"סיורים וטיולים מודרכים ברמלה לוד וביניהן"

טיולים עם מדריך טיולים באתרי רמלה ולוד.

סיור מודרך ברמלה ולוד עם אפי נחמיאס 0522686908

הכיבוש הערבי של ישראל, שהסתיים בשנת 640, לא היה כרוך במהפכות מיידיות בחיי תושבי הארץ. הכובשים החדשים, נעדרי ידע וניסיון במנהל, הותירו על כנן את המסגרות הקיימות ושפת המנהל המשיכה להיות יוונית. חלוקת הארץ לא השתנתה ,לכל היותר שינו את שם המחוז,כמו ג’ונד אל פלסטימה,או ג’ונד אל אורדון.

קצת לאחר הכיבוש,העיר רמלה התפתחה עד מאוד,והייתה תקופה ארוכה לבירת הממלכה.

מספר התושבים של רמלה עבר את ה 70.000 ונבנו בה מבני ציבור ושלטון גדולים ומכובדים,אמת מים מהגדולות בארצנו ועוד.

ביקור בכנסיות ברמלה-

הכנסיה של יוסף הרמתי הפרנציסקנית.
הכנסיה היוונית אורתודוכסית.

סיור בשוק הססגוני והצבעוני של רמלה-סיור קולינרי וטעימות רמלאי.

שוק רמלה שהוא אחד השווקים הצבעוניים, המוצלחים והיפים בארץ. שוק רמלה הוקם בסוף התקופה העותומאנית וקיים כבר למעלה מ-100 שנה. מדי שבוע, במיוחד בימי רביעי, פוקדים את שוק  רמלה אלפי אנשים, שנהנים מחוויית קנייה מיוחדת ומחנייה בשפע. ברמלה שווקים תוססים ומסעדות מגוונות המהוות בבואה מוקטנת של הפסיפס האנושי החם המתקיים בה.

רחוב ז’בוטינסקי, הנמתח בין רחוב הרצל לרחוב המעפילים, משמש כשוק העירוני, בו נמכרים פירות וירקות, תבלינים, מאפים, בגדים, נעליים ועוד. זהו שוק ססגוני ותוסס, שמחיריו הם מהזולים בארץ. בשוק ובסביבתו דוכני אוכל משובחים בהם ניתן למצוא מכל טוב.

"סיור טעימות קולינרי בשוק רמלה" וסיור באתרי רמלה המובילים.

אתרי התיירות של רמלה וסיורים ברמלה-

המגדל הלבן ברמלה,מהמאה ה14 שנבנה ע"י האמיר קלאון, המגדל הלבן נבנה כמגדל שמירה רב עוצמה ויש שיגידו שנבנה כצריח של מסגד,תצפית מהיפות והמיוחדות על השפלה הפנימית,גוש דן והרי יהודה ושומרון.

בריכת הקשתות–לא רק חסמב"ה,מאגר המים העתיק ביותר בארץ מהתקופת המוסלמית העבאסית-מוזיאון רמלה ובו ממצאים עתיקים וגם מהתקופה הבריטית וכיום יד לבנים.

המסגד הגדול  והמרכזי של רמלה הוא אחד מהמבנים הצלבניים היחידים בארץ ששרדו כמעט בשלמותם. המבנה הוקם באמצע המאה ה-12 ככנסייה נוצרית צלבנית, והכותרות המצויות במסגד אכן מתאימות למאה ה-12. התוכנית הכללית של המבנה היא שלושה אולמות מקבילים, אולם תווך ושתי סיטראות. זהו מבנה בזיליקאי קלאסי. יש מסגדים בזיליקאיים, אבל הם אינם רווחים. המח’ראב מראה את הכוון למכה דרומה, אבל בכותל המזרח יש מח’ראב גדול. מח’ראב זה היה במקור אפסיס, שמראה את הכיוון המזרחי בנצרות ושילוב של כנסיה צלבנית נוצרית ומסגד מוסלמי כיום מנציח זאת מאוד יפה ומרשים.

סיור בשוק רמלה-מהצבעוניים והססגוניים בארצנו,טעימות שוק ממבחר באסטות.

יום גיבוש  כיף טיול וסיור בלוד ורמלה.

