סיורים ומתודות בדרך אל העיר ירושלים

יורם טרבס וישראל גרינפלד

שאול טשרניחובסקי כתב:

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!

בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ … לֹא עוֹד

פְּנִינֵי זְגוּגִיּוֹת שֶׁל כֻּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,

גַּרְגֵּר שְׂעוֹרָה חֲתוּל כֶּתֶם, שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל חֲרֵדָה.

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד:

פִּרְחֵי פְּרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,

אֲשֶּר נְשָׁקָתַם הַשֶּׁמֶשׁ מִנְּשִׁיקָתָהּ רִאשׁוֹנָה,

מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.

וְעַד שֶׁיָּדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,

וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶׁל בֹּקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.

הֵא לָךְ הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נֹעַר טְהָר חֲלוֹמוֹת,

בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַּפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,

וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶׁתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבֹא,

אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית? וְאֵיפֹה?

וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתּוֹ!

מֵאָה שְׁעָרִים הוֹד וָכֹחַ, קֹדֶשׁ לְעַם מְכוֹרָתוֹ!

בָּרוּךְ קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כֹּפֶר חַיֵּינוּ בְּהוֹד …

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!

מילים עזות אלה מתאימות מאין כמותן לשני מוחות מזהירים, שעתיד גדול נשקף להם ובשיירות העולות לירושלים נפלו כמלווים.

עד היום, כל הלומד, במסגרת לימודי פיזיקה, את הנושא של מכניקה אנליטית, נזקק לספר שקיבצו וערכו ישראל גרינפלד ויורם טרבס. שני רעים לספסל הלימודים באוניברסיטה העברית, תלמידיו של פרופסור יואל רקח. שניהם החליטו, בעקבות הרצאותיו, להוציא ספר בעברית, המבוסס על ההרצאות, שיהיה ספר לימוד בסיסי לנושא. כאשר יצא הספר לאור, בהוצאת מגאנס של האוניברסיטה, כבר לא היו שניהם בחיים.

ישראל גריאנפלד נולד בפולין ב-1926. בגיל עשר עלה ארצה עם הוריו. לאחר לימודי התיכון שירת בפלמ"ח ולאחר שחרורו נמנה על "הרזרבה הירושלמית.

בתקופה שקדמה למלחמה, פנה ישראל ללימודי מתימטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית. מוריו אמרו עליו: " ישראל היה מיחידי-הסגולה שתלינו בו תקוות שימשיך במחקר ויימנה בין עובדיה המדעיים של האוניברסיטה ויביא תפארת למדע ולמוסד… אנו הפיסיקאים שכלנו רבים מבין שורותינו במלחמת-השחרור וישראל גרינפלד היה המעולה שבדור הצעיר". באוניברסיטה פגש ביורם טרבס.

שניהם נתקלו בבעיה: לא היה כל ספר לימוד בעברית בתחום של מכניקה אנליטית. שני החברים החליטו לכתוב ספר כזה, כאמור, בהתבסס על הרצאותיו של פרופ' רקח.

הספר היה מוכן לדפוס כאשר פרצה מלחמת העצמאות. ואז נקראה "הרזרבה הירושלמית" להיות אחראית לליווי השיירות, בקטע שבין לטרון לירושלים ולימים היתה הבסיס לגדוד השישי של הפלמ"ח. ישראל היה בין ראשוני המגוייסים ופקד על ליווי מספר שיירות.

בשיירה שיצאה לירושלים ב-29.2.1948, היה ישראל סגן המפקד וישב במשוריין המאסף. כשעברה השיירה ליד דיר איוב, נתכה עליה אש כבדה שהמשיכה גם בתוך שער הגיא. ליד הח'אן נפגע משוריין המאסף. כדור שחדר לגרונו הרגו במקום. בו ביום הוא נקבר בקריית ענבים.

