"סיורים מודרכים בגליל העליון וסובב הר מירון."

"מדריך טיולים בגליל העליון והתחתון."

אזור התעשייה של חיפה המכונה הצ'ק פוסט הוא הגדול ביותר בארץ, כביש 4 נקרא גם כביש החוף הצפוני.

תל עכו העתיקה-המקראית היא תל מתקופת הברונזה התיכונה ניתן לראות עליה הפסל של נפוליאון רוכב על סוס.

בתקופה ההלניסטית עכו מתפתחת לעיר מסחר, יש ירידה מהתל והתפשטות למרחב.

ניתן לחפור בעכו ולמצוא חפירות הצלה, בזמן הבנייה אם מוציאים שרידים יש לדווח לרשות העתיקות מימין במזרח רואים את ביצת עכו ההיסטורית שמנקזת מספר נחלים מישובי משגב . הביצה נוצרה בגלל רכסי הכורכר המונעים את ניקוז ויציאת המים אל הים. הביצה נוקזה כבר מהתקופה ההלניסטית. בכניסה לעכו ניתן לראות את גן הבאהיים כאן קבור מייסד הדת הבאהית אבו-עלא פה הוא כותב את ספרו  "הכתב הקדוש", גם בבית הכלא בעכו כתב חלק מספרו, נכנסים ומגיעים למישור חוף הגליל שהוא יחידה צרה ,ממורדות הגליל לים ישנה אמת מים עותמאנית הממשיכה לעכו ליד קיבוץ לוחמי הגטאות.

אמת מים מעינות כברי לעכו .

גבולות מישור חוף הגליל: בדרום -נחל נעמן בצפון רכס סולם צור(ראש הנקרה) במזרח -מורדות הרי הגליל (כביש מספר 70) במערב- הים האזור מאופיין באדמות סחף של נחל תפן ,נחל כזיב ונחל געתון ולכן האדמה פורייה ומתאימה לחקלאות, נהריה הוקמה בעליה החמישית של יוצאי גרמניה בשנים 1936-1938.

בעליה זאת הובא ההון האנושי, הידע והמכונות מאירופה, התפתחה כאן תעשייה(שטראוס זוגלובק וורטהיימר ולהבי ישקר), בנהריה יש בית חולים ובו חדר מיון תת קרעי בעקבות מלחמת לבנון השנייה .

מעלות תרחישא -ישוב מעורב ערבי יהודי עיר מרכזית בגליל העליון המערבי . אגם המונפורט שלידה הוא פיתוח תיירותי  לספורט אקסטרים החלקה על הקרח בית מלון ועוד.

חורפיש -ישוב דרוזי הנסיעה לכיוון לנבי  סבלאן (הר זבול) ,לאורך הכביש יש טרסות עם בנייה של קשתות . הדגל הדרוזי בעל חמישה צבעים . צבעי הדגל הם רמזור+ישראל אדום ירוק צהוב כחול ולבן.

לכל נביא יש את הצבע שלו, וגם כל צבע מסמל את יסוד התשתית בעולם הרוחני הדרוזי. הלבן מסמל- טוהר המידות.

הדגל הדרוזי מוכר מראשית המאה ה-20 . זהו הדגל שהניף הסולטן אל אטראש כאשר מרד בצרפתים, מאז ועד היום זהו הדגל שלהם. באחת מכיכרות הישוב ניתן לראות את פסלו של הסולטן ובידו הדגל, נבי סבלאן הוא אתר קדוש לדרוזים ,הכניסה אליו עם בגדים ארוכים ,כובע וחליצת הנעליים במקום הקדוש. יש להקפיד שלא לדרך על סף הכניסה , כי זה מקום קדוש.

