"סיורים מודרכים וטיולים בירושלים בעקבות בית ראשון ושני" – "טיולים לקבוצות בירושלים בתקופה הצלבנית ועותמאנית".

דוד וחייליו עולים על יבוסי ומשנים את תולדות העם היהודי והפיכת ירושלים לבירת הממלכה היהודית מאז ועד היום. ירושלים הופכת לעיר בינלאומית. צריך לזכור שלפני שלושת אלפי שנה, רוב ספרי התנ"כ( תורה נביאים וכתובים) נכתבו כאן, כאן התחיל מוסד הנביאות והאמונה. נשאלת השאלה – מדוע דוד המלך אשר מלך שבע שנים בעיר חברון ,עוזב את חברון ובוחר את ירושלים לבירתו?

צריך לזכור כי שאול ובניו נהרגים על ידי הפלישתים בגלבוע. מצד אחד יש אויב חיצוני המאיים על ישראל ומצד אחר קימת מחלוקת פנימית שעלולה להביא למלחמת שבטים בין בית שאול לבין דוד. העם אינו מאוחד, כל צד מושך אליו. ואז באים זקני השבטים, הם מתאחדים ברצונם שדוד ימלוך עליהם. שמו של דוד כבר יצא לפניו כאיש שהרג את גולית וכמצביא אמיץ וחזק. בני שבט יהודה עולים לחברון ומבקשים להמליך את דוד עליהם.

בספר שמואל ב’ פרק ה 3, כתוב : "ויבואו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרות להם המלך דוד ברית בחברון לפני ה’ וימשחו את דוד למלך על ישראל". דוד כורת עמם ברית , יש יחסי גומלין הדדים. דוד נותן להם ביטחון והם מביעים את תמיכתם בו.

כנראה ועם ישראל התפלא מאוד שהמערכה הראשונה מתבצעת נגד היבוסי. דוד מחליט ליזום ולבצע דבר חדש, רפורמה שמכתיבה מציאות חדשה- ממלכתיות חדשה. רפורמה אל שבטית. יבוס הייתה המובלעת הכנענית היחידה בהר שלא נכבשה . (הייתה מוכרת, היה בעבר ניסיון לכבוש אך לא הצליחו). העיר קטנה כ- 40-50 דונם בלבד.

לבחירתה של "יבוס" שתשמש בירת ממלכת דוד וישראל היו מספר נקודות הגיוניות והן:

1. "הימצאות מקור מים" – מעין הגיחון וייתכן והיו עוד מעינות. שופע עד ימינו, הגדול והמזרחי לקו פרשת המים: כ- 600-800 קוב מים בשנה.
2. מזון- מחייה. גידולי שלחין. ( מלשון לשלח ולשלוח את המים על פני נחל קדרון). היו גני המלך שהיו בעלי אדמה פורייה . יתכן והיו גם גידולי בעל בגדה המערבית.
3. מגננה- עיר דוד מוקפת כמעט מכל עבר בואדיות. נקודת התורפה היא בצד הצפוני ששם אין גיא עמוק. 4. חומה וביצורים- העיר בוצרה שנים רבות לפני דוד. בערך לפני כ- 4 אלף שנה בתקופת הברונזה התיכונה (2) (במאה 18 ה- לפני הספירה). העיר מוזכרת ב"כתבי המארות", בהן מופיעות הקללות עם שמות שליטי המלכים. גם ירושלים מופיעה בטקסט לא מקראי. 3. קים שטח לגידול דגנים בעיקר בעמקים- בעמק רפאים (בקע – בקעה) וגיא בן הינום. חזרנו לתקופת דוד, הפעם בקרב הראשון שלו לכיבוש המצודה מהיבוסים. על חומות המצודה עומדים העיוורים והפיסחים ולועגים לו. הם קוראים וצועקים – " לא תבוא הנה כי אם הסירך העיוורים והפיסחים לאמור לא יבוא דוד הנה". (שמואל ב’ פרק ה , 6).

