סיורים מזמרים בתל אביב, זכרון יעקב חיפה ועכו.

סיורים עירוניים בתל אביב יפו ירושלים , סיורים בין עכו חיפה וזכרון יעקב.

סיורים מזמרים בעקבות אמנים וזמרים כמו אריק איינשטיין או אהוד מנור.

סיורים מזמרים ביפו-שירי טריפונס מול אריאנה, עליזה עזיקרי -"זוהי יפו ילדה זוהי יפו" שחודרת כמו יין לדם.

טיול מזמר ירושלמי-"אני וסימון ומואיז הקטן" בנחלאות בירושלים ושוק מחניודה.

סיור מזמר עם שיר ושירון, סיור אנרגטי מלא חיוכים, משולב עם סיור אורבני מקומי ליום הולדת, קבוצת עובדים מגובשת וגופים ומוסדות.

סיורי איכות נוספים שניתן לשלבם בהחלט בסיור מזמר מותאם לאופי הסיור והמקום:

אפי נחמיאס מאנשי התיירות והטיולים הוותיקים ומתאים עצמו לקבוצה בהדרכה פיקנטרית ונוטפת סיפור וריגוש חיובי חינני..

סיורים רגליים, סיורי אהבה, סיורי נשים ובעיקר סיורים עירוניים ברחבי ארצינו.

1. עכו הצלבנית-סיור צלבני עותומני בעיר המקסימה של עכו תוך שיטוטו בחאנים, החומות, נמלי הים, בשווקים, אתרי עכו כמו אולמות האבירים ומנהרות הטמפלרים, החמאם ועוד.

2. גלילי מערבי של יום גיבוש וכיף-סיורים אתניים בעולםהדרוזי לעומק בחורפייש ונבי סבלאן, פקיעין וסיפורה המרתק בבית הכנסת או המעיין, מתחת לחרובים ומערת רשב"י, ירכא וג’וליס-גני אל מונא וקבר שייח אמין טאריף.

3. חיפה של ארבע דתות במושבה הגרמנית ובתי מספרים סיורי טבע בחיפה ובכרמל, מוזיאונים, אנדרטת הכרמל, מרכז קסטרא ואתריו המרתקים.

4. זיכרון יעקב של רכילויות -זכרון יעקב עם רכילויות ועסיסיות, "אחוזת לנגה" ושלל סיפוריו, גבעת זמארין –תחילתה של זכרון ותצפית השמורה-רמת הנדיב ואתריו.

5. סיור בבנימינה-מושבת העליה השלישית שהתפתחה יפה אך לא הרבה מדי ואהוד מנור במשעולי חייו ונגינתו.

6. בין ראש פינה מושבת העליה הראשונה לצפת עיר המיסטיקה והאמנות-רוחניות וגלריות,היסטוריה ללא היסטריה.

7. רמת הגולן-סיור איכות בעקבות נפתולי חייו של האיש שלנו בדמשק-אלי כהן ז"ל ומעבר בין שמונה תחנות..

8. סובב כנרת-בעקבות מייסדים ומשוררים בכנרת, סיפורי אהבה ופיקנטריות רבות מסביב לכנרת והם רבים כל כך-באתריה ונופיה, מוזיאונים ומרכזי מבקרים, ראשונים וחלוצים במרחב סובב כנרת טבריה והגליל התחתון..

9. סיורים אורבניים איכותיים בתל אביב–בשרונה ההיסטורית טמפלרית ושרונה מרקט-סיור טעימות, סיור בפלורנטין וסיור טעימות בלוינסקי, "אחוזת בית"– תל אביב הקטנה ורחוב רוטשילד, "לב תל אביב" –נחמני אחד העם והמרכז הישן, שוק הכרמל וכרם התימנים, בעקבות אריק איינשטיין בתל אביב, מסביב לנמל תל אביב והנמל-סיפורי מכביות ותערוכות "הגמל המעופף", סיורים בבני ברק ביום או בליל.(כל סיור המופיע פה שעתיים עד שלוש וניתן לשלב שני מסלולים)

10. יפו היפה-בשכונת עג’מי, יפו העתיקה ושוק הפשפשים, המושבה האמריקאית ומתחם מנשייה-שחזור הרכבת של יפו, נווה צדק-והיציאה מן החומות של יפו.

