efiuser
"סיורים וטיולים במגרש הרוסים" -במתחם הצרפתי ורחוב הנביאים בירושלים.
הצליינים שבאו לירושלים במאה 18 – סיפרו שהרוסים בנו פה עיר שלמה וקראו לה ירושלים הרוסית . העיר הייתה מוקפת חומה , ואנחנו נמצאים במרכז השטח שלה שמשתרע על 68 דונם. מתחם הזה הוא הגדול ביותר שנבנה על ידי מעצמות אירופה. בפי המקומיים המתחם נקרא "מוסקוביה".
קתדרלת השילוש הקדוש.
ממולנו קתדרלת השילוש הקדוש, זהו המבנה המרכזי והגבוה מכולם במגרש הרוסים. תחילת המבנה התחיל בשנת 1860 עם הקמת המתחם הרוסי ,ונמשך עד 1872 . האדריכל הרוסי היה מרטין איוונוביץ אפינגר שתכנן בסגנון כנסיית העלייה במוסקבה. בחזית הכנסייה יש שילוב של אלמנטים קלאסיים לצד מרכיבים ביזנטיים כמו : ביזנטי = ריבוי כיפות וחצאי כיפות, לנטרנות – פנסים בלטינית. קלאסיים = גמלון משולש, כרכוב שמקיף את כל הבניין, אפריז –רצועה עיטורית בצורה של קשתות, הנמצאת מתחת לכרכוב, ודנטילים = שיניות.
בניגוד לחזית , פנים הכנסייה הוא אולם פרובוסלבי מלא, עם אולם תווך ושתי סיטראות קטנות משני צידיו, כאשר אולם האורך נחתך ע"י אולם רוחב ויוצר צורת צלב )טרנספט ( , איקונוסטזיס עשיר שהובא מסנט פטרסבורג. הכנסייה נמצאת במקום קצת מוגבה מסביבתה.
מתחם מבני ציבור הכולל :
*אכסניית ניקולאי ע"ש הצאר ניקולאי שימשה כאכסניה לצליינים גברים, היום בית מעצר. *אכסניית הגברים ע"ש אליזבתה .
*אכסניית הנשים ע"ש מריה =אמו של הצאר ניקולא שימשה כאכסניה לצלייניות, היום מוזיאון "אסירי המחתרת.
*"מבנה דוֹחוֹבְנִייָה במגרש הרוסים" – בניין המשלחת הדתית הרוסית. המבנה שימש כמרכז הפטריארכיה המוסקבאית וכאכסניה, וכלל גם ספריה וכנסייה פנימית. האגף הדרומי של הבניין שייך עד היום לפטריארכיה המוסקבאית. וחלק מהמבנה משמש כיום כבית משפט השלום של מדינת ישראל.
*"בית החולים הרוסי "– היה הראשון שנבנה מחוץ לחומות העיר העתיקה. המבנה כלל שתי קומות, מעל 50 מיטות. בכל קומה נמתח מסדרון מרכזי, שחדרים משני צדדיו. בקומה הראשונה הותקנו בית מרקחת וחדרי מגורים לצוות הרפואי. בית החולים נתן מענה לצליינים שהגיעו מרוסייה, שהיו ברובם קשישים וקשישות שביקשו להגשים באחרית חייהם את החלום הביקור בארץ ישראל. לפיכך בית החולים סיפק "אוהל מרפאה" נייד, שליווה אותם במסעותיהם ברחבי הארץ. למרות זאת ,רבים מהם מתו מתלאות הדרך או נפצעו וחלו. (כיום מבנה מספר 13 של העירייה).
