מדריך טיולים בים המלח ומדבר יהודה

"סיורים מודרכים לקבוצות בצפון ים המלח"

סיור מודרך בקסר אל יהוד, דיר חג'לה, מלון הלידו וגן לאומי קומראן.

גן לאומי קומראן: ייתכן שמוצא השם הוא מהמילה קמר בערבית, על פי הבדווים משבט התעמרה שחיים בצד המערבי לאתר. אין וודאות לגבי מקור השם. הגן מחולק ל-3 חלקים עקריים: 1. מסעדה + חנות מבקרים + חזיון אור קולי + מוזיאון קטן בן 3 חדרים: טהרה ומקוואות, קהילה שיתופית ומגילות. החומר המקורי נמצא במוזיאון ישראל וכאן אלו רק העתקים. האתר מונגש לנכים. 2. אתר ארכיאולוגי קומראן – אתר חד שכבתי מימי בית שני. אין צל באתר – טיולים קצרים – עמידה בשמש. 3. נחל קומראן – ראשיתה של אמת המים במקום בו היא חצובה. יש 2 מפלים כניסה ויציאה, יש לתת שם הוראות בטיחות. אין גישה ל-11 המערות שבהן נמצאו המגילות. הגן הלאומי פתוח בשעות הרגילות של רט"ג. האתר נחשב לאתר הארכיאולוגי היהודי החשוב ביותר בעולם. אף מגילה לא נמצאה באתר. כל המגילות נמצאו במערות. באתר מבקרים 400 אלף מבקרים בשנה, מרביתם נוצרים. הם מתענינים באתר כיוון שתקופת בית שני היא בעצם תחילתה של הנצרות. הרקע ההסטורי: שנת 586 לפנה"ס – חורבן בית שני. 538 לפנה"ס – הצהרת כורש תחילת בית שני. התקופה מאופיינת בכך שא"י היתה תחת השפעה של 3 אימפריות:
1. שיבת ציון 586-333 לפנה"ס – התקופה הפרסית.
2. 333-63 לפנה"ס – התקופה ההלניסטית ובתוכה העצמאות החשמונאית.
3. 63 לפנה"ס עד חורבן בית שני, התקופה הרומית פומפאוס כובש את א"י ובה מתחילה להיווצר הנצרות, תקופת יהושע (מאה ראשונה לספירה).
תקופת בית שני – מאופיינת בהרבה השפעות זרות על היהודים. בתקופת בית ראשון עם ישראל מאד הומגני מבחינה הלכתית. בתקופת עזרא ונחמיה – העם בגלות, לא יודעים את השפה, השפעה אירופאית בתקופה ההלניסטית והרומית. עם ישאל של בית שני הוא מגוון יותר, הטרוגני. נכנסות השקפות עולם חדשות. מתחילים להתפתח זרמי הלכה שונים. ההלכה מאד מתפתחת וכל אחד כותב כתבי הלכה, הרבה כתיבה ותרבות אך מבחינה חברתית תקופה לא טובה בקומראן נמצאו 900 מגילות – עושר של כתיבה הלכתית ופולמוסית(למה האחרים טועים). מתווכחים על הכול כולל על לוח השנה. מתווכים על ההתנהלות במקדש. פריצות (הכול לפני החורבן) מתווכחים אפילו על נוסח התנ"ך. בתקופת בית שני יש יותר מנוסח אחד לתנ"ך. בתקופה זו מסיימים לכתוב את התנ"ך. הספר האחרון הוא דניאל במאה השניה לפני הספירה אך חשוב מכך נגמרת הנבואה. דניאל הוא הנביא האחרון. כשפסה הנבואה מן העולם העם והחברה מתפלגת. הכלכלה משתפרת, על רקע העובדה שזהו צפון מדבר יהודה, בושם אפרסמון תמרים ומלח.