11. ירושלים מכל העולמות-סיור בכרך של "מחניודה" יחד עם רצף השכונות של נחלאות, סיור בסימטאות עין כרם-כנסיות וסיפורים נוטפי אהבה,, סיור סיפורי אהבה ברחבי ירושלים, היציאה מן החומות של ירושלים ממשכנות שאננים- מחנה ישראל ונחלת שבעה, סיור במתחם החרדי של ירושלים-מאה שערים ושכונת הבוכרים, גאולה ועוד, מגרש הרוסים ורחוב הנביאים-רחוב בתי החולים-העיר העתיקה לעומק בארבעת הרבעים ועוד.

12. סיורי איכותיים ונעימים לאוזן המטייל באשדוד היפה, אשקלון המתפתחת, באר שבע העתיקה ומסביב לה, סיורים בעוטף עזה, שפלת יהודה המקראית ובשמורות הטבע, סיורים ייחודיים בשרון-"לורדים וחלוצים בשרון", סיור בעיר היהלום-נתניה, מגדיאל-כפר סבא-קלמניה ורעננה, עמק חפר וסיפורי אהבה, וסיורים נוספים לפי בקשה אשמח להרחיב.

סיורים אורבניים עירוניים מודרכים בחן ובפיקנטיות בירושלים ותל אביב יפו, סיורים בזכרון יעקב בנימינה וחיפה, סיורים בעכו ראש פינה וצפת וסיורי איכות לא שגרתיים באשקלון באר שבע ואשדוד, נתניה כפר סבא ורעננה.

הרצאות על ארץ ישראל

1. שלוש דתות ואלוקים אחד-יהדות/ נצרות/ אסלם.

2. תקופות ארץ ישראל-יוון, רומא וביזנטיון, מוסלמים קדומים, צלבנים ואבירים, ממלוכים ותורכים עותומנים.

3. ישראל בעת החדשה של 100 השנים האחרונות וטיפה יותר.

4. ההרצאה על מקומות בארץ-חבלי הארץ מהגליל והגולן ועד הרי אילת, סיפורי ערים והתפתותן-תל אביב/ יפו/ירושלים/עכו/צפת ראש פינה/ מושבות העליה הראשונה ועוד.
*************************************************************************************
סיורי שווקים טעימות וקולינריה בשווקי ישראל

סיורי טעימות לקבוצות בשווקים האיכותיים של מדינת ישראל.

סיורי טעימות שוק בתל אביב:

סיור טעימות קולינרי לקבוצות בשוק לוינסקי  הסלוניקאי בוכרי בפלורנטין בתל אביב

סיור טעימות שוק בשוק הכרמל ושילוב עם סיור איכותי בכרם התימנים ו,נחלת בנימין ונחלת בנימין.

סיור טעימות קולינרי בשוק התקווה ושכונת התקווה.

סיור טעימות שוק ברמלה וביקור במסגד הגדול/ העיר העתיקה של רמלה כולל החמאם הישן, המגדל הלבן הממלוכי, בריכת הקשתות ובית הקברות הבריטי כולל הארי פוטר.

סיור טעימות שוק וקולינריה במחניודה בירושלים.

סיור טעימות ושילוב סיורי וסיפורי אהבה ירושלמיים או נחלאות-רצף השכונות הכי ירושלמיות, העיר העתיקה כולל טעימות שוק ברובע המוסלמי והנוצרי.

סיור טעימות בעכו-סיור טעימות בשוק האותנטי מחומוס ופלאפל ועד לנטבח החדש הים תיכוני והצרפתי.