* "מגרש הרוסים החדש" או "חצר סרגיי" – הוקם לכבוד הצליינים הרוסיים ממעמד האצולה הגבוה , כי לא היה ראוי שיהיו יחד עם פשוטי העם והכפריים. "חצר סרגיי"= על שם הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ, בנו של אלכסנדר השני. סרגיי, שהיה דודו של הצאר ניקולאי,ביקר בירושלים ב1888, המבנה כלל 16 חדרי אירוח, מהם שמונה מחסנים . בית מרחץ , מכבסה , ספרייה , שני חדרי אוכל ארבעה אולמות לקבלת פנים ; מפוארים ביותר, אורווה ומוסך.
בראשית המאה ה-20 נוספו למבנה המגדלים הפנימיים ששימשו כחדרי שירותים, המגרש נבנה בעזרת הכסף של משפחה הצאר הרוסי ובעזרת תרומות של אנשים פשוטים- לפני שאספר איך קורה שמבנה השייך לכנסיה הרוסית , נמצא כיום בית מעצר, עלי להסביר מדוע היה חשוב לצארים של רוסיה לבנות את המגרש:
- עזרה לצליינים = במאה ה -19 מספר הצליינים מגיע 14 -12 אלף צליינים בארץ , הנמצאים במצב מאוד גרוע. הם יכולים לגור במנזרים יוונים , אך יש להם קשיי שפה ואין באפשרותם לקבל ווידוי לפני מותם. בשנת 1816 ראש המנזר האורתודוכסי מבקש מממשלת רוסיה לעזור להם, אך לא מקבל תשובה. רק ב 1847 לאחר דו"ח והמלצות של שר החוץ ,(שלא היה נוצרי אורתודוכסי) הצר ניקולאי מייסד את המשלחת הדתית הרוסית.
- האינטרסים של שר החוץ רוסי
א. על פי ההסכם משנת 1774 התחייבה רוסיה להגן על הנוצרים האורתודוכסים שישבו בשטחי האימפריה העות'מאנית.
ב. עקב החיכוך בין הקבוצות הנוצריות השונות ובעיקר בין הקתולים לאורתודוכסים, רוסיה ראתה הזדמנות להגדיל את השפעתה במזרח התיכון ולהגן על הנוצרים האורתודוכסים ואלה יהפכו לסמכות העליונה בארץ הקודש. לכן גם מגרש הרוסים קרוב לכנסיית הקבר, אבל לא רק רוסיה ראתה את החשיבות של הנוכחות בארץ, גם המעצמות האחרות. כולן חששו מנפילתו הסופית של "האדם החולה על גדות הבוספורוס", כפי שהאימפריה העות'מאנית כונתה, אשר תוביל למלחמה עולמית על שטחי האימפריה בין המעצמות. אף אחת מהמעצמות לא רצתה להיות זאת שתתן את הדחיפה האחרונה ותפיל את האימפריה, אך למרות זאת כל אחת מהן רצתה להשיג עוד ועוד אינטרסים פוליטיים, כלכליים ודתיים .
הסיבה הרשמית למלחמת קרים 1853-1856 הייתה העברת מפתחות כנסיית העלייה הרוסית בבית לחם לידי הצרפתים. למעשה נפוליאון השלישי, שעלה לשלטון בצרפת ב1848, , ביקש 3 שנים לאחר מכן מהסולטאן העותומני אבדילמג'יט הראשון, להכיר בנצרות הקתולית כסמכות הנוצרית העליונה בארץ הקודש במקום בנצרות האורתודוכסית שנתמכה על ידי האימפריה הרוסית. ,
כמובן שבקשתו כללה את העברת כל המקומות הקדושים לנצרות לידי הנצרות הקתולית, ובכך להקטין את השפעתה של רוסיה במזרח התיכון, האימפריה העות'מאנית לא נענתה לבקשה הצרפתי ונפוליאון השלישי החליט לשלוח אוניית מלחמה אל הים השחור. בנוסף היו לו גם סיבות אישיות. הוא לא שכח את המכתב שהצר ניקולאי 1 שלח לו לכבוד הכתרתו. במקום לכתוב ידידי היקר . "mon cher mon ami" הוא כתב אחי היקר frère" "mon cher mon. נפוליאון נעלב מאוד כי הכינוי לא היה אצילי לדעתו.
