סיורים אורבניים עירוניים בדגש אדריכלות ואסתטיקה בתל אביב.

סיורי אדריכלות  וארכיטקטורה בתל אביב יפו.

סיור מודרך בעקבות בונה העיר תל אביב בפרוייקטי הבהאוס והאקלקטיות.

הבהאוס מגרמניה לישראל– בית ספר לעיצוב  אמנותי ואדריכלות  שהוקם תחילה בבואיימר,ולאחר מכן בברלין ודסאו בגרמניה, בית ספר הבהאוס נוסד על ידי  האדריכל ולטר גרופיוס, פיתח יחד עם חברים את הסיגנון המודרני החדש לתקופתו, י בתחילת הדרך היה בית הספר "בהאוס"  כבית ספר לעיצוב פנים  וריהוט ורק לאחר מכן התפתח לתחום האדריכלות, בהאוס או בהואיטה או "צריף הבנאים", לפי חוקי העבודה של גרמניה  והנהוג לתקופה זו באותם שנות העשרים והשלושים היו חייבים להציב "צריף בנאים" ליד המבנה ומקום העבודה במידה ויש מזג אוויר סוער ויכלו לנוח ומעבר לכך, היה מקום חשוב אותו "צריף בנאים" או הבהאוס ללימוד על ידי המומחה המקומי את סיגנון הבניה או המלאכה המקומית וכל זאת מאדריכלים ואמנים מומחים מקומיים.

ממשלת גרמניה החדשה קוראת לדגל את ולטר גרופיוס לאחר מלחמת העולם הראשונהלייסד סיגנון אחר ומתאים לתקופה הדלה וכך נולד לו הבהאוס  בעולם הבניה, להתנער מהסיגנון הפרוסי המשעשע ומצועצע ולכוון על קווים נקיים יותר, סיגנון פונקציונאלי, less is more  -פחות זה יותר-טען ועשה אחד האדריכלים המפורסמים  מיס ואן דר רוהה- בית הספר  הבהאאוס בוויאמר היה הראשון יותר ופעל משנת 1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה עד 1933 עת עלו הנאצים לשלטון- המורים המובילים של הבהאוס היו   פול קלה, מרסל ברואיר,יוזף אלברס וגונטה שטלצל ולסלו מוהולי נג'י , ואסילי קנדינסקי,-סיגנון הבהאוס בתל אביב מספר את סיפורה של העיר הלבנה של אונסק"ו משנת 2003  ואלפי בנינים שחלקם עוד צריך עזרה בשימור ותמ"א.

מייסדי הבהאוס הם קבוצת אדריכלים  ואמנים שתכננו  את העתיד, המקומי לפי נתונים בסיסיים חשובים  יוצרו זרם בהאוס חדש-ולטר גרופיוס ואמנים אחרים.

סיפור המעבר מויימר לדסאו על היות גרופיוס ולטיר "לא מוסרי" , סיום בוואימר על ידי תערוכה "בית על ההורן" ומעבר לאחר כבוד לדסאו,  שיטת הלימוד הייתה שונה ולא כנהוג של מורה מול תל מידים אלא מספר תלמידים מול מורה, קבוצות קטנות, "לימוד הגילדות של פעם", בשנת 1928 גרופיוס מעביר את ניהול בית הספר לאדריכל השוויצרי האנס מאייר, מאייר עוזב לרוסיה ויש שינויים רבים ואז בהמשך בית הספר עובר לתקופה קצרה למבנה נטוש בברלין עד שהנאצים עולים לשלטון בשנת 1933.

היציאה מן החומות של יפו וגיבוש העולם האורבאני עירוני של יצירת עיר חדשה בשם תל אביב(תל אביב יפו).

נתרכז בסיגנונות הבניה של תל אביב בשנות ה 20 של המאה ה 19 ולאחר מכן הסיגנון הבינלאומי ומייצגו "הבהאוס"

לבהאוס מאות בנינים שנבנו בסוף שנות העשרים ובעיקר בשנות השלושים והאבעים של המאה ה19 בנו את רוב בתי תל אביב האורתוגונליים הבנויים שתי וערב בתכנון האורבאני של סיר פטריק גדס הבריטי.

"העיר הלבנה" של תל אביב:

4000 מבנים של בהאוס המתאימים לסיגנון הבינלאומי, רוב האדריכלים שבאו משנות ה20-30 הגיעו מגרמניה, רוב מבני הבהאוס נמצאים בין שדרות מנחם בגין לרחוב אבן גבירול, ובין רחובות אלנבי והרכבת לנהר הירקון בצפון ונמל תל אביב בו רבים וטובים ממבני הבהאוס המיוחדים של תל אביב, המהנדס המוביל בתקופת "העיר הלבנה" של תל אביב היה יעקב בן סירה מהנדס העיר השני של תל אביב אחרי יהודה מגידוביץ', האדריכל שרון רוטברד החל בתערוכה ונתן את כינוייה "כהעיר הלבנה", יש שיגידו כשצילמו את המבנים היה שחור או לבן ולכן המבנים נראו לבנים בצילום, בפועל היו קרם, חום או דומה.

בית הספר בהאוס הגרמני היה בין הגורמים להתפתחות הסיגנון הבינלאומי אלא שיש הבדל קל בין הסיגנון הבינלאומי באירופה לישראל -בישראל הפתחים יותר רחבים הן בכניסה לבית והן פתחי חלונות והמרפסות בשל השמש הקופחת בישראל.

