סיור מודרך בירושלים בעקבות "בית שני"

סיור מודרך בעקבות אתרי בית שני בירושלים, במנהרת החשמונאים בארמון הנציב, תצפית ארמון הנציב, מוזיאון דווידסון והפארק הארכיאולוגי, רחבת הכותל ומנהרות הכותל.

סיורים מודרכים וטיולים בעקבות בית שני -אפי נחמיאס 0522686908

מנהרת החשמונאים מימי בית שני:חווה חשמונאית שהעמיקו כאן לפיר שיתחבר עם האמה.

יש שישה פירים כאלה לאורך האמה, וזה אחד מהם. מתוך האמה רואים חמשה פירים והחופר שחפר כאן, יעקוב ביליג, טוען שהוא זיהה פיר שישי. אנחנו נראה חמשה פירים ארבע פתוחים שרואים אור דרכם ואחד סגור. בינהם חיברה מנהרה תת קרקעית. המים מגיעים מדרום. המנהרה מתגברת על הר ארמון הנציב בטכנולוגיה של חציבת פירים וחיבור בינהם.

היום בסיור מדברים על אמת המים התחתונה. המערכת המדוברת מורכבת מחמש אמות שארבע מהן לירושלים. כנראה את האמה הראשונה בנו החשמונאים. האמה התחתונה. היא הקדומה במערכת. המים מגיעים מהרי בית לחם, מהמעין בשם עין עיטם. הוא נמצא לא רחוק מאפרת, במקום קיימת קבוצה של מעיינות. מהם החשמונאים יוצרים אמת המים להר הבית. בקו האווירי משך האמה כעשרה ק״מ, אבל בפועל היא עוברת 20.6 ק״מ בגלל הפיתולים.

יש שתי דרכים אפשריות להתגבר על וואדי. להקיף או לבנות גשר. שתי הדרכים אכן היו משומשות. למשל מעל גיא בן הינום הם בנו גשר. להכיף הר יותר קל ולכן היו כל כך הרבה פיתולים. בשני המקרים בדרך החשמונאים החליטו לחצוב. אחד המקרים כאן ברכס ארמון הנציב. עקב הפרשי גובה הנמוכים, שעומדים על 30 מטר בעשרים ק״מ. נוצר השיפוע של מטר לקילומטר. שיפוע מאוד קטן, שלא איפשר כאן ללכת מסביב להר. המתכננים חילקו את ההר שלנו באמצעות מספר פירים.

הפירים עזרו לחופרים הקדומים לשמור על הכיוון ולוודע את הגובה. גם להוציא את הפסולת של החציבה היה קרוב יותר.

המרחקים בין הפירים לא שווים. בריכות שלמה עומדות בלב המערכת. שתי אמות מים היו מובילות מים אליהם. אמה אחת בשם ערוב. באזור מחנה הפליטים "מואסקר אלערוב". האמה השניה האמה בשם בייר, ממעין "אל ביייר". ושתי אמות יוצאות צפונה לירושלים מבריכות שלמה. האחת נקראת היום התחתונה והשניה העליונה, מה שמשקף את מיקומן היחסי. יש עוד אמה חמישית היא אמה שהובילה מים להרודיון. היא נספח של המערכת.

מי בנה את אמות?

האמה התחתונה מתוארכת לתקופה חשמונאית. מי מהחשמונאים בדיוק בנה אותה קשה לזהות. האמה שנבנתה אחריה היא אמת הבייר והיא הרודיאנית. גם בריכות שלמה עצמם הן בניה של הורדוס. כי החשמונאים לקחו מים מהמעיין בקרבת הבריכות שיבנו שם לעתיד. הורדוס משכלל את המערכת ובונה בריכות שלמה.

האמה שנבנתה מאוחר יותר היא אמה העליונה. עליה יש מחלוקת אם היא הרודיאנית או רומית. זמן בנייתה בערך מאה ראשונה לספירה. אמת הערוב הארוכה ביותר מבין האמות והיא בוודאות רומית. לפי הרוב החוקרים.

ליד אחד הפירים הפסיפס המודרני מנסה להציג לפנינו את מטווה האמות.

תצפית ארמון הנציב:

ארמון הנציב היה ארמון של נציב בריטי משנות השלושים. כיום הבניין משמש כמטה משקיפי האום.

הסיבה היחידה והחשובה ביותר שירושלים מתחילה במיקום זה היא המים, הימצאות מעיין הגיחון.

מאיפה באה המילה ציון? יש השערה שהמילה ציון היא מהמילה ציה, המדבר.

בימי בית הראשון היו המים של מעיין הגיחון יחד עם בורות איסוף הפרטיים מספיקים לתושבי ירושלים. בבית שני המים כבר לא מספיקים וצריך היה להוסיף ממקורות חיצוניים. זאת הסיבה לבניית התעלות. הצורך פגש את היכולת הטכנולוגית. גידולה של העיר ובעיקר העלייה ההמונית לרגל הוסיפו צורך דחוף במים. בזמן הזה האדם ידע להביא מים ממרחקים. ההתפתחות הטכנולוגית ברובה התרחשה בעולם הלניסטי והרומי. כך בימי בית שני יש גם צורך וגם יכולת להוביל מים ממרחקים. שני תנאים הכרחיים לקיום אמת המים בזמן הזה. איתנות מקור המים והפרשי גובה. לעומת גב ההר ירושלים נמצאת בעוקף וכך היא נמוכה ממנו. הר חברון מתנסה לגובה סביב אלף מטר, פיסגת עיר דוד גבוה רק כ- 650 מטר. מדרום לירושלים מקורות המים זמינים יותר מאשר בצפונה. הבעיה היחידה שהשטח הוא לא מישורי. בדרך היה צריך להתגבר על ההרים ועל ואדיות. אז בהר חצבו. בואדי בנו.