במאה הראשונה לספירה מתחילה המשיחיות, תחושת הגאולה, מתחילה כתיבה אפוקליפטית "איך יראו אחרית הימים" ויהושע הוא חלק מאנשים שאמרו שהם המשיח. בסוף תקופת החשמונאים החברה מפולגת יש תסיסה תרבותית (מתפתחים מקווה ובית כנסת) ויש הרבה חידושים הלכתיים (קריאת ההפטרה לדוג'). יוסף בן מתתיהו קורא למאמיני יהושע ישועים ועל רקע זה נוצרות המגילות הגנוזות. אתר קומראן מקבל מים מעיינות צוקים (עין פשחה) ומי שטפונות מנחל קומראן. מתחת למפל הגדול יש סכר מתקופת בית שני ובעליה לכיוון המפל רואים את מפל המים ובקצה הצפוני רואים אמת מים חצובה לכיוון המפל. מדרום ח'ירבת מזין. בהמשך עיינות קנה ועין גדי מדרום. יריחו מצפון.
בתקופת בית שני מפלס ים המלח הוא באותו הגובה של המפלס כיום. לא ברור אם זוהי התקופה המתאימה להתבודד אולם פלג קיצוני שנקרא האיסיים הם אלו שכותבים את המגילות. הם חיו במערות ולא בציבור. המגילות נמצאו במערות, כאשר מערה מס' 1 נמצאת שמאלה מבריכת המים הבנויה של קליה וכך שרשרת המנהרות עד מצוקי החוואר. מערה מס' 4 היא הגדולה והמשמעותית מכולן (ממוקמת מול הסככה בהמשך האתר).
באתר 2 חלקים עקריים : האזור הציבורי בו מקוואות, בורות מים מחסנים חדר אוכל, וממזרח בית קברות ובו כ-1000 קברים. 2 נתונים לא מופיעים במגילות: 1. היכן נכתבו ? 2. המילה איסיים.
הסממן המאפיין את בית שני ושמדובר באתר יהודי היא העובדה שיש באתר הרבה מקוואות, לא ברורה הסיבה לריבויין, כנראה היטהרות לפני כתיבת דברי קודש ועל פי המגילות, היטהרות לפני כל ארוחה.
בין מקווה הטהרה ובור המים ישנה אמת המים. בבור עצמו היו ממצאים גם מבית ראשון ונמצא בו מטמון של 561 מטבעות מהמאה הראשונה לפנה"ס מה שעוזר לארך את המקום. יש לשים לב שכל מקום שבטיח יש חורים הוא משוחזר וכמות האבנים הלא משוחזרות היא גבוהה והאתר נשמר יפה בין היתר, בגלל היותו חד שכבתי.
חדר האוכל בו נערכו ארוחות משותפות, חשוב מהבחינה הקהילתית, בו יכלו לאכול כ-100 איש. בור ומקווה נוסף להיטהרות לפני הארוחה. בחדר הקטן הסמוך לחדר האוכל, נמצאו כ-700 צלחות 300 כוסות ונראה שזה היה מחסן כלים ששירת את מתחם האוכל. בשרידי חוליות העמודים אבן חול (שלא שייכת למקום אלא לעבר הירדן) לא מתאים לאיסיים הפשוטים והצנועים להביא לכאן אבן