בית הכנסת הקראי ברמלה, המסגד הגדול-אל עמרי ברמלה, שוק רמלה ברמלה, העיר העתיקה של רמלה, המסגד הלבן ברמלה, בריכת הקשתות ברמלה, כנסית סיינט ג’ורג’ בלוד, גשר ג’ינדס בלוד ובית הקברות הבריטי ברמלה.

בית הכנסת הקראי ברמלה וסיור ברמלה-

בית הכנסת הקראי ברמלה הוא גם מרכז הקראים העולמי. ישנו גם מרכז בירושלים. בכניסה מופיע המשפט "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל"- מיהם הקראים ומהי אמונתם??

המילה קראים משמע דבקים במקרא. הם גם קוראים לאנשים לחזור לדרך האמת שהיא דרך היהדות הקראית.

להלן נבחין בין היהדות הקראית לבין היהדות הרבנית :

ההבדל המהותי הוא שהקראים מקבלים ומאמינים רק בתורה שבכתב, משמע ב כ"ד ספרי הקודש. הם לא מאמינים בתורה שבע"פ , במשנה, בתוספתא ובתלמודים, כי הם דברי חכמים ולא תורה אלוהית. לדעתם "תורת השם תמימה " כלומר התורה שלימה ואין להוסיף עליה. לדעתם הם התפלגו מהיהדות הרבנית עוד בתקופות החורבן והגלויות.

את חג החנוכה הקראים לא חוגגים כי ההוא אינו מהמקורות, זו תוספת על התורה. (מוזכר בספרים חיצוניים). בנוסף הם לא יכולים לשמוח ולחגוג את טיהור המקדש של החשמונאים בשעה שכיום אין לנו מקדש. ולכן לדעתם אין זה זמן לחגיגות אלא לעצב גם לוח השנה הקראי הוא ע"פ 2 גורמים, הראשון- לפי ראיית החודש- יש מועצת חכמים שדנה בקידוש הירח. ואילו ביהדות הרבנית החישוב הוא מתמטי, דבר הגורר להבדלים של יום או יומיים בין התאריכים.

גם בקביעת החגים האחרים יש הבדל. לפי היהדות הרבנית חג הפסח לא יחול בימים ב,ד,ו. כיפור לא יחול בימים א,ג,ה וראש השנה לא יחול בימים א,ד,ו מטעמי נוחות. ואילו ע"פ הקראים, פסח יחול בי"ד ניסן, כיפור בתאריך י בתשרי ויום תרועה הוא ראש השנה א’ תשרי- חג השבועות ע"פ הקראים יחול תמיד ביום ראשון בשבוע כפי שכתוב : " ממחרת השבת", כי יום ראשון בא לאחר השבת, ואילו ביהדות הרבנית ממחרת הפסח. ולעיתים נוצר פער של מספר ימים.

הבדל נוסף  " לא תבשל גדי בחלב אימו " (שמות כ"ג, 19). הכוונה היא לא לבשל גדי עם אימו בגלל הצורך ברחמנות, אך ניתן לאכול ולבשל בעל חיים אחר עם חלב של יונק אחר. אין איסור על אכילת בשר וחלב ואין צורך בהמתנת מספר שעות- בחודש אב יש להם 2 צומות על פי המקרא : ביום ז’ באב ע"פ מלכים ב’ כ"ה 8 "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ … וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה’, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם .." המסגד הגדול ע"ש עומר בן אל- חטאב. בחצר המסגד יש מתקן טהרה גדול הנקרא מיידא.

 