סובב הר מירון – גוש הר מירון נקרא גם מירון הגליל/גליל עליון מרכזי ,רכס הרי מירון הוא הפסגה הגבוהה ביותר ממערב לירדן .המסלע הוא גיר ודולומיט  בתהליכי השקעה שונים ,החל מ80  מיליון שנה עד 30 מיליון שנה אחורה וחילופי סלעי משקע ימיים שונים . הנוף ייחודי בזכות מערכת שבירה מסוג הורסט. הורסט הוא התרוממות של גוש ומצידיו  שני גושים מורדים ונוצרו 3 הרים: מצפון מערב -הר אדיר, הר חירם ,הר מירון .מתחת להר אדיר יש נחל פער ויש מערת פער.  על הישוב מתת ניתן לראות מבנה בטון שזאת תחנת משטרה מימי המנדט הבריטי של צ'ארלס טיגרט .בתקופת המרד הערבי בשנים 1936-1939 משטרת טיגרט הגנה על הגבול הצפוני של האימפריה הבריטית לבין הגבול הדרומי של הצרפתיים ומנעה הברחת נשק ותחמושת של כנופיות ערביות.

המרד התחיל נגד הבריטים ולאחר מכן הוסב נגד היהודים . היו חמש תחנות טיגריט , המערבית ביותר הייתה  משטרת יערה והמזרחית בנבי יושע (כוח), הר זבול עליו נמצא נבי סבלאן ,גובהו כ850 מטר יש כאן מסלולי הליכה רבים וגם מסלולם לאופניים-את הגליל ניתן לחלק לשלושה חלקים : 1.גליל מערבי שופע התיישבות ,

2.גליל המרכזי הכולל גוש הרי מירון  ,ושבר פקיעין אין ישובים ואין כבישים החוצים אותו, לא בתקופה הקדומה וגם לא כיום ,למעט כפרים דרוזים חורפיש ובית ג'אן .   3. גליל המזרחי יש כבישים וישובים.

סיור בנבי סבלאן-

ע"פ המסורת הדרוזית, סבלאן היה זבולון בנו של יעקב אבינו. (המסורת היהודית לא מכירה בכך). סבלאן יצא ממצרים ורצה להפיץ את האמונה לערביי חברון (אין תאריך מדויק כי זו אמונה). החברונים היו מוסלמים נוקשים וקשיי עורף=חלילים. סבלאן לא הצליח במשימתו , החברונים רודפים אחריו ובמנוסתו הוא מתבודד במערה. המערה בה התבודד  מזוהה עם המערה הנמצאת בחורפיש. לפי המסורת, האל הציף את הנחל (כזיב), =ואדי חביז= חסום, ובכך מנע מהם להגיע למערה. אחד העקרונות של האמונה הדרוזית הוא שהיא דת נסתרת של יחידי סגולה, שהיה להם את רזי הדת להבנת השפע הפילוסופי תרבותי .  הדמות המרכזית היא דמותו של יתרו המדיני חותן משה, אשר ייעץ למשה בהנהגת העם , וסייע לו ביצירת השבטים לאומה. במקרה הזה מייעץ סבלאן =זבולון לאביו יעקב.

המקום הוא מקא"מ –מקום קדוש לזכרו ולכבודו של הנביא סבלאן שהוא אחד מנביאי הדת , שהיא גם קבוצה לאומית. עד שנת 1948 היה כאן כפר מוסלמי בשם סבלאן, שלא נותר ממנו זכר. למקום זה היו עולים לרגל מוסלמים ודרוזים. (גם לנבי שועייב קבר יתרו נוהגים לעלות מוסלמים ודרוזים). כיום מגיעים לכאן רק דרוזים, כדי לקבל ברכות וסגולות כמו עיבור, זיווג ובריאות., בתמורה הם נודרים נדר ומתחייבים לתת עזרה לנזקקים, למעשים טובים ולא לחמוד. כאשר הברכה או הבקשה מתגשמת, זה הסימן שהצליחו למלא את חלקם בנדר והתהליך הזה גורם לחזרה בתשובה. וסביב המקום מתפתחים מדרשות שהם חדרי לימוד ותפילה.