גם בכתבי יוסף בן מתתיהו האירוע מתואר שהחיילים היבוסיים היו שאננים בביצורים שלהם ולכן העמידו על החומות שלהם פיסחים ועיוורים כדי להשפיל את דוד מול חייליו. לדוד יש בעיה – באיזו דרך יכבוש את העיר. עומדות בפניו שלוש אפשרויות ועליו לבחור באחת מהן. 1. האחת- הטלת מצור – זה קשה כי אין לו זמן. 2. השנייה- הסתערות- אך יהיה זה קרב קשה ואובדן חיילים 3. כניסה דרך מערכת המים שתוביל לעיר והפתעת החיילים. נשאלת השאלה- מדוע היו אנשי יבוס כה שאננים? אילו ביצורים היו להם שהעניקו להם בטחון מופרז? קימות שתי גרסאות לדרך שאיבת המים מהמעיין.

1. הגרסה הישנה נשענת על פי התיאוריה של וורן, שחשף את הפייר. הפייר נקרא על שמו "פייר וורן"- הגילוי מעניין הקצין הבריטי צ’ארלס וורן מקבל מהמלכה כספים לחקר ירושלים. וורן מגיע לכאן וחוקר את מעין הגיחון. הוא נכנס למעין בזחילה (נקבת השילוח) ורואה קירות חצובים משני הצדדים, נכנס וכעבור 20 מ’ מסתכל למעלה ורואה פיר. בגובה 13 מ’ ומטפס שם עם סולם וחבלים ומגלה את המערה הקדומה. כנראה וזהו ה"צינור" המוזכר בספר שמואל ב’ בכיבוש העיר. ניתן לחלק את מערכת המים ל-3 חלקים: א. מנהרה תלולה ב. מנהרה אופקית ג. פייר – שכנראה ושאבו את המים עם חבל שבקצהו היה דלי. (תעלת הזנה). הפיר נמצא בנוף קרסטי- טבעי . (רובו) חצוב בסלע קשה אדמדם "מיזי אחמר" וחלקו חצוב באבן גיר רכה יותר הקרויה מילכה.
2. הגרסה החדשה – שהועלתה בעקבות החפירות של רייך ושוקרון , לקראת שנת ה- 3 אלפים לירושלים שחפרו במדרון המזרחי במערה , ליד נחל הגיחון (מתחת לפני האדמה מחוץ לחומה). לדעתם הפייר מעולם לא שימש לשאיבת מים כי הם הגיעו ומצאו מגדל עם אבנים ענקיות המכונות "אבנים קיקליפיות",בנוסף הם ראו שני קירות של אבני ענק שמהווים מסדרון מוגן. הם סברו שזהו מעבר או פרוזדור שהוביל לבריכה. (המעבר היה מוקף משני צדדיו בחומות גבוהות שהגינו על ההולכים בו , ובנוסף גם הסתירו אותו). מערכת זו יותר ארוכה אך יותר נוחה, משוכללת ומוגנת. המבנה ממחיש את התרבות החומרית הגבוהה של כנען ובמיוחד את הקושי וההתמודדות של דוד המלך בכיבוש העיר. ( אולי יש קשר בין המערכת לבין הביצורים ליד המעיין?). בנוסף נמצאו כאן נרות חרס מהמאה ה-8. נרות ושבבי סלע (דולומיט קשה) ולא היה מילכה. שבבי סלע- כנראה נחפרו בשני שלבים, ובשלב השני שחצבו בדולומיט הקשה נשארו שבבים ופסולת שלא נוקו מצביע על עזיבה מהירה ופתאומית של המקום.
בשני המקרים על דוד ואנשיו היה הצורך להגיע למקור המים כפי שמסופר בשמואל ב’ פרק השביעי שמיני, "וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד . ויואמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי ויגע בצינור ואת הפיסחים ואת העיוורים שנואי נפש דוד ….".ובספר דברי הימים א’ פרק יא 6. דוד מכנס את חייליו ונואם "כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש". יואב בן צרויה מתנדב- קצין גדול בימי דוד, לפעולת קומנדו אישית. תהילים- מעבר מים תת קרקע. חוקר אחר W.H.BIRTZ אומר שפתר את תעלומת כיבוש העיר : א. פעילות קומנדו יחיד- יואב בן צרויה.
ב. צינור – מעבר מים תת קרקעי. ג. צמצום במילים – "ויכבוש דוד". דוד שהיה רועה צאן כנראה ויודע ומרגיש היכן יש מים ולכן הוא שולח את יואב בן צרויה למשימה. המשימה- הייתה להגיע דרך מעבר המים התת קרקעי (דרך הצינור), ולטפס ולעלות דרכו (בפייר) . כפי שכתוב "ויעל"- מלשון עלייה וטיפוס. הולך במנהרה עד שמגיע ויוצא בתוך העיר. יואב מגיע ויורד לשער , מפתיע את השומרים פותח את השער ומכניס את צבא דוד שנכנס וכובש. כיון שהמבצע היה בהפתעה גמורה הוא גם הסתיים מהר ובתנ"ך מוזכר בקצרה "ויכבוש דוד את העיר". גם בשנת 1909-1911 מגיעה לכאן משלחת פארקר שחופרים ומחפשים את אוצרות המלך שלמה. אך הם פחדו מהשלטון העותומני ולכן ברחו מכאן כל עוד נפשם בם בהשאירם את כל הציוד.