במסגד המאמינים מתפללים 5 תפילות ע"פ לוח זמנים הנמצא בקיר המסגד בלוח מופיעים התאריך, השעה, זמן הזריחה ושאר שעות התפילה. המאמין יכול להתפלל תפילת בוקר עד זמן הזריחה. בסמוך למחראב הפונה לכיוון מכה. ליד המחראב עומד האימאם שמתפלל ונותן את הקצב והאחידות לתפילה. בסמוך נמצא גם המינבר שמדרגות לבמה אליה יעלה הדרשן. בחוץ יש מינרט שבעבר המואזין היה עולה אליו וקורא לתפילה. כיום את שלושת התפקידים עושה אדם אחד ובנוסף ישנה מערכת כריזה שחוסכת ממנו את העלייה למינרט. מסביב למיחראב רשום פסוק מסורת הפרה שקובע את כיוון התפילה. "ראיתי אותך …ולכן כיוון התפילה לעבר המסגד הקדוש". במשך כשנה וחצי כיוון התפילה היה לירושלים ולאחר מכן עבר למכה. בכל מסגד יש עזרת נשים, ההפרדה מתבצעת עם וילון בצד האחורי של המסגד או בקומה שנייה- בגלרייה. הנשים מחויבות לתפילה ולמצוות כמו הגברים. במסגד אין ספסלים, יש כונניות נמוכות להנחת הקוראן. המתפללים מתפללים בכריעה. בקוראן המילים המציינות את אחד מ 99 כינויי האל כתוב בצבע אדום.

לרוב אצל המאמינים נראה שרשרת חרוזים הקרוייה "מסבחא" ובה 33 חרוזים. המאמין מחזיק בידו את המסבחא ואומר את שמות וכינויי האל. (הפעולה באצבעות מקלה על הזיכרון), מבנה המסגד דומה לכנסייה. ניתן לראות עמודים המחלקים את האולם לשלושה חלקים, אולם מרכזי ושתי סיטראות. העמודים גדולים מאסיבים וחזקים. בראשם ישנן כותרות קורינתיות וכותרות עלים. בעבר הכניסה הייתה במערב והפנים היו לכיוון מזרח = מקומו של האפסיס. כיום במסגד הכניסה שונתה לצפון כדי שהפנים יהיו לצד דרום- לכיוון מכה. כמו כן בצד המזרחי מתחת לחלון ישנן כותרות מרפק האופיניות לבנייה הצלבנית. גם הקשתות המחודדות אופיניות לצלבנים.

מעבר דרך השוק הרמלאי, החמאם של רמלה הישן, מבנים עתיקים והרוסים לכנסיית "יוסף הרמתי" ברמלה.

כאשר הצלבנים הגיעו לכאן הם שינו גיאוגרפית את אר כי הם לא זיהו נכון את שמות ומקומות הישובים. הם הגיעו עם הברית החדשה וללא ידע או הבנה בשפות היוונית או הערבית. הישוב רמלה הם זיהו כישוב רמה ולכן שייכו לכאן את שמואל הנביא שנקבר בעירו (רמה), ואף כעירו של יוסף הרמתי (יוסף ונקדימון הורידו את ישוע מהצלב ). במאה ה- 15 הפרנציסקנים בנו כאן כנסייה. בחפירות שנעשו כאן מצאו את ביתו של יוסף הרמתי ולכן הכנסייה מנציחה את שמו.

על הקו יפו –ירושלים נמצאת רמלה, זו דרך ראשית עתיקה. לכן גם הרכבת נבנתה על אותו תוואי. בשנת 1789 מגיע לכאן נפוליאון בבואו ממצרים ובדרכו ליפו. הוא לן את שנתו בכנסייה הקתולית ברמלה. בבוקר הוא נבהל מקולו וצעקתו של המואזין כי חשב שפרצה מלחמה. כאשר ראה את המואזין ירה בו והרגו. מרמלה נפוליאון המשיך דרך יפו לעכו שם נחל תבוסה. המוסלמים שראו מה קרה למואזין התחילו לנקום בקהילה הנוצרית והרסו את הכנסייה. כיום ישנה כנסייה חדשה שהוקמה במאה ה 19.

לא נכנסנו אליה אך בתוכה יש אפסיס גדול הפונה דרומה ולא למזרח כפי שהיינו מצפים לראות. ישנם 2 פסלים אחד של יוסף הרמתי ובידיו תכריכים, והשני של נקדימון המחזיק קופסת בשמים. ביניהם באמצע , מתחת לחלון יש ציור ייחודי ויחידי בארץ של צייר הרנסאנס – טיציאנו וצ’לי הידוע בשם טיציאן . ( צייר איטלקי מפורסם, חי במאה ה- 15). הציור מתאר את הורדתו של ישוע מהצלב ע"י יוסף הרמתי.

המגדל הלבן ברמלה וטיולים ברמלה.

