"מורה דרך ומדריך טיולים בירושלים המספר את סיפורי ירושלים  לקבוצות וארגונים בשכונות החדשות ובעיר העתיקה בירושלים".

"סיורים בקו העירוני של ירושלים בין גבעת התחמושת לארמון הנציב": הקו העירוני נוצר בסוף מלחמת העצמאות. דצמבר 1948 עת נפגשו משה דיין מפקד חטיבת עציוני ועבדאאלה אל תל מפקד ירושלים המזרחית הירדנית.
ירושלים הייתה אמורה להיות בינלאומית לפי הסכמי החלוקה והיה צורך ליצור קו גבול בין היהודים בארץ ישראל לירדנים ממזרח.
קו הגבול עבר בקו הר הצופים, גבעת התחמושת, מעבר מנדלבאום, חומות העיר העתיקה, אבו תור ועד ארמון הנציב( שתי הנקודות בתחילה ובסוף מפורזות ובכל מקרה ללא שליטה יהודית ישראלית מלאה.
גבול עדין מאחר וחצה בתים ושכונות והקרבה בין שני הצדדים הוא מטרים בודדים ויצר חיכוך מתמיד.
"שיירת הדסה" היא שיירה בדרך לבית החולים הדסה של רופאים, אחיות ואנשי עזר 78 נטבחו ונרצחו ובמוסררה יש רחוב הע"ח על שמם.

סיורים בעיר העתיקה של ירושלים בארבעת הרובעים:סיור בעיר העתיקה של ירושלים ממילא דרך שער יפו, סמטת המרונים, רחוב דוד( רחוב השוק), ביקור במוריסטן ובכנסיית הגואל, סיור מלא בכנסיית הקבר, סיור בויאה דולורוזה, סיור ההוספיס האוסטרי, סיור עומק במנהרות הכותל ובגשר הממלוכי, סיור במרכז דוידסון ובכותל המערבי, סיור במרכז הרובע היהודי, ביקור בארבעת בתי הכנסת הספרדי ים, בתי מחסה, חומת בית ראשון, הקרדו הענק והחשוב כולל מפת מידבא, תצפית גגות על כל העיר העתיקה והר הבית, שער האשפות והפשפש.

"סיורי שכונות ירושלמיות": סיור בשכונות של היציאה מחומות ירושלים במשכנות שאננים, מחנה ישראל ונחלת שבעה. סיור עומק המתחם החרדי בית ישראל, סיור במאה שערים, השכונה הבוכרית", סיורים מודרכים בשכונת כרם אברהם וזכרון משה.

"סיור בשכונות היווניות ערביות וגרמניות בירושלים" – שכונת טלביה הנוצרית ברובה בהקמתה, שכונת המושבה היוונית והמושבה הגרמנית טמפלרית, סיור בקטמון הישנה.

"סיור ברצף השכונות נחלאות" – אוהל משה ומזכרת משה, שכונת הפרחים ושבט צדק. בתי מונקטש ובתי גורל התימנית.

סיורים בפסגת זאב, רמות אשכול, שמואל הנביא ומעלות דפנה כולל שמעון הצדיק.

"סיור מודרך בעין כרם": סיור מודרך בסמטאות עין כרם הרומנטית, טיול כיפי בין בתי עין כרם, סיור כנסיות בעין כרם, סיור טבע וטראסות בעין כרם, סיור במנזר אחיות ציון הייחודי.

"סיור טעימות בשוק מחנה יהודה": סיור טעימות ברחוב עץ החיים מצדקיהו ועד לביר בזר, סיור בשוק העיראקי הביתי, סיור טעימות ברחוב מחנה יהודה , התות והאגוז עד התפוח והאגס 1 לשעבר.

***************************************

1. הממצאים הארכיאולוגיים של תקופת בית ראשון: "דרישת שלום" מהמאה ה-7 לפנה"ס

​למרות שלא חפרו בתוך הר הבית, העיר שסביבו (עיר דוד והעופל) סיפקה לנו הוכחות מרגשות לקיום הממלכה:

• ​בולה (טביעות חותם): נמצאו עשרות חותמות בוץ קטנות ששימשו לסגירת מכתבים. עליהן מופיעים שמות המוכרים לנו מהתנ"ך, כמו "גמריהו בן שפן" (סופר המלך יאשיהו). זה מוכיח שהבירוקרטיה המלכותית המתוארת במקרא אכן התקיימה.
• ​לוחיות הכסף מכתף הינום: נמצאו שני גלילי כסף זעירים בתוך מערת קבורה. כשפתחו אותם במעבדה, גילו את ברכת הכוהנים ("יברכך ה' וישמרך…"). זהו הטקסט המקראי העתיק ביותר בעולם (מאה 7 לפנה"ס), שמוכיח שהפסוקים שאנו אומרים היום היו בשימוש כבר אז.
• ​נקבת השילוח: מפעל הנדסי אדיר של המלך חזקיהו, שנועד להזרים מים לתוך העיר בזמן המצור האשורי. כתובת השילוח שנמצאה שם מתארת את רגע המפגש המרגש בין שתי קבוצות החוצבים.

​

2. הבדלי ניהול: המקדש כ"קריה ממשלתית"

​היום אנחנו רגילים שבית כנסת הוא מקום קהילתי שפתוח לכולם. בבית ראשון, התמונה הייתה שונה לחלוטין:

​המקדש כמרכז כלכלי

​המקדש לא היה רק מקום תפילה, אלא הבנק המרכזי:

• ​אוצרות המלוכה: שם נשמרו עתודות הזהב והכסף של הממלכה.
• ​מסים: ה"מחצית השקל" והמעשרות היו למעשה מערכת המיסוי שתמכה במנגנון השלטוני ובמעמד הכוהנים (שלא נחלו קרקע).

​היררכיה נוקשה (אין "דמוקרטיה" פולחנית)

• ​הגבלת גישה: בבית הכנסת היום כולם שווים. במקדש, הציבור הרחב נעצר בחצר. רק כוהנים נכנסו להיכל, ורק אדם אחד (הכהן הגדול) פעם בשנה נכנס לדביר.
• ​תפקיד הלוויים: הם היו ה"שומרים" וה"סדרנים". תפקידם היה לוודא שאף אדם לא מורשה (או טמא) לא נכנס לאזורים אסורים מפאת הקדושה.