מתחילים לרדת בהר ארמון הנציב לכיוון הכניסה לאמה. לפנינו אחד הפירים אבל יש לו גם הסטוריה משלו. כאן קודם היתה חווה חקלאית. הוא כנראה מהתקופה החשמונאית.

מסתכלים על החווה החשמונאית. בה היה בור מים מאותה התקופה. משתמשים בו בתור בור לפני בניית האמה.

מוזיאון דווידסון והפארק הארכיאולוגי:

באתר רואים שני תקופות. תקופת בית שני והתקופה המוסלמית-ארמונות האומיים.

במעבר בכניסה מוצג ציר הזמן מתחילתה של ירושלים עד להיום. תמונות יפות של השטח. בצד השני מוצגת מפת השטח.

יש כאן עמוד מיל רומי. במקור הוא היה מעקה בתקופת בית שני. מוזכרים בו גם אספסיאנוס וטיטוס. יש אבנים מאותרות עם רוזטה וצלב קרס.

אבן זאת היא חלק מגג של המבנה. האיתור היה בתקרה קלפי מטה. רואים חלק מקרקוף.

בחוץ מוצגת אבן שחרוטים עליה עלי הגפן והזית.

יושבים על המדרגות:

במסכת מידות כתוב שהר הבית היה חמש מאות על חמש מאות אמה. (רב גורן שניכנס ומדד את ההר ב-68 מצא שההר לא תואם את הכתוב במשנה) הורדוס החליט להגדיל את שטחו של הר הבית. (השם הר הבית נמצא בשימוש כבר בתקופת בית ראשון ופעמים מוזכר בתנ״ך). הורדוס הרחיב את ההר לכל ארבעת הכיוונים כך שגידול הנוצר הוא בערך פי שניים.

תוצאות ההגדלה:

460 מטר הכותל המזרחי , 480 מטר המערבי-315 הדרומי ו280 הצפוני, הר הבית לא נחפר ארכיאולוגית מעולם.

לכן קשה לדעת מה היה הר הבית לפני הורדוס. בכותל הדרומי היו שערי חולדה גם לפני הורדוס ולפי המשנה הם היו השערים הראשיים. מה שרואים בחומה אינו מתקופת הורדוס. חוץ מהשורה הראשונה שהיא בנויה מאבנים גדולות ונקראת "נדבך רבא" השאר הוא מהתקופה המאוחרת יותר.

כאשר מסתקלים על משקופים .שהשני משקופים מאוחרים ובינהם נמצאים אבנים אלכסוניות מעל אבן שבורה. יש שם התחלה של קשת . זה השער מתקופת בית השני. הקשת נקראת קשת הקלה, היא נועדה להקל עומס מעל השער.

מאחורי הסתימה של האבנים הקטנות בתוך הר הבית יש מסדרון תת קרקעי שקיים גם היום, שדרכו נכנסו להר הבית. רוב השער מוסתר על ידי חומת העיר העתיקה העות׳מאנית.

המסדרון מאותר ויפה. זה צמד השמאלי של שערי חולדה. מימין בהמשך הקיר יש שלוש קשתות סתומות. זהו עוד שער מימי בית שני. מאחריו שוב יש מסדרון. השער הזה גם נקרא שערי חולדה. לידינו שער הכפול. הוא נקרא השער המשולש. המשקופים שרואים הם מהתקופה המוסלמית.

כדי להרחיב את הר הבית הורדוס הגביה את החלקים הנמוכים. את חלק הצפוני הגבוה הוא חצב והחלקים אחרים הגביה. בחלקים הנמוכים בנה קשתות ועלים השתית רחבה. . מסביב להר הבית הוא בנה ארבע קירות לתמוך בהר. החומות הם קירות ההר ולא של המקדש. כל הקירות קיימים היום ברמת השתמרות שונה. הכותל המזרחי הוא היחיד שעליו רואים שרידים לפני הורדוס. רואים את קו התפר.

רחבת הר הבית זה המבנה הגדול שנבנה בארץ עד המאה העשרים. מאה עשרים אלף איש יכלו להכנס אליו בו זמנית. זה המתחם המקודש הטמנוס הגדול מכולם בעולם הרומי.

המדרגות שיושבים עליהן הן מדרגות חולדה. חלקם מקוריים מזמן הורדוס וחלקם משוחזרים. בנויות שלב אחד רחב ואחד האחריו צר, כדי למנוע ריצה עליהן. כל הנכנסים להר הבית היו ניכנסים דרך השערים האלה, עוברים את המסדרנות וכדי להיכנס היו מקיפים את המקדש בסיבוב נגד כיוון השעון. אך ידוע על ארבע שהיו מקיפים בכיוון הפוך מכולם. אבל, מנודה, מי שיש לו חולה בבית ומי שאבדה לו אבידה. ברגע שהם הולכים נגד כיוון התנועה כולם ראו ושאלו אותם מה קרה וניסו לעזור לו או להגיד לו שיתקן את מעשיו.

