סיורים וטיולים לקבוצות בין אשקלון לאשדוד  ואשדוד ים.

סיור מודרך לימי הולדת באשדוד ואתרי אשדוד הנבחרים.

סיורים באשדוד החדשה והישנה מהפלישתים עד הבריטים והישראלים..

סיור מודרך לקבוצות באשקלון ואשדוד.

בית העם ממוקם בשכונת אפרידר. השכונה הוקמה ע"י קהילת עולי אפריקה בשנות ה-50.
ישנה כתובת הלקוחה מספר ישעיהו פרק נ"ח 12 " ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקורא לך גודר פרץ משובב נתיבות לשבת".
ישנם שני סרקופאג'ים (=מיונית אוכלי בשר), העשויים משיש שיובא מטורקיה. מתוארכים למאה ה-3 לתקופה הרומית. הם גדולים וכנראה היו מיועדים לקבורת שני אנשים. על מכסה אחד מהם מופיעות שתי דמויות של אנשים אך ללא הראש ,מכאן ניתן להסיק שהם לא הוזמנו אלא, אפשר היה לפסל את הראשים לפי הזמנת המשפחה.
על סרקופאג' אחד- ניתן לראות תבליט תלת מימדי המתאר סיפור הלקוח מהמיתולוגיה היוונית . מסופר על האגדה המספרת את הסיבה להופעת 4 העונות.
הסרקופאג' השני משתייך לסוג אומנות הנקרא : "אורווקוי" כלומר-הפחד מפני חלל מת. כל הדמויות צופפו אחת לשנייה וכמעט שלא נשאר חלל ריק. הפיסול מתאר קרב בין היונים לבין הברברים. ברברי נחשב כל אדם שלא ידע יוונית. כנראה והברברים המופיעים הם גאלים (צרפתים). הגברים מתוארים בעירום, כי בתקופה זו העירום נתפס כאומנות, שלימות הגוף, הכוח והגבורה.
בנוסף ניתן לראות עוגן. אשקלון נחשבה לעיר נמל חשובה מאוד אע"פ שאין לה מפרץ טבעי. הספינות עגנו בקרבת החוף , הציוד והסחורות נפרקו והובאו לחוף ע"י סירות קטנות. בתחתית הים שלאורך חופי אשקלון נתגלו ספינות טרופות ועוגנים
בכניסה לגן הלאומי ראינו חומה ענקית שהיא בעצם קיר החלקלקה. הקיר בנוי בשיפוע למניעת עליתם של פולשים. קיר זה הוא בעצם הקיר של החפיר. בחלק התחתון של הקיר ישנם בורות שבעבר היו בהם עמודים לתמיכת הקיר. מעבר לו נמצאת החומה האמיתית של הישוב.