הגענו למערכת המים הכנענית, המכונה גם הניקבה היבשה. היא הוליכה את מי מעין הגיחון אל בריכת המים המוגנת ואל דרום העיר וגני המלך. מערכת זו שמשה גם בתקופת המקדש, אולם בסוף המאה השביעית לא היה די בכך. צריך לזכור שישראל בצפון מרדה באשור, וסופה היה להיחרב והעם הוגלה לאשור. ואילו חזקיהו, מלך יהודה, מחליט למרוד ומכין את עיר הבירה למצור הצפוי. הוא חושש מהמצור שיטילו האשורים אך יותר מזה הוא רוצה למנוע מצבא אשור להינות ולהשתמש במים ולכן הוא מתייעץ עם יועציו ואומר להם : "..למה יבואו מלכי אשור, ומצאו מים רבים" [דברי הימים ב, פרק לב] . הפתרון שלהם הוא לחצוב את הניקבה תוך הסטת מי המעין אל תחומי העיר. הניקבה אינה חצובה בקו ישר אלא היא מתפתלת ממעבה הגבעה המזרחית לדרום העיר, לגיא המרכזי הנקרא גיא עושי הגבינה = הטירופאון. אורך הנקבה 533 מטרים והיא חצובה בשיפוע אפסי- ירידה של כ-33 ס"מ, כלומר שיפוע של 0.6 פרומיל! מי הגיחון מלאו את הבריכה שנוצרה ככתוב : "ויתר דברי חזקיהו, עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה" (מלכים ב, פרק כ).

אל נשכח כי האשורים בפתח העיר, ועל החוצבים להזדרז במלאכה ולכן החציבה נעשית במקביל על ידי שני צוותים זה מול זה. למזלינו נמצאה עדות לרגעי הדרמה שבמפגש החוצבים נתגלתה במקרה על ידי תלמיד של קונרד שיק ב-1880. בעת שטייל במקום הוא גילה כתובת מסותתת בלוח אבן המציינת את סיום הפרוייקט "וביום הנקבה הכו החוצבים איש לקראת רעהו גרזן על גרזן" [תמונת הכתובת]. ברור מכאן שהחפירה נעשתה משני כיוונים מנוגדים. בתוך המים נראה את נקודת המפגש בין השניים. הפרויקט ההנדסי הצליח והמים זורמים בו מאז ועד היום- 2700 שנה! אבל רגע לפני שנרד למים – מה עלה בגורל העיר? ובכן ירושלים נתגלתה כאגוז קשה לפיצוח. חזקיהו לא רק דאג למים אלא גם לביצורי העיר. וירושלים לא נכבשה. יש שיאמרו הודות להכנות ולביצורים ואולי בשל ההשגחה האלוהית על העיר. כך או כך קרנה כעיר האלוהים עולה לאחר אירועים אלו.