סיור טעימות בשוק נתניה הייחודי ושילוב סיור בעיר היהלום נתניה
*************************************************************************************
סיורים מודרכים בעקבות התפתחות התיאטרון הישראלי

התפתחותו של תיאטרון יהודי עוד בתפוצות, מתוך תנועת מרי נגד השטייטל והמסורת היהודית החרדית ויציאה למחוזות אחרים, בדרכי הגויים כהגדרתם, ניסיונות ליצר תיאטורון עברי היה בארץ ישראל במושבות הצעירות ששהתפתחו בעליה הראשונה והשניה וכן ביפו- "חברת חובבי אמנות הדרמטית" ,וההצגה הראשונה הייתה "זרובבל" פרי כתיבתו של לילנבלום.

חברה חלוצית אחרת הציגה בבית החרושת של ליאון שטיין בחול המועד 1894 את המחזה "שולמית"- תיאטרון חובבי האמנות היפואי בראשותה של יהודית הררי ואבא נאמן פעל עד מלחמת העולם הראשונה והגירוש של רוב יהודי תל אביב על ידי התורכים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם "התיאטרון העברי בארץ ישראל" ובין שחקניו הראשונים- מאיר תהומי , ארי קוטאי ומרים ברנשטיין כהן ובהמשך השתנה שמו ל "תיאטרון הדרמתי" בניהולה של מרים ברנשטיין כהן.

ב 1923 חמישה שחקנים פורשים ומהגרים לגרמניה ללימודי משחק וחוזרים ב1926 ומקימים את "התיאטרון הארץ ישראלי".

ב 1926 פורשים שלושה שחקנים מהתיאטרון הארץ ישראלי ומקימים את התיאטרון הסטירי- "הקומקום" בניהולו של אביגדור המאירי, בהמשך הקומקום הופך לתיאטרון "המטאטא" ומתייחד בנושאים אקטואליים וחברתיים.

הקמת "האוהל" ב 1925 ע"י משה הלוי וייעודו היה סוציאליסטי חלוצי.

"הבימה" מגיעה לארץ ישראל לאחר שנים לא רצופות מביאליסטוק, מוסקבה, מרכז אירופה והופעות בניו יורק שם מקבלים רשמים חיוביים וביקורת מקסימות ממבקי עיתונות מובילים.

תיאטרון  הבימה ניכר בשיטת סטניסלבסקי ובמבטא הרוסי הכבד, המובילה שבהם הייתה חנה רובינא וההצגה המובילה לאורך שנים הייתה "הדיבוק", תיאטרון הבימה נוסד ברוסיה בשנת 1914 על ידי נחום דוד צמח. פעילותו נפסקה גם בגלל מלחמת העולם הראשונה. צמח נפגש עם הבמאי והמורה הרוסי המפורסם קונסטנטין סטניסלבסקי, מנהל התיאטרון האמנותי וביקש את סיועו בפעילות התיאטרונית והאמנותית של "הבימה". סטניסלבסקי הסכים להפוך את "הבימה" לסטודיו של התיאטרון האמנותי. רק בשנת 1917 ייסד צמח מחדש את התיאטרון במוסקבה יחד עם מנחם גנסין וחנה רובינא. פעילותו של צמח הייתה חלוצית, שכן התיאטראות העבריים שפעלו לפני כן בארץ ישראל וברחבי הגולה הגדירו עצמן כלהקות חובבים.

את ראשית התהילה השיגה "הבימה" משהעלתה את "הדיבוק" של המחזאי היידי ש. אנ-סקי (שלמה רפפורט), ב-31 בינואר 1922. בהצגה זו, רווית הדרמטיות, נעשה שימוש בתפאורה, באיפור ובתלבושות המשרות אווירת מסתורין. בלטה בה השחקנית חנה רובינא, ששיחקה בתפקיד הכלה לאה רדופת הדיבוק והחלה להסתמן כ"סמל המסחרי" של התיאטרון.