הם מוזכרים בתוספתה ובמשנה. לא יודעים למה נקראים שערים שערי חולדה. חולדה אולי על שם חולדה הנביאה. או בגלל שאתה נכנס להר מתחת לאדמה בדומה לחולד.

העמודים בשער חולדה המשולש והקשתות לא מקוריות. הם מתקופה מוסלמית. אבל האבנים התחתונות כן מקוריות. והסתימה היא מאוחרת. שערי חולדה שהיום חושבים שהיו פתחים שנים ושנים. החומה העות׳מאנית משתלבת באמצע הכותל ההרודיאני על אבן המזוזה יש חריטה קדומה. בר כלב נ"נ (נוחו נפש) בר יוסף נ"נ (נוחו נפש) מותרף. מלשון התרפא. אדם כתב שהוריו מתו אבל הוא התרפא.

לשער המשולש מובילים מדרגות הקדושים גם לנצרות. במדרגות אלה מקיימים טקסים נוצריים.

עורבות שלמה כך נקראו בתקופת הצלבנית. הם השתמשו בקשתות מעורבות. אלה קשתות הרודיאניות ומוסלמיות שתומכות בהר הבית.

למסגד הצלבנים קראו מסגד שלמה ועורבות היו מתחתיו וקיבלו שם מהמסגד, אורבות שלמה עלו לכותרות בגלל הבניה שהם עשו והעפר שהם הוציאו מהר הבית.

לפי איילת מזר המבנה והחומה שמצאו בעופל הם מתקופת שלמה-אבן השתיה נמצאת מתחת לכיפת הסלע ושם עמדו גם בית ראשון ובית שני, אבן השתיה נמצאת מתחת לכיפת הסלע ושם עמדו גם בית ראשון ובית שני.

רואים כאן אבן בשימוש משני שהיתה חלק מהכנסיה כי רואים עליה הצלב:

באתר רואים היטב גם את הפאר של המקום בבית שני וגם את חורבנו, אבנים גדולות וסיתות שוליים.

רואים את נדבך הנכנס פנימה של שנים שניים וחצי סנטימטר כדי להעלים את ההשלייה האופטית שהבניין נופל. מהלך מוכר גם בבניה רומית.

הבניה היא בניה יבשה, אין טיח ולא איתום, גם הגבנון הוא חלק. בתקופה החשמונאית הגבנון יש לו בטן.

חשמונאית הגבנון יש לו בטן.מעל האבנים ההרודיאניות יש בניה מוסלמית ואחרת.

אבני הבניה נעות במשקלן מחמש טון לחמש מאות שבעים טון. מאוד מרשים. רואים אבנים גדולות במיוחד בפינות, הן שוכבות בשיטת ראש פטין.

קשת רובינסון:

אחת הכניסות המרכזיות להר הבית ממערב הייתה באמצעות גרם מדרגות שהונח על גבי קשת ענקית, שהיוו יחד מעין מחלף בין מפלס הרחוב לגובה רחבת הר הבית.

אלה האומנות המקוריות של קשת רובינסון.(אומנה היא עמוד תמך בנוי) בין האומנות שלה היו פתחי חנויות. יש כאן מדרגות מקוריות מתקופת בית שני שהולכות לאורך הכותל צמוד אליו.

כל מה שרואים היום נחשף אחרי מלחמת ששת הימים. רוחב של הקשת כחמשהעשר מטר. גובה מעל הרחוב כי עשרים מטר, מפתח רגליים שלושעשר מטר. משקלה 1600 טון. אולי הגדולה בעולם העתיק.

קשת היא המחלף מהרחוב לא גשר מרובע היהודי כפי סברו החוקרים בעבר.

אחת מאבני המפולת, המונחת במקום בו נתגלתה סמוך לפינה הדרומית-מערבית של הר הבית, היא ראש הפינה של כותלי הר הבית שהושלכה על ידי הרומאים מראש פינת הכתלים כאשר הוחל בפירוק שיטתי של כותלי הר הבית. אבן זו כוללת מעברה הפנימי גומחה ומעליה כתובת בעברית, חקוקה בכתב סופרים מהודר: ’לבית התקיעה להכ…’ (או ’להב…’). הצעות השלמה שונות הוצעו, ביניהן: ’להכריז’, ’להכל’, ’להבדיל’ (בין קודש לחול). ’בית התקיעה’ פירושו מקום שבו נהגו לתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים, כמסופר בפיו של יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ברומאים ד’ 582). מקום התקיעה דווקא כאן מעיד שהמקום היה במרומי פינת הכותל המערבי והכותל הדרומי, בנקודה גבוהה מאוד הצופה הן אל העיר והן אל השדות שמחוצה לה, כדי להבטיח שכולם ישמעו את התקיעות.‏

מנהרות הכותל:

אחרי הרחבת הורדוס בכותל המזרחי היו ארבע שערים.

רואים את שרידי שער ברקלי ועוד שני שערים אפשר לראות בסיור במערות הכותל. קשת ווילסון היא קשת נוספת שהיתה במקום והיא אכן היתה גשר מהגבעה המערבית אל הר הבית.

מתחת לקשת רובינסון בתוך החלל בין האומנות עמד מקווה טהרה, עם המחיצה באמצע.