רמלה התחילה כעיר בסמוך למגדל. פה היה ליבה של העיר. המסגד הגדול נמצא רחוק יותר. מסביב ניתן לראות מבנה עם קשתות המראה לנו את גודלו של המגדל – בשנת 661 לספירה שולטים במרחב בית אומיייה, הבירה היא דמשק?? בסוריה היה מחוז פלסטין היה מחוז חשוב בגלל קירבתו הן לירושלים והן לים. עיר הבירה של מחוז פלסטין הייתה קיסריה בתקופה הרומית ביזנטית. סולימן בנו של עבדל מליכ שבנה את כיפת הסלע, ואחיו של ווליד הראשון , שסיים לבנות את מסגד אל-אקצה, היה מושל המחוז ולאחר מכן הפך לחליף. הוא הגיע ללוד שהייתה עיר מדהימה , גם במדרשים ובמשנה רמלה מתוארת כעיר יפה ומדהימה. גם היסטוריון ירושלמי שביקר בה אמר " שירושלים חשובה אך רמלה מדהימה." המסגד המפואר מתואר כיפה ומפואר אפילו משל דמשק.

על פי המסורת, סולימאן ניפגש עם הבישוף של לוד ומבקש לקנות את העיר. הבישוף מסרב למכור וסולימאן כנקמה מחליט להרוס את העיר. אך יועציו מייעצים לו לא להרוס אלא לנקום בצורה אחרת שהיא העדפת עיר אחרת . סולימאן רואה את החולות מסביב ומחליט לבנות ולהקים עיר מתחרה חדשה על החולות. הוא קורא לעיר רמלה מלשון ראמל- חולות. כתוצאה מכך מעמדה של לוד ירד ודעך ומנגד מעמדה של רמלה עלה. רמלה היא העיר המוסלמית היחידה שהוקמה מהיסודות. עם מיטב הטכנולוגיה והמודרניזציה. עיר מתוכננת , מסודרת עם מערכי כבישים, בורות מים מסגד גדול. העיר החדשה היא גם רכושו של השלטון , ולכן הגיעו אליה הרבה תושבים בתמורה להנחה במיסים. בנוסף בניית עיר חדשה מהיסודות מפארת את השלטון ומציגה את השלטון כחזק, עם בטחון וחוסן כלכלי. העיר מהווה למעשה שלט פרסומת לכוחו של השילטון ולשושלת. בניית העיר התחילה בשנת 705 ונמשכה מספר שנים. בשנת 749 הייתה רעידת אדמה שפגעה ברמלה קשות- הבעיה העיקרית של רמלה הייתה היעדר מים. להבדיל מלוד שיש בה מי תהום גבוהים ומתוקים. ולכן היה צורך להוביל מים לרמלה. המים הובלו מתל גזר ומעין ירדה מרחק של 10 ק"מ (האמה נחשפה עם חפירת כביש 6 וניתן לראות אותה כיום בסמוך לתחנת הדלק של המחלף).

כיום ידוע שמבחינה גיאולוגית רמלה יושבת על שבר גיאולוגי. משמע על קו של רעידות אדמה ואומנם היו רעידות אדמה בשנים- 742, 1068,1033 לו היו יודעים זאת רמלה כנראה לא הייתה נבנית במקום שהוקמה.

בשנת 1072 רמלה הוקמה שוב ע"י הסלג’וקים. הם התלבטו האם לפנות את ההריסות או לבנות מחדש מעט מיזרחה מהישוב שחרב. ואומנם הם בחרו למקם את הישוב מעט מזרחה ולכן המסגד הלבן היה מרוחק מהעיר ולאט לאט הוא נעזב.. מרכז העיר הועבר מזרחה והמגדל נשאר כאבן שאין לה הופכין. במאה ה-13 הגיעו לכאן הממלוכים והחלו בעבודות שיקום ושיפוץ של המסגד. בתחילת המאה ה-14 (1318), הם בנו והוסיפו את המגדל כמגדל למואזין וכמגדל שמירה. באותה התקופה הם גם מסבים את הכנסייה שהייתה כבר למסגד- עלייה לראש המגדל ב 111 מדרגות. משם ניתן לראות הרבה מאוד בורות מים גדולים שהמפורסם ביותר הוא בריכת הקשתות.