"קו זורם" של אדריכל האדריכלים "לה קורבוזייה" שהלך על קו סימטרי בטרמומטר או חלונות מדחום שתכנס השמש פנימה או חלונות "סרט" אופקיים , מרפסות מעוגלות (בנייני ספינה) או מרפסות עם הצללה למען תיכנס זרימה אוירית מוצללת ונעימה יותר, בניני הבהאוס נבבנו מבטון חוץ מבית הדר שבסיסו שלד פלדה ובנו בין לבין מלבני סיליקט קטנטנים.

יש מינוח של "העיר האדומה" בתל אביב ובו מבנה סיליקטים אדומים ורובם היו ברחוב הרצל, אחד העם ואחוזת בית.

מבני בהאוס ידועים בתל אביב העיר הלבנה:

בית האוניה ברחוב לבנדה בתל אביב- "בית הדר" ברחוב הרכבת בתל אביב- בית פולישוק בכיכר מגדן דוד בתל אביב- "הית דפוס הארץ" ברחוב מאזה, "מעונות עובדים" ברחוב דוב הוז, כיכר צינה דיזינגוף וג'ניה אוורבוך.

אדריכלים ומהנדסים שהטביעו את חותמם על העיר תל אביב: אריה אלחנני בונה את "יריד המזרח" ומיוצרי "העיר הלבנה " של תל אביב- יעקב בן סירה מהנדס העיר השני והיה ממש אחרי להתפתחות הבהאוס בתל אביב -יוסף וזאב ברלין אב ובן שהקימו ובנו בתים רבים ברחוב מאז"ה, יוסף ברלין אהב והשתמש רבות  בסגנון האר דקו והסגנון האקלקטי אך בהמשך המשיך רק עם הגינון הבינלאומי ובעיקר הבהאוס תת מחלקתו, שלמה ברנשטיין מעובדי ומנהלי מהחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב, היה פחות איש בהאוס מאחר ולמד רק 2 סמסטרים בבית ספר "הבהאוס", שלמה ברקאי עבד עם לה קורבזייה.

דב כרמי האדריכל שתיכנן את "היכל התרבות" ובית הלנה רובינשטיין  בתל אביב וכן בנינים ובתים פרטיים וציבוריים.

יהודה מגידוביץ' מהנדס העיר הראשון שהתחיל לבנות בסיגנון אקלקטי ולאחר ימים בנה בסיגנון הבהאוס המצאים לתל אביב.

זאב רכטר תלמידו של "לה קורבזייה"  בנה את "בנין העמודים" הראשון ברחוב רוטשילד ובניית גגות שיעזרו לשימוש ציבורי.

"אריה שרון"  האדריכל -בוגר בית ספר הבהאוס ואיש קיבוץ גן שמואל ,בונה את "מעונות עובדים" במספר מקומות ברחבי הארץ- יצחק רפפורט בונה ומתכנן לאורך שדרות רוטשילד בתל אביב ובית השגריר הצרפתי בעג'מי יפו לחברות הערבי העשיר, מרדכי רוזנגרטן מבוני הבהאוס האסתטיים ובעל גימור עדין רך ועגול- חיים משולם האדריכל בונה את מלון כיכר דיזינגוף.

ז'אן נובל האדריכל  הצרפתי אמר ש:

• סיורים ברחוב ביאליק בתל אביב.

• סיורי בהאוס ברחוב רוטשילד בתל אביב.

• "השביל הלבן" של תל אביב מנווה צדק ,אחוזת בית רחוב לילינבלום הרצל ורחוב רוטשילד עד נחמני , רחוב אחד העם וכיכר אלבר.

• "הבימה" והיכל התרבות בתל אביב-כיכר התזמורת וקצה רחוב רוטשילד.

• סיור בעיריית תל אביב, כיכר רבין וגן העיר.

• סיור בשדרות בן גוריון עד הים וכיכר אתרים.

מגדלים עולים מעלה מעלה בתל אביב:

משנות השמונים יש קצב מואץ של בניה לגובה החל מאיזור מנשייה(בית המרד, בית הטקסטיל, דן פנורמה ועוד), תחילת בניה לגובה באיזור עזריאלי וקרית הממשלה ומתחם שרונה, בניה לגובה ותיקה באיזור הבורסה של רמת גן ובשנים האחרונות מצפון לעזריאלי שכונת מגדלי yoo  בפארק צמרת, פרוייקט מתחם טרה, מגדל בית אגד ועוד.

**************************************************************************************************************************

סיורים מודרכים בתל אביב וטיולי איכות לקבוצות גופים ומוסדות בשווקים של תל אביב-סיורי טעימות קולינריים בשוק התקווה וסיור בשכונת התקווה- סיור וטיול בשוק לוינסקי- סיור טעימות חוויתי בשוק הכרמל וכרם התימנים -סיורים וטיולים בשכונת פלורנטין- ימי גיבוש גרפיטי ואמנות רחוב בדרום תל אביב-סיורים באחוזת בית ורחוב רוטשילד בסיגנון הבהאוס- ביור אקלקטיות ברחוב אלנבי ורטשילד עד כיכר אלבר ורחוב נחמני-סיורים וטיולים בעקבות אדריכלים מובילים בתל אביב בסיגנון הבינלאומי(הבהאוס) ואקלקטיות- סיור טיול מזמר היסטורי חוויתי בנפתולי חייו של אריק איינשטיין- סיור אמני הבימה בתל אביב- סיור בבית העלמין של טרומפלדור- סיור בלדה לאישה בעקבות משוררות וסיור בנמל תל אביב.