והנה דבר הנקבה: [תמה] הנקִבה. וזה היה דבר הנקִבה. בעוד [מנִפים החֹצבִם את]
הגרזן אִש אל רעוֹ ובעוד שלש אמֹת להנק[ב, נשמ]ע קול אִש קֹ
רֵא אל רעוֹ כי היתָ זדה בצֻר מִיָּמִן ומ[שמ]אל. וביֹם ה
נקִבה הִכּוּ החֹצְבִם אִש לִקְרַת רעוֹ גרזן על [ג]רזן. וילכו
המים מן המוצא אל הברֵכה במאתים ואלף אמה, ומ[א]
ת אמה היה גֹבה הצֻר על ראש החֹצבִ[ם]

ירדנו לבריכה- בריכה כנענית חצובה בסלע 108 שמימדיה 10-15 מטר ועומקה כ- 14 מטרים . מקור המים היה מי גשמים ויותר מאוחר היה חיבור למעין הגיחון על ידי תעלה מזרחית יותר , המקום התחתון ניזון מהתעלה/הכנענית שכונתה תעלת השילוח/2.
התעלה הכנענית הגיעה ממעין הגיחון ושארית המים נשלחו דרומה מהתעלה עם חלונות למרגלות המדרון כדי להשקות את השדות והמטעים בשטחי השלחין. כמו כן במקרא מסופר כי העם התכנס כאן סביב לבריכה של נחל הגיחון, להמלכת שלמה .ישנן מדרגות שיורדות לבריכה . הבור העמוק בבריכה כנראה מתקופת חזקיהו. מכאן מתחילה נקבת השילוח, (הבריכה מתרוקנת כי המים מוסטים החוצה)נמצאו כאן עצמות של דגים מהנילוס,(התפריט מקומי- הדבר מראה על קשרי מסחר עם מצרים). יש כאן הקרנה על מסך
מעין גיחון- נביעה טבעית. בימי הכנענים חצבו פה תעלה כנענית עם מס’ תחנות:
1. בריכה, 2. המים המשיכו לתעלה ובעזרת חלונות השלחין בנחל קדרון. אם הנביעה כאן אז איך המים עולים? מסקנה המגדל והאבנים הגדולות בעצם היו סכר ובכך איפשרו למים לעלות לתעלה הכנענית, ואחר כך לנקבת השילוח (שילוח המים). מאוחר יותר כאשר צבאו של סנחריב מלך אשור היה בדרכו לירושלים, חזקיהו ביטל את המפעל של המים, ייבש את התעלה ואת חלקות השלחין ויצר מפעל חדש – נקבת השילוח הקרויה גם נקבת חזקיהו. הוא הסיט את המים ממערב למעין הגיחון במפלס נמוך יותר ולכן המים הוסטו מערבה. כך נוצרה התעלה היבשה. אם כן ניתן להיכנס לנקבת חזקיהו בתעלה היבשה וניתן להיכנס בתעלה הרטובה –  קתרין עשתה חתך מלמעלה וחיפשה את החומה. חופרת וכמעט מתייאשת וממש לפני היאוש היא חושפת את החומה ומוצאת "חומה ומגדל". החומה מתוארכת לתקופה הקודמת למלוכה. זו תקופת הברונזה התיכונה (2) . חומת מלכיצדק מלך שלם מלפני כ-4000 שנה . קתרין מצאה את שרידי ביצורי העיר הכנענית !!!
היבוסים השתמשו בביצורים מהמאה השמינית לפני הספרים מימי חזקיהו. הביצורים שירתו את העיר כ-1000 שנה מהמאה ה-18 עד ל-10 לפני הספרים דבר המאפשר בטחון וכוח ומכאן כנראה הייתה ירידה למקור המים. כמו כן נמצא כאן מבנה האבן המדורג, (במזרח) . זהו מבנה מדהים כי הוא בנוי בצורה מדרגות, כשישים מדרגות שהן ממשיכות עד ליסודות של הבתים הנמוכים. כנראה וגובהו היה כשלושים מטרים.
הקיר הזה מאוד מפורסם וחשוב כי ממנו ניתן להבין על פי תוצאות המחקר של יגאל שילון ש: מטרת הקיר הייתה לתמוך במבנה גדול וחזק מסוף המאה ה-13 לפני הספירה- התקופה היבוסית . כנראה ותמך את "מצודת ציון" היבוסית. במאה ה- 10 נבנו כאן בתים וכנראה הבתים השתייכו לקריית – השילטון של אנשים חשובים מימי דוד שלא שרדו כי נשרפו. נמצאו כאן שלושה מבנים חשובים:
1. "בית אחיאל"- את שמו מצאו על אוסטרוכון – המבנה הוא של הבית בעל 4 המרחבים. הפתח מדרום- בית רוחב. 4 מרחבים , ומרחב נוסף החמישי- שהוא השירותים. על הריצפה יש מבנה אבן מרובע עם חור באמצע. באפר של הבית השרוף נמצאה אסלה ובתחתיתה נמצאו – בגרסה לילדים – אכלו חוביזה. למבוגרים- שרידי בשר לא מבושל. (לפני החורבן). סך הכל  נמצאו בעיר דוד שלוש  אסלות.
2. בין הריסות השריפה נמצאו שרידי עץ אשכרוע- שיובא מסוריה . (3 אסלות בעיר דוד).
3. "בית הבולות"- בולה היא חתיכת טין לח ועליה חותמת. הבולה סוגרת איגרת , נמצאו 51 בולות ללמדינו שכנראה וכאן היה ארכיון, על חלק מהן היו החותמות של "ברוך בן נריה", "גדליהו בן שפן", ו"ירחמיאל בן המלך". על פי המסופר בספר ירמיהו פרק ל"ו ,ירמיהו מבקש מברוך בן נריה לכתוב את דברי ה’ היוצאים מפי ירמיהו, כי הוא כלוא בבור. נריה הולך ללשכתו של גמריהו בן שפן הסופר ומשם קורא את דברי ירמיהו ממגילת הקלף באוזני העם בבית ה’ כדי שישובו מדרכם הרעה . אך כאשר המגילה מגיעה לידי המלך יהויקים הוא כועס ומשליכה אל האש הבוערת באח. הנביא מושתק וירושלים מתדרדרת. משרתו "ירחמיאל בו המלך" שרוצה להרוג את גמריהו ובניהו. עם חורבן העיר ושריפתה הטין התקשה והבולות נשתמרו. סיורים מודרכים בעיר דוד בירושלים עם אפי נחמיאס.