בסמוך למגדל נמצאים 2 עצים קדושים עץ השיזף= ממנו הוכן זרו של ישוע ועץ שיקמה כי לפי המסורת פה קבור "נבי סאלאח" שהוא נביא מהקוראן. בנוסף בסמוך נמצא בית קברות מוסלמי שהוקם בקרבת קברו של הנביא "נבי סאלאח".

ליד המגדל  הלבן הגבוהה ישנו מגרש חנייה גדול כנקודת מפגש, בריכת הקשתות ברמלה מול נמצא גן ההגנה לזכר הנופלים בשנת 1948- בריכת הקשתות- שיט בסירות משוטים. פה צולם הסרט חסמב"ה.

זהו מאגר מים גדול המתוארך לשנת 789 הודות לכתובת הנמצאת על הקיר בירידה לבריכה הקשתות של רמלה נבנתה ע"י החליף הארון אל-ראשיד. כל הקשתות הן מחודדות וזה מראה לנו שהצלבנים היו הראשונים בעולם שהשתמשו בקשת מחודדת ולא עגולה כי ייתרונה ביכולת נשיאה פי 3 משקל מאשר קשת עגולה. לכן בימי הביניים כל המבנים הם טירות ומבצרים גדולים ומאסיביים עם קשתות מחודדות . בחפירות שנערכו נמצאה גם מזרקה עתיקה מלפני כ- 900 שנה, המספרת לנו את פאר בנייתה ועושרה של רמלה-פאר הנדסי אמנותי.

רמלה היא למעשה אחד השרידים שיש לנו מהתקופה העבאסית.

מבצע דני ומלחמת העצמאות ברמלה-לוד.

המנדט הבריטי התחיל בישראל בשנת 1917. הוא יצר שינויים מאוד דרמטיים במיוחד במרחב של רמלה – לוד. האימפרייה הבריטית הענקית הצטרכה מערכת הובלה יעילה וטובה. התחבורה הייתה מסילות רכבת. ולשם כך נבחרה העיר לוד כמרכז התחבורה היבבשתית של האימפרייה. בלוד שם נבנו המשרדים , המחסנים , ומרכזי המסילות. גם כאשר הבריטים החליטו להקים ולבנות שדה תעופה הם בחרו בלוד. רמלה הסמוכה ללוד אף ניא נהנתה מפריחה כלכלית תרבותית.

בשנת 1947 , ע"פ תוכנית החלוקה, רמלה ולוד מסופחות למדינה הערבית. מתחילים הקרבות בסביבת הערים המוסלמיות, מודיעין, יפו, עמק איילון . ההגנה והאצ"ל ניסו לכבוש מספר רב של פעמים אך ללא הצלחה. (בסמוך ישנה אנדרטה גדולה מאוד של האצ"ל). בשנת 1948, עם הקמת המדינה החליט צה"ל לצאת "למבצע דני" ע"ש של דני מס מפקד…..

בפיקודו של יגאל אלון. המבצע כונה גם לרל"ר כלומר לוד-רמלה, לטרון-רמאללה. ואומנם לוד ורמלה נכבשו ,אך לטרון ורמאללה לא נכבשו כי הירדנים העדיפו להתמקד בהן . לטרון נכבשה רק בשנת 1967 בהשתתפות משה דיין ויגאל אלון.

הקרב הגדול היה בלוד, שם היו הרבה הרוגים. בלוד חלק מהתושבים ברחו למסגד "דמאש" והסתתרו שם. המפקדים הישראלים התלבטו בשאלה מה עושים איתם. לפתע הגיע ג’יפ ירדני והחל יורה.בתגובה צה"ל הפציץ את המסגד עם האזרחים. הערבים מכנים זאת כטבח לוד. גם המשורר נתן אלתרמן כינה את הטבח כפשע מלחמה וכתב את השיר "על זאת". כאשר תושבי רמלה ראו מה שקרה לתושבי לוד הם הניפו דגל לבן ונכנעו.

סיורים מודרכים וטיולים בלוד

לוד מוזכרת כבר במקרא בספר דברי הימים א (ח, יב) מוזכר כי: "… בני אלפעל עבר ומשעם ושמד, הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה". ככל הנראה ההתיישבות הישראלית ארעה בתקופת מלכותו של יאשיהו.