היום מוכרת לנו בחוץ רחבת התפילה שהיא רק 52 מטר. אבל אורך הקיר הוא יותר גדול. בגלל שהממלוכים רצו לגור באותו הגובה מול הר הבית, הם בנו קשתות הצמודות לכותל ועליהם את הבתים. הרבע המוסלמי מסתיר את המשך הכותל.

רחבת הר הבית תחומה בקירות תמך, שהמפורסם בהם הוא הכותל המערבי. אלה הן קירות המתחם ואין לבלבלם עם קירות המקדש. בגלל שהמקדש היה מרכז הפולחן היהודי ומה ששרד ממנו זה רק הכותל המערבי של המתחם, כול כובד הקדושה והתקווה לתקומה מועברים למקום זה, לכן הוא המקום הקדוש ביותר לכל יהודי גם אם הוא לא שומר מצוות.

רחבת התפילה של הכותל המערבי פתוחה בכל ימות השנה ובכל שעות היממה ומתקיימים בה אירועים ממלכתיים ופרטיים – מטקסי יום הזיכרון לחללי צה"ל, טקסי השבעה ועצרות תפילה ועד לחגיגות בר מצווה של ילדים.

אלפי ילדים חוגגים בר מצווה בכותל מידי שנה. עבורם זוהי חוויה לכל החיים.

במהלך שנות ההיסטוריה מאז חורבן הבית השני לא היה שלטון יהודי בארץ ישראל וליהודים הרבה פעמים לא היתה גישה לא רק לכותל אלה לירושלים בכלל. למרות זאת היהודים לעולם לא שכחו את ירושלים ותמיד שאפו וניסו להגיע לכותל ולהר הבית. יש מדרש הטוען שהשכינה מעולם לא זזה מהכותל המערבי.

תפילותיהם של היהודים ועלייתם לאתרים סביב קירות הר הבית‏ מוזכרות בתלמוד‏. כבר לגבי חכמים בדור שלאחר החורבן, אולם לאחר מרד בר כוכבא אסרו הרומאים על היהודים לבוא לירושלים. התפילות של היהודים מול קירות הר הבית מתועדות החל מהמאה הרביעית בסיפורי נוסעים ועולים לרגל. עדות ראשונה לכך נמצאת בדבריו של "הנוסע מבורדו" – עולה רגל נוצרי, שהגיע לירושלים בשנת 333:

ידוע לנו על ביקוריהם במקום של אישים חשובים שונים. רמב"ם ורמב"ן. משה מונטיפיורי .

בתקופת המנדט רחבת הכותל היתה סימטה צרה ואומנם היה ליהודים מותר לבקר בה, אך חלו עליהם מגבלות שונות. למשל היה איסור תקיעה בשופר בחגים ואפילו ביום כיפור, שהתקיע בו היא חלק מהתפילה.

ב48 הלגיון הערבי הירדני כבש את העיר העתיקה וכל שטחו של הר הבית והכותל היו שוב אסורים ליהודים. הגישה הקרובה ביותר אליו היתה הר ציון שממנו, מגג המבנה ראו חלק קטן של הר הבית.

במלחמת ששת הימים שוחררה ירושלים. שחרור הכותל על ידי הצנחנים לווה בהתרגשות גדולה ובתקיעות שופר.

המקום חשוב גם לאסלאם. לכן בשונה מהשלטון הירדני ישראל לא מונעת גישה אל המקום מאף אדם.

הר הבית הינו מקום בעל רגישות פוליטית בינלאומית גבוהה, והמתחם עומד ברקע לסכסוכים רבים בין יהודים ומוסלמים, המתחם נמצא כיום תחת ריבונות ישראלית אך מנוהל באופן רשמי על ידי משרד הווקף בירדן. זה קשור למגבלות הלכתיות שיש ביהדות בקשר לעליה להר הבית. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים, והשלישי בקדושתו למוסלמים הסונים.

עשרות מצלמות מצלמות את המתרחש בו כל הזמן בכל ימות השבוע.

לכותל המערבי חשיבות בינלאומית דתית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים.

היהודים פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים להקמת בית המקדש בשלישי אך מאמינים שהאלוהים הוא שיקים אותו.

אחרי כל מה שנאמר האם הביקור בכותל הוא עצוב או שמח? האם הכותל מסמל את החורבן והגלות, וכל הדם הנשפח סביבו, או את תקומת מדינת ישראל וראשית גאולתינו? אלה הן שאלות חשובות ושכל אחד יחשוב מה הכותל מסמל עבורו.

הגדר הנמוכה שנקראת הסורג.

התגלתה אבן שכתוב עליה ביוונית שעד כאן הכניסה מותרת לכל אדם והלה דמו בראשו. האבן המקורית נמצאת באיסטנבול.

סטיו מלכותי:

העמודים היו מקיפים את הר הבית בצורת הסטווים.

סטיו (יוונית : στο?) הוא מבנה מפואר מוקף עמודים שפיאר את צלעה הדרומית של רחבת הר הבית. כמו בכל עיר רומית, גם בירושלים בנה הורדוס בזיליקה ציבורית, היא הסטיו המלכותי. אך זו שבנה הורדוס בירושלים הייתה גדולה ומפוארת יותר מכל מה שנבנה עד אז בעולם העתיק.

בניית הסטיו החלה בימי הורדוס ונמשכה שמונה שנים (בערך בשנים 17-9 לפנה"ס). הסטיו נחרב בשנת 70 לספירה עם חורבן ירושלים. עמודים מאוד גדולים. כותרות מצופות זהב. בגלל שאורחיו הלא יהודיים לא יכלו להכנס להר הבית, כאן הורדוס קיבל אותם.