ב-27 במרץ 1928 הגיעו חברי "הבימה" לנמל יפו, לאחר שנעזרו במרגוט קלאוזנר שהקימה את "חוג ידידי הבימה" בברלין, שלוותה ותמכה בתיאטרון במשך שנים- "הבימה" פעל בצורה של קולקטיב, שבו כל שחקן היה שותף לרווחים ולהחלטות הרפרטואר והניהול. ב-1944 נוסף תיאטרון מתחרה חדש בדמות התיאטרון הקאמרי, בנוסף לתיאטרון ואהל והבימה.

ב-1935 הונחה אבן הפינה לבניין לפי תוכניות של האדריכל אוסקר קאופמן מהשנה שלפני כן. (המבנה נועד לקום בקצה הצפוני של שדרות רוטשילד בתל אביב, ולהיות המבנה הראשון של המתחם התרבותי של העיר לפי תוכנית גדס). בטקס נכחו הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ, משה שרת וראש העירייה מאיר דיזנגוף.‏ רק בשנת 1945 נחנך האולם הגדול,‏ וב-1946 נפתח בית תיאטרון הבימה באופן רשמי. – ב-22 בינואר 2012, נחנך משכנה החדש של "הבימה" במקומו הנוכחי, "לי לה לו" של משה ואלין שהציג מחזות חברתיים בסיגנון הקברט החי והתוסס ב 1944.

ב-1945 אוסף יוסף מילוא מספר שחקנים כמו יוסי ידין וחנה מרון ומקים את "הקאמרי",מטרתו היתה להציג מחזות עבריים בשפה העברית הצחה ולא בשפה הרוסית הכבדה משהו.

"הוא הלך בשדות" של משה שמיר על מלחמת העצמאות הייתה הצגה מצליחה עד מאוד ובישרה את ההמשך.

ב 1957 מקימים את המטאטא" ומועדון " מועדון התיאטרון " בכיכובם של גדעון זינגר ויעקב בן סירא.

סיור בתים מספרים בפתח תקווה:

בית פייבל  סטלובסקי שבפינסקר שהיה קבלן בנין ובונה חופר בארות מים ובנה את ביתו המהודר בסיגנון אירופאיי, מלון רבינוביץ' לעשירים ברחוב פינסקר והיה "מלון הרצליה"  והתארחו בו אורחים רבי מעלה להבדיל מהמלון של אחיו "מלון רבינוביץ'" ברחוב פינסקר 11 שהיה לעמך והמקום היה שייך בתחילה לשמעון רוקח מקים אירגון "הפרדס".

כיכר המייסדים  של פתח תקווה-ובהם הדמויות  המרכזיות בחיי המושבה פתח תקווה(אומלבס)-יואל משה סולומון, יהושע שטמפפר, זרח ברנט, דוד גוטמן, אלעזר ראב ובנו יהודה ראב  ומיכל לייב כ"ץ (זיינגר),

בית אברהם שפירא השומר האגדי של פתח תקווה, ראש השומרים והיה בהידברות עם הערבים השכנים.

בית יהלום-בית בנימין ואלקה יהלום ובתקופה הבריטית היה לסניף של "בנק הלוואה וחיסכון" ובהמשך ביתו של הרב צבי שמואלביץ והקדישו לכולל ללימוד תורה ברבים, "מלון מרכזי" בו התארחו הקצונה הבריטית הבכירה.

בית סווטיצקי פתח תקווה–אברהם סווטיצקי היה מראשוני הרוקחים בארץ ישראל ובשנת 1930 הושכר לבנק אפ"ק.

אנדרטת המייסדים של פתח תקווה והקדשה למשפחת רוטשילד ותמיכתה במושבה פתח תקווה .

ההיסטוריה של פתח תקווה: הכל התחיל בבוקר לח בשנת תרל"ח והמושבה הוקמה ע"י אנשי הישוב הישן כמוזכר פה ע"י יואל משה סלומון וחברין, האדמות נקנו מסלים קסאר ואנטואן בישארה טיאן ולמרות הקשיים הצליחו.