סיורים בקו התפר ברמת רחל וגבול ארמון הנציב בירושלים"

"סיור מודרך  וסיורים בירושלים."

רמת רחל: בקיבוץ ישנו גן ארכאולוגי, החפירות מימי המנדט ובחפירות נמצא מרכז מנהלי
המיוחס לאחאב במלחמתו נגד אשור. נמצאו כ- 100 ידיות למלך , 5 כותרות פרוטואלויות ,
(בעיר דוד נמצאה רק אחת), האזור שימש כקו גבול עד 1967. הקיבוץ משויך למטה יהודה, הוא הוקם בשנת 1926 על ידי גדוד העבודה של טרומפלדור. בפרעות 1929 המקום חרב ונעזב, בשנות ה- 30 חזרו להתיישב בו וגם במלחמת העצמאות. האזור שימש כקו התפר בין ישראל לצבאות ערב מצרים וירדן. הקיבוץ נכבש ושוחרר מספר פעמים ולבסוף שוחרר על ידי גדוד מוריה של ההגנה. גדוד העבודה של טרומפלדור. בפרעות 1929 המקום חרב ונעזב, בשנות ה-30 חזרו להתיישב בו וגם במלחמת העצמאות. האזור שימש כקו התפר בין ישראל לצבאות ערב מצרים וירדן. הקיבוץ נכבש ושוחרר מספר פעמים ולבסוף שוחרר על ידי גדוד מוריה של ההגנה, בגן ניתן לראות פסל שפיסל רן מורין המשלב טבע חי עם דומם . המוטיב של המספר 3  חוזר הרבה פעמים .ישנם שלושה עמודים ובראשם עצי זית, 3 מדרגות העולות לעצים, 3 שבילים – השילוש הקדוש, 3 דתות, 3 צבאות שהיו כאן : מצרים-ירדן- ישראל. במקום היו תעלות קשר של מוצב פעמון של הירדנים, כיום נקרא גן הפעמון. השכונות שתוכננו על ידי ריכרד קאופמן בנויות בציר מרכזי את השכונה, כאשר בראש ישנו מונומנט. לדוגמה: תלפיות – המוסדות הלאומיים, בית הכרם- בית מדרש למורים, רחביה- הגימנסיה, נסיעה לארמון הנציב -ארמון הנציב בסמוך נמצאת האנדרטה לחטיבת ירושלים שפתחה את הדרך לירושלים. משכונת צור בח'ר חצובים פירים ומנהרות להובלת המים באמה התחתונה לירושלים. הרכס מקושר ל 3 מסורות : ביהדות= בספר בראשית מוזכר אברהם אבינו שיצא מבאר שבע עם בנו והנערים. נאמר לאברהם לקחת את בנו , יחידו, אשר אהב אל אחד ההרים בארץ המוריה. אברהם צופה אל המקום -אל הר המוריה עליו יקום ויבנה בית המקדש. בדברי הימים מוזכר גורן ארונה היבוסי והר המוריה הנמצאים מתחת לכיפת הסלע. בנצרות – ישוע נתפס ומובל לשימוע אצל הכהן הגדול – כייפא, ומשם הובל לפונטיוס פילאטוס, ההר מכונה הר העיצה הרעה.