אם הבקשה לא מתגשמת, סימן שהוא הפר את הנדר ולכן כעת עליו להתיר את הנדר. התרת הנדר נעשית בטקס דתי הדורש בקשת סליחה ומחילה הבאות לידי ביטוי בשחיטה של  בע"ח כקורבן- לכל נביא יש יום שעולים אל קברו לרגל. יום הנביאים קבוע לפי הלוח הגרגורייני לועזי, זה סימן שנקבע בעת החדשה. נבי שועייב 24/4 ואילו נבי סבלאן 10/9 בימים אלו מתקיימות הילולות, חגיגות ארוחות, תפילות וביום הזה הברכות קדושות יותר.

בקיסריה לאחרונה נתגלו מאות מטבעות זהב , כ- 7 ק"ג זהב . המטבעות מתוארכות למאה ה 11 לספיר, 980-1021, החליף ה 6 בחליפות השיעית במצרים שנעלם במיסתורין ונקרא אל חאכם. בתקופה זו ע"פ אמונתם, מתגלה הדת הדרוזית ל 22 שנה . לאחר מכן הדת הפכה לדת נרדפת- הישוב חורפיש אינו מהמאה ה11,  אלא מהגלגול המאוחר של דרום הלבנון. ההגירה לכאן הייתה במאה ה17, בימיו של השליט הדרוזי פאחר אדין ה 2, שהצליח בתקופה העותומנית לייסד אוטונומיה דרוזית בגליל  בישובים : פקיעין, ירכא, ג'וליס, בית ג'אן, דלית אל כרמל ועוספיה.

הדרכה בדרך למירון- כאן נמצאת אחת משמורות הטבע הראשונות שהוכרזה עוד בימי המנדט הבריטי ואחת הגדולות בארץ. היא מיוחדת בחורש הים תיכוני הסבוך עם מיגוון מינים של צומח וחי. ישנם מערות קארסטיות .

ניתן לערוך כאן מסלול מעגלי , זמן הליכה כחצי שעה, אך הליכה קבוצתית עם הסברים תהייה כפולה. השביל בחלקו מוצל ובחלקו חשוף לשמש, ניתן לראות את חירבת חומימה = כפר חקלאי קטן מהתקופה הביזנטית . ישנו מסלול הליכה מעיינות חמימה , או ניתן לרדת מנחל צבעון לגוש חלב, בזמן ההליכה ניתן לעצור בנקודות תצפית מזרחית וצפון מזרחית

מולינו הר כנען. בינינו (הר מירון), לבין הר כנען (צפת), מפריד נחל עמוד. אנו נמצאים על השבר שיצר את ההורסט של הרי מירון. נחל עמוד מהווה גבול גאוגרפי ואקלימי- מכאן מזרחה ,  מתחיל הגליל העליון המזרחי בקירבת השבר הסורי –אפריקאי שקרוב לבקעת כינרות והחולה , האקלים שם יבש. בבקע יש אקלים ערבתי, כי ישנה תופעה הדומה למדבר יהודה = מרחב גדול בצל גשם : בקעת כינרות והחולה הם מקומות נמוכים יותר.

הוא בנוי מיחידות משנה: הר כנען- ביריה, רמת דלתון בנויה מבזלת, רמת עלמה בנויה מגיר, (מערת עלמה היא מערה קארסטית העמוקה ביותר. זמן הירידה ארוך כשעה וחצי עד שעתיים. יש להצטייד בפנסים.)

סיור ברכס הרי נפתלי.

צפת נמצאת על הר כנען- אחת מערי הקודש, צפת היא האחרונה הן כרונולוגית והן גאוגרפית (הצפונית ביותר). חברון=עיר האבות, ירושלים=עיר המלוכה, טבריה=עיר החכמים וצפת=עיר המקובלים.

כאן התחילה תורת הקבלה הלוריאנית. כאן ישב רבי לוריא הקדוש. קברו נמצא מול קברו של הרשב"י.

מושב מירון- בו נמצא המתחם של הרשב"י שהוא מקום קדוש. פירוש המילה מירון- מים מהרום כלומר מהשם.