הברון אדמונד  דה רוטשילד ועזרתו תמיכתו למושבה פתח תקווה ב1887 עוברות 28 משפחות לחסותו.

אתרים וסיורים מסביב לפתח תקווה: "אתר מקורות" וסיפור מעיינות הירקון והמים בין השרון לשומרון וקו ירקון נגב, מעיינות ראס אל עין וזרימתם דרך בריכת הנופרים ופיתולי הירקון היפים, מבצר "מגדל צדק" בראש העין.

* אשמח לסייר ולהדריך את קבוצתכם בעקבות שחקני התיאטרון המובילים, התיאטראות הישנים במיקומם לעומת החדשים ותכנים תל אביביים במקורם ונשמתם.

אפי נחמיאס מדריך טיולי נושא תל אביביים, סיורי שכונות, סיורי שווקים וטעימות, ומורשת.

סיורים טיולים מודרכים לקבוצות ומוסדות בכל רחבי הארץ ומדן ועד אילת

1. "לורדים וחלוצים בשרון"- היכרות עם חבל ארץ מקסים ופחות נודע.

2. העמק הוא חלום-עמק חפר.(הפסקת בוקר באם הדרך או לפני)

3. יום בשרון הדרומי-

4.יום סיור וטיול בנתניה(מקסים)

.סיור בשפלת יהודה-

6. סיורים בירושלים-

7. סיורים בתל אביב

****************************************************************************************************************

חוף הים בגן לונדון- סיפורי העפלה מעפילים בתל אביב, גן לונדון הוקם בשנת 1942 כהזדהות עם תושבי לונדון המופצצת.

בשנת 2003 הגן חודש כי בנו מתחתיו חניון. השינויים הללו איפשרו מקום להנצחת ההעפלה. במקום ניתן לראות מבנה של חרטום של ספינות וגם גן שעשועים לילדים.

האנדרטה בנוייה בצורת 6 גלי עלייה. 120 אלף עולים עלו לארץ דרך הים . היו יותר שלא זכו להגיע לארץ וההנצחה היא לכבודם.

הספינה הראשונה שהגיעה היא "וולוס", בשנת 1934 עם עליית הנאצים באירופה.

משנת 1938 יש יותר ויותר ספינות. רוב ההעפלה היא מ-1946 , עם סיום המלחמה והיהודים שניצלו מהנאצים החליטו לעלות ארצה. חלק מהם נתפס ונכלא בעתלית ויש אף שגורשו לקפריסין.

בשנים שלפני קום המדינה הספינות מקבלות שמות עם משמעות כמו "חנה סנש", "כ"ט בנובמבר", "כ"ג יורדי הספינה", "העצמאות", "מדינה יהודית" ועוד.

הספינה האחרונה שהגיעה בשנת 1948, בזמן הפוגת האש הראשונה היא "אלטלנה". זו הייתה ספינה שנשאה נשק של האצ"ל אך ההגנה דרשה את הנשק לעצמה, משסירבו לתת, הספינה הופצצה בהוראתו של בן גוריון, בהפצצה היו הרוגים והנשק צלל למצולות.( זאת בימים של חוסר נשק). בגין (באותו הזמן ראש האצ"ל) אמר לא להגיב ולא למלחמת אחים.

סיפור אלטלנה נחרט עמוק בתודעת הציבור כאירוע מלכד של מדינה אחת וצבא אחד.

בשנת 1961 הגיעה ספינת "אגוז" ממרוקו. בזמן הזה היה איסור לצאת מארצות ערב.
*************************************************************************************
היסטוריה תל אביבית וסיורים מודרכים לקבוצות וימי הולדת

הכל בו-שלום-תחילת המסלול בתל אביב הקטנה.