כזו. חדר נוסף שימש לייבוש עורות, כנראה לכתיבת המגילות ולידו נמצאו 3 כסתות דיו. בנוסף נמצאו בקבוקוני בושם לא ברור מדוע ולמי שימשו (כיוון שזה היה אתר של פורשים ללא נשים). נמצאו גם תפילין כאשר הפרשיות אינן זהות, ואין בעצם הסבר לשוני בתפילין. על משטח העבודה שבנוי מחלוקי נחל נמצאו 100 אלף חרצני תמרים, כנראה חלק מהתעשיה המקומית, אולי סילאן כי נמצאו גם תנורים.
יוסף בן מתתיהו כותב בספרו מלחמות היהודים ברומאים ספר ב' בין 70-90 לספירה, מספר על המרד הגדול ועל החברה היהודית. 3 מיני פילוסופיות ליהודים: פורשים, צדוקים ואיסיים – שנוהגים חסידות. עפ"י פלביוס, מדובר בפלג קטן שנמצא בכל עיר, אך בקומראן מגיעים הקיצונים יותר, הם מתרחקים מהשחיתות בירושלים, באים למדבר כדי להתבודד ולהתאחד עם האל. כאן הם מקיימים קהילה שיתופית וכותבים את המגילות הגנוזות. ב-1947 בדואי שרעה את הצאן שלו, הבחין שאחת העיזים נכנסה למערה מס' 1 שליד קליה. הוא זרק אבן למערה ושמע קול ניפוץ מתכתי אותו הוא החליט לבדוק. משנכנס למערה הבחין בכדים אותם החליט לבדוק באמצעות סוחרי עתיקות ממשפחת קנדו בעיר בית לחם. הסוחר שהבין שמדובר בכתבי יהודם שלח אותם לפרופסור סוקניק, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית שהיה מומחה לכתב קדום. נמצאו 7 מגילות אולם 4 הוברחו לארה"ב ע"י ראש הקהילה האשורית בירושלים (לאחר כ"ט בנובמבר ופרוץ מלחמת העצמאות) ונערך מו"מ לרכישת הנותרות. בתום המלחמה החלה רשות העתיקות הירדנית לחפור במקום ובין השנים 1952-1956 נמצאו כ-900 מגילות שלמות וחלקיות שהורכבו מ-15 אלף חלקים שנמצאו בכל 11 המערות. ב-1954 מצליח יגאל ידין בנו של סוקניק לרכוש בארה"ב את 4 המגילות ולהביאן לארץ. ב-1965 נבנה מוזיאון ישראל והיכל הספר עבור 7 המגילות. ב-1967 בתום מלחמת ששת הימים נלקחו כל 900 המגילות שהיו במוזיאון רוקפלר במזרח י-ם והובאו למוזיאון ישראל פרט ל-20 מגילות שנמצאות בירדן באירופה ובאוניברסיטאות בארה"ב. 3 קטיגוריות של קבוצות למגילות שנמצאו:
1. מחצית מהמגילות הן ספרי התנ"ך למעט מגילת אסתר, זו הקטגוריה החשובה ביותר כיוון שמדובר בתנ"ך הקדום ביותר בעולם, מהמאה השניה והראשונה לפנה"ס. (עד אז היה תנ"ך "כתר ארם צובא" – שקדם לתנ"ך המגילות ב-1000 שנה). תנ"ך זה נקרא נוסח קומראן לעומת נוסח המשורה. יש בניהם נושאי תוכן שונים וגם הבדלי דקדוק- זהו הקשר העתיק בין סוף כתיבת התנ"ך לתחילת כתיבת המשנה.