בשנת 1850 לפנה"ס, הגיעו לכאן כנענים מלבנון והקימו ישובים עם ביצורים, חומות, שערים וסוללות עפר. השטח של היישוב היה 600 דונם. בחומה היה שער כניסה . וממנו מסדרון המהווה את הכניסה לעיר.
קימת חשיבות רבה לשער הכנעני כאן, כיון שזהו השער הכנעני הגדול והיחידי שנשאר בעולם ושדרכו ניתן לעבור. השער עשוי קשתות, אך הקשתות לא נבנו ע" הנחת אבן הראשה במרכז הקשת.
הפרוזדור מקשר בין החצר החיצונית לחצר הפנימית. חצר זו מוקפת בלבני בוץ מקוריים שיובשו בשמש (עשויים מכורכר בלבד). עד היום לא ידועה הטכניקה של הכנת ושימור לבני הבוץ .
בשטח אשר היה מוקדש למקדש נמצא כלי הדומה לעגל , העגל היה עשוי מברונזה ומצופה בכסף ומכונה גם אל הסערה. כלומר פריט פולחן שאמור להגן על יורדי הים מפני סערות
בתקופת הברונזה המאוחרת 1550, נכבשה אשקלון ע"י המצרים וננטשה ב 1200.
בשנת 1175 לפנה"ס, הופיעו גויי העם שהם קבוצות עמים מהים האיגאי. ביניהם היו הפלישתים שהקימו 5 ערים : אשדוד, אשקלון, עזה, עקרון=תל מקנה (בסמוך לקיבוץ רבדים), וגת ( המזוהה עם תל צפית). האיזור מבונה פלשת ובו היו היו מריבות ומלחמות בתקופת שמשון ובמיוחד בתקופות של שאול ודוד. הפלישתים נעלמים בעקבות מסעותיו ווכיבושיו של נבוכדנאצר מלך בבל שכבש בשנת 604 לפנה"ס את עקרון, גת ואשקלון, ובכך החריב את התרבות הפלישתית. בכיבושיו הגיע לירושלים בשנת 586 ,החריב את ביהמ"ק הראשון והגלה את ממלכת יהודה.
השם פלישתים לא נעלם ועד היום מכונה א"י –פלשתינה. יוסיפוס פלביוס מתאר וכותב בספרו שכאשר יהודה המכבי מנצח בקרב אמאוס את הסלווקים, הם בורחים ומגיעים עד ארץ פלישתים.

באיזור זה התישבו הפאטימים שהם פלג מהאיסלם השיעים שמרכזו בעיראק, הם מאמינים שהם צאצאי מוחמד וממשיכי דרכו. הם משתלטים על מצרים וחלק מא"י. במסע הצלב בשנת 1099 , הצלבנים מנסים לכבוש את אשקלון אך נכשלים. המוסלמים התקיפו שיירות של הצלבנים באיזור רמלה-לוד. כתגובה לכך בנו הצלבנים בשנת 1136 מצודות מסביב לאשקלון (בבית גוברין, בעזה, ביבנה ובתל צפית-הוא נקרא המבצר הלבן). בחפירות שנערכו בשנת 1985התגלה מסגד קטן וכתובת המעידה שהביצור הוא פאטימי ונבנה בשנת 1150.
בשנת 1153 הצלבנים הצליחו לבסוף לכבוש את אשקלון . הצלבנים שלטו עד קרב קרני חיטין שהיה ב- 4/7/1187. בקרב זה הממלכה הצלבנית נהרסה לגמרי .
בשנת 1191 נוסדה הממלכה הצלבנית השנייה בהנהגתו של ריצ'ארד לב הארי.
הוא כובש את אשקלון משקם את חומותיה ונאלץ לחזור לאנגליה.
בשנת 1250 מתחיל שלטון הממלוכים בהנהגתו של ביברס וכובש את אשקלון .הוא חשש לשובם של הצלבנים ונתן הוראות להרוס את הביצורים בקיסריה, יפו וארשוף-אפולוניה. על הריסות העיר אשקלון הקים ישוב בשם מגדל.

הליכה על הסוללה המקיפה את הגן ופנינו למערב. רואים שהסוללה לא ממשיכה צפונה או דרומה מכאן מסיקים שאין זה מצוק כורכר אלא התל הוגבה ע"י סוללה- כל בנייה לאורך הים משנה את כיוון תנועת החולות , מאיצה את תהליכי הגידוד פי 10, ויוצרת ערמות באיזורים הדרומיים למבנה. ואומנם ,ניתן לראות הפרה של האיזון האיקולוגי שנוצר בעקבות בניית מבנים והקמת תחנת הכוח. כדי לנסות ולשמור על האיזון יש צורך בהעברת עודפי החול מהדרום לצפון איזור החוף. ישנם גם עצי כופר-לתעשיית החינה..

