מדריך טיולים עירוניים מראשון לציון דרך נס ציונה ורחובות.

סיורים מודרכים בעיר רחובות ברחוב יעקב ומנוחה ונחלה.

סיורים מודרכים לקבוצות וימי גיבוש ברחובות וראשון לציון.

כאשר פרצה שריפה או נערכה חתונה, היו מצלצלים בפעמון שעל ראש הגבעה. רחל המשוררת וס. יזהר התגוררו בה, ונשיאה הראשון של המדינה הקים בה את הווילה שלו. טיול בין בתיה הראשונים של רחובות
רחובות מתחברת אצל מי שמזמן לא ביקר בה בעיקר עם מכון וייצמן, אבל סיור בעיר הוותיקה, ובעיקר ברחובות יעקב ומנוחה ונחלה, הוא מפגש מרתק עם פיסת היסטוריה, שתחילתה בקיץ 1890

בית זקס המפואר והגדול ביותר במושבה רחובות.

בעיר רחובות חיו ויצרו סופרים ומשוררים שתיארו ביצירותיהם את המושבה  רחובות ואנשיה, בהם משה סמילנסקי, דוד שמעוני, נחום גוטמן, בנימין תמוז, ס. יזהר והמשוררת רחל.

ב-1932 הועברה תחנת הניסיונות החקלאית מתל אביב לרחובות, ולימים הפכה לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. שנתיים מאוחר יותר ייסד ד"ר חיים וייצמן ברחובות את מכון דניאל זיו, שהפך ל“מכון וייצמן למדע".

הבית הראשון של רחובות.
רחוב יעקב היה הראשון ברחובות. הוא נקרא על שם יעקב ברוידא, שהיה ראש אגודת "מנוחה ונחלה,שייסדה את המושבה. בקיץ 1890 עלו 31 איש למקום וקראו לביתם החדש רחובות, על פי הצעתו של ישראל בלקינד, כהשראה משמה של הבאר שחפר יצחק: "ויקרא שמה רחובות כי עתה הרחיב ה׳ לנו ופרינו בארץ (בראשית כ"ו, 22). על הגבעה הסמוכה לרחוב התגלו שרידי יישוב עתיק, שכונו בפי הערבים "חירבת דוראן".

• בית יוספזון לייב : בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות ב-1890 ובו נערכה האסיפה הכללית הראשונה של המושבה.

• בית עובד בן אהרן אייזנברג ברחובות : הבית שבנה לעצמו אחד מפעילי התאחדות האיכרים בשנת.1922

• בית דונדיקוב הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שריפה או קריאה לאסיפת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר דונדיקוב.

• בית העם ברחובות : נבנה ב-1912 ושימש כמרכז החיים התרבותיים של המושבה. במלאות 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים.

• בית הכנסת הגדול "אוהל שרה" ברחובות : בית הכנסת הראשון נבנה ב-,1903 ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה.

רחוב המיליונרים של רחובות-

ברחוב מנוחה ונחלה התגוררו העשירים  ומשום כך הוא כונה “רחוב המיליונרים
גבעת הקיבוצים-" עיר" שלמה מתחת לאדמה שעסקה בייצור נשק ותחמושת.

ראשון לציון עיר היין-

מוזיאון ראשון לציון,17 משפחות מייסדות קנו מערביי המקום אדמות עיון קרא-בתחילה נקרה המקום עין הקורא, על שם המעיין ששמשון הגיבור שתה ממנו. מהר השם התחלף לראשון לציון,משפחות מייסדות ששייכות לאגודת חובבי ציון. הם באו להקים מושבה חקלאית ללא ידע בחקלאות, ראשון לציון ערש הולדת דגל הלאום. לראשונה הונף הדגל כאן בראשון לציון. מוזיאון מורכב מבתים של מייסדים, זלמן דוד לבונטין רכש את האדמה בכסף של האגודה.