במלחמה הזו, רוסיה הפסידה למעצמות ונאלצה למכור את אלסקה והאיים הקורילים.
למרות כל ההפסדים ובעיות פנימיות )מהומות איכרים וטרור) ,יש צורך לחזק ברוסיה את כוחה של הדת. לפיכך, רוסיה קונה בשנת 1857 שטח אדמה של כמעט 70 דונם בנקודה סמוכה מאוד לחומות העיר העתיקה ממערב. הצאר שילם בפועל על חמש שישיות מהקרקע, ואילו החלק השישי ניתן לו במתנה על ידי העות'מאנים . זהו המקום בו עמד מחנה הצבא הטורקי. המקום מתנשא לגובה של 300 מטר , בעל חשיבות אסטרטגית בהיותו חולש על העיר העתיקה.
מגרש הרוסים למעשה היה אחד המתחמים הראשונים שהעות'מאנים התירו לבנות כל כך קרוב לחומת העיר העתיקה. ובעקבותיו נוספו עוד מבנים כמו אלה של המתחם הצרפתי ). שהיו קרובים יותר לחומה), לפני מלחמת קרים הצליינות לארץ ישראל הייתה ספונטאנית ולא מאורגנת, הרי שלאחר המלחמה יש התארגנות והכנסייה הרוסית קוראת לצליינים לעלות ולבוא . הם נשמעים ובאים בהמוניהם במיוחד בחגים. הם גרים באכסניות האלה, אוכלים אוכל רוסי ומרגישים כמו בבית. וזו בדיור המטרה של הפוליטיקה.
בשנת 1881 הוקמה "החברה הקיסרית הפרובוסלבית למען ארץ ישראל" על ידי משפחת הצארים הרוסים, בראש החברה עומד הנסיך סרגיי. אנטונין קפוסטין היה אחראי על רכישת קרקעות ונכסים בארץ ישראל במאה ה19 לכן כל המגרש הרוסי שייך לחברה.
ועל הקירות שלו אפשר לראות את הדגם שלהם: כריסטוגראמה וצסביב כתוב "אל תהיה שקט למען הציון, ולמען ירושלים לא ינוח"
ב1917 , עם המהפכה ועליית השלטון הקומוניסטי ברוסייה, הוצאו להורג הצר ובני משפחתו , רוסיה הפכה לברית המועצות וזרם הצליינים כמעט פסק לחלוטין. הייתה זו מכת מוות למגרש הרוסים, שהפך כמעט לשממה. קומץ נזירים נותר במקום, והוא שהחזיק את הכנסייה והמבנים.
השלטון הקומוניסטי דרש להחזיר את הנכסים הרוסיים, אך הבריטים העבירו את השייכות לכנסייה הרוסית בחו"ל שזו הכנסייה הלבנה. (משלמים לה כסף כדי לתחזק את הכנסיות( .