2. מגילות כיתתיות של כת האיסיים – מסבירות את הניהול החברתי, מגילת "שרך היחד" המותר והאסור והקבלה לכת כולל אמצעי ענישה. המילה "יחד" מופיעה פעמים רבות במגילות אך לא המילה איסיים. מגילה נוספת ממערה מס' 1 היא מגילת המלחמה: מלחמת בני האור בבני החושך: כיצד אנחנו האיסיים נילחם וננצח את בני החושך ונירש את העולם.
3. ספרים חיצוניים – שחלקם מוכרים מספרות נוצרית אך לא נמצאו בספרות העברית לדוגמא: משלי בן סירא, ספר חנוך, ספר צוואות השטים ספר היובלים, מימי בית שני- מגילה יוצאת דופן שלא שייכת לאף קטגוריה : "מגילת הנחושת" רקועה על נחושת, מספרת בכתב חידה מסוים, על עשרות אתרים שבהם מוחבאים אוצרות בית המקדש, לא ברור מדוע נכתבה לפני חורבן בית המקדש. למעשה היא תעלומה כי ניתן לקרוא אותה אך לא לפענחה.

החוקר האמריקאי וונדל ג'ונס חפר וחקר כאן והיה משוכנע שפענח את המגילה. הוא נתן את ההשראה לסרט האמריקאי-

"אינדיאנה ג'ונס"- המילה איסיים מוזכרת ב-3 מקורות חשובים: אצל יוסף בן מתיתיהו

מוכר שער האיסיים ליד הר ציון. הסטוריון יהודי מאלכסנדריה פילון אלכסנדרוני, יהודי ממצרים והמקור ה-3 הוא פיליניוס הזקן, מזכיר את האיסיים והוא הכי מדויק, כותב שהאיסיים ישבו במקום באזור ים המלח מעל טווח האדים המזיקים של ים המלח שמתחתיו הייתה פעם עין גדי. מעט מתחת למעין עין גדי.
אף אחד מהמקורות לא מסביר את המילה. ייתכן שזה בא מהמילה אסיא, רופא, כי ידוע שעסקו ברפואה.
יותר מ-1000 קברים, מספר קברים שנחפרו, פרופ' הירשפלד קרא לזה קבורה באדמה, למעשה אלו קברי שוחה. בכמה עשרות הקברים שנחפרו, נמצאו גם קברי נשים וילדים מה שמטיל ספק בשיוכם לאיסיים, כלומר ייתכן שחיו כאן אנשים נוספים. פילונה אלכסנדרוני מסביר את ההתנגדות להכנסת נשים לאתר. אלו השמצות כנגד האישה והיא אויב לחיי השיתוף.
במדבר יהודה יהודה נמצאו מגילות נוספות מתקופת בית שני. יש ממצאים כתובים נוספים. בקומראן הבד עליו נכתבו הוא לבן בניגוד למגילות האחרות. אין לכך הסבר. אחת התיאוריות לביקור הנוצרים באתר היא שיוחנן המטביל למד את עקרונות הטבילה אצל האיסיים שכן הטבילה אצלו היא לכפרת עוונות וחטאים. ייתכן שלמד כאן את המשמעויות והלך איתם לירדן. יש מספר נושאים במגילות שדומים לנצרות וזה הנושא המעניין, לדוג' תפילה לכיוון מזרח, שעפ"י פלביוס מתפללים אל השמש בעלותו. לוח השנה של האיסיים, הוא לוח שמש של 364 ימים (ולא לוח שמש) למשל חג השבועות של האיסיים נחוג 50 יום אחרי פסח ולא 49. מתכנסים לארוחות משותפות, התכנסות כמו בכנסיה.
בסוף הברית החדשה, בספר שנקרא "חזון יוחנן" כתוב שבית המקדש יירד בקרוב מהשמיים.
יש סממנים במגילות בכתבים הכיתתיים וגם אצל פלביוס של קשר בין הנצרות בתחילתה וכת ים המלח –האיסיים.
חשוב: היישוב בקומראן נגמר עם חורבן בית שני ודיכוי המרד הגדול על ידי הרומאים, יש סימני הרס באתר. לאחר המרד, אין אף מקור שכתב על האיסיים. אין כל תיעוד יהודי או נוצרי לגביהם.
יש ספרות רבה על קומראן: היכל הספר מוזיאון ישראל וגוגל העלו את כל המגילות הגנוזות לרשת.
אנציקלופדיה של מגילות ים המלח באנגלית DJD 37 כרכים, 4 ספרים בהוצאת יד בן צבי : מגילות קומראן והאיסיים.
"המגילות הגנוזות קומראן והאיסיים" של מגן ברוש (שהיה בעבר האוצר של היכל הספר)
היכל הספר מוזיאון ישראל וגוגל העלו את כל המגילות הגנוזות לרשת.

סיור בקסר אל יהוד ומנזר דיר חג'לה.

סיור בעקבות אתר האפיפניה ומקום הטבילה של יוחנן המטביל, מקום מעבר בני ישראל מירדן לישראל, מקום עליית אליהו הנביא השמיימה(פריפיגורציה של אליהו הנביא ויוחנן המטביל), סיור בעקבות יוחנן המטביל וישוע.

סיור וביקור במנזר דיר חג'לה היווני אורתודוקסי ובו שלל ציורי קיר, אריות, כנסיה מעוצבת, לאורה ובאר מים במרכז חצר המנזר.

גן השומרוני הטוב- באתר השומרוני הטוב פסיפסים רבים מיהודה שומרון ורצועת עזה ופה פסיפס בית הכנסת העתיק של עזה.