לפי מסורת חז"ל הייתה העיר לוד עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון: "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" (תלמוד בבלי מסכת מגילה ד’ א’).

בספר עזרא (ב’ ל"ג) תושבי לוד גלו עם חורבן בית ראשון, בשנת 586 לפנה"ס, ושבו אליה עם שיבת ציון: "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (הכוונה למספר העולים לארץ, מבני לוד, חדיד ואונו). גם בספר נחמיה כמאה שנים מאוחר יותר, מופיעה לוד כאחת מהערים ששלחו מתושביהן לחזק את ירושלים בפקודת נחמיה: "וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן-הָעֲשָׂרָה, לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, בֶּעָרִים… לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים". עובדה זו מראה כי לוד הייתה חלק מפחוות יהודה בימיו של נחמיה.

בתקופה הפרסית, נכללה לוד דווקא בשומרון. גם לאחר כיבוש האזור בידי אלכסנדר מוקדון, בשנת 333 לפנה"ס, נותרה לוד במחוז שומרון ולאחר ימים שבה להיות עיר חשובה באיזור השפלה הפנימית.

בתקופה הרומית-ביזנטית לוד מכונה דיוספוליס כלומר עיר האלוהים. ואומנם היא נמצאת במרחק של 12 מילים בלבד מאימאוס ומרכזיותה חשובה, המימצאים לאורך השנים בחלקם הקטן נמא והרוב עדיין קבור באדמה.

גם בברית החדשה היא מוזכרת בספר מעשה השליחים פרק ט’ "פטרוס ירד גם אל הקדושים שגרו בלוד ופגש אדם חולה וריפא אותו…" פה מצויין נס ריפוי החולה ע"י פטרוס. לוד מוזכרת כעיר נוצרית. גם במפת מיידבא מהמאה ה6 מופיעה העיר לוד עם 2 כנסיות. ונשאלת השאלה מדוע היה צורך בשתים? כנראה ויש 2 כנסיות לציון ולהנצחת 2 ניסים שקרו בלוד. האחת מנציחה את נס ריפוי הנכה- והשנייה מנציחה את ג’ורג’ הורג הדרקון- זהו המקום בו סנט ג’ורג’ הופך למרטיר. יש המאמינים שעד היום גופו עושה ניסים ונפלאות.

כדאי לזכור שבשנת 1099 השליט הפאטימי ציווה להרוס את כל הכנסיות ובתי הכנסת ולכן הצלבנים שיקמו ובנו את הכנסיות. בתקופה הממלוכית חלק מהכנסייה הולאם לטובת "מסגד אל עומרי ".

כנסיית סנט ג’ורג’  האורתודוקסית בלוד

כנסייה אורתודוכסית טיפוסית- ריבוי אייקונות, איקונוסטאזיס ארוך וגדול מאוד. בתמונה השנייה משמאל לדלת ישנה תמונה המנציחה את ג’ורג’ הורג הדרקון. בכנסייה יש כסאות גבוהים, נברשות רבות, נירות . הכנסייה מנציחה את קברו של ג’ורג’ הקדוש. ג’ורג’ הורג הדרקון. (קברו נמצא בקריפטה).

בכניסה לכנסייה ניתן לראות שהמבנה הוא רוחבי ולא אורכי כפי שהיינו מצפים לראות, ובנוסף ישנם רק 2 חללים. כלומר מבנה הכנסייה צומצם לטובתו של המסגד הנמצא בסמוך אליה. גם מבחוץ ניתן לראות את אי הסימטרייה של המבנה

מיהו סנט ג’ורג’?אגדות רבות ומקומות קבים על שם הקדוש המרטיר..

ע"פ ספרות המרטירים שפרחה בתקופה הביזנטית ועד לימי הביניים מסופר הסיפור שכנראה בחלקו אגדה ובחלקו לקוח מהמיתולוגיה היוונית על אנדרומדה. (סלע אנדרומדה נמצא ביפו).