זלמן דוד לבונטין(זד"ל) ולעוד משפחות שהוא פגש ביפו מכרו 3300 דונם בחמש עשרהפרנק לדונם.

זו היתה חלקה שקרובה לנמל ולדרך ראשית לירושלים. המחיר בערך כפול ממה ששילמו על אדמות פתח תקווה.

אחרי הרכישה שולחים מברק שנרכשה האדמה, עלו לארץ- שני נסיונות לחפור באר לא צלחו, כי חפרו לא נכון ובמקום לא נכון, פעם בראש הגבעה ופעם ללא תמיכה בדפנות. הדפנות התמוטטו אחרי שישה מטרים חפירה, כישלון. אין מים, המעיין עיון קרא היה ביצה מעופשת. כסף הולך להיגמר. קונים מים מערביי המקום – כד במחיר יום העבודה או מביאים ממקווה ישראל. מצב חירום – בשארית הכסף נשלח יוסף פיינברג לאירופה לשנורר כסף. הוא אדם משכיל דובר מספר שפות אירופאיות. תחילה פונה לאליאנס שמבקשים ממנהל מקווה ישראל לתת את דעתו על העניין.

מגיע לכאן מנהל מקווה ישראל הירש לבדוק מה קורה במקום, הירש לא מתרשם מהם אך בכל זאת כותב שהם סבלו מפוגרומים, והם חובבי ציון, שבכל זאת מעשה כבר נעשה וצריך לעזור להם. אליאנס נותן 10 אלף פרנק בזהב.

אחריהם פיינברג בעצתו של רב מגיע לברון רוטשילד. הברון מתרשם מאוד מהופעתו ומרמת הצרפתית שלו, הרי זה יהודי ממזרח אירופה, ונותן 25 אלף פרנק. הברון נותן אך מתנה תאים:

לקבל למושבה צעירים חובבי ציון שלא מסתדרים במקווה ישראל.

לשמור על סוד על מקור הכסף. לא לפרסם את שמו. לכן בתחילה הברון נקרא הנדיב הידוע ולא בשמו.

וברגע שתזדקקו לעוד כסף תגיעו רק אליו. הוא ידע יפה מאוד מה ולכן הולך כספו, הסרט במקום על הנפת הדגל כבר ב1885, ישראל בלקינד יצר את הדגל בדמות טלית-ראשון לציון היא ערש הולדת המנון.

המרתף הזה היה שייך לשרגא פייבר פיזמן. יהודי דתי סוחר. בשלב מסויים הוא החליט לעזוב ולעבור לירושלים.

הוא לא הסתדר כל כך עם הפקידות של הברון- אנשי המושבה לקחו את שירו של אימבר ובראשותו קיצרו והפכו אותו והמנגינה הרומנית לשיר שיש לנו היום, ב1905 קוצר השיר. 1933 הוא הפך להיות המנון של התנועה הציונית, ראשון לציון היא ערש הולדת המנון- 

1909 מת נפתלי הרץ אימבר בניו יורק ושם נקבר. מת ברחוב מלוכלך ושתוי, מדינת ישראל העלתה את עצמותיו. יש גם גרסאות אחרות איך נכתבה התקווה.

המרתף של הרוקח. בשנים הראשונות לא היה בית הספר. בהמשך הביאו מלמד מירושלים. בנים למדו יהדות בנות למדו מלכה.

ואז תפסו שהבנות לא יודעות דבר. אז פותחים בית הספר לבנות, ברחובות מתחילים גם ללמד רק בעברית- המורה דוד יודלוביץ׳.

כאן  בראשון לציון מתחילים גם ללמד רק בעברית- המורה דוד יודלוביץ׳- לא היו לו ספרים ללימוד עברית. מתחיל בשעורי ההתקלות, מרים חפץ ושואל מה שמו? מראה לילדים דבר קורא לו שם וילדים חוזרים אחריו. כל פעם שהיה תקוע ללא מילים היה מבקש מאליעזר בן יהודה להמציא לו מילים, לבית הספר היו נותנים בשקית חתיכת לחם עם שומן אווז או עוף.