זהו גורד השחקים המפורסם ,הראשון והגבוה (החזיק בתואר 34 שנה עד לחנוכת מגדלי עזריאלי ב 1999). של תל אביב, שנחנך ב-1965 ברחוב הרצל. שהיה גם הגבוה במזרח התיכון, (החזיק בתואר 14 שנה), באסיה ובאפריקה. גובהו כ-120 מטרים‏, והוא מונה 34 קומות. הוקם ע"י האחים מאיר ע"ש אביהם שלום מאיר.

על קירות רחבת הכניסה המערבית למגדל נמצאים שני פסיפסים גדולי ממדים, המתארים תמונות מהחיים בתל אביב. הראשון: "הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה" נוצר על ידי הצייר נחום גוטמן עם הקמת המגדל, והשני: "יפו-תל אביב: דור שני" נוצר בשנות ה-90 על ידי הצייר דוד שריר. מולם הוצב פנס הרחוב הראשון של תל אביב.

יום לידתה של תל אביב הוא בתאריך 11/4/1909 . ביום זה נערכה ההגרלה בין 66 המשפחות שהגרילו ביניהם את המגרשים בעזרת צדפים שאספו על החול.

בשנת 1905 נבנתה הגימנסיה ביפו . לאחר הקמת העיר, הגימנסייה עברה לתל אביב . (בשנת 1910.) בשנת 1959 הגימנסייה שהייתה סמל ומרכז העיר החדשה נהרסה , על חורבותיה הוקם מגדל הכל בו שלום . מאוחר יותר הוקמה המועצה לשימור אתרים ,וסימלה הוא חזית הגימנסייה, אולי כתיקון על הריסתה.

עם הקמת הישוב רצו לתת שם שיזכיר את הרצל חוזה המדינה. נחום סוקולוב פירש ותירגם את שם ספרו של הרצל ’ אלטנויילנד’ לארץ ישנה-חדשה. סוקולוב לקח את הפסוק מהתנ"כ יחזקאל פרק ג’ פסוק 16-15 וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, ואשר (וָאֵשֵׁב)–הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים בְּתוֹכָם. טז וַיְהִי, מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים;". מנחם שיקין קרא לשכונה תל אביב.

בשנה זו מגיעים סוחרים מיפו, כאשר ראו שיש גימנסיה- חינוך מצוין לילדים ויש מים זורמים הם פונים לוועד תל אביב ומבקשים להצטרף לישוב. הם הקימו את ’נחלת בנימין’ אולי ע"ש בנימין הרצל או ע"ש רוטשילד. כך הצטרפו עוד קבוצות אנשים ומקימים שכונות חדשות כאשר תל אביב היא המרכז.

בשנת 1921 ממשלת המנדט מודיעה על הפיכת תל אביב למועצה עירונית הכוללת את השכונות החדשות : נווה צדק, נווה שלום. השכונות בעצם מסופחות לתל אביב ומנותקות מיפו.

האומן נחום גוטמן יוצר פסיפס על קיר שלם ומעלה את זיכרונותיו מתחילת ההתיישבות בעיר.

תמונה ראשונה- נמל ,פרדסים, באר האנטילייה הראשונה ,ירח המסמל את יפו העותומנית.

תמונה שנייה- החולות הצהובים, יונה והלוויתן, הגימנסייה כסמל למקדש של השכלה, ביתו של ראש הוועד שהפך לבית ראש העיר. עץ השיקמה, צמח בצורת מנורה.

תמונה שלישית- תקופת המנדט צבועה באדום – כלניות= כינוי לשוטרים הבריטיים. עבודה עברית ועלייה, פנס הרחוב היחידי בעיר, התפתחות תרבותית ע"י חנה רובינא ואלכסנדר פן.

תמונה רביעית- תל אביב היום (1964), עיר מודרנית- גשרים, גורדי שחקים, חנוכת מגדל שלום, גן חיות, נמל, מטוסים המסמלים את שדה דב ואת היותה העיר המופגזת ביותר מהאוויר.

