בין היהודים לערבים.

ב.ברחוב המאזניים ישנו תיעוד לפריצת החומה עי נפוליאון. כאן כנראה בצע את הטבח הראשוני בתושבי יפו.

ג.מרחוב לואי פסטר אפשר לראות את תוואי החומה המערבית את הדבש- חומר המילוי שבין שני קירות החומה.

ד.בית שמעון הבורסאי- בית משפחת זכריאן-כאן פי הארמנים פטרוס חזה את חזיונו. לצד הבית מגדלור שנבנה עי הבריטים וכן מסגד שבא לגמד את סיפורו של פטרוס.(לפי הפרנציסקנים המיקום בכנסיית פטרוס, לפי הכנסיה הרוסית כנסיית פטרוס הקדוש אבו כביר ששם לפי המסורת שלהם הוחייתה טביתא )

נמל יפו והמנזר הארמני היפואי
א.בשנת 1917 הבריטים שיפצו את הנמל,30-36השיפוץ מאסיבי, העמיקו יצקו שובר גלים,ייבשו את המקום –דק מעץ.37 פרצו את רחוב יהודה הימית,(אז רח פייסל חוסיני )המרד הערבי הולי את נמל תא.

ב.כשהגיעו עולי הרגל הצליינים כאן היה המפגש שלהם עם ארץ הקודש. מכאן הורידו את התפוזים לסירות—רציף העליה השניה.

ג.נמצא כאן בית המכס העותמני ומעליו בית המכס הבריטי- היום צופי הים. ההאנגרים היו מחסנים טרום עליתם לספינות. אחסנו וארזו כאן תפוזים.

ד.מנזר ניקולאס הקדוש- הוקם במאה ה17 ,מלון דרכים לעולים הארמנים,נפוליאון מרכז כאן את חיליו מוכי הדבר.כשחוזר מכשלונו בעכו מרעיל בהזרקה את החולים.בתמונה של זאן גרו –נפוליאון מבקר את חיליו מוכי הדבר מזכירה את הנפת היד של תומאס המפקפק.

בית הסראיה אל ענתיקה
א.הסאריה הישנה- נבנה ב1940 בית הממשל יפו בירת המחוז.ארמון המושל, התארחו בו קונסולים.המבנה איחסן את מוזיאון תולדות יפו.עד 2005, המבנה שימש את משפחת דמייני המרונית שיצרה שם סבונים.

ב.החמאם שמדרום למבנה ,שימש כבית מרחץ,משמש כמועדון לילה.כאן נערכה מיבת הפרידה של דן בן אמוץ טרם פטירתו.

ג.כיכר השעון נוצרה סביב שנת 1887 על מנת לשפר את הכניסה לעיר.השעון נבנה לכבוד חצי יובל לשלטונו של עבד אל חמיד השני.את המבנה הגה מוריץ שרברג שען וצורף.האדריכל היה ברוך פפיר מייסטר מראשוני רשלצ.ספטמבר 1900.

ד.הסראיה החדשה- נבנה בסוף המאה ה19 .מול הקישלה. הרעיון- חלון המושל מביט לתא המעצר.במאורעות שנות ה20 וה 30 היה מרכז ערביי יפו ונציג הועד הערבי העליון.פוצף בימואר 48 עי הלחי.שגרירות התורכית הישראלית היום.

ה. ה.הקישלה-1897 בתקופה העותמנית. יש- חלקלקה כאן זה אולי החלק הברור ביותר שנותר מחומת יפו.
ו. שירתה כתחנת משטרה של יפו בין 1948-2006 . המקום נקנה עי איש העסקים נקש ומתוכנן למלון בוטיק 4 קומות 130 חדרים.

מונומנטים של אבו נבוט .

א.הסביל המשושה- הסביל העצמאי-לוחות הסביל הם משיש, כנראה בשימוש משניהובא מקיסריה,,מקומו המקורי היה על הכביש אך במבצע עוגן הבריטים הזיזו אותו לכאן.מזכיר במבנהו את הנימפאון של הערים ההלניסטיות.

