ימי טיול לימי הולדת וכיף לקבוצות גופים ומוסדות בנווה צדק.

טיולים וסיורים מודרכים לגופים ומוסדות בנווה צדק ביפו וימי גיבוש לקבוצות.

מורה דרך ביפו ומדריך טיולים בנווה צדק ונווה שלום.

סיור בסמטת תחכמוני – בית ספר "תחכמוני" הוא שמו של גיבורי ידוד המלך, בית ספר "תחכמוני" של תנועת "המזרחי" בוארשה שם החל ועבר למקומות נוספים באירופה, ד"ר והרב יוסף הלוי  וליגר דאג בכל כוחו להקמת בית ספר דתי שילמד גם מקצועות ליב"ה ובהמשך התמנה לוועד שכונת "אחווה" (צמוד לנווה צדק)ובית הספר תחכמוני למעשה הוקם בפעם הראשונה ליד בית הרב קוק, ביפו זה בית הספר הראשון הדתי ועלה גם לירושלים והקימו את "תחכמוני" ירושלים ברחוב אתיופיה.

"תחכמוני" הוא ספר מימי הביניים שכתב רבי יהודה אלחריזי , נוסע מטייל ורב גדול בתורה, אלחריזי כתב 50 פרקים "בתחכמוני", כתיבת אלחריזי הומוריסטית ומוסר השכל ופעמים שהמושאים חוזרים רק שהפעילות הגיאוגרפית משתנה, ביקר גן בירושלים.

רחוב רבי יהודה החסיד בצפון נווה צדק-רבי יהודה החסיד מראשי יהדות אשכנז, כרבי יהודה החסיד כתב ספרי דת רבים ולא ידועים בשל צניעותו,  בנו של רבי שמואל החסיד ונכדו של קלונימוס הזקן, משפחת  רבי יהודה החסיד היגרה במאה העשירית מאיטליה לגרמניה ורבי יהודה החסיד עולה לארץ ישראל בשנת 1701 ומתחילים לבנות את "בחת כנסת החורבה" ,רבי יהודה החסיד נפטר 5 ימים מאז הגיעו ארצה והיו תלאות רבות עד בניית בית הכנסת "החורבה".
רבי יהודה בן שמואל וכינויו "רבי יהודה החסיד" , דמות מרכזית בחסידות אשכנז, משפחה אריסטוקרטית שהיו מרביצים תורה בישובי הריינוס, רבי שמואל השפיע עליו מאוד והיה איש קבלה וסוד והיה למוביל ברבני גרמניה.

יום גיבוש לקבוצות ומשרדי ממשלה רחוב פינס בשכונת נווה צדק יפו: האדון והרב יחיאל מיכל פינס היה מזכירו של מוזס מונטיפיורי ומשה מונטיפיורי מבקש מימנו לייצג את היהודים בארץ ישראל לפי תקציב שיצא מיהודי אנגליה, יחיאל מיכל פינס לא הסתדר תמיד עם כולם ולחלק הי קשר חם וחלק ממש לא, עם אליעזר בן יהודה הסתדר להפליא והקימו אגודות שונות לפיתוח השפה העברית,יחיאל מיכל פינס תמך בחובבי ציון עד מאוד בפעילות הציונית.

יחיאל מיכל פינס קיבל תפקיד בקהלית "בני משה" שניהולו של "אחד העם" אשר  צבי גינצברג, ויכוחים רבים עם זאב טיומקין שלא היה קרוב למסורת עד שנאלץ להתפטר וזה גרם ליחיאל מיכל פינס לבכי, בשנת 1892 עזר לכל יהודי אפשרי עד שמפטרים אותו- יחיאל מיכל פינס בסוף דרכו היה למזכיר במוסדות הישוב הישן וכן הרביץ תורה כמנהיג רוחני ורב.

יום טיול וגיבוש ברחוב שלוש בנווה צדק של יפו: רחוב  ציורי החוצה את שכונת נווה צדק ממזרח למערב ובו אתרי תיירות רבים  ומקומות לבילוי וסיור כמו סמטת שלוש וגשר שלוש החדש,"בית אהרון שלוש ובית הכנסת שלוש", בית שלמה אבולעפיה ורבקה פריימן "המוכתאר" של נווה צדק וסיפור אהבה של תלמידה רוסייה עולה חדשה  למורה בכיר ספרדי טהור בעל מעמד רם בקהילה  סיפור אהבה מקסים ומרגש- "והמיינטשלעך של התריס" התומך בתריסי נווה צדק וסיפור רכילות רומנטי מקומי.