בוטניקה בהר מירון והגליל העליון- הפריחה בהר מירון מאוחרת וממושכת והקיץ קצר יותר. הטמפרטורה ממוזגת ובממוצע מגיעות ל- 15 מעלות(בלילה קר פה מאוד)-

כמות המשקעים רבה ועוצמת הקרינה טובה לצמחים. הקושי הוא במשטר רוחות ונקודת קיפאון .הצמחים העיקריים הם אלון מצוי ,אלה ארץ ישראל וקטלב. השיחים הם :  לוטם ,אחירותם קידה שעירה .לתופעת החורש הים תיכוני יש סוקסקציה. הנמוכים ביותר הם העשבוניים  שהם חד שנתיים הגדלים במורדות ההרים כי שם יש הרבה אור . אחריהם השיחים . העצים מתארכים לגובה והגזע שלהם דק , הם מזדקפים כדי להגיע לאור השמש. המטפסים כמו קיסוס פואה קיסוסית, את בעלי החיים כמעט ולא נפגוש אך נפוץ כאן היערן שהוא מכרסם קטן שפיתח סימביוזה עם האלון הוא אוסף את בלוטי האלון ומחביא אותם במדפי הסלע מפני טורפים הוא אוכל את הבלוט ומשאיר את המטען הגנטי שלו שלם כי הוא מריר ולכן אינו אכיל אם נרצה לראות יערונים נתאם עם בית ספר שדה הר מירון, גן לאומי ברעם הוא גן לאומי ובתחומו בית כנסת מתקופת התלמוד, ששרידיו הם מהיפים ביותר שנבנו בתקופה זו ומעיד על קיום קהילה יהודית מבוססת במקום. הגן משתרע על ראש גבעה שגובהה 755 מטרים מעל פני הים המשקיפה על פני הסביבה. כפר ברעם, שמו של היישוב היהודי בו נמצא בית הכנסת, נזכר לראשונה ב-1211 אצל הנוסע ר' שמואל בר' שמעון ואחריתו, כנראה, בתקופה הממלוכית, בשטח הגן הלאומי מצויים מבני הכפר הערבי בירעם, שתושביו, נוצרים מארונים, פונו ממנו במלחמת העצמאות ולא הורשו לחזור אליו לאחריה,   ( מחשש שיגיעו לכאן פליטים , או הידוק קשרים עם לבנון העוינת). התושבים פונו לגוש חלב, נצרת וחיפה, על אף הבטחות שקיבלו. לאורך השנים מנהלים עקורי איקרית ובירעם מאבק משפטי במוסדות המדינה בתביעה לשוב לכפרם, בשנות  ה-60 נתגלה ביכ"נ נוסף באתר. זהו הביכ"נ הקטן והוא פחות מפואר.  בשנת 1998 נערכה חפירה ע"י ד"ר מוטי אביעם ממכללת כנרת והתיאוריה שלו גרמה לשינוי משמעותי בנושא קיטלוג בתי הכנסת הקדומים בארץ.

לפי הקיטלוג החדש ניתן לכלול 4 טיפוסים רגיונאליים מהתקופה הרומית- ביזנטית מהמאה ה-4, אך קיים כאן  פער של הרבה מאוד שנים- 4 טיפוסי בתי הכנסת הם:

1. גלילי- ברעם,

בית כנסת נמצא במקום גבוה, בנוי מהסלע המקומי גיר/ דולומיט, אדריכלות רומית קלאסית (עיטורים גאומטריים, מעגלי גפנים,כותרות), הכיוון דרומה, לרוב יש קומה שנייה כי ישנה קשת מקלה (להקלת והקטנת המשקל והעומס של הקומה השנייה. ניתן לראות בפינות המבנה אבנים בצורת לב שתפקידם לשמש תמיכה לתקרה ולקומה השנייה.

מעל הכניסה מופיעה כתובת בארמית.

2. גולני- קצרין, כנף,דבורייה אום א קנטיר, הם קטנים יותר, כניסה אחת,  אבן בזלתית, קומה אחת או שתיים.