 

ביקור ברחובות העיר:

ברומה של העיר הקימו בית הכנסת שלוש שנים לאחר היסוד.-אולי זה המקום של חפירת הבאר הראשונה של העיר שנכשלה.

בית הפקידות – שני מבנים של שתי קומות וביניהם מבני של קומה וחצי.

היום בראשון יש 19 בארות המים. קדחו בעזרת מקדח ידני ששלח להם הברון. המים נמצאו בעומק ל 48 מטר ועד שמונה מטר העלו אותם אל מגדל המים. ממנו כבר המים זרמו לבד לבתים, משנות השבעים הבאר יבשה.

דקלים של 110 שנה פגומים בגן העיר. חדקנית הדקל פגעת בהם. מצב דומה להרבה ערים בארץ ובעולם.

אדריכל טמפלרי גוטליב שומכר בנה את המבנה של יקבי הברון בראשון. בפנים גם חפרו באר. השקעה של חמש מיליון פרנק צרפתי – סכום עצום באותם הימים. חמש לעומת שש מיליון שהוא השקיע בזיכרון יעקוב. תנאי עבודה וסכר היו טובים ומאוד. מקום עבודה היה מבוקש ביקב הברון. ב 1905 עבד ביקב דוד בן גוריון.

לשיווק היין הוקמה תחילה חברת "כרמל וורשה", אחריה "כרמל אודסה". דמשק, ניו יורק. שיווק חובק עולם. הרצל חוזה המדינה ביקר כאן ב 1898 ביקבי ראשון לציון.

יקב משוכלל ביותר לאותם הימים. היקב מיצר עשרות סוגי יינות ומוצרי ליווי, בכל מאה ושלושים שנות קיומו ולמרות כל המלחמות והמשברים לא הוחמצה אף שנת בציר.

 

סיור טיול בנס ציונה-

נס ציונה נוסדה בערך באותם השנים של מושבות העליה הראשונה אך היא לא מתחרה איתם על הבכורה כי נוסדה בתור חווה פרטית ורק בהמשך הפכה למושבה ולשיכון. נס ציונה הוקמה בשנת 1883 כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה והוכרזה כעיר בשנת 1992. היום חיים בה כי 45 אלף תושבים ושטחה המוניציפלי כ-16000 דונם. נס ציונה נקראה בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי אל חנין" (בפירוש מערבית- עמק השושנים).

בשנת 1878 רכש גוסטב רייסלר, גרמני נוצרי, כ-2,000 דונם מערביי הסביבה, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום. לאחר מכן הוא נטע פרדס (קיים עד היום). בעקבות מותם של אשתו ושתי בנותיו מקדחת הוא החליט לעזוב את ואדי חנין. הוא הגיע לאודסה ברוסיה של צאר. פגש שם את ראובן לרר והם סגרו בינהם החלפת הנחלות רייסלר קיבל את נחלתו של לרר באודסה ולרר שרצה כל יום להתפלל בכותל מערבי קיבל את אדמות נס ציונה. רק בהגיעו כאן התברר לו שממנו ולכותל דרך שבע ימים ברגל או שלושה ימים על החמור. לכן חיפש נואש אחרי חיים יהודיים, מנין, וכך הקצה שטח ואדמה לקליטת מתישבים יהודיים נוספים בשטחו. הישוב החדש שהוקם נקרא אז נחלת ראובן.

בשנת 1891 הקים מיכאל הלפרן, מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה".

הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות.

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל.

ברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות- בצמוד למושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון – רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש.

במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים לאחר פיצוץ מפקדת חסן סלאמה ברמלה הסמוכה ב-5 באפריל 1948, ועל אדמותיו נבנו שכונות של היישוב נס ציונה
*********************************************************************************************
סיורים במושבות העליה הראשונה" באיזור נס ציונה וראשון לציון

בעקבות ראשונים במשעולי המושבות המשופצות בחלקן, משומרות בקטעים שונים. עם הסיפורים המרגשים, לפעמים קצת רכילות מתובלת והיסטוריה לאמיתה.

סיור במושבות יהודה:

1. טיולים בראשון לציון-
היקב, בית ספר חביב- בית הספר העברי הראשון, בית הפקידות הגדול, בית התבשיל ורחוב הכרמל, גן המושבה- גן העיר המטופח,בית העם, מגדל המים, באר המושבה, בית מאירוביץ’, בית הפקידות השני(היום בית העיריה),ב ית הפקידות הראשון ובית משק הברון, בית קנר, רחוב רוטשילד ובית פריימן, כיכר המיסדים ובית הייסמן, הקיוסק הראשון בראשון, בית הכנסת.
חובה וחשוב להזמין (בתשלום ) את מוזיאון המושבה.

בעקבות "פרעות בנגב", מגיעים לכאן בשנת 1882 17 משפחות . מרביתם דתיים וחלקם מסורתיים. נציגם היה זלמן דוד לבונטין שרכש עבורם ממשפחה ערבית את אדמות עין הקורא , כ- 3300 דונם . המקום היה טוב כי היה קרוב לעיר הנמל וגם קרוב לכביש יפו-ירושלים. בגלל חוסר תקציבים נשלח יוסף פיינברג לצרפת (דודו של אבשלום) . הוא מרשים את רוטשילד ומקבל ממנו עזרה וסיוע בתנאי שהבילויים ממקווה יעבדו בראשון כיוון שלא הסתדרו טוב עם הירש וההסכם הינו חשאי. לכבוד יום השנה ה 3 צוייר הדגל ע"י ישראל בלקינד ופאניה מאירוביץ.

המרתף של אימבר- בביתו של שרגא הייסמן היה מרתף, אותו ביקש לורנס אוליפנט להשכיר עבור מזכירו נפתלי הרץ אימבר. אימבר היה אלכוהליסט ומשורר ולכן נתבקש לכתוב שיר לבקשת אנשי ראשון. ואכן שם נכתב השיר "תיקוותינו" באורך של 9 בתים. אימבר הסכים שיערכו בו שינויים ואומנם מטמן שמואל כהן

שינה והלחין אותו למילים שאנו שרים עד היום. בשנת 1933 השיר הפך להמנון של התנועה הציונית ובשנת 1948 הפך להמנון של מדינת ישראל. בשנת 1909 נמצא אימבר ללא רוח חיים ברחובות ניו יורק שתוי ובזוי. בשנת 1953 הועלו עצמותיו ארצה והובאו לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

בעקבות "פרעות בנגב", מגיעים לכאן בשנת 1882 17 משפחות . מרביתם דתיים וחלקם מסורתיים. נציגם היה זלמן דוד לבונטין שרכש עבורם ממשפחה ערבית את אדמות עין הקורא , כ- 3300 דונם . המקום היה טוב כי היה קרוב לעיר הנמל וגם קרוב לכביש יפו-ירושלים. בגלל חוסר תקציבים נשלח יוסף פיינברג לצרפת (דודו של אבשלום) . הוא מרשים את רוטשילד ומקבל ממנו עזרה וסיוע בתנאי שהבילויים ממקווה יעבדו בראשון כיוון שלא הסתדרו טוב עם הירש וההסכם הינו חשאי. לכבוד יום השנה ה 3 צוייר הדגל ע"י ישראל בלקינד ופאניה מאירוביץ.