בגן הלאומי  אשקלון ניתן לראות הרבה מאוד צורות של בארות לדוגמה: בארות אנטיליה, בארות מישור משופע, ורגילות. מכאן נסיק שמי התהום פה מאוד טובים לשתייה על אף הקירבה לים. המים המתוקים רוכבים על המים המלוחים, המגע ביניהם נקרא "הקו הביני".
בנוסף ניתן לראות תבליטי שיש גדולים הלקוחים מהמיתולוגיה היוונית כמו אטלס, ואלת הנצחון- ויקה,שעדיין לא הונחו ומוקמו- וחבל.

ישנן גם התלכדות של שברי סלע אשר יצרו אבן המכונה- בריקציה.

שטח 35 בגן מכונה "אתר רצח התינוקות", שכנראה היה בית מרחץ מהתקופה הרומית, בתעלת המרזב הסמוכה אליו נמצאו כ-300 שלדי תינוקות שכנראה נולדו לנשים שעבדו בבית הבושת. גם בתקופה הפרסית נמצאו כ- אלפיים שלדים של כלבים, מהסוג סלואקים (כלבי רוח). עד היום לא יודעים אם הייתה מטרה מאגית או פולחנית לקבורת הכלבים.
ירדנו לחוף הים וראינו את החומה הפאטמית, שלחיזוקה תקעו בתוכה עמודי גרניט. (עמודים שקועים ניתן לראות אחר חיפוש במי הים ) על העמודים ,ניתן לראות סימני שחיקה. בעבר סברו החוקרים שהסימנים נבעו מקשירת הספינות, אך כיון שהעמודים אופקיים ואין כאן מזח ההסבר נפל. האוניות עגנו במרחק של 300 מטר מהחוף.
רואים כאן הרס מצוק בגלל שיבוש בתנועת החולות. ובנוסף יש כאן שאריות של באר הרוסה שהייתה כאן קרובה לים והיו בה למרות הקרבה מים מתוקים.
בכניסה למכללה מוצגים פריטים ארכאולוגים שנמצאו באשקלון. כדים, מטבע שהוחתם באשקלון כעיר הנמל. פסיפסים שונים ועליהם יש מוטיבים יהודיים כמו: מנורות, מחתות, ארבעת המינים ושופר.

התפלת מים באשקלון-
נושא התפלת המים התחיל עם דוד בן גוריון שהקים ועדה לבדיקת הנושא. הצוות נקרא הנדסת התפלה לפי שיטת זרחי. בשנת 2003 אושר ונבנה ע"י ראש הממשלה דאז אריק שרון ז"ל, מפעל ההתפלה הראשון באשקלון. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם בהתפלת מים. השיטה קרויה –אוסמוזה הפוכה, כלומר סינון המים בלחץ. בכך לא מאפשרים למלח להכנס בגלל הפרשי המטענים החשמליים. המפעל באשקלון מתפיל כ- 120 מליון קו"ב בשנה , שהם 15% מתצרוכת המים בישראל. בנוסף נבנו מפעלים : בחדרה- 127 מליון קו"ב, בפלמחים- 100 מליון קו"ב, ושניים נוספים גדולים בשורק ובאשדוד- שניהם כ- 300 מליון קו"ב מים בשנה. כולם יחד מהווים 66% מתצרוכת המים בארץ. לפיכך -כיום שואבים מהכנרת שליש מכמות המים שהיו שואבים לפני ההתפלה. לתהליך ההתפלה יש גם צד שלילי כי בתהליך נוצרים תוצרי לוואי הנקראים- תימלחת . זוהי תמיסת מלח בריכוז כפולה המוחזרת לים ומפירה את האיזון של המלחים בים ובנוסף פוגעת בפלנקטון שהו הראשון בשרשרת המזון . סוגיה זו עדיין נבדקת ונחקרת בתקווה למציאת פתרונות שלא פוגעים בסביבה.

מצודת הנמל באשדוד.