באסלאם בשנת 638 הגיע החליף עומר אל חט'אב, צופה לירושלים וקורא אללה
אכבאר ומכאן ההר נקרא ההר הכביר. ירושלים עד שנת 1967 הייתה עיר מבודדת, בליבה חומה, כיכר השוק ריקה ואילו משנת 1967 יש מהפך, העיר מלאה בקול של שופרות בהר הבית ובורות העיר מלאים. ארמון הנציב בעל חשיבות משתי בחינות :
1. בתאריך 14/5/48 יוצא מארמון הנציב בעיר, הנציב הבריטי האחרון קלינגהם, הוא נפרד
מהארץ ולוקח איתו את דגל הממלכה הבריטית המאוחדת המצוין עם 3 צלבים: צלב
הקדוש-אנגלייה, צלב הנדרוס – סקוטלנד וצלב פטריק אירלנד. למחרת בשעה 6:00 בבוקר פולשים צבאות ערב . לאחר חודשים של קרבות, ירדן מעוניינת לחתום על הסכם שביתת הנשק וירושלים מחולקת. 2. בתאריך 5/6/67 יום שני בשבוע הירדנים פותחים באש וישראל לא הגיבה, לא רצה להילחם נגד ירדן. אך כאשר הופצו שמועות שהר הצופים נכבש על ידי הירדנים , ישראל הבינה שזו הייתה מטרתם ולכן החטיבה הירושלמית בפיקודו של יוסי לנגוצקי ואכן בתאריך 15/5/48 כבשו את ארמון הנציב מידי הירדנים. (בנוסך החטיבה כבשה את גבעת האנטנה, מוצב הנקניק, ואת מוצב הפעמון). תוך 3 שעות הייתה שליטה על הדרך לירושלים.

"ארמון הנציב – סיור ירושלמי ותצפיות".

בתאריך 1/7/1920 מתמנה הנציב הבריטי הראשון הרברט סמואל שהוא ממוצא יהודי . הוא
כונה הנציב ליהודה. הוא הגיע לבית כנסת החורבה להתפלל וקרא את ההפטרה מספר
ישעיהו נחמו נחמו עמי. כל הישוב היהודי בארץ ראה בכך את חבלי המשיח ואת בוא
הגאולה. הנציב התגורר במשך 5 שנים במבנה של אוגוסטה ויקטוריה.
הנציב השני שהחליפו היה הרברט פלומר שהתגורר באותו המבנה, אך בגלל רעידת אדמה
בשנת 1927, שפגעה במבנה , הנציב עבר לבית מחניים (שם גר לפניו מנחם אוסישקין).