סיור מודרך בקסר אל יהוד,מנזר דיר חג'לה, מלון הלידו וגן לאומי קומראן.

עינות צוקים בצפון ים המלח.

השמורה בשוליים הצפונים של ים המלח. השמורה ייחודית במגוון החי והצומח שבה. השמורה שארכה 5 ק"מ מחולקת ל-3 חלקים: החלק הסגור שהוא הגדול מכולם. השני שפתוח לקהל. חלק שלישי פתוח חלקית, ועל פי תיאום למי שהוסמך ע"י רטה"ג להדריך בשמורה.
האתר נחקר ב-1950 ע"י כומר צרפתי בשם רולאן דה וו שעסק בחפירות בקומראן. השמורה מתמודדת עם ירידת מפלס ים המלח שמשפיעה על המעיינות. רטה"ג בונה ומתחזקת בריכות ומבצעת מעקב וניטור אחר בעלי חיים. יש תופעה של חיגור הצומח, רצועות של חברות צומח שונות, עקב שוני ברמת המליחות של המים. יש מגוון ציפורים ועופות ומעל 500 מיני חרקים.
החווה נתגלתה לראשונה ב-1950 ע"י האב רולאן דה וו מרשות העתיקות הירדנית. בשנת 2004 המשיך את החפירות פרופ' יזהר הירשפלד מהאוניברסיטה העברית. משמאל רואים את בית החווה עם חצר פנימית ואזור המגורים. האזור התעשייתי מורכב מאמת מים ו-3 בריכות שאחת מהן הוסבה להיות מקווה. בנוסף יש אבנים גדולות לכתישה. כל החווה היתה מוקפת חומה, ומהחומה יצאה חומה נוספת של 3 ק"מ עד קומראן. אחת ההשערות היא שהחווה שימשה גם לגידול וגם לייצור בושם האפרסמון. בניגוד לעין גדי ויריחו המים פחות מתוקים. במערה מס' 3 בקומראן מצאו בור שנסתם אחר כך, מצאו כד קטן סגור ואטום מלא בשמן, (כנראה האפרסמון). עפ"י אנליזה כימית התברר שזהו שמן כבד שהופק מצמח שלא קיים כיום. עפ"י ספרו המעניין של פרופ' הירשפלד, " הכמיהה אל המדבר" האיסיים היו בכלל בעין גדי ולא בקומראן. (הספר מאד מומלץ כיוון שעוסק בנושאים שונים הקשורים למדבר.
בעלי החיים המיוחדים לשמורה הם:
ברקנית האשל: חיפושית בעלת צבע ירוק מתכתי זוהר, חיה בתוך עץ האשל, אוכלת את פרחי העץ, וזחליה לאחר בקיעתם, נוברים בקליפת העץ, מתפתחים ומתגלמים מתחת לקליפת העץ.
הנמלה האורגת: נמלה ממין טרופי נדיר שהשמורה היא גבול תפוצתה הצפוני בעולם.ייחודה הוא בכך שבחורף היא מגיעה לראש עץ האשל אורגת עליו קנים ומחסות לכנימות וצדקות שמהפרשותיהן (טל דבש) היא ניזונה. הנמלה מגינה על עצמה מאויבים, באמצעות התזת ריח דוחה אותו היא מפרישה מקצה גופה.
בנוסף, תנאי האקלים בשמורה מהווים מוקד משיכה למספר בעלי חיים:
יונקים: תן זהוב, דרבן, זאב, צבוע מפוספס, קרקל, נמיה.
חסרי חוליות: סרטן הנחלים, שחריר הנחלים, סהרון.
דו חיים: צפרדע הנחלים, אמנון מצוי, קרפדה ירוקה, נאוית ים המלח. אמנון הירדן.
ציפורים: שלדג גמד, לבן החזה, קנית אפריקנית, זמיר, זנבן, דרור הירדן.