כאמור אשדוד המקראית הייתה רחוקה מהחוף. בשנת 732 לפנה"ס העיר נחרבה ע"י סרגון השני מלך אשור יחד עם ערים פלישתיות נוספות. הישוב באשדוד לאורך החוף התחיל להתפתח בתקופה הרומית-ביזנטית.
בתקופה הערבית הקדומה איזור החוף נעשה רגיש למוסלמים שרצו לעודד התישבות לאורך החוף והבטיחו למי שיתישב פה יקבל הנחה במיסים וחיים של גן עדן. כיון שחששו מפשיטות של הצי הביזנטי שנהג לפגוע בערי החוף המוסלמים , תוך כדי חטיפת אנשים ובקשת כופר על ראשיהם, הוקמו מצודות הנקרא rebat וברבים- rebatat . כמו כן היו מגדלים הנקראים חראסים ששמרו על קשר עין ויכלו להזהיר ולאותת מפני סכנה ולקבל עזרה מהבירה רמלה ,במידת האפשר. המצודה שימשה גם עמדת תצפית לקראת בוא אוניות למסחר, למכירת וחילופי שבויים. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר בשנות השישים נמצאו חרסים ומטבעות עתיקים מאותה תקופה. גם בפנים הארץ היו מגדלי איתות.
כאלה נבנו לאורך החוף מאפולוניה ועד לעזה. מסביב למצודה חפרו חפיר משלושה כיוונים, מלבד כיוון מערב. החפיר בודד את המצודה ומנע מכלי הנשק ואיילי ניגוח להגיע לחומה. בצידי השער נבנו מגדלים. המתועדים למאה ה-10 = ימי הביניים.
בתקופת ימיו של סולימן 715 , הוא בנה מבצרים בבונים, ואת מסגד אל-אקצא. במקום יש באר מים ,לא מטויחת כדי שהמים יכנסו אליה מהאקוויפרים. (בחפירה לעומק של כ- 5 מטרים מגיעים למי התהום. ) ואילו מי הגשמים זורמים מגגות הבתים ומהמקומות הגבוהים יורדים ונאספים בבורות , שהם מטויחים כדי למנוע את בריחת המים.
בשער המצודה ניתן לראות את אבן הסף המונחת באופן אופקי ותפקידה למנוע את פתיחת שער המצודה החוצה לכיוון מערב.

מי הם הפלישתים? סיור באשדוד ..

בסוף המאה ה-13 תחילת המאה ה-12, הייתה הגירה של משפחות שלימות על נשותיהן וטפיהן, בתוספת ציודן ומטלטליהן. משפחות משבטים שונים מהים האיגאי –(מאיזור יון ) לכיוון מזרח אגן הים התיכון. בין השבטים היה שבט אחד הנקרא –פלישתי .הם יצאו הן במסלול ימי והן במסלול יבשתי דרך טורקיה של היום.
בתבליט על קיר מקדש של רעמסס ה 3 (1181-1152 לפנה"ס), נראה רעמסס מכניע בקרב את הפלישתים. בתמורה הם שירתו והצטרכו לשמור על המצודות , הפלישתים נראים עם כובעים בעלי ציצת נוצות, בחרטומי הסירות שלהם יש דמות של ברוז. גם כלי הנשק שלהם שונים. הפלישתיםם הגיעו לאשקלון בשנת 1175 .
הם הביאו איתם תרבות מיקנית-איגאית עם חפצים שונים, הבולטים הם כלי קרמיקה בעלי צבע אחד ולאחר זמן מה הם עברו לשני צבעים . עיטורים עם ספירלות, ציורי ציפורים, כלים עם בסיס עגול, ידיות אופקיות , משקולות שלא נמצאו אז במרחב וכלים בעלי משמעות פולחנית . לדוגמה האלה אשדודה , מזבח בעל 2 קרניים. בנוסף נמצאו בעריהם עצמות של חזיר. הפלישתים הסתגלו למקומם החדש , הם אימצו את השפה והקרמיקה הכנענית ולאט לאט הם החלו להיטמע בין תושבי האיזור. הערים הפלישתיות נחרבו ע"י נבוכדנאצר בשנת 604 לפנה"ס.