הבריטים חיפשו מקום עם נוף הצופה לאגן הקדוש ולבסוף המקום נבחר כאן. האדריכל היה
באב אריסון שתיכנן גם את מוזיאון רוקפלר. הארמון נחנך בשנת 1933. האדריכל השתמש
במוטיבים ממלוכיים כמו : על החומות ישנן פירמידות קטנות כמו בגשר גינדס, שער ניצחון בכניסה לארמון, ריצוף מתומן ומזרקה מתומנת כמו בהר הבית. בנוסף בחצר ישנו בית קברות לכלבים. הארמון בנוי כיאה לארמון , יש בו אולם נשפים מפואר עם אח , אריחים ארמנים , והרבה חדרי ארוח. כיום ניתן לראות על החומות והמבנה סימני הפגזות מאז. כיום במקום ממוקם כוח של האו"ם קונסולייה למזרח התיכון.
בתצפית מהטיילת נתן לראות 3 הרים מימין לשמאל- הר משחה – עליו נמצאת הכנסייה
הרוסית. הר הזיתים- ונחל הקידרון. הר הצופים- האוניברסיטה העברית. הטיילת הארוכה
מורכבת למעשה מ 3 טיילות : טיילת האז, טיילת שרובר- וטיילתטיילת האז – בדומה לאירופה, צורתה מחקה את אמת המים הקדומה העוברת מתחת למדשאה הגובלת בה אפשר לראות את הקשתות שעליהן בנויה הטיילת, המהוות הד לקשתותיה של אמת המים ומשקל נגד לחומות העיר העתיקה וגגותיה המקומרים. למרגלות הטיילת, על שטח של 40 דונם, משתרע פארק טרוטנר המאוכלס מטעי זיתים וצומח ארץ- ישראלי. הטיילת היא נקודה אידיאלית לתצפית פנורמית על ירושלים וההרים שסביב לה: מדבר יהודה, הר הצופים, הר הזיתים ובמרכז העיר העתיקה. כמעט מכל נקודה בטיילת פונה המבט צפונה. "טיילת גבריאל שרובר" – בעלת צמחייה ים תיכונית המשתלבת בנוף הטבעי. היא מוליכה משכונת ארמון הנציב לשכונת אבו-טור. הטיילת עוברת במקום שבו היה פעם הקו הירוק, ודומה שקו הגבול לא נמחק. גווניה הירוקים של הטיילת ממוקמים על סף השממה המדברית, היא עוקבת אחר הטופוגרפיה הטבעית לאורך מדרון הרכס המתעגל. הטיילת בנויה כמה מפלסים. השביל המרכזי של הטיילת עובר ליד החומה של מנזר סנט קלייר, זהו גם המקום הקסום ביותר בה.
טיילת גולדמן- טיילת גולדמן צרה, ארוכה וצעירה ולדעת רבים היא היפה בין השלוש. למעשה, כל כולה היא שביל טבע המקיף את ארמון הנציב. השביל הסלול, המוקף אבני גיר ירושלמיות פראיות ומשתלב בחורשת האורנים. ממש בתחילתה של טיילת גולדמן, שאורכה כקילומטר, נמצא אחד מששת הפירים של אמת המים התחתונה, המוקף גדר איתנה. משם מתפתל שביל טבעי למחצה ולאורכו פזורות עמדות לתצפית אל הנוף המדברי.
בתאריך 30/11/48, 3 חודשים לפני סיום המלחמה (הסתיימה ב 10/3/1949) נפגשו במוסררה 2 קצינים – משה דיין והקולונל הירדני עבדאללה עטאל. והחלו לסמן על
המפה עד היכן הכוחות והצבא שלהם הגיע. לקצין הירדני היה טוש אדום ולמשה דיין היה טושירוק  ומכאן שמו "קו ירוק", סך הכל הקוים היו דומים עם סטיות קטנות לכאן או לכאן. את המסמך הכולל מפה ומכתב הביאו לאו"ם למלך חוסין היו הישגים לא מבוטלים כמו בית הערבה, עטרות, הרובע היהודי והוא לא רצה להפסיד ולוותר על הישגיו ולכן רצה לשמור על הגדה המערבית ועל ירושלים. כיוון שהיו להם טושים שונים בצבע ובעובי היה צורך לדייק יותר בפרטים. א. הקו מכונה הקו העירוני כי הוא מחלק את ירושלים האורבנית.
ב. מרמת רחל צפונה – דרך העיר העתיקה- הגבעה הצרפתית – גבעת התחמושת
כ 7 ק"מ מבית צפפא עד גבעת התחמושת- הקו מחולק לשניים:
1. השטח הנמצא בין שני הקווים מכונה שטח הפקר. שטח שאסור להיכנס אליו כלל . מי
שנכנס באחריותו ודינו מוות. 2. "שטח עובי הקו", הכוונה לשטחים הנמצאים בשטח עובי הטוש. (אי הדיוק נובע מרוחב הטוש שהתרחב והתפשט וגרם לבעיות). לעיתים הקו חצה שכונות ואף בתים . הירדנים טענו שהשטח החיצוני של הקו הוא שטח הפקר ואילו ישראל טענה שעובי כל הקו שייך לה. בגלל עובי הקו לעיתים היה צורך לחלק ולחצות את הבית . הקו היה תקף עד 5/6/67 היום בו צה"ל פרץ את הקו העירוני.