ב.שער ירושלים-שער העיר-פונה לעבר ירושלים,רחוב בית אשל.מכאן ינועו דרך הדרך הקדומה לירושלים.בירושלים שער יפו, כאן שער ירושלים..זה היה השער היחידי בו ניתן היה להכנס העירה.

ג.שרידי החומה—המרצפות הרחבות ברחוב רוסלאן מסמנות את החומה, ממול הסביל הנוסף סביל שנבנה עי סולימאן עבור אבו נבוט.
רחוב יפת- החפיר לעת ההיא.מבחינים מדרום בבית השער ובו מגדלים עגולים,שרידי מגדל בפינה הדר מערבית.

ד.המחמודיה-אל גמיה יאפה אל כביר- שלושה מקירותיו החיצוניים הם חלק מן החומה, זה אינו מסגד רגיל- מסגד של שלטון.עש אבו נבוט.בכניסה שלט –כתובת העבודה הושלמה 1227 להיגרה- 1812.המסגד פעיל אך לא אתר ביקורים.במסגד שולבו עמודי שיש וגרנית שהובאו מקיסריה, אשקלון, עתלית.המסגד הינו ה3 בגודלו בארץ (אל אקצה, מסגד אברהם- מערת המכפלה. )

א.יפת 16- בנק אפק, האבא של בנק לאומי, אוצר ההתישבות הציונית, הארגון הפיננסי של התנועה הציונית. רחוב יפת= דרך עזה= דרך עגמי= אזור החפיר היבש.

רחוב רזיאל- דרך שכם ההסטורית.

ב.רחוב רזיאל- 3 שמות לרחוב-בתקופה העותמנית-מכיכר השעון ועד הצומת הראשון –רחוב הווארד עש אלכסנדר הווארד(איכסנדר עווד) מוצרי מארוני, שגר ברחוב מס 15. ההמשך צפונה נקרא רחוב בוטרוס- איש אמיד מבירות.אחרי מלחמת העצמאות ניתן השם העכשוי עש דוד רזיאל מפקד האצל הראשון (האצל כבש ושחרר את יפו )

ג.רזיאל 15- ביתו של עווד, משכנם של הבונים החופשיים, מעל הכניסה – שלום ישראל בעברית, ערבית ואנגלית.

ד.רזיאל 17- הבית ההרוס, משכנם של המוסדות הציוניים,גימנסיה הרצליה עי מטמון כהן כמוסד פרטי. ב1908 כאן פתח רופין את המשרד הארץ ישראלי.משרדי הוועד הפועל של חובבי ציון 1909,באותה שנה בית המשפט השלום העברי- שי עגנון היה מזכירו.בית אריאלה התחיל כאן תחת השם שער ציון.הבית התגלגל לידיים פרטיות שרצה להקים מגדלהצליח להשיג אישור, הוא הצליח לפרק את הקיר עד להוצאת ביטול- ברשיונות הטרקטוריסט הביטוח לא היה בתוקף…..
ה.רזיאל 9 – מלון קמינץ,עי אליעזר ליפא קמינץ, בנו של מייסד הרשת מנחם מנדלבויים, נבנו גם ביריחו וחברון. משכנו הראשון איפה שהוא במושבה הגרמנית, 1896 עובר לרחוב בוספרוס. ב1898 מארח את הרצל.בשנת 1924 הבנין ניטש, התמוטט בשנות ה50, רק קומתו הראשונה שוקמה.

ו.רזיאל 4- בית סורסוק, נחנך ב1925 עי הנציב העליון פלומר, באותה שנה מכר לחנקין את אדמותיו בעמק זרעאל, בבנין ענק ומפור זה הושכרו משרדים יוקרתיים כולל קונסוליות ובית דואר.