המרתף של אימבר– בביתו של שרגא הייסמן היה מרתף, אותו ביקש לורנס אוליפנט להשכיר עבור מזכירו נפתלי הרץ אימבר. אימבר היה אלכוהליסט ומשורר ולכן נתבקש לכתוב שיר לבקשת אנשי ראשון. ואכן שם נכתב השיר "תיקוותינו" באורך של 9 בתים. אימבר הסכים שיערכו בו שינויים ואומנם מטמן שמואל כהן

שינה והלחין אותו למילים שאנו שרים עד היום. בשנת 1933 השיר הפך להמנון של התנועה הציונית ובשנת 1948 הפך להמנון של מדינת ישראל. בשנת 1909 נמצא אימבר ללא רוח חיים ברחובות ניו יורק שתוי ובזוי. בשנת 1953 הועלו עצמותיו ארצה והובאו לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

מוזכרות 7 המושבות הבהן: מושבות הגליל- ראש פינה ויסוד המעלה. בשומרון- זכרון יעקב. ביהודה- ראשל"צ, פ"ת, מזכרת בתיה וגדרה. נס ציונה איננה מוזכרת כיוון שהוקמה כחווה בשנת 1883 על שטח של 2000 דונם על ואדמת ואדי חנון = עמק השושנים. החווה הייתה שייכת לגרמני –טמפלרי שמשפחתו מתה במלריה. הוא נסע לאודסה והחליף אדמות עם ראובן לרר שחשב לתומו שזה קרוב לכותל, כי רצה להתפלל יום יום בכותל. בשנת 1887 מכר אדמות ל10 משפחות יהודיות מיפו ("המניין הראשון"). בשנת 1890 נוספו עוד 60 משפחות ביניהן מיכאל הלפרין שהקים מושבת כרמים.

סיור  מודרך במכון איילון.

בשנים 1945-1948 הקימו מפעל חשוב וחיוני של ההגנה. בעל חשיבות גבוהה מאוד בניצחון במלחמת העצמאות. במפעל ייצרו כדורים לרובים הוקם מתחת לאפם של הבריטים (תחנת רכבת, תחנת משטרה ובסיסים). בשנים 1945-1948 ייצרו כאן בהסוואה של קיבוץ הכשרה קיבוצית כדורי רובים. התושבים: 45 צופים א ו 25 ג’ירפות (שלא ידעו על המפעל.)

המכבסה הרועשת הסתירה הפתח למרתף הייצור והמטווח והמאפיה מהצד השני למניעת הריח. הגבעה היתה קרובה לרכבת ולבריטים (קצין בריטי היה מגיע לשתות בירה כשהתלונן שחמה – אמרו לו שיודיע טרם בואו). לקוחות המכבסה היו הבריטים ברחובות. מפעל מיטות סוכנות היסווה את צריכת החשמל הגבוהה. המכונות המשומשות נקנו מפולין ב1937 והוברחו כמכונות טכסטיל דרך ביירות במשך 3 שנים. המרתף נבנה ב 22 יום (במסווה של מחסני פירות – שנסתמו)

פליז לייצור הכדורים קונים מבריטניה במסווה של מפעל לשפתונים (הסכם עם מפעל ביפו שקיבל שאיריות הפליז). תא שיזוף, ומטווח. 6000 כדורים ביום. ב 1946 האצל מפוצץ הרכבת הסמוכה והקיבוץ עוור לפצועים למנוע חיפוש בריטי הקיבוץ. מ 15/5/48 15,000 כדורים ביום. לאחר המלחמה צופים א הקימו את מעגן מיכאל.

ב 1934 הוקם מכון ע"ש הלורד זיו עבור מדענים יהודים שבורחים מגרמניה עם עליית הנאצים. האדריכל היהודי גרמני אריך מנדלסון מתכנן את הבית שנבנה ב 1936 בדומה לאונייה שמביאה יהודים לארץ והקפיטן הוא ווייצמן. ויש הרואים בבית 4 מרחבים. המימון כולו של חיים ויצמן ( על שמו רשומים כ-200 פטנטים). בצוואתו הוריש את הבית למדינה.

סיור בבית הנשיא במכון ויצמן רחובות.