ג’ורג’ היה חייל בצבא הרומי בסוף המאה ה 3 לספירה. בתקופה זו התגברו הרדיפות אחר הנוצרים במיוחד בתקופתו של הקיסר דיוקטליאנוס. הקצין ג’ורג’ פנה לקיסר והודה בפניו שאינו יכול לרדוף אחר הנוצרים. נפשו מתענה הן מבחינה מצפונית ונפשית . הקיסר סרב לשחרר אותו מחובותיו וכעונש הוא כורת את ראשו. הסיפור ממשיך שבביצה ליד עיירה אחת גר דרקון. יום אחד הדרקון איים להרעיל את העיירה בהבל פיו אם לא יביאו לו בכל יום שני כבשים לארוחה. אנשי העיירה הסכימו ובכל יום היו מביאים לו כמבוקשו. אך יום אחד אזלו הכבשים והתושבים החליטו לעשות הגרלה בין התושבים ולתת לו שני אנשים כמאכל. יום אחד עלה שמה של בת המלך בהגרלה. בת המלך בכתה ללא הפסקה על מר גורלה. לפתע הגיע ג’ורגיוס=ג’ורג’ . היא מנסה להסביר לו שיעזוב ויברח מהעיירה אך הוא מחליט להישאר כאן ולהילחם בדרקון. כאשר הדרקון נגלה לעיניו הוא מצטלב , קורא בשמו של ישוע ומצליח לכרות את ראשו של הדרקון. הוא קושר את הדרקון בחבל ומוביל אותו לארמון. המלך בתמורה מודה לו מאוד ורוצה לתת לו כסף רב, אך ג’ורג’ מסרב ומבקש במקום כסף לנצר את העיירה ולהקים כנסייה . עם מותו של ג’ורג’ , גופתו הובאה לקבורה בעיר הולדתו.

הסיפור הוא סיפור דמיוני אבל עם מסר ברור של ניצחון הטוב על הרע, ניצחון היצר הטוב על היצר הרע שהוא הדרקון. התפיסה הפילוסופית של המאמין היא לא לפחד ותמיד להילחם בו ולנצח אותו.

בכנסייה ישנה קופסה=רליקיום ובה נמצאים רליקיטים של עצמותיו של ג’ורג’. הוא למעשה הפטרון של ארמניה ורומניה כי בזכותו הם התנצרו. בכנסייה ניתן לראות גם את השלשלאות שקשרו אותו בזמן העינויים של הקיסר. השלשלאות היו קשורות לעמוד ן קשרו אדם חולה מנטאלי ( מטורף ), ובבוקר הוא היה קם בריא . זה היה עד לפני 20 שנה.

גשר ג’ינדס בלוד (גשר ביברס) וסיור בלוד ורמלה.

ג’ינדס על שם של כפר ערבי שהיה בסמוך, ואולי השם לקוח מהישוב גינתון – גשר ג'ינדס בלוד.

ליד כיכר אדמונד ספרא פנינו לכיוון נחל איילון. (ביציאה מהעיר ימינה).

על נחל איילון ניתן לראות גשר ממלוכי עליו נמצא הכביש. א"י משמשת לממלוכים כארץ מעבר ולכן הם הצטרכו להשקיע בדרכים , בגשרים, במגדלים ובחאנים. הם לא השקיעו בארץ ולא בנו מלבד בירושלים. רמלה הייתה על תוואי הדרך בין יפו לירושלים ולכן השליט בייברס מקים גשר מעל נחל איילון, בשנות ה 30 של המאה ה -13 . מכל צד של הגשר ניתן לראות כתובת ועליה נראים היטב הברדלסים המסמלים אותו. הברדלס נראה כמשחק בעכבר ורוצה להראות את כוחו של שילטונו החזק הכל יכול. גם בתל יבנה ניתן לראות גשר שכיום לא נמצא בשימוש.

מרכז טבג'ה

פעילות  טבג'ה ברמלה  העתיקה מכיר לנו את ולמורשת יהודי  אתיופיה. המוזיאון הוקם בשנת 1998 בנדיבותה של משפחת רייכר ממדינת ניו יורק לזכר קצין משמר הגבול, פקד יוסי טבג'ה ז"ל, שנורה ונהרג על ידי איש כוחות הבטחון  פלסטיני במהלך סיור משותף עם חיילים ישראלים ופלסטינאיים.

מדריך טיולים ברמלה לוד, מדריך טיולים וסיורים העמק איילון ובן שמן, יער הרצל ומבואות מודיעים.