3. עמקים-ציפורי, בית אלפא, חמת טבריה-מאופין ברצפות פסיפס וגלגל מזלות עם דמותו של הליום אל השמש וסיפור של גאולה.

4. דרום הר חברון-עין גדי, סוסיא

פונים צפונה לכיוון ירושלים, דומים לגליליים.

בית הכנסת בברעם- נקודת הרחבה

מבנה בית הכנסת הגדול והמשוחזר הוא מלבני במידות 15.2 על 20 מטרים. חזיתו פונה דרומה לעבר ירושלים, כמו רוב בתי הכנסת העתיקים אשר בגליל. אולם בית הכנסת הזה שונה מן האחרים בכך, שבחזיתו מצוי סטיו של עמודים (פורטיקו) בעל 6 עמודים וכן בור מים. בקיר החזית שלושה פתחים. הפתח המרכזי והגדול הוא בעל משקוף מעוטר בזר. הגילוף שבחלק העליון של המשקוף מראה שרידי גפן ואשכולות ענבים ובצידיו – שרידים של שתי דמויות מכונפות. מעל לפתח זה בנויה קשת משחררת, שמטרתה להקל את לחץ המבנה העליון. מבין שני הפתחים הצדדיים יצויין המזרחי שבהם, שעל תחתית החלון שמעליו חרותה כתובת הקדשה בארמית "בנוי דאלעזר בר יודן", ובתרגום עברי – "בניו של אלעזר בן יודן". אולם התפילה דומה בתוכניתו ליתר בתי הכנסת בגליל. הקירות הפנימיים מחוספסים, שכן הם היו מכוסים בטיח שנשר. שלוש שורות העמודים שבאולם, שצורתן צורת האות "חית", נועדו לשאת את הקומה השנייה ואת התקרה. חלקים של מערכת הגמלון, שנשאה את הקומה השנייה, מונחים כיום מדרום-מזרח למבנה. רצפת האולם הייתה עשויה לוחות אבן והספסלים, שהיו לאורך הקירות לא נותרו. כן לא נמצא מקומו של ארון הקודש, אם כי בחפירות נתגלה פסל של אריה שניצב, כנראה, ליד הארון.

כנראה, שבית הכנסת הגדול של ברעם חולק על ידי התושבים במאה ה17 לחלוקה משנית. לא הייתה התייחסות לאתר הארכיאולוגי עד שהגיעו לכאן  בשנת 1908 שני החוקרים הגרמנים קול וורצינגר . בהגיעם לגליל הם תיעדו מבנים מהתקופה הרומית-ביזנטית והגיעו למסקנה שמדובר בבית כנסת עם כותרת דורית , המבנה תוארך למאה ה-3 לספירה.

בית הכנסת בברעם מתוארך למאה ה-3 לספירה, אך בפינות המבנה נמצאו מטבעות מהמאות- 5-7 לספירה. השאלה – כיצד זה יתכן?? כאורה קיימת כאן סתירה ואי התאמה של כ- 200 שנה. כיצד ניתן להסביר את הפער הזה?

הסברה הרווחת היום היא ,שבתקופה הרומית- ביזנטית היה כאן בית כנסת קדום אך לאחר  כ-200 שנה ,השתמשו בחלק מהאבנים לבניית והקמת בית כנסת חדש. כעת ניתן להבין את אי הדיוקים בגובה האבן ובסוג האבן.  מיחזור של אבני בנייה משימוש ראשוני לשימוש שניוני נקרא – סופוליה.

מקור השם ברעם ידוע ומוכר כבר מהנוסעים שהגיעו לכאן במאה ה-15 לספירה. במאה ה-16 מתאר רבי וסילא את ברעם , יתכן והכוונה הייתה לכפר בירעי.