ז. שדרות ירושלים- חסו בק שליט יפו בונה 1917 את שדרות גמאל פאשה, עש מפקד החזית,פלוגת הנוטעים של מקוה ישראל שותלת את העצים העתיקים לאורך השדרה,במקום להתגייס לצבא התורכי..הבית של נגיב בוטרוס היה בנתיב סלילת השדרה הוא נאלץ בכוח למכור את הבית.(נכלא ללילה במרתף העינויים ) בעת השלטון הבריטי בשנות ה30 יסב שמן לשדרות קינג גורג, אחוב מקביל ינתן גם בתל אביב, עם איחודם ישאר רחוב קינג גורג רק בתא וכאן יקרא שדרות ירושלים.

המושבה האמריקאית של יפו
.א.בשנת 1865 חברי כנסיית המשיח בראשות הכומר אדמס גייקובס באה להתיישב בארץ כדי לעזור לעם היהודי לחזור לארצו ולבנות מחדש את בית המקדש.

ב.מגיעים 157 נוצרים ממדינת מיין בארצות הברית הנושאים עמם בתי עץ מפורקים להרכבה מהירה (סגנון איקאה)

ג.המושבה נעזבת ב1868, התנאים האקלימיים, התרבותיים, ומנהיגם שאבד את מנהיגותו, תמותה, כל אלה גרמו לחזרתם.

ד.המוהיקני היחיד שנשאר רולה פלויד, הופך למורה הדרך הראשון מנצל את הכרכרה שהביא והופך למורה דרך עגלון על כביש יפו ירושלים שרק נחמך, בהמשך ירכוש עוד כרכרות רבות.

ה. הבית שבאאורבך 10 נשמר ומשומר, הזוז נצר למייסדי המושבה שסיפורה ריתק אותם, נשמר בבית הריהוט, כלי הבית, המבנה עצמו.

ה. אחריהם יגיעו הגרמנים- הטמפלרים, הם מקימים שכונה זעירה בשם ואלהלה בדרך יפו תא של היום,(נצבת לרחוב שלוש- מקבילה לאילת ) אך מרכזם יהפוך במושבה האמריקאית החל מ1878. בהמשך יבנו את שרונה כמושבה חקלאית.
הדור השני שלהם יחזור בתשובה – לדת וללאום ויבנה כנסיות.
ו.ב1878 מצטרף אליהם ציר רוסיה ביפו הברון אוסטינוב, מתגורר ביפו עד 1913. ב1895 פותח כאן את מלון פארקשמבנהו עומד עד היום. ב1898 התארח אצלו וילהלם ה2 קיסר גרמניה בביקורו בארץ.נבנה זה משמש היום את בית עמנואל- בפועל זה היה ביתו של הופמן מייסד האגודה הטמפלרית. הפיקוס הבנגלי שצומח כאן צאצאי הפיקוס ממקוה ישראל- ניסים בכור אלחדיף. התלמיד הראשון ממקוה (זה שגר במערה עם קרל נטר..) טיפח את גן הברון. בנוסף הברון הקים חצר של גן חיות קטן עם תוכים וקופים.אוסטינוב אהב את יפו- בנו נקרא פיטר-פטרוס. ביתו טביתא ובן נוסף יונה….

בית עמנואל ההיסטורי.- כרונולוגיה.אאורבך 8

1866- המושבה האמריקאית.
1868- המושבה הגרמנית.
1878-הברון איסטינוב.
1895- מלון פארק.
1926- בית ספר תיכון לבנות.
1934- תחנת משטרה בריטית.
1948- בסיס צהל.
1970- בית הארחה.

נווה צדק מחוץ לחומות יפו

א..זוהי השכונה הראשונה שיצאה נעבר לחומות יפו, למרות קרבתה לתל אביב מקימיה ראו אותה כשכונת השייכת ליפו, 48 משפחות 2 טורי בתים . בכל בית בית תבשיל ובית כסא….(מה שלא היה ביפו )

ב.שמעון רוקח (משפחתו התגוררה בירושלים והייתה מאלו שיצאו מעבר לחומות ירושלים), מזהה את מצוקת הדיור של יהודי יפו , את הבעיה באי בעלות על הקרקע, הוא מקים אגודה בשם עזרת ישראל שמטרתה לבנות שכונה יהודית ביפו.