סיור מודרך בנחל סלוודורה

צמחיה סודנית אירנית, צמחייית תבלינים, בזכות הצל שיש כאן במשך היום. הנחל נגמר למרגלות מצוק ההעתקים. מעל הנחל ניתן להבחין במפל הגדול. צמח הזוגן וצמח הרותם, אפיינים למסלול במעלה הנחל. במהלך ההליכה, מצוקים כולל סולמות ברזל לסיוע בטיפוס במצוק. הסלבדורה הפרסית היא מתפוצה סודנית. היא ייחודית לאזורי מים מתוקים לכן אינה בעין פשחה, אבל כן נמצאת באזור יריחו, הסלבדוה נקראת בערבית מסבק (מברשת) כשמקור השם הוא פרסי. (ברקע אנו שומעים את ציוץ הטריסטמית). עפ"י המקורות הנביא היה מטהר את פיו באמצעות הסלבדורה. יש מקורות המדברים על הסלבדורה כצמח שמטהר את הפה לפני התפילה. (תעשייתית מגדלים אותו באיראן ועיראק ליצור מברשות שיניים על פי טעמים). מבדיקה כימית של הסלבדורה הסתבר שיש בו ריכוז של פלואוריד.

הטריסטמית היא אחד העופות שהגיעו כתפוצה סודנית. הציפור חיה בזוגות. לזכר ראש שחור ובוהק ולנקבה ראש בצבע אפור. בקצוות הכנפיים נוצות כתומות. מקור השם הוא כומר בריטי מהנרי בייקר טרוסטראם שחקר את החי של ארץ ישראל בין-1863 – 1864 , הוא הגדיר את הטריסטמית כזרזיר אך בהמשך התברר כי אינה משתייכת למשפחה זו ולכן קיבלה את שמו. הטריסטמית נחשבת כאוכלת כל אך במיוחד חרקים, כי יש לה מקור צר ובינוני, חיה במדבר ויש לה חרקים רבים לאכול בסביבה.

מפעל האשלג בצפון ים המלח.

משה נבומייסקי שהיה ראש התנועה הציונית בסיביר, הבין את הפוטנציאל של ים המלח ומנסה אז לקבל זכיון להקמת המפעל מהבריטים. נבומייסקי ראה שקבלת הזכיון מתעכבת ומצא את משה לנגוצקי, שיהיה נציגו בשטח. לנגוצקי שעל פי עצה ולמען בטחונו הגיע לשטח כרופא, עבור הבדווים במקום, והחל בייצור ניסויים לאור חשיבות התוצרים אשלגן ומגנזיום לתעשיית הנשק ושימושים נוספים. ב-1931 החלו התוצרים להיות רווחיים. נבומייסקי מבין את חשיבות הקשרים כולל עם המלך עבדאללה. באמצע שנות ה-30 בסביבות 1935 המפעלים מועברים לסדום, וב-1939 נותן נובומייסקי, בניגוד לזכיון שלו, שטח, להקמת בית הערבה, כגן ירק שיהיה בין היתר מקום לפועלים- המבנה במקום תוכנן על ידי אדריכל גרמני בשם ריכרד קאופמן שמקפיד לתכנן את המבנה הייחודי, עם חשיבה מתקדמת של הנדסת אנוש מאותה תקופה. כשתכנית החלוקה מתחילה להתגבש, מחפש נובומייסקי את האישורים המתאימים, בין היתר מעבדאללה מלך ירדן, כדי להמשיך בהפקת האשלג במפעלים.

בתקופת מלחמת העצמאות הצבא הירדני פולש לאזור, בית הערבה ננטש, והמפעלים נהרסים. המפעלים בסדום נפגעו, אך בהמשך שוקמו והולאמו על ידי מדינת ישראל- נובומייסקי היה מי שבנה את המפעל הציוני הרווחי ביותר אך נשכח לאחר מותו וגם אשתו שעברה להתגורר בפריז, לא זכתה לפיצוי ההולם, לאחר מותו- ישנו יומן שכתב, ובו תאור תולדות המפעלים והאזור כולל מתן אפשרות לאנשי הפלמ"ח להתאמן באזור. לאחר מלחמת ששת הימים, נבנו מסעדה ומלון והוקם קיבוץ קליה בסמוך. לאחר מכן המקום הוחזק על ידי הצבא מ-1970 עד 2013, עת ננטש המקום גם על ידי הצב.