הכנסייה המרונית בברעם-

המארונים הם נוצרים מזרחיים המאמינים בנצרות המזרחית ומכירים באפיפיור. הם משמרים את השפה הארמית , התפילה, התרבות זו קבוצה אתנית שמוצאה בדרום לבנון מרום אל-ראס. חלק מהם עברו והיגרו לסוריה ואלה שבארץ היגרו לנצרת וחיפה. הכנסייה היא השריד שנשאר מקבוצה זו. במבנה הכנסייה ניתן לראות מיחזור של אבנים.(סופוליה)

בית הכנסת הקטן- הוקם במאה ה-19. תועד ופורק ע"י תושבי ברעם. על משקוף הכניסה כתוב: "שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל …." (ההעתק נמצא כאן והמקור במוזיאון הלובר בפאריז).

במקום נמצא קמע מגולגל של הגנה שעליו מופיע כיתוב בארמית , כמו כן נמצאו 50 מטבעות, יש הסבורים שהיו בברעם 2 בתי כנסת כי היה ביקוש גדול, או שהיו כאן 2 ישובים שהשטחים הציבוריים שלהם היו סמוכים.

בית הכנסת הקטן בברעם.

בית הכנסת הקטן והחרב צולם בידי משלחת סקר בריטית בשנת 1865. גם בנין זה פונה לכיוון ירושלים ותכנונו הוא כשל יתר בתי הכנסת בגליל. משקוף הפתח דומה לזה של בית הכנסת הגדול ועליו הכתובת: "(יהי) שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל. יוסה הלוי בן לוי עשה השקוף הזה תבא ברכה במע (שי)ו של (ום)". המשקוף נמצא כיום במוזיאון הלובר בפריס והעתק שלו מוצג במוזיאון בר-דוד שבקיבוץ ברעם.

בסמוך  מדרום לביהכ"נ הגדול ישנה הכנסייה המרונית.. הכנסייה  המארונית פעילה בימי חג ובאירועים מיוחדים.

סיור מודרך במערת פער-

מומלצת בסתיו ובחורף. ישנה תופעה קארסטית של המסה של סלע הגיר ע"י הגשמים ויצירת חומצה פחמתית חלשה. הבלייה תוקפת את מינרל הקלציט שהוא מרכיב בסיסי בגיר. כמות המשקעים גבוהה מעל 600 מ"מ גשם בנוסף קרינת השמש חזקה . צורת ההמסה יוצרת מערות והוטות שהם פתחי המסה. כל הר מירון עשוי הוטות.

במערת פער נוצר חלל והמים התנקזו למערה. אם ניכנס לתוך המערה נראה נטיפים וזקיפים וגם צורות אחרות.

גוש חלב- יוחנן מגוש חלב שמרד ברומאים בימי החורבן. בישוב ישנו בית כנסת מהמאה ה-4 לספירה. ישנם סרקופאגים, קברי צדיקים כמו הזוג שמעיה ואבטליון.

נסיעה לריחנייה שהוא ישוב צ'רקסי, הישובים הצ'רקסיים הם ריחנייא וכפר קמא שליד התבור. גם בגן שמואל (גבעת אלונים).  חלקם עבר לירדן. מוצא הצ'רקסים הוא קוקז. בסמוך לים השחור. המון עמים רצו לכבוש את האיזור – היונים, הרומאים, המונגולים, המוסלמים, העותמנים והרוסים . פירוש המילה צ'רקס- חוסם הדרך, בין הים השחור לים הכספי

מוצא הצ'רקסים בישראל הוא בוסנייה. הם בחרו לגור כאן הודות לשלושת צבעי האדמה שחור-חום-אדום, וגם השלג הלבן הזכיר להם את ארץ מוצאם. חלק מהם היגר לארה"ב.  כיום בארץ יש כ- 4500 צ'רקסים.

כיום פזורים בכל העולם כ- 13 מליון צ'רקסים. יש להם כ- 300 שפות קוקזיות כי שפה זו היא שפה עתיקה. לכל אות יש פירוש, חיבור של 2 אותיות יוצר מילה חדשה. במקור היו 264 אותיותוכיום יש 64 אותיות שהמקור שלהן הן אותיות קורוליות, רבים מהם משרתים בצה"ל, שב"ס ומשמר הגבול.