"בית אנוסי משהד" ובית האימהות ברחוב שלוש בנווה צדק יפו, גן שלוש עם האיקליפטוסים הגבוהים וגן שלוש גן הילדים, "שלוש שלושים" החנות הייחודית לנווה צדק, "המאפייה" של נווה צדק לשעבר, "בית הספר הצרפתי של נווה צדק, "בתים משוחזרים" ברחוב שלוש ההיסטורי ובית החרושת של "האחים שלוש" לשעבר-בסוף המאה ה19 היו התנכלויות רבות ואף דרשו מראשי הקהילה היהודית לעלות "לחאג" במכה ויש שהמשיכו לארץ ישראל ביניהם חג'י יחזקאל וחאג'י אדוניה הכהן שקנו אדמות ובנו חצרות עם בתי כנסת על שמם וניתן לראותם עד ימינו בשכונת הבוכרים בירושלים.

 

יום טיול וגיבוש  סיור ברחוב אמזלג בשכונת נווה צדק של יפו החדשה:

המגרש שקנתה משפחת אמזלק (אמזלג) מגיברלטר  בנווה צדק רכשו חיים אמזלק ובנו יוסף בן-ציון אמזלק.

מי שמכר את האדמה למשפחת אמזלג היה איש הנדל"ן בשארה אסאג'יר ערבי נוצרי בשנת 1894 ואורכו היה שישה דונמים.

השטח  הגדול התחיל בוואלהאלה במושבה הגרמנית והסתיימה ממש באיזור רחוב אמזלג שנמא היום מערבי לגשר שלוש בנווה צדק והיום יש מתחם ובו עשרות משפחות חדשות, חומה גדולה וחניה תת קרקעית גדולה..

שטח  האדמה של  חיים אמזלג נמכר לגורם שלישי  והקימו את הקונסוליה הגרמנית וכן את "בית חרושת ואגנר" בית היציקה.

בתחילת דרכו חיים אמזלג  סגן הקונסול הבריטי שהגיע מגיברלטר ובן לאנוסי ומגורשי ספרד היה שותף לעסקאות בנקאיות עם משפחת ולרו(יעקב ולירו) הירושלמית ובנקאים ידועים והמשיך לעסקי מסחר ביבוא ייצוא ש למוצרי ארץ ישראל, חיים אמזלג יוצא מהעיר העתיקה ומצטרף לחתנו בן ציון אמזלג שכבר בנה את ביתו, לבית 3 קומות ודגל בריטניה התנוסס אל על.

בתחילה חיים אמזלג התעסק בירושלים בנדל"ן ומסחר, מיפו ייצא פרי הדר ודגנים לאנגליה, בשנת 1876 מונה חיים אמזלג לסגן-קונסול של בריטניה ביפו בשל קשריו עם הפקידות הבריטית הבכירה.

לחיים אמזלג הייתה תפיסת עולם של שיבת ציון והכיר את "העליה ממרוקו" בכל הדרה ודיבר עם מי שניתן כגון משה מונטיפיורי, לורנס אוליפאנט וויליאם הכלר ולחיים אמזלג הייתה שיחה משותפת עימם ותובנות, עם התפתחותו והתקרבותו לשלטון התורכי השתדל להוריד כל מיני הגבלות שהצרו והציקו ליהודים, ככל שהשפעת האימפריות גברה ירדה קרנו של חיים אמזלג.

ובכלל עם העליה הראשונה ועליה אשכנזית רבה והקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897שוב ירדה קרנו וכוחו של חיים אמזלג.

הבן יוסף אמזלג היה מקורב לבריטים ואף התלווה לוועדה בריטית למחקר בנגב וסיני, ליווה את הנסיך ג'ורג' יורש העצר הבריטי והדריכו ביפו,ש"י עגנון כפי שהוא מתאר התגורר במתחם הבתים שנבנה בחלק הצפוני של "מתחם אמזלק" (ולא במתחם אבולעפיה) ובשנת 1943 משאית זבל פוגעת בבסיס הקשת(הארקדה) של הבית והעירייה הכריזה על מבנה הנדסי לא ראוי והעיריה הוכרחה לתקן אך לפני כן סגרה את המבנה בחומה כפי שניתן לראות זאת היום בצורת קשתות, יוסף אמזלק מת ב 1944 ונקבר בירושלים בהר הזיתים.

יום גיבוש וכיף ברחוב מנחם שטיין בנווה צדק יפו:

מנחם שטיין היה לקראת ביום לימודיו במוסקבה והשלטון המרקסיסטי חשד בו בבגידה  והמרדה ומנחם שטיין עובר לגרמניה ולומד רפואה בלייפציג בגרמניה, בעת לימודיו קיבל מכתב קול קורא מחרקוב הקורא לעליה לארץ ישראל וכך כולה ליפו וממשיך דרכו למקווה ישראל באחת התקופות הקשות ומשה סמילנסקי כותב על תמימותו ורצונו של ד"ר מנחם שטיין בישוב יפו וארץ ישראל.