30 שנה מאוחר יותר, בקיר ממול, מקים האומן דוד שריר קיר עם פסיפסים. מחלק את הקיר לשניים תל אביב ויפו. יפו: התמונות הקטנות מופרדות ע"י פיגומים. הוא לוקח תמונות וסמלים מהעיר כמו: יונה עם הדג הגדול, רעשנים ואסתר המלכה, צלם בעבודתו, דוד שריר ומשפחתו בבית, בתים שונים, עקיבא ארייה וייס מופיע עם שעון כיוון שהיה שען. תל אביב: תהלוכת ט"ו בשבט, הבנייה והפיתוח מתבטאים במודדים – אביו של דוד שריר היה מודד. צילה אשתו של דיזינגוף שמחה שיש בעיר גנבים כמו שיש בכל עיר, הגימנסיה באפור כיוון שהיא כבר איננה. השעון מופיע בכל כיכר והוא נמצא בסמוך לנחש כי הזמן הוא התרופה הטובה ביותר. בתל אביב יש מקום לכולם גם לקהילה הגאה, כאשר ת"א תופסת מקום של כבוד בייחסה לקהילה הגאה.

(הליכה לצד השני לכניסה השנייה), תערוכה בשם : "לגור על החולות". התערוכה הוקמה בשנת 2003 בעקבות הכרזת אונס"קו על תל אביב ’כעיר הלבנה’. מול הדגם ניתן לראות שהתפתחות העיר הייתה צפונה בעיקר. בשנת 1925 מיישמים את תוכנית גולדמן המתכננת רחובות רחבים כ-24 מ’ וכיוונם צפון דרום. אותם יחצו רחובות צרים יותר ברוחב של כ-20 מ’ מזרח-מערב ועוד רחובות צרים הנפגשים בגינה – זוהי עיר גנים. הייתה מתוכננת כיכר דיזינגוף והבתים נבנו בצורה מעוגלת. כמו כל עיר גם לת"א יש אקרופוליס= מקדש התרבות והמוזיקה-הבימה.

ניתן לחלק את הבנייה בעיר לשלושה סגנונות.:

הסגנון האקלקטי מאפיין את שנות ה-20. מונה כ-600 מבנים. זהו סגנון של אוסף רעיונות ומוטיבים וממזג אותם יחד. המאפיין הוא הסימטרייה.

הסגנון הבינלאומי , מאפיין את שנות ה-30. מונה כ- 1000 מבנים. מתאפיין בהוספת אריחי בצלאל (קרמיקה) שהגה והוביל יעקב אייזנברג. וזאת במטרה להפוך את הבית לייחודי וליהודי שנבנה ע"י יהודים. באריחים ניתן לראות פסוקים מהמקרא כמו " הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" , "ואם אשכחך ירושלים.." סמל העיר נעשה ע"י גוטמן כאשר מופיעים 7 כוכבים , שער הכניסה לא"י, כי יפו היא שער הכניסה לארץ בזכות הנמל.

מהמקרא נבחר פסוק העוסק בבנייה ובעתיד אופטימי מאוד, מספר ירמיהו פרק ל"א פסוק 3 " עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל: עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ, וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים".

בית ביאליק הינו שילוב של מזרח ומערב, כיפה, מרפסת, אריחי בצלאל, מטבע של יהודה הכבושה ויהודה המשוחררת.

ביציאה נמצאת הבורסה לניירות ערך . ת"א הפכה מהעיר העברית הראשונה למטרופולין ולמרכז תרבותי-כלכלי-עיסקי הגדול במדינה. בכל יום מגיעים לעיר כמיליון עובדים.

ביציאה נמצאים הפסיפסים של גוטמן שהועברו מרחוב ביאליק. הפסיפסים מספרים 3 סיפורים ואירועים שהתרחשו : הקמת העיר, הבאת הארזים לבניית ביהמ"ק, והגעתו של יונה הנביא ע"י הדג הגדול. בנוסף מסביב ישנן תמונות נוספות הקשורות לעיר כמו: אגדת אנדרומדה, חותחמס וכיבוש יפו, הקמת העיר תל –קסילה, מהתקופה הצלבנית 1291 – חתימת הסכם יפו (שנחתם ברמלה) בין ריצ’ארד לב הארי וצלאח א דין, מסע נפוליאון לא"י וכיבוש יפו 1799.