ידידו ושותפו לכתיבת הספר, יורם טרבס, נולד בשם אוּגוֹ באיטליה. ב-1939 עלה עם הוריו לארץ והתישבו ברחובות. במשך זמן קצר הסתגל הנער העליז והער לתנאי הארץ. למד בבית-ספר עממי ובגימנסיה והתבלט בין התלמידים בכשרונותיו, ערנותו ובהירות מחשבתו. אף כי לבו לא נמשך במיוחד אחרי לימודי החקלאות החליט להמשיך לימודיו בבית-הספר החקלאי "כדורי" מאחר שהגיע להכרה, כי בעבודת האדמה יועיל יותר לעם. שם נתגלה כתלמיד בעל כשרון ומצטיין במקצועות המדעים המדויקים.
עם סיום חוק לימודיו התגייס לפלמ"ח. שתי שנות אימונים ועבודה עברו עליו בקיבוץ יגור. בתקופה זו השתתף גם בפעולות המחתרת של ה"הגנה" נגד השלטון הבריטי – בהעלאת מעפילים. אף בתקופת גיוסו לא הזניח את לימודיו ושקד על הכנותיו לבחינת הכניסה לאוניברסיטה. עם שחרורו נתקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים. במשך שלוש שנים למד בשקידה רבה פיסיקה ומתמטיקה והוכר על-ידי מוריו כבעל מוח חריף וכשרונות המבטיחים לו עתיד בשדה המדע. יחד עם חבריו ריכז לחוברת את הרצאות הפרופסור רקח ב"פיסיקה תיאורטית" כספר-לימוד-ועזר.
עם פרוץ מלחמת-השחרור התגייס והשתתף בפעולות-קרב רבות בסביבות ירושלים. אחר-כך הועבר לתפקיד אלחוטאי ברחובות.
ביום 31 במארס 1948 נפל בקרבת חולדה בנסיון להעלות שיירה לירושלים, הערבים התקיפו את השיירה ומנעו ממנה להתקדם. במלאו תפקיד מפקד משוריין ואלחוטאי. המשיך יורם בתפקידו גם לאחר שנפגע בידו. שידר מהמשוריין דו"ח על המצב והודיע שהוא נפצע, שיש פצועים ושישלחו אמבולנס לתגבורת. בינתיים מרבית הלוחמים נסוגו והשאירו את המשוריינים בשטח. הערבים הקיפו את המקום. הגיע טרקטור מחולדה וניסה לסחוב את המשוריין עם הפצועים, אבל, כעבור כמה רגעים הטרקטוריסט נפגע גם הוא. אחד החובשים ניסה לגשת למשוריין ונהרג. ובהתקרב האויב ולא היתה דרך לסגת, פוצץ יורם את המשוריין על יושביו.
דבריו האחרונים ששידר מהמשוריין היו: "הערבים התקיפו את המשוריין, אני מפוצץ את המשוריין, אני פצוע, סוף". הובא לקבורה בחולדה ב-2.4.1948. אחיו הצעיר של יורם, זכריה, נפל במלחמת-השחרור בפריצת הדרך לפלוג'ה שבנגב. ברחובות יש  רחוב של שמם, רחב האחים טרבס.

ספרם של ישראל גרינפלד ויורם טרבס יצא לאור ב-1950, זכרון לשננים מהמעולים שבכשרונות שאבדו בדרך לירושלים.

כתב ד"ר שמעון גת, קיבוץ נען-מרצה בכיר ומורה דרך .

**************************************************************************************************************

יד אסא יגורי- סיפורו של הגיבור אסא יגורי כשהסתער רגלית לעבר מוצבי שייח עבד אל עזיז, לאחר התקפה וריתוק מצד הירשנים, החליט רס"ן יגורי להסתער רגלית עם פלוגותו לעבר המוצבים הגבוהים.

סיורים מודרכים בירושלים בעקבות יהורם גאון בשכונת בית הכרם וראשית ההוראה העברית בירושלים ובישראל בכלל.

טיול יום הולדת בעקבות יוסי בנאי בשוק מחנה יהודה-האגס 1 ובגן התות באוהל משה בנחלאות בירושלים.

מדריך טיולים בעין כרם ,רחוב הנביאים ומגרש הרוסים כולל הדרכות במתחם החרדי בירושלים(מאה שערים והבוכרים)

מורה דרך בשכונות שיצאו מן החומות בנחלת שבעה ומשכנות שאננים, בימין משה ומחנה ישראל, ממילא ומוסררה.

בית הקברות הצבאי של תש"ח המשוייך לחטיבת הראל-פלמ"ח, סיפורו של יעקב טיקוצקי ז"ל, חיים פוזזנסקי-פוזה