שלוש שנים היה מנחם שטיין הרופא של פתח תקווה עד שמסתכסך עם שמעון רוקח ממקימי בית חולים "שער ציון" ועוזב את מלאבס.

"אגודה מדיצינית עברית ליפו ומחוז יפו" -הוקמה אגודה לרופאים שהתחיל לעלות מספרם ל 32 ב 1912 ומנחם שטיין היה מהיסוד.

"הרופאים הראשונים והוותיקים שהשתתפו בפגישה"  של אגודת הרופאים היו: ד"ר יהודה פוחובסקי, ד"ר חיים חיסין הרופא של אחוזת בית לאחר ימים, ד"ר בת שבע יוניס גוטמן, ד"ר סוניה בלקינד אחותה של אולגה חנקין, הרוקח זאב אורבוך, ד"ר משה שרמן, דר יעקב ברנשטיין כהן מפתח תקווה, ד"ר וויצברד מראשון לציון ,ד"ר מוסקוביץ' מרחובות עיר ההדרים.

הרופא הלל יפה אמר עליו:"גם מתנגדיו מודים ביושרו הגמור הוא היה יכול להתעשר ונשא ענו, כי לא אבה לעשות דבר שאינו ישר… ד"ר שטיין רופא בית החולים, עובד במסירות שאין כמוה. הוא ידוע כאדם ישר וטוב לב מתעניין בחולה ובמדע, הוא מקבל חולים עניים חינם גם מחוץ לבית החולים ומבקר חולים בביתם בלי תשלום"-רחוב מנחם שטיין נמצא בין רחוב שלוש לאחווה מול גן האיקליפטוסים היפה- העותמאנים גייסו את ד"ר מנחם שטיין בשנת 1916 לצבא התורכי, נדבק בטיפוס הבהרת ונקבר בירושלים.

יום גיבוש וכיף לקבוצות ברחוב יחיאל יחיאלי בנווה צדק ביפו: מורה ומחנך בתל אביב וממייסדי תל אביב,עלה מסלונים והיה חבר "באגודת משה", מראשוני ומנהגי הלימוד "עברית בעברית" וביפו היה מורה בבית ספר לבנות של "חובבי ציון", בית הספר לבנות נסגר באמצע מלחמת העולם הראשונה ונפתח בשנת 1918 והיה פעיל בניהולו של יחיאל יחיאלי עד שנת 1937 ומרכז סוזן דלאל והרחוב המוציא אותנו החוצה קרוי על שמו "יחיאל יחיאלי".

רחוב כל ישראל חברים: ארגון כל ישראל חברים או בקיצור "אליאנס", מוסד שהוקם על ידי יהודה צרפת שעזר ליהודים בעולם, הארגון הוקם בשנת 1860 בגלל פרשת "אדגרדו מורטארה" ילד יהודי שנחטף והוכנס לכנסייה על ישי משטרת האפיפיור, להלן המטרות של "אליאנס"-כל ישראל חברים-לעזור ליהודים בכל מקום, לשקם קהילות, חינוך ותרבות מתקדמת בעזרת בתי ספר ועוד.

רוב הפעילות של "כל ישראל חברים" הייתה ובוצעה במזרח אירופה בשל הפוגרומים והמצב המאוד קשה ובמדינות ערב, כך גם הוקם בית הספר הראשון של "אליאנס" בתטואן מרוקו, בשנת 1898 הוקם "אליאנס" בטהראן,בשנת 1912 היו במרוקו 12 בתי ספר בקזבלנקה רבאט ועוד, בישראל יש אליאנס תל אביב ואליאנס בחיפה ופה בנווה צדק יש את "רחוב כל ישראל חברים"- כי"ח. שתי הדמויות שדחפו את הארגון לפעילות וולונטרית בינלאומית היו קרל יעקב נטר ואדולף כרמייה

יום סיור גיבוש ברחוב הישיבה מוולוזי'ין בנווה צדק: ישיבה שקראו לה גם "עץ החיים" והוקמה על ידי רבי חיים מוולוז'ין פלך מינסק ברוסיה הלבנה, רבי חיים היה תלמידו של הגר"א והייתה אם הישיבות הליטאיות העצמאיות וכיום "רחוב וולוז'ין" אחד הרחובות הקטנים השקטים של נווה צדק בחלק הדרומי לא רחוק "ממתחם התחנה" ביפו.