עקב מיקומו האסטרטגי של מגרש הרוסים על אם הדרך ובקרבת העיר העתיקה, הבריטים הפכו את המקום למרכז אכסניית הנשים שהפכה לבית הסוהר ;ואילו אכסניית הגברים הפכה לתחנת משטרה ולמרכז הבולשת הבריטית. אכסניית המשלחת הדתית הפכה בחלקה לבית משפט מקומי ובחלקה למשרד הבריאות המרכזי בירושלים. חצר סרגיי שימשה את המחלקה לעבודות ציבוריות וכחלק ממשרד הפנים. בית הקונסול הרוסי שימש כבית יולדות. המבנים היחידים שלא שינו את ייעודם היו בית החולים, שהמשיך לשמש כבית חולים גם בתקופת המנדט הכנסייה
וכן חלק ממבנה אכסניית המשלחת הרוסית שנותר בידי מסדר נזירות מקומי. ; נסגרה ולא נעשה בה כל שימוש
בעקבות הידרדרות ביחסים בין השלטון הבריטי והיהודים, ובעיקר לאחר פיצוץ בית הבולשת הבריטי ב 1944 ופיצוץ מלון המלך דוד ב 1946, , בוצר מגרש הרוסים והוקף בגדרות תיל גבוהות ובמחסומי משטרה- הבריטים הגדירו את המתחם כולו כ"אזור ביטחון",. היהודים כינו את אזורי הביטחון האלה בשם 'בֶּווִינְגְרָאד' על שם ארנסט בווין, ששימש אז כשר המושבות הבריטי, אחרי המלחמה הבריטים העבירו חלק מהכנסיות לכנסייה הרוסית של מוסקבה כי הם היו בעלי ברית במלחמה, והכנסיה הרוסית בחו"ל הייתה בצד של גרמניה- מדינת ישראל ירשה את מוסדות השלטון הבריטי שבמגרש הרוסים, ואף המשיכה להשתמש בחלק מהמבנים וכך עד היום) למטרות דומות: אכסניית הגברים עודנה משמשת כתחנת משטרה וכבית מעצר ).
ברית המועצות מבינה את החשיבות של המקום וממשיכה לדרוש אותם בחזרה, הם הקימו את "החברה הפלסטינית הרוסית של האקדמיה למדעים " r_o_r_היורשת שלה מ"החברה הקיסרית הפרובוסלבית למען ארץ ישראל".
ההיסטוריה חוזרת על עצמה,למרות שברוסיה יש מאבק נגד הדת , הם מתחילים לשלוח כמרים צעירים ומנוסים לישראל.בנוסף הם משלמים כסף לערבים נוצרים אורתודוכסים שיצביעו עבור המפלגה הקומוניסטית.
בשנת 1964 נחתם לבסוף הסכם, על פיו ישראל תשלם סכום עתק של שלושה וחצי מיליון לירות לברית המועצות בעבור נכסי מגרש הרוסים. ההסכם לא כלל את הכנסייה ואת האגף המזרחי של אכסניית ברוסית גם חצר סרגי.
מדינת ישראל התקשתה לגייס את הסכום העצום, ובמהרה הושגה פשרה: שני מיליון לירות ישולמו בכסף, ואילו מיליון וחצי נוספים ישולמו בתפוזים. הסכם זה מכונה "הסכם התפוזים".
בראשית שנות ה 70 , , זמן קצר לאחר מימוש "הסכם התפוזים", נתבעה מדינת ישראל לשלם שוב את שווי הנכסים במגרש הרוסים, הפעם ל"כנסייה הלבנה", בה חברים יורשיו הרוחניים של הצאר. "יורשים" אלה, ברובם כמרים ואנשי דת שברחו מרוסיה לפני המהפכה ומתגוררים ברובם בארצות הברית. לטענתם – לא ייתכן שהקומוניסטים יעשו מעשה נתעב "הרצחת וגם ירשת" על חשבון הצאר, ולכן דרשו מישראל להעביר את התשלום אליהם ולא לברית המועצות.
ישראל סירבה לשלם פעמיים, נשמעו שוב ושוב תביעות מצד השלטון הרוסי שרוצה לבסס את ולחזק את נוכחותם בישראל ולכן הם עוסקים בדיאלוג לא רק עם ישראל אלא גם עם הרשות הפלסטינית, שבשליטתה יש ערים חשובות לנצרות כמו בית לחם, יריחו, חברון שהרשות כבר העבירה לרוסיה חלק מהמקומות הקדושים.
באוקטובר 2008 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על העברת "חצר סרגיי " לידי הפדרציה הרוסית.
"סיורים וטיולים מודרכים בירושלים החדשה והעתיקה-סיור בנחלאות וסיור טעימות בשוק מחנה יהודה, סיור סיפורי אהבה ירושלמיים, סיור מודרך בעיר העתיקה של ירושלים."