מצפון להר הבית היתה מצודת אנטוניה. על שם מקרוס אנטוניוס, פתרונו של הורדוס בהתחלת שלטונו.

יש במנהרות הכותל בית הכנסת. הסידור שהגברים מתפללים למעלה והנשים למטה. זהו המקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים.

קודש הקודשים נבנה מעל אבן השתיה. לפי המסורת עליה מושתת העולם ועליה אברהם בנה מזבח בעקידת יצחק. במסורת מוסלמית עקידת ישמעאל. גם מוחמד עלה שמימה ממנה.

ב517 לפני הספירה הושלמה מעליה בניית בית שני. בית שני מתחיל בצורה מאוד דלה.

רוב העם לא חזר מגלות בבל. הזכנים שזכרו את בית הראשון מחו דימה כאשר ראו את בית השני. כנראה המבנה היה צנוע ביותר.

החשמונאים פארו את המתחם, ורק הורדוס הפך אותו למבנה היפה בעולם.

יש היום דעה במחקר שהורדוס לא בנה את כל הר הבית אלה חלקו והוא הושלם אחריו. בגלל המטבעות שנמצאו מתחת לרצוף שהם מאוחרים להורדוס.

מה העבודות שביצע הורדוס על הר הבית? פועליו חצבו והנמיכו את הר המוריה בחלק הגבוה שלו בצפון. חצבו קוביות קוביות והשתמשו בהם ישר לבניה. הוקמה במה ענקית שמילאו אותה בעפר.

על אותה אבן השתיה הורדוס שם את המבנה החדש של בית המקדש כאשר את המבנה הקודם הוא הרס. הוא מאוד חשש ממרידות ולכן בסמכות להר הבית בנה את מצודת אנטוניה. בתוך המתחם הוא הוסיף סמלי שלטון רומי, העמוד עם הנשר, מה שמאוד הרגיז את הקנאים נגדו.

בכותל המערבי הרי היו ארבע שערים. בכתלים נוספים ידוע לנו כדלקמן:

בכותל המזרחי היה שער אחד שער שושן. בכותל הצפוני מצודת אנטוניה. היתה בריכת בני ישראל ובריכת טרוטיון ליד הכותל הצפוני והיה שער אחד שער טדי.

בית המקדש הרי הוא מקום הפולחן המרכזי ליהודים בזמן קיומו.

השם "בית המקדש" מופיע לראשונה בדברי חז"ל. במקרא נקרא המקדש לרוב "בית ה’".

למקדש היה חצר מחולק לשישה חלקים וחלק פנימי שנקרא היכל. החצר היתה מחולקת לאולם, עזרת נשים ועזרת ישראל. בעזרת נשים ארבע לשכות. שם היו כלי עזר שונים, שולחנות לנטילת ידים וכו". לבו של המקדש הוא המקום המקודש ביותר – קדש הקדשים שבהיכל, ארון הברית. בארון זה נשמרו ארבעה דברים: שברי לוחות הברית הראשונים, לוחות הברית השניים, ספר תורה וצנצנת המן.

בכל ימות השנה היה מקום זה מובדל בפרוכת בד, שעליה היה רקומים ציורי כרובים‏ הכניסה פנימה לקדש הקדשים מותרת רק לכהן הגדול, וזאת ביום הכיפורים בלבד‏.

כדי להגיע להר הבית היה כאן גשר מרובע היהודי. הגשר ירד להר הבית. הוא היה בנוי מעל הקשתות ומחובר לשער ווילסון של היום. הרומאים שהחריבו את המקדש הם שהחריבו גם את הגשר. המוסלמים בנו את כיפת הסלע מעל אותה אבן השתיה. בימי בית שני הגשר היה בנוי טור אחד של קשתות. אחרי שכבר היה בנוי הגשר הורחב ושטחו הוכפל. אחרי ההרחבה הראשונה עוד מישהו בנה עוד מסדרון. מעבר הסתרים, שהוא ההרחבה השניה.

את השלב הראשון בנו חשמונאים. הגשר חרב במלחמת אחים שהיתה בין החשמונאים לעצמם בשנת 63 לפני הספירה. הגשר שוקם על ידי הורדוס וחרב במרד הגדול ושוקם על ידי הרומאים. כל זה מתייחס לטור הקשתות הצפוני והיחיד עדיין. הרומאים גם שיקמו וגם הם אלה שהרחיבו פעם ראשונה את הגשר. את המעבר הסתרים בנו מוסלמים בתקופה המוסלמית הקדומה. מעבר הסתרים הוא לא באמת מעבר. בספרים עדיין כתוב אחרת ביחס למי בנה את מה. המחקר התקדם מאז שנכתבו הספרים. בספרים כתוב שאלה שבנו היו הממלוכים.

ההיסטוריון המוסלמי מג׳רדין המציא את השם "מעבר סתרים". הוא חשב שזה המעבר שבו דוד המלך הלך בסתר להר הבית.

יש מתחת למפלס ההליכה מספר מקוואות ואולם עם מזרקה מימי הורדוס.

הממלוכים ניצלו את החלל מתחת לבתיהם לרוב לבניית בורות המים. אבל גם למחסנים ולזריקת זבל.

מוצגת במעבר אבן הבניה הגודלה ביותר בנדבך רבא: זו אבן הבניה הגדולה בעולם, 13 מטרים ושישים ס"מ.