רחוב שמרלינג נווה צדק: חיים שמואל שמארלינג ממייסדי ומובילי הקהילה ביפו, שמרלינג נולד בחברון ובעת קידום עסקיו ובגרותו מגיע ליפו והיה עסוק בחברת עמילות המכס שמרלינג, שמרלינג הקים את "ועד העיר ליהודי יפו" לפעילות של אשכנזים וספרדים, שמארלינג יזם את "חברת קדישא" ביפו, שמרלינג מקים את "חצר שמרלינג" בקצה "שכונת מנשייה" הערבית וקצת יהודית וקונה את השטח מיעקב פאסקל הקונסול האוסטרי, שמרלינג נקבר בירושלים ועיריית תל אביב החליטה בשנת 1950 לקרוא לרחוב בנווה צדק, רחוב שמרלינג, כיום הרחוב עובר ג'נטריפיקציה, שימור, צבעים מקסימים של כל בית ורחוב שמרלינג מאוד ציורי.

הרב שמארלינג היה נשוי לשרה משקלוב נצר לרבי מחב"ד(הרב דובר משניאור) ומטרתו הייתה הקמת חב"ד בחברון וזה תחילת הישוב היהודי בחברון מחדש ואז הרב שמטאלינג החל לעסוק במסחר בין חברון לירושלים והגיע ליפו בשנת 1866.

סיורים וטיולים ברחוב שרעבי נווה צדק יפו:  כבוד רב ניתן בנווה צדק לעולי תימן שהיו מרכיב חשוב במחנה יהודה, שבזי ובכלל נווה צדק של אז ובתחילה ועל שמו של- מרדכי יהודה יפת שרעבי נולד בתימן ועלה לישראל לאחר שגדל בתורה והיה בין מובילי "ישיבת בית אל" של מקובלי ירושלים, הרב שרעבי חנך את הרב עובדיה יוסף ז"ל והרב יוסף סיפר שהרב שרעבי י הוא גדול הדור, הרב שרעבי כמקובל אלוקי ישן רק 20 דרות בלילה ולמד כל הלילה, טבל במקווה כל בוקר, אחד מתלמידיו היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק ואמר שדרכו טובה יותר מדרכו של הרב זוננפלד שהיה קיצוני יותר ואמר שדרך הרב קוק הוא בנתיבי שלום ואהבת הכלל.

מתלמידי הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי–הרב בניהו שמואלי איש הקבלה- הרב מאיר יהודה גץ והרב מרדכי עטיה.

יום גיבוש וסיור ברחוב בוסתנאי נווה צדק יפו: הכינוי בוסתנאי היה של ראש הגולה במאה השביעית  בפרס "ובוסתנאי" וסיפור הבוסתן בפרס כשהשמיד מלך פרס את כל זרע בית דוד והגיע לאחרון שבהם והופיע מולו איש מבוגר.

יום גיבוש וסיור ברחוב אחווה נווה צדק יפו: שכונה שהוקמה ב 1899 על ידי אשכנזים ומטרתם הייתה "ואהבת לרעך כמוך" עזרה לזולת הדדית, הבתים הוקפו בחצרות ואחד מיושבי השכונה הוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק ואחד מבתי "שכונת אחווה" התבסס לו בית ספר תחכמוני עד שעבר לרחוב לילנבלום היו בו אולפנית של בני עקיבא.

יום סיור טיול גיבוש וכיף ברחוב נווה שלום בנווה צדק יפו: שכונה שהוקמה בשנת 1890על ידי זרח ברנט ומטרתה דיור זול ומהיר, הניסיון הראשון בניית השכונה היה של "עזרת ישראל" של אלעזר רוקח ,מכרו חלקות קטנות לאנשים אך לא היה מספיק כדי לבנות ולחפור באר מים והפרויקט נתקע, זרח ברנט בהיותו בן 47 חוזר מלונדון אחרי שהות של 3 שנים ולא היה לו כוח לחזור לעבודת האדמה בפתח תקווה והחליט להמשיך ולבנות את "נווה שלום", הקצב לא היה משהו ואז החליט הרב נפתלי הרץ הלוי לקנות בית מאחר ואשתו חלתה והייתה צריכה אוויר צח.

יום גיבוש וטיול ברחוב כפר סבא נווה צדק: כפר סבא עזרה לא מעט במלחמת העולם הראשונה באכלוס יהודי יפו וקבלו שם רחוב, יש להזכיר כי העותומאנים התורכים רצו לגייס יהודים ומוסלמים לצבר התורכי ולכן כפר סבא עזרה.