ג.אהרון שלוש היושב אף הוא ביפו, רכש שטחים אלו ומוכר אותם לעזרת ישראל בסכום יחסית נמו,בתנאי שיבנו את בתיהם תוך שנה, ביתו יהיה הראשון שיבנה(למרות שלא היה חבר באגודה )

ד.בעקבות נוה צדק יבנו עד 1909 – יסוד אחוזת בית שכונות רבות במרחב, נוה שלום, אחוה, מחנה יוסף, מחנה יהודה, בית אהרון, אהל משה, כרם התימנים, שכונת שבזי. הגבולות היום מטושטשים. כולם נבלעו בתוך אחוזת בית – תל אביב מתוך רצון לקבל תשתיות ומים.(דוגמת נחלת בנימין )נוה צדק כוללת היום את שכונת נוה שלום (ברנט) אחוה ושיבזי.

ה. אתרים בנוה צדק.
.רחוב שלוש 33- ביתו של שלוש. בית מפואר עם קשתות, במלחמת העולם הראשונה נפגעה קומתו השניה מפגז אניה צרפתי שיועד לחברת וגנר.
2. שלוש 35- בית משפחת אבולפייה, הגיע מבירות מורה ברשון התחתן עם תלמידתו רבקה, היה בין אלו שהתטרף להגרלה של אחוזת בית אך נפטר קטדם לכן. אמצו ילד יפואי שהיום נושא את שמם מאפיית אבולפייה המוכרת ביפו.
3. הוה צדק 39- בבית גרה דבורה בארון(דכאונית) שכתבה מחזות, בעלה יוסף אהרונוביץ היה המנהל הראשון של בנק הפועלים.
4.רוקח 36- בית רוקח.נבנה 1887,אחד מעשרת הבתים הראשונים,נוספה קומה שניה,כיפתו הייתה עשויה נחושת זהובה.הקומה השניה שימשה את בית הועד של השכונה.בשנת 1922 הפטר רוקח ילדיו תרמו את הבית כמוסד צבורי,1984 נפתח הבית לציבור כמוזיאון לתולדות השכונה וכגלריה ליצירותיה של מגרו מינץ((נעדתו )
קולנוע עדן- הביאו מושבים מוינה, חסן בק אהב קולנוע ,בקיץ היו יושבים תחת כיפת השמיים וצופים. מדרום סמטת הנשיקות.
5.רח שבזי 2- שכונת נוה שלום המוקמת עי זרח ברנט,שני טורי בתים עם חצר פנימית- דגם של החצר הירושלמית.
6. בית שי עגנון- רחוב רוקח ליד ביתו של שלוש,בית הרב קוק שהיה רבה של יפו ולאחר מכן הרב הראשי לישראל בפינת רחוב אלרואי.
7. רחוב יחיאלי- מרכז סוזן דלאל- במתחם הזה הוקמו 2 בתי ספר תוך ויכוח באיזה שפה ילמדו את הילדים, חובבי ציון דרשו את העברית ובנו בית ספר לבנות. אליאנס רצו צרפתית ובנו בית ספר לבנים. ש. בן ציון אבי נחום גוטמן היה מורה בבית הספר לבנות קנאי לעברית ודאג שבנו ילמד בבית ספר לבנות..נחום הסכים…
על גבי קיר גדול בצד- ציור קיר תוצרת הארץ – שלושה לוחות פסיפס המספרים את סיפורה של נוה צדק.
במרכז מעין באר—באיירים—המנסה להמחש את שיטת ודרך ההשקייה של הפרדסים לעת ההיא.(באר- שאיבה עי אנטליטה הזרמת המים לתעלות המזרימות לעצים .)