גובה שלוש ושלושים ועובי פנימה כארבע מטרים. משקלה מאות טונות. היא חלק משורה שנקראת נדבך רבא. רומאים לא הצליחו להפיל אותה. התחילו לשבור וגם התייאשו. רואים עליה סימני שבירה חלקיים.

אבני הכותל הן כל כך חלקות שביזנטים שרצו לבנות כאן בריכות מים לא הצליחו לטייח אותן. הטיח שלהם לא נידבק. לכן הם בנו קיר נוסף צמוד לכותל.

ברחבת התפילה הכותל ממשיך מתחת למפלס של היום כ18 מטר. במנהרות אנחנו הולכים ישר אבל ההר עולה ולכן הכותל ממשיך מתחת למפלס הריצפה רק 12,ובהמשך רק 6 מטר מטה.

רואים שבניית הרחוב הסתיימה בפתאומיות. החציבה נפסקה באמצע. לא הורידו את הבליטות מהעמוד הימיני וכן הורידו אותן מהשמאלי.

לא יודעים מה היתה הסיבה. אולי נגמר התקציב וכעת אנו בבריכת הסטרודיון.

אנחנו בשני שליש של הבריכה. השליש הנותר נמצא במנזר אחיות ציון. מעליה עמדה מצודת אנטוניה. דרכה עבר חפיר גדול. תעלה שנועדה למנוע פגיעה באנטוניה. מכאן טיטוס פרץ להר הבית. כאן הוא בנה את סוללות המצור. הרומאים בנו כאן קימרונות שמעליהם הם בנו את אחד הפורומים שלהם בירושלים.

התמונה מימין-קשת רובינסון והזיזים שנותרו, במרכז בריכות אגירת מים מימי בית שני ומשמאל ליד שערי חולדה בכותל הדרומי.

סיורים מודרכים בירושלים בימי-"בית שני" בירושלים.

קברי נחל קדרון- קבר זכריה ויד אבשלום,קבר בני חזיר(קבר בת פרעה באופק) ,החלק הצפוני של תעלת הרחוב ההרודיאני מחניון גבעתי למרכז דוידסון הרובע ההרודיאני- הבית השרוף- מוזיאון ישראל: דגם בית שני והיכל הספר.

קבר יד אבשלום-

בנו אבשלום מורד באביו, דוד בורח מהארמון עולה לכיוון הר הזיתים חפוי ראש בוכה ויחף. אבשלום משתלט על העיר, וממריד חלק מהעם נגד אביו. דוד מבקש משר צבאו יואב בן צרויה שלא יפגע באבשלום, אך לא כך קרה. אבשלום נהרג ומקום קבורתו לא נודע. לפי המסורת אבשלום רצה להנציח את קברו, הוא בנה לו את הקבר, כיון שלא היו לו ילדים . כיון שאבשלום הוא דמות שלילית היו מגיעים לכאן בעבר יהודים והיו מגדפים וזורקים אבנים על המצבה.

מבנה זה הוא מונוליט- מקום קבורה החצוב בסלע. ניתן לראות אדריכלות מאוד יפה, הסיתותים והגילופים מפוארים. ישנה הרגשה שהנך עומד לפני מבנה מלכותי בזכות העמודים, הכותרות היוניות, הקרקוב המצרי.

החלק העליון בנוי ולא חצוב בסלע ומאוד מרשים.

ניתן לראות שילוב של אלמנטים מזרחיים עם השפעה מצרית דבר המרמז על תקופת בית 2. בתקופה זו יש את הקבר שם נטמן הנפטר ויש את מצבת ההנצחה- המסמלת את עלית הנשמה לשמים.

הכניסה כנראה מלמעלה , היה גשר המחבר ביניהם. כיום סבורים שאבשלום אינו קבור כאן, אלא קבורים כאן אנשים מכובדים ממשפחות הכהונה. דבר זה גרם לשנאה קנאה וקיטוב בעם. בנוסף ניתן לראות מילים יווניות האומרות שכאן קבור זכריה אביו של יוחנן המטביל .

יש הקוראים למקום מערת יהושפט כיון שהיא נמצאת בעמק יהושפט.

קבר בני חזיר-

קבר קדום חצוב על ההר. הקבר לא בולט במיוחד והוא חצוב כמערת קבורה. החזית יותר מפוארת וניתן לזהות בה סגנון בנייה מערבי- עמודים של כניסה להיכל. ישנו רק סגנון אחד ולכן קבר זה קדום יותר. בין שני העמודים התגלתה כתובת בכתב עברי של המאה השנייה " זה הקבר והנפש של אלעזר ,חנניה…..בני חזיר". גם כאן ניתן לראות 2 חלקות קבורה: הגוף והנפש . משפחת בני חזיר היא משפחה של כוהנים מכובדת וותיקה מבית ראשון המוזכרת בספר דברי הימים א’ פרק כד 15 חלוקת הגורלות למשפחות הכהונה "לחזיר שבעה עשר להפצץ שמונה עשר.."

ובספר נחמיה פרק י 21 " מגפיעש משולם חזיר" .

קבר זכריה-

המבנה בחלקו העליון דומה לפירמידה , דבר המרמז על השפעה מצרית. כנראה נחצב בתקופה שבין שני הקברים הנ"ל.