תחילת הישוב היהודי ביפו-1820, ביקורו של מונטיפיורי בשנת 1839, ביקורו של הרצל בשכונות מחוץ לחומות בשנת 1898. הכרזת המדינה בהיכל העצמאות.

בתחילה התנגדו מאוד להכנסת בתי עסק לעיר, אך כיוון שאי אפשר היה בלי שתייה בימות הקיץ החמים הקימו קיוסקים. אחד מהם נמצא ברחוב רוטשילד ובו נראה ביאליק מבקש "גזזיני ואגרשך והעדיפיני במילייך". משמע- מכרי לי גזוז בגוש ואת החזירי לי עודף במייל. פה היה פנס הרחוב היחידי בעיר שהיה מקום המפגש של הצעירים.

טיול מודרך בשרונה תל אביב

אוונגליסטים טמפלרים גרמנים שעזבו תנאי מחיה טובים לעומת ארץ מפגרת ולא מפותחת כארץ ישראל.

תנועה משיחית שתכליתה , קבלת פני ישו המשיח על ידי התישבות בארץ הקודש והכנה רוחנית אישית וציבורית.

המושבה השלישית של הטמפלרים בארץ ישראל- סיפור מרתק של חרוצים ושאפתנים שהביאו הרבה פיתוח ונחת לארץ הלא מתקדמת- הברזים הראשונים בארץ היו בשרונה, הרדיו הראשון בבית האלמנה-בית וילהלמינה, שבשבת הרוח ועוד.

בית החרושת "שמן" היה המפעל הראשון שהוקם ע"י הטמפלרים, בתי המלון האיכותיים והמרשימים, הדילז’אנס מסוג אמריקאי גרמני, בתי הקפה, מחרשות המתכת והטרקטורים וזו רק ההתחלה..

אישים ודמויות מרתקות-גרוצינגר הנפח, כריסטיאן למלה יו"ר הוועד, יוהנס למלה הגנן של המושבה, קנולר איש הסוסים, משפחת פרשלר הגבנים עושי הגבינות וקארל שטלר, פלוגפלדר ובית הבד המודרני הראשון, קארל קיבלר הפרדסן

הבהלה לזהב בשרונה-גירוש הטמפלרים ב 1941 והחבאת מטבעות זהב בדפנות הבתים עד מציאתם.

סיפורם של כורמים שגידלו כרמים והפיקו עצאית יין בביתם ועד להקמת היקב לכל מגדלי המושבה והתמורות שעברו.

"הסיפולוקס" וסיפור תחילתו של חיל האוויר,מטוסי האוסטר והרכבתם תוך סיכון רב והעברתם לשדה דוב-16 במספר.

סיפור המים במושבה שרונה, הבריכות ובעיקר שבשבות הרוח שקידמו את נושא השאיבה וחדלו מלשאוב מים מבארות ידנית.

"מבצע בלז"ם" ו אנטנות "התח"ל", המוסד לצד הש.ב ובהמשך גורמי מודיעין אחרים.

האנטיליה והמזקקה, סיפור המדפיס הממשלתי והשירות הבולאי, אייכמן וכליאתו במקום.

סיורים בתל אביב-סיורים תל אביביים מזמרים, סיורי טעימות בשווקים, סיורים בתל אביב ספרותיים, טיולים בשכונות תל אביב, סיורים אורבניים עירוניים, סיורים בשרונה תל אביב, סיורים בפלורנטין ולוינסקי, סיורים באוטשילד ואחוזת בית, סיורים בכיכר אלברט ולב תל אביב רחוב אחד העם, סיורים מזמרים בעקבות אריק איינשטיין, סיורים ספרותיים ובעקבות אנשי תרבות.