הר ציון היה בשליטה ישראלית כולל קבר דוד , אך האיזור היה פגיע מאוד.
ועידת שביתת הנשק בנוכחות נציגי ישראל ירדן והאו"ם דנו בבעיות אנושיות שנוצרו כתוצאה מהחלוקה, או פלישות של אנשים לבתים החצויים. (הועידה ישבה בבית הנמצא ממול לבית שמונף עליו דגל ישראל.) הועידה החליטה שמי שנכנס עד לשנת 1950 זכה. כמו כן הקימו את הגדרות כמו ברחוב עשהאל להפרדת האוכלוסייה. לעיתים היו תקריות ירי ולכן אחת לשבועיים הנציגים נפגשו במנזר סר אליאס, בקיבוץ רמת רחל ליישוב העניינים שעלו באותו הזמן. בנוסף , בכל מספר שבועות הייתה נערכת גם פגישה בין הרמטכלים . שטח מפורז  הוא שטח האסור לכל הצבאות ,היה צורך להיות מאוד זהירים ולא לחולל חלילה תקרית דיפלומטית. השטחים המפורזים היו :
1. באיזור התחתון היה – ארמון הנציב וסביבתו היו שטחים מפורזים ואסור היה להיכנס
אליהם.. כל הנכנס ידע שהוא נמצא על הכוונת. הצד המערבי היה שייך לישראל והצד המזרחי לירדן. הירדנים בנו בצד שלהם מוצב ארוך באורך מאות מטרים והוא כונה הנקניק
2. באיזור המרכזי היה – שער מנדלבאום או מעבר מנדלבאום. זה היה פתח שפתחו בין
הבתים של הרב מנדלבאום , כדי לאפשר מעבר במיוחד של צליינים . הפתח נעשה במקום בו הקווים (קווי שרטוט הגבול), נשקו אחד לשני.
3. באיזור העליון היה -הר הצופים, השטח הישראלי כלל את האוניברסיטה ואת בית החולים.

• "אשמח לעיונכם באתרים הנוספים של אפי נחמיאס" – "התמחות בסיורים אורבניים וסיורי טבע", "סיורי מורשת קרב וחיבורי מסלולים":

  www.siyureboutiqe.com    www.toursguides.com

• מה מקור השם ירושלים? מתי יהודים כובשים את יבוס? מתי התחילו לבנות את בית המקדש הראשון? מי הרס את בית המקדש הראשון? מה מיוחד במיקום האסטרטגי של עיר יבוס? מיהו ראש העיר של ירושלים? כמה תושבים בירושלים? מי בונה את "המחלפים" הענקיים של מנהרות הכותל? איזה קשתות ענק אתם מכירים בעיר העתיקה של ירושלים? מי היו היבוסים? מהיכן מקורות המים של תל אביב? איזה סוגי אמנות נוכל לראות בהר הבית? מה שם הרחוב משער שכם לכותל המערבי?.מי בונה את ההוספיס האוסטרי בויאה דולורוזה? היכן בית אריק שרון בעיר העתיקה? מימונה את חומות ירושלים של ימינו? מי הרב החרדי הראשון?