לפי המסורת הכוונה היא לנביא אחר הקרוי זכריה בן יהוידע הכוהן. שעמד מול העם והוכיח אותם. והם בתמורה רגמו אותו באבנים ככתוב בספר דברי הימים ב פרק כד 20-21 " ורוח אלוקים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמוד מעל לעם ויואמר להם כה אמר האלוקים למה אתם עוברים את מצוות השם ולא תצליחו כי עזבתם את השם ויעזוב אתכם. ויקשרו עליו וירגמוהו אבן במצות המלך בחצר בית השם."

לפי חז"ל הריגתו הייתה ביום השבת וזה דבר מזעזע שאין לו כפרה., יש המאמינים שאירוע זה היה אחד מהמוקדים לחורבן ביהמ"ק.

כיום הרבה מתפללים יהודיים עולים לכאן בט’ באב וקוראים את מגילת איכה.

סיורים מודרכים וטיולים לקבוצות בהרודיון

• הרודיון חלק תחתון– ריכוז אתרים ארכיאולוגיים, ברכת חוויות גדולה, בית מרחץ ומבנים מימיו של הורדוס.
• הר הורדוס – הר שנבנה על ידי מהנדסי הורדוס ובתוכו שרידי הארמון המפואר של הורדוס, בית מרחץ ומערך ביצורים, חומה כפולה ומגדלים חזקים.
• קבר הורדוס – קבר הורדוס שנמצא בתלולית כלפי מטה וביציאה מההרודיון.
תיאטרון – תאטרון פנימי לתועלתו של המלך הורדוס וחבר מרעיו.
• מחילות מסתור – מחילות מסתור, בורות מים ומערות שחצבו מורדי מרד בר כוכבא.

קצת בהרחבה על ההרודיון:

ההרודיון נמצא בסמוך לתקוע – כפי שמסופר במקרא , בספר עמוס פרק א’ 1 "דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע אשר חז על ישראל בימי עוזיהו מלך יהודה ובימי ירובעם בן יואש מלך ישראל שנתיים לפני הרעש.

עוד מוזכרת תקוע בספר שמואל ב’ פרק יד 1-2 "וידע יואב בן צרויה כי לב המלך על אבשלום. וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויואמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על המת".

ההרודיון הוא מבצר השונה מכל המבצרים האחרים בכך שהוא ברובו תל מלאכותי. כלומר היתה גבעה והורדוס פקד על הבאת אדמה מהסביבה ובכך השיג עלייה טופוגרפית כפולה: האחת הגבהת התל והנמכת הואדיות מסביב לתל.

בנוסף ההרודיון אינו מבצר חשמונאי אלא התכנון והביצוע הם רק של הורדוס!!!

ההרודיון נמצא על קו פרשת המים ,בקצה הארץ הנושבת הן מבחינה אקלימית – כ-300 מ"מ גשם בשנה, האדמה טובה ומתאימה לחקלאות . איזור זה מהווה נקודת מעבר בין האיזור המיושב ירושלים לבין מדבר יהודה שהוא בעצם איזור השייך ומוכר לירושלמים. הוא מכונה "החצר האחורית של ירושלים". איזור זה היה תמיד מיושב כי היה מוכר וידוע. בנוסף המסלע הוא בעיקר קירטון שהוא רך ויכול לאגור מים בבורות שנחצבו.

בחירת מיקומו של ההרודיון כמבצרו של הורדוס אינו מקרי, שכן כאן אירעו שני אירועים מרכזיים בחיו של הורדוס. האירוע הראשון הוא שכאן נלחם הורדוס נגד

מתנגדיו , הוא הצליח לחמוק למצדה ומשם לרומא וכך ניצל.

והדבר השני שקרה הוא שבמקום זה התהפכה הכירכרה של אימו, הורדוס יצא כמעט מדעתו , אך נרגע רק לאחר שראה שאימו מרגישה טוב. הורדוס ראה במקום זה כמקום בעל מזל טוב.

בתחתית התל מכונה הרודיון תחתון ,ניתן לראות בריכת מים גדולה ובמרכזו מבנה עם כיפה, זה היה כנראה בית המרחץ. ומכאן הובלו המים להשקית השדות החקלאיים והגנים. כאן עבדו ולנו כל עובדי הארמון.

הרודיון עליון- מצודה מדברית , ארמונו של הורדוס ,בדומה למבצרי המדבר הנוספים כמו: הורקנייה, אלכסנדרון, מצדה ,סרטבא.. שתפקידם היה : 1. לשמש כמעון חורף – בספר המדבר החורף היה קל יותר .

2. מצודת מילוט- הורדוס הרגיש וידע שהוא לא אהוד על היהודים לכן בנה מבצרים שיוכל לברוח מזרחה מחוץ לתחומי המדינה. לכאן התחברה מערכת מים ומזון. המקום היה קשה לכיבוש בגלל מיקומו הגיאוגרפי והביצורים ,החומות והמיגדלים שהוקמו עליו.

3. אוצרות מלוכה- הורדוס פזר את אוצרותיו ואת החפצים היקרים בין המבצרים השונים.

4. מקום מבודד- מבצר מבוצר ומבודד ללא דרכי גישה אליו או ממנו. שימש מקום להגליית ולהענשת פוליטיקאים, מפקדים השנואים עליו. הוא לא פחד אף להרוג אותם במידת הצורך.

