תלים מקראיים בנגב

כביש 60 הוא כביש חשוב מאד וחוצה למעשה את שדרת ההר המרכזית, הוא מחבר בין הרי יהודה –חברון עד הגליל התחתון-נצרת.
זהו הציר התנועה הראשי של ישראל הקדומה.
כזכור המספרים הזוגיים בהגדרת הכביש הם מצפון לדרום וכך גם כביש 60 כוונו דרום צפון ולהיפך.
בדרכנו דרומה לתל ערד אנו חולפים על פני קיבוץ דביר (מוזכרת בספר יהושע –בנות צלופחד )
בין חברון לבאר שבע לאחר מלחמת ששת הימים נחשפה חורבה תחת השם חורבת רביד בהחלפת אותיות מגיעים לשם דביר וכנראה שזו דביר המקראית, מצאו בחורבה ישוב יהודי מוקף חומה ובתים.
חולפים על פני יער להב=גבעות להב מסלע קירטון. האזור מאופיין בקרקע לס.
קיבוץ להב.
בנסיעה דרומה מצומת שוקת – בקעת באר שבע – הבקעה הגדולה ביותר בארץ, בקעת ערד מתחברת לבקעת באר שבע ממזרח .
שתי הבקעות מנוקזות על ידי נחל באר שבע . שטחם 450 קמ"ר, בקעת ערד ובקעת באר שבע מפרידות בין שדרת ההר המרכזית להר הנגב- בקעת באר שבע ובקעת ערד זהו הנגב המקראי.
הממשלה מנסה להושיבם ביישובי קבע 7- ערים כאלו ככר הוקמו -רהט, לקייה, ערוער, חורה, כסייפה, תל שבע, שגב שלום.
בשולי הכביש אנו מבחינים בלימנים-הקרקע שהיא לס חרסיתי המים אינם מחלחלים דרכה ויוצרים מהן שלוליות גדולות שבסביבתן צומחת צמחיה ירוקה וגבוהה. המים נשמרים לזמן ארוך. כאפיקים בנגב….

תל ערד

בקעת ערד מונחת לרגלנו, ממזרח מדבר יהודה.—נחל צאלים- על הרכס מולנו העיר ערד.
הרי יהודה מוקפים בין 2 מדבריות – נגב ומדבר יהודה.
הנגב הוא חלק ממדבריות העולמיות מדבר יהודה הוא מדבר מקומי – גבול 200 ממ גשם בשנה.
200 מ"מ הם קו הבצורת- והם הקו המוגדר כמדבר המקומי, הקו הזה משתנה משנה לשנה בהתאם למשקעים היורדים באזור.
אנו סוקרים את האזור- את השקט , מיעוט הישובים, חוסר במים ונשאלת השאלה
מה הביא אנשים לבנות דווקא פה על ספר המדבר לפני כ 3000 שנים עיר ואחריה מצודה בימי מלכות יהודה.
1.יוזמה ממלכתית- שלטון מרכזי תמיד דאג שלא יפתיעו אותו אויביו מנקודת התורפה שלו הספר.
2.אנשים מצאו עצמם נרדפים ונדחקו בליאת ברירה לאזור ריק ממתיישבים.
3. אנשים שחיפשו להיות רחוקים ממרכז שלטוני המצוי קרוב גיאוגרפית.
4. קרבה ושליטה על דרכים חשובות. שאפשר לגזור מהם אינטרסים כלכליים.
5. יתכן ובתקופה הקדומה משק המים היה כאן מבורך יותר מתקופתנו.
6. הנחה אומרת כי כבר בתקופה הקדומה נצלו תושבי המקום את משאבי ים המלח למכירת מלח ואספלט- עיו מסחר.
ברור שהתושבים שגרו בתל ערד בכל התקופות היו נוודים שהשלטון המרכזי ראה בהם ערך בטחוני ויצר להם תנאים ואינטרסים לשבת במקום.
תפקיד המצודה היה לשמור על פלישות של נוודי המדבר- מצודה זו היא המצודה הראשית בבקעת ערד.
קו המצודות הישראלי של בית ראשון תפקידו היה להגן על גבולה הדרומי של ממלכת יהודה.
שער המצודה- מגדלים משני הצדדים.
כתובת ערד= ארכיון אלישיב-נמצאו 85 אוסטריקונים ובהם מכתבים המתארים התארגנות ,ניהול שוטף של חיי היום על ידי אלישיב מושל העיר, כל האוסטרקונים מאוגדים בספרו של יוחנן אהרוני מכתבי ערד אם ניתוח והסברים

המזבח הוא מזבח אדמה עשוי אבני גוויל, בשנת 715 חזקיהו יוצא ברפורמה דתית בה מצווה להרוס את כל הבמות והאשרות.
כמוהו יעשה גם יאשיהו המלך כמאה שנה אחרי חזקיהו..המתיישבים במקום ממלאים את צו המלך אך לא הורסים את הבמות אלא רק קוברים אותם וזוהי הסיבה הארכיאולוגית שהם נמצאו במצב סביר.
כנראה שבני ישראל לא היו יכולים לעמוד בצו המלך שכן בין תקופת חזקיהו ליאשיהו הדברים הפולחניים לא השתנו.
למה היו זקוקים למזבח ומקדש הרי יש בירושלים ?
המרחק הגיאוגרפי והאמונה שהם צריכים את אלוהיהם כאן ולא שם.