מתחם התחנה-רכבת יפו ירושלים היא הרכבת הראשונה במזרח התיכון.היוזמה של משה מונטיפיורי. עוד ב1856.חיים אמזלג היהודי- יפואי- נוה צדק- הינו סגן הקונסול הבריטי מקבל אישור לבנות את קו הרכבת (המממן הנקאי הגרמני והמסיונר יוהנס פרוטינגר).
חברה צרפתית רכשה את הזיכיון לרכבת העותמנית =ב26 לספטמבר התחילה הרכבת לנסוע מהירות 35 קמש, 4 שעטת נסיעה.לכל רכבת היו 5 קרונות כל אחד קבל רת שם אחת התחנות.(יפו, רמלה, לוד, בר גיורא, ירושלים, התחנות היו בקרבת מעינות כדי שיהיה אפשר למלא במים את הדוודים )
רוחב המסילה כאן לא היה סטנדרטי.(1.43 לעומת 1.45 הסטנדרטי )
הרכבת המשיכה לעבוד הן בתקופה הבריטית והן הישראלית.
מקום זה במלחמת נשירור נתפש עי צהל שעזב ונשאר נטוש עד 2009.
בחלק המזרחי-מוזיאון כלי נשק ראשית צהל.

דאר אל יהוד-בית היהודים ביפו

שם האתר: דאר אל יהוד נושא ההדרכה: תחילתו של הישוב היהודי ביפו.
מיקום מדויק בו מודרכת נקודת ההדרכה באתר:.ליד הכנסייה הפרנציסקנית סנט פטרוס.
נושא ההדרכה-פירוט מהלך ההדרכה לשלביו-מבנה, תוכן, מתודיקה.
תמונה משוחזרת של דאר אל יהוד. תמונות של מטלון, יהודה מרגוזה.ישעיהו אגימון.
במאה ה19 הפכה יפו לשער הכניסה העיקרי לארץ.
העולים היהודים נהגו להשתכן אצל חנה דמיאני –בית חרושת לסבון- תמורת תשלום ניכר.
ב1820 קונה ישעיהו אגימן יהודי עשיר מתורכיה איסטנבול שהתפרנס מהספקה לחיל היאנצרים,שטח אדמה בחלק הצפון מערבי של העיר העתיקה,ליד המנזר הארמני ומקים אכסניה ליהודים.
הוא נחטף בקפריסין על מנת לסחוט כסף ממשפחתו.
הוא נודר נדר שאם ינצל יתרום 150 לירות לטובת ארץ ישראל.
כשניצל מגיע לארץ פוגש את אהרון מטלון ונותן לו את הכסף.
הוא חוזר לתורכיה ולא שב לישראל.
מטלון בכסף שקבל בונה את חצר היהודים "דאר אל יהוד" מצפון לכנסיה הפרנציסקנית של פטרוס הקדוש.
סמוך למקום יש מצבת זכרון לראשוני קהילת יפו.
במקום היו חדרי אירוח ובית כנסת.
ב1841 ממונה ר יהודה בן מנחם הלוי מרגוזה לרבה של העיר.
הוא מניח את היסוד לחיי קהילה יהודיים בעיר.
הוא מעודד התישבות בעיר ומוצא פסק הלכה שיפו כלולה בארץ הקודש כך שניתן להקבר בה
הוא מקים את ועד העיר יפו,מקים סניף של כל ישראל חברים שנשיאו היה אמזלג.
במרץ 1868 יסדה החברה בעיר בית ספר לבנים,1868 רבי חיים שמרלינג מקים את עמילות המכס שמרלינג,
ב1869 החלו לנסוע לירושלים בעגלות רתומות לסוסים.
1868-1879 גדלה אוכלוסיית העיר ונהרסו החומות שהקיפו אותה.
ב1890 חיו בעיר 16000 איש מהם 2700 יהודים 1100 ספרדים 1600 אשכנזים..
יש הרואים בדאר אל יהוד את הגורם החשוב ביותר לחידוש הישוב ביפו.
הבית שנקרא דאר אל יהוד נהרס ב1965 בעת פינוי השטח הגדול.