בעבר היכירו מסלול מהרודיון תחתית שהוביל למבנה מונומנטלי גדול ולא מפואר, שחשבו שזהו מבנה הקבורה של הורדוס כי בכתבים נכתב שהורדוס נפטר ביריחו אך ציווה לקוברו בהרודיון.

בשנים האחרונות, נעשו חפירות בסמוך לגרם מדרגות , ושם נתגלה תיאטרון קטן (אודיאון) שנבנה כנראה להלויתו של הורדוס . לידו מבנה קבורה המיוחס להורדוס כי המבנה דומה למבנה קבורה רומאי, בדומה ליד אבשלום ובנוסף נמצאו בסמוך אליו אבנים של מקדשים רומיים. בחדר סגור נמצאו 3 סרקופאג’ים. הגדול ביניהם היה מנותץ והיה בצבע אדום אולי בדומה לצבע החיילים הרומיים.

הרקע לעליית הורדוס

השושלת החשמונאית : לאחר מותם של מתיתיהו הכהן ומאוחר יותר יהודה המכבי בקרב אלעמשא הפך שמעון לנשיא העם היהודי. בנו יוחנן הורקנוס ה 1 התחיל את שושלת המלוכה , הוא כונה "מלך היהודים"= אתנרכוס. אך למעשה לא היה מלך ולא כוהן כיון שנלחם . בנו אלכסנדר ינאי היה המלך החשמונאי הראשון . לאחר מותו שני בניו אריסטובולוס והורקנוס היו מסוכסכים ביניהם בקרב על המלוכה ואף הם גרמו למלחמת אחים, כאשר בשנת 63 לספירה הגיע לכאן פומפיוס והחליט שהמלך הבא יהיה הורקנוס ואנטיפטר יהיה עוזרו.

מתיתיהו אנטיגונוס שהיה גם כהן וגם מלך(המלך האחרון לבית חשמונאי),הטביע מטבע הנקרא פרוטה, עם סמל המנורה (כמו המטבע של 10 אג’ של ימינו). הוא קשר קשר עם הפרתים נגד הורדוס. במקום זה התחולל קרב בין תומכי הורדוס לבין תומכי אנטיגונוס , הורדוס הצליח לברוח למצדה ומשם לרומא. שם הוא התקבל בכבוד רב וחזר ליהודה כמלך על יהודה. הורדוס הצליח להפוך את ביש מזלו להצלחה גדולה, מבריחה וייאוש להצלחה ולשליטה מחדש על הארץ.

השלטו בירושלים התהפך ,משושלת חשמונאית לשושלת הרודיאנית.

פרופסור אברהם נצר ז"ל , היה אדריכל ומאוחר יותר הפך לארכיאולוג, הוא חקר את ההרודיון ואף מצא בו את מותו. נצר כאדריכל ראה את בניית ההרודיון כאדריכלות ומשחק של צורות גיאומטריות של ריבועים ועיגולים. הוא כינה את קברו של הורדוס כנפש וקבר. בקבר קבור הגוף ואילו הנפש נמצאת מסביב לתל. בנוסף במקום יש אקוסטיקה נהדרת וניתן לשמוע כל לחש, דבר שהקנה לו בטחון, כיון שהורדוס היה פרנואיד וחשדן. יש עמודים הבנויים חוליות חוליות ולכן הם מכונים "עמוד ישראלי", בשונה מעמודי השיש ברומא שהיו חטיבה אחת. ההרודיון היה מאוד מבוצר והיה כמבצר בתוך מבצר.

במקום נתגלו 4 בורות מים . בור 1 במפלס העליון ו 3 במפלס התחתון ואין קשר ביניהם. הבורות מטויחים למעט התקרה שלא היה טעם וצורך לטייח אותה.

הבור העליון הוזן במים מניקוז מי הגשמים של ההרודיון. 3 הבורות התחתונים הוזנו או מימי הגשמים שהוטו אליהם ע"י חציבת תעלות או ע" הזנה מלאכותית של פועלים שהיו צריכים למלא דליי מים ולהעבירם באופן ידני. בהרודיון תמיד היו מים .

החוקר ארתור סגל מתאר את שלבי הבנייה של ההרדיון :

המגדל המזרחי- מגדל העוז. ניתן לראות 2 חומות שביניהן מחבר מסדרון. יש חומה חיצונית ויש פנימית, ניתן לראות עוד חלקים של מגדלים. החומות והמגדלים היו הרבה יותר גבוהים ממה שניתן לראות היום.

בשלב הראשון שיטחו ופילסו את הגבעה. בשלב השני הוסיפו אדמה מצידי התל ובכך העלו את גובהה הטופוגרפי ובשלב השלישי בנו את המבצר על גבי הגבעה.

 

סיורים מודרכים וטיולים בירושלים בימי בית ראשון ושני, סיור רומאי ביזנטי, מוסלמי וצלבני, סיורים בירושלים בעידן החדש ומורשת קרב, סיורים בשכונות ירושלים-מחנה יהודה ונחלאות, מאה שערים ושכונת הבוכרים, סיורים עם היציאה מן החומות במשכנות שאננים מחנה ישראל ונחלת שבעה, סיורים במתחם מגרש הרוסים ורחוב הנביאים אתיופיה, תצפיות ארמון הנציב הר הזתים והר הצופים, סיורים וסיפורי אהבה ירושלמיים בעין כרם, טלבייה ורחביה ורחוב הנביאים ואוהבים בירושלים-מדריך טיולים בירושלים.