למה נמצאו 2 מצבות ?
בעת ההיא האמינו כי לאלוהים יש בת זוג אישה. בעל ואשרה. ימשיך במיתולוגיה היוונית זאוס והרה… השפעה מרחבית..

נבנה מאגר מים המורכב מכמה בורות מטוייחים הנמצאים מתחת לחצר המצודה.
מהיכן הגיעו המים ?
הסלע כאמור סלע קירטון רך. ההנחה שהביאו מים מהבאר שבתל הדום והמילוי היה ידני. בנוסף כנראה שניצלו מי גשמים.
נמצא שבבור המים יש אפשרות כפולה הזרמת מים פנימה והוצאת מים החוצה. ניקבה זוויתית בשליש העליון של הקיר.
הרעיון העומד מאחורי הוצאת המים החוצה הוא ברצון מצד אחד להביא נוודים לישוב ומצד שני לשלוט בם. ליצור להם תלות מוחלטת
הרומאים ינצלו מצודה זו לאותם צרכים ניצול הפוטנציאל של שליטה באזור כנגד גונבי גבולות.
אף הם ינצלו את הנוודים שבאזור תמורת מים וצרכים אינטרסנטים למלא אחר הצורך והאינטרס הרומי.

התל הקדום תקופת הברונזה המוקדמת.

האנשים במקום כפי שציינתי בפתיחה ניצלו את משאבי ים המלח פוספט ומלח והפכו את העיר למעין חאו, אורחה, מרכז מסחרי.
הפוספט שימש לאיטום של קירות ולחניטת מתים, מכאן שהיו יחסי מסחר בין מצרים ותושבי ערד הקדומה.
מבחינים בחומה המקיפה את כל צלע הישוב החומה אורכה כ 1700 מ.
למן ראשית האלף הרביעי- תקופת הנחושת, החלה כאן התיישבות דלילה. זה היה כפר קטן בראשיתו שממנו צמחה באלף השלישי עיר כנענית מתוכננת ומבוצרת.
בקן הרכס רכס הגבעות הוקמה חומה, העיר חולקה לרבעים ובהם נבנה ארמון, מקדשים, בתי מגורים ושווקים.
אספקת המים התבססה על אגירת מי נגר עילי. שזרמו ברחובות ונקוו למאגר גדול.
לתוך שקע טופוגרפי טבעי במרכז העיר. לצידו הוקם מבנה בעל קירות עבים שכונה בפי החוקרים מצודת המים.
הממצא הארכיאולוגי העשיר מלמד כי תושבי העיר עסקו בחקלאות בעל בגידול צאן בקר ומסחר.
עם התרחבות הנחושת בארץ ישראל הפכה ערד למרכז סחר של מוצרי נחושת וזאת בזכות מיקומה על גבול הארץ הנושבת.
העיר הכנענית התקיימה כ 350 שנה עד 2650 לפני הספירה-המקום ניטש ל 1500 שנה.
מבחינה ארכיאולוגית המושג בית ערדי המאופיין לתקופת הברוזה הקדומה חשיבות גדולה.
בית מלבני-הכניסה מהצד הרחב, במרכז החדר אבן שעליה כנראה ניצב עמוד שעליו נתמכה התקרה-מעולם לא נמצאו תקרות.
את העץ הביאו כנראה מיערות בסביבה יער יתיר ???
לתוך הבית ירדו במדרגה , הרצפה נמוכה מהמפלס שבחוץ.—בידוד, חסכון בבניה, התושבים לא חששו משיטפון.
מסביב לחדר בהיקפו צמוד לקיר נבנה ספסל אבן.
בית 4 מרחבים נמצא בתל שבע.
נשאלת השאלה למה אחרי 1500 שנה בתקופת מלכות יהודה לא ניצלו את שרידי המקום להתיישבות כפי שבעת העתיקה היה נהוג לעשות
דוגמת כל התילים המקראיים ?
הסיבה הינה המיקום הנחות של העיר הקדומה היא איננה יכולה לצפות ולהגן ויש לה נחיתות אסטרטגית
וטופוגרפית זוהי הסיבה
שבנו את המצודה בחלק העליון סבירות גבוהה שהשתמשו לצורך הבנייה באבנים קיימות.
תקופות לתל ערד

כלכוליתית—ישוב קטן.
ברונזה קדומה-3000-2700 עיר מרכזית ומבוצרת.
שלהי ברונזה קדומה-2650 נטישה. העיר נעזבת. לא ברורה הסיבה.
ברזל 1 1200-1000 מצודה ממלכתית-מלכות יהודה התל העליון.
פרסית—מאה רביעית חמישית מצודה ממלכתית וישוב עירוני.
הרומית—מאה ראשונה מצודה ומבנים.
מאה 7-11 לספירה –ישוב קטן, חאן.
בתקופה העותמנית-שימש כבית קברות.

לסיום סוגייה.
כל מה שיש על ערד בתנך הוא סביב כיבוש בני ישראל בתקופת ההתנחלות.
כל הממצאים הם מימי דוד ושלמה. אך בימיהם ערד לא מוזכרת כלל…
הדעה שהתקבלה- סיפור כיבוש ערד אטיולוגי.
הישראלים שהתיישבו בימי מלכות דוד ושלמה באזור ראו עיר חרבה ותמהו מי חי בה ומי החריבה ???
זה התחבר להם במסורת על סיפורי האבות וסיפורי כיבושי יהושע.
ומכיוון שהתנ"ך התחבר כנראה בתקופת המלכים פאזל העיר הקדומה הוסבר והושלם.