תל יונה באשדוד

מצפה המכונה "הר יונה" באשדוד, כי במפת מידבא מופיעה הישוב "גבעת יונה" ולכן יש המיחסים את האיזור למקום בו הליויתן הקיא את יונה הנביא לאחר שבלע אותו. בהתבוננות במפה ע"פ הקה מידה נראה שהמקום לא הגיוני, כי הוא צריך להיות יותר צפונה ואומנם יש המתכוונים ליפו.
במקום ניתן לצפות על נחל לכיש שבסמוך אליו הוקם פארק לכיש. נחל לכיש מתחיל בהר חברון ונשפך באשדוד לים. הנחל מלא במים כיון שיש לאורכו נביעות של מעינות. כיום יש תהליך של שיקום הנחל וניתן לראות בע"ח , ציפורים ודגים שונים. בנוסף בפארק יש מכלאות של בע"ח שונים כמו זברות, אילים, יעלים, אמו ועוד להנאת המטיילים והמבקרים באיזור.
ממול לפארק יש טחנת קמח שלמרגלותיו היה הנמל הראשון של אשדוד, הנקרא תל מור. בגלל מרחקו מהים היה צורך בשיוט הלוך ושוב של ספינות קטנות מהנמל ועד לים הפתוח.

סיור בנמל אשדוד

אנו עומדים על גבעת יונה  באשדודופנינו מערבה לעבר הנמל הגדול ביותר בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. הנמל הוא חברה ממשלתית – חברת נמל אשדוד בע"מ. הנמל פועל לצד שני הנמלים המסחריים האחרים בישראל – נמל חיפה ונמל אילת והוא משמש גם למעבר סחורות עבור ממלכת ירדן.
הנמל ממוקם צפונית לאשדוד, באופן שמנתק אותו לחלוטין משטחי המגורים שבה, על ידי נחל לכיש שחוצץ ביניהם. בניגוד לעיר חיפה שבה הנמל נבנה כחלק מהעיר, בניית הנמל באשדוד לא השפיעה כלל על התפתחותה של העיר שכן היא תוכננה מראש והוא נבנה בנפרד ממנה. מרחקו ממתחמי המגורים הביאה לכך שאין בינו לבין תושבי אשדוד אינטראקציה כלל, פרט לאלו שעובדים בו.

בנייתו של נמל אשדוד החלה באפריל 1961. הנמל נחנך בנובמבר 1963 ובנובמבר 1965 הוא הופעל לראשונה לפריקה ולטעינה, עם בואה של האונייה השבדית "וינגאלגד". לבניית הנמל במקום זה היו כמה יתרונות; הקמת הנמל עולה בקנה אחד עם הרצון של הממשלה בפיזור האוכלוסייה והקמת מרכזים עירוניים באזור הדרום. כמו כן, מיקום הנמל מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה – וחזרה, וכן הוא קרוב יותר מנמל חיפה לתל אביב, מרכז המסחר של המדינה. ב-2005 נחנך באשדוד נמל היובל אשר הסב את שמו לנמל איתן, ע"ש רפאל איתן שכיהן כרמטכ"ל, כחבר כנסת וכשר בממשלה. איתן, שניהל את פרויקט ההקמה, נהרג במהלכו בסערה קשה שפקדה את נמל אשדוד. הנמל הוקם בהשקעה של 3 מיליארד שקלים וביסס את מעמדו כשער כלכלי חשוב לישראל. כמו כן במקום יש מרכז מבקרים הקולט מאות מבקרים בכל שנה.

סיורים באשדוד עם אפי נחמיאס.

סיורים מודרכים וגיבושים באשקלון אשדוד ומישור חוף דרומי בואכה נגב מערבי.