פרופסור חיים ויצמן הנשיא הראשון של מדינת ישראל, היה מנהיג הציונות הסינטטית. דיבר 6 שפות. שימש כאופוזיציה להרצל ולבן גוריון, בעיקבות הפיתוח שלו יצרו את האציטון מצמחים שעזר לבריטים במלחה"ע ה-1. התקרב עוד יותר ללויד ג’ורג’ ,בלפור וצ’רצ’יל. שיכנע את בלפור להעניק את הצהרת בלפור בנובמבר 1917. היה ממקימיה של האונ’ העברית ב 1925. בשנת 1947 הצליח לכלול את הנגב בתוכנית החלוקה. בשנת 1949 חנך את מכון ווייצמן למדע במקום מכון זיו. נפטר ב 1952 ,קבור בסמוך לאשתו באחוזת ביתו. בחצר נמצאת מכונית הפורד שקיבל מהנרי פורד השני. המכונית יוצרה בשנת 1950, ע"פ מפרט טכני ייחודי שהתאים לדרישות הבית הלבן.

ורה וייצמן (1881-1966) נולדה ברוסיה למדה רפואת ילדים בג’ניבה. נישאה ב 1906 לוויצמן לאחר שביטל אירוסין קודמים. החל מ 1916פרשה מרפואה והתעסקה בציונות. וורה הקימה עם רבקה זיו את ויצ"ו. לזוג היו 2 בנים הבן מיקל נהרג ב 1942 כטייס בריטי ומקום קבורתו לא נודע, ובנימין שנשאר בלונדון ולו בן אחד דיוויד.

הבית נראה כתכנון בית עם 4 מרחבים. במבנה 3 קומות, עם חדר אוכל גדול, סלון המחולק לשתי פינות ישיבה, חדרי שינה וחדר ספרייה גדול המכיל כ 1200 ספרים.

המצבה בעבר הייתה אופקית וכאשר וורה לפני פטירתה ביקשה תוספת למצבה בסגנון של חיילים שמקום קבורתם לא נודע לזכר בנה הטייס. במרכז המצבה מופיע העץ שהוא הסמל של מכון ווייצמן, הבית הורש למדינת ישראל ומשמש כמוזיאון.

יקבי כרמל מזרחי בראשון לציון, בית התבשיל, רחוב זד"ל וגן המושבה של ראשון לציון, בית העם של ראשון לציון, בית הרפואות של ראשון לציון, בית מנשה מאירוביץ’: אגרונום מושבת ראשון לציון, בית קנר: בית ההגנה של ראשון לציון, בית הייסמן ונפתלי הרץ אימבר הראשון לציון, בית הכנסת של ראשון לציון, בית ספר "חביב"-בית הספר העברי הראשון בארץ ישראל.

 

בית הפקידות החדש מימין, הדרכה של אפי נחמיאס מתחת לעירית ראשון לציון, מוזיאון "בית הבאר" מול מגדל המים

סיפורו של מגדל המים ובאר המים של ראשון לציון, בית הפקידות הראשון והישן לצד משק הברון- כאן התגורררו יהושע אוסוביצקי הפקיד הראשי ואלפונס בלוך שניהל גם את ראשון לציון שבע שנים-"פקידי הברון".

הסיור יעבור במרכזה של העיר,ראשון לציון , מרחוב הרצל פינת הכרמל,רחוב הכרמל וזד"ל, אחד העם ורוטשילד

רחוב רוטשילד ראשון לציון ומשפחת פריימן-רבקה לבית פריימן מתאהבת במורה הדגול,שלמה אבולעפיה,סיפור מרתק וחינני של ראשון לציון ויפו, משפחות בלקינד ופיינברג-המתנגדות לפקיד הראשי יהושע אוסוביצקי, נפ"ש-נחמה פוחצ’סבקי ועזרתה לקהילה,מושכת בכסת ועוד.

סיור טיול  מודרך לקבוצות וימי הולדת בראשון לציון רחובות ונס ציונה