יום גיבוש וטיול ברחוב עין יעקב בנווה צדק" ביפו:רחוב בגבול המערבי של נווה צדק בואכה שכונת מנשייה , אחד במקומות המרכזיים ברחוב יעקב הוא בית האוטונומיה הרוסית, מבתי הספר הראשונים ביפו.

יום טיול וגיבוש סיור ברחוב מגדל ודגניה בנווה צדק יפו: רחובות על שם מושבות ומקומות בצפון ארץ ישראל מגדל ודגניה.

יום סיור ברחוב אלעזר רוקח בנווה צדק: אלעזר רוקח הקונה של אדמות גיא אוני, מוציא לאור, פובליציסט, עסקן ציוני חיובי, סבו מצד האמא היה הרב ישראל ב"ק איש הדפוס מצפת, אליעזר רוקח התחתן בגיל 13 ועבר לבית חמיו בצפת, אליעזר רוקח אח של שמעון רוקח והיה למנהיג חובבי ציון בארץ עד שפקידי הברון חשדו בו שעזר למרד מול פקידי הברון ופיטרו אותו ממנהיגות "חובבי ציון", אליעזר ושמעון רוקח הקימו את אגודת "עזרת ישראל" שלמעשה הקימה את שכונת נווה צדק(יחד עם שלוש אמזלג וזרח ברנט)

יום סיור והדרכות ברחוב זרח ברנט נווה צדק יפו יפו: האדון והרב זרח ברנט איש חמים בריטי קונה את האדמות של נווה שלום בפרנק לדונם, עולה לירושלים "לפדות" צ'קים מבנק ולירו היהודי, מקים את שכונת נווה שלום ביפו.

הדרכות של אפי נחמיאס ברחוב נווה צדק בנווה צדק: שכונת נווה צדק שהוקמה בשנת 1887 לפי שם מקראי מספר ירמיהו, דמויות חשובות בהקמת השכונה-שמעון רוקח,אהרון שלוש, חיים אמזלג וזרח ברנט, סיפור היציאה מן החומות, יהודים וערבים ביפו הישנה והחדשה, סיפורה של סוזאן דלל, שמחה בן ציון המורה ונחום גוטמן הבן.

סיור ברחוב מחנה יוסף בנווה צדק יפו: שכונת מחנה יוסף הוקמה על ידי יוסף בק מויאל בחלק הצפוני של יפו בשנת 1904 על ידי יוצאי תימן ובעיקר מעדן, מעט מוגראבים מצפון אפריקה ואשכנזים, "מחנה יוסף" סופחה כאילו לשבזי ולמעשה כל השכונות הקטנות והגדולות-נווה שלום, אחווה, שבזי, מחנה יוסף ומחנה יהודה הם חלק ממכלול נווה צדק הגדול, הבתים היו בנויים ברחובות שתי וערב ומול שכונת מאנשייה הערבית.

טיול ברחוב יצחק אלחנן נווה צדק יפו: "הרב יצחק אלחנן רב הגולה מקובנה" , פוסק הדור, כותב ספרים , שאלות ותשובות, ברעיון הציוני דאג ליהודים והצטרף "לחובבי ציון",הרב אלחנן ספקטור בוועידת קטוביץ , ועידה יהודית בסנט פטרסבורג, הפוגרומים הראו לרב אלחנן ספקטור שרק עליה לארץ ישראל היא התשובה.

טיול סיור מודרך ברחוב שבתאי דון יחיא בנווה צדק שביפו: שבתאי דון יחיא יליד מלטביה, איש ציבור ישראלי, עורך עיתון הצופה ובוגר ישיבת "מרכז הרב" של הרב קוק בירושלים, ערך ביוגרפיות של רבנים ואביו של עו"ד דון יחיה.

יום טיול ברחוב לפין ויעבץ נווה צדק: החבר אבא לפין היה עסקן ציוני ורופא מקהילת קובנה, היה מראשי יהדות קובנה, פעיל להעלאת יהודים ושיתף פעולה יחד עם הרב אלחנן ספקטור להקמת בית לילדים יתומים יהודיים בקובנה.

אבא לפין היה ממייסדי "מכבי" והיה גזבר "קרן היסוד" ותרם הרבה מכספו לקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד וכן התרים אחרים.

זאב יעקב יעבץ היה היסטוריון, איש חינוך וממקימי "תנועת המזרחי", על שמו כפר יעב"ץ בשרון  ליד עזריאל ורחוב בנווה צדק.

 

יום גיבוש וטיול לקבוצות וימי הולדת בשכונת נווה צדק ושבזי ביפו המתחדשת.