מדריכי טיולים ומורי דרך בבאר שבע – סיורים לקבוצות בבירת הנגב.

אני מבין שברצונך ללמוד על ההיסטוריה של באר שבע מהתקופות הקדומות ועד ימינו. כדי לספק לך מידע מקיף ומדויק, אבצע חיפוש אודות הנושא.
באר שבע היא עיר בעלת היסטוריה עשירה וארוכת שנים, החל מהתיישבות פרהיסטורית, דרך תקופות מקראיות, הלניסטיות, רומיות, ביזנטיות, ערביות, עות'מאניות, ועד ימינו. העיר שימשה לאורך ההיסטוריה כצומת דרכים חשוב וכמרכז אזורי, מה שהשפיע רבות על התפתחותה.
אני רואה שיש לי שגיאה בביצוע החיפוש הקודם. אתקן אותה ואנסה שוב:
באר שבע היא עיר בעלת היסטוריה עשירה ומרתקת, שהתפתחה לאורך אלפי שנים, מתקופות קדומות ועד ימינו. הנה סקירה מקיפה של היסטוריית העיר:
1. התקופות הקדומות (פרהיסטוריה, כלקוליתית, מקראית):
* התיישבות קדומה: ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על התיישבות באזור באר שבע כבר בתקופה הכלקוליתית (כ-4,500-3,500 לפני הספירה). "תרבות באר שבע" הכלקוליתית ידועה במבניה התת-קרקעיים המרשימים ובתעשיית נחושת מפותחת.
* התקופה המקראית: באר שבע נזכרת רבות בתנ"ך ומקושרת לאבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב. על פי המסורת, כאן כרת אברהם ברית עם אבימלך מלך גרר (בראשית כ"א), ומכאן יצא יעקב לחרן. "תל באר שבע" הסמוך לעיר המודרנית מזוהה על ידי חוקרים רבים כבאר שבע המקראית. התל הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ומציג שרידים מרשימים, כולל באר מים עתיקה ומפעל מים גדול מתקופת שלמה המלך. באר שבע שימשה כעיר גבול חשובה בממלכת יהודה, וביטויים כמו "מדן ועד באר שבע" מסמלים את כלל ישראל.
2. התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית:
* בתקופה ההרודיאנית התקיים בבאר שבע יישוב קטן. באמצע המאה ה-3 לספירה הוקם במקום מחנה צבאי רומי גדול, ולאחר מכן התפתחה סביבו עיירה.
* בתקופה הביזנטית (מאות 4-7 לספירה), העיר שגשגה ונבנו בה כנסיות רבות. שטחי קבורה הפכו לאזורי מגורים, מה שמעיד על גידול משמעותי באוכלוסייה.
3. התקופה הערבית המוקדמת (האומיית) וימי הביניים:
* במהלך התקופה האומיית (מאות 7-8 לספירה), חלק מהכנסיות הביזנטיות המשיכו לשמש.
* לאחר מכן, חלה ירידה בחשיבותה של באר שבע, והיא הפכה ליישוב קטן ולא משמעותי.
4. התקופה העות'מאנית (1900-1917):
* הקמה מחדש: באר שבע המודרנית נוסדה בסביבות שנת 1900 על ידי האימפריה העות'מאנית. היא הייתה העיר היחידה שתוכננה והוקמה על ידי העות'מאנים בכל 400 שנות שלטונם בארץ ישראל.
* מטרת ההקמה: העות'מאנים רצו לחזק את שליטתם בנגב, להשליט חוק וסדר בקרב השבטים הבדואים, ולרכז את המסחר הבדואי בעיר מחוז חדשה.
* תכנון ייחודי: העיר נבנתה במבנה "שתי וערב" (רחובות מקבילים ומצטלבים) והוקמו בה מבני ציבור מרשימים כמו בית הסראייה (בית המושל), המסגד הגדול (כיום מוזיאון), בית העירייה, ובית ספר לבני שייח'ים בדואים.
* מרכז אסטרטגי: מיקומה של באר שבע נבחר בקפידה – בגבול שלושת המטות הבדואים הגדולים בנגב ועם מי תהום גבוהים. במלחמת העולם הראשונה, היא הפכה למרכז לוגיסטי-צבאי חשוב, אוכלוסייתה גדלה פי ארבעה, והוקמו בה שדה התעופה הראשון בארץ ישראל ותחנת רכבת שחיברה אותה ללוד ולמסילת הרכבת החיג'אזית.
5. תקופת המנדט הבריטי (1917-1948):
* כיבוש בריטי: באוקטובר 1917, נכבשה באר שבע מידי העות'מאנים בקרב באר שבע, שנחשב לאחד מקרבות הפרשים הגדולים האחרונים בהיסטוריה, על ידי יחידות אנז"ק (אוסטרליה וניו זילנד) הבריטיות.
* התפתחות מוגבלת: בתקופת המנדט, באר שבע המשיכה לשמש כמרכז מנהלי ומסחרי, אך התפתחותה הייתה איטית יחסית. רוב אוכלוסייתה הייתה מוסלמית, עם מיעוט נוצרי ויהודי קטן. תחנת הרכבת נסגרה ב-1927 מסיבות כלכליות.
6. לאחר קום המדינה (1948 ואילך):
* כיבוש במלחמת העצמאות: באר שבע נכבשה על ידי צה"ל במבצע משה (חלק ממבצע יואב) ב-21 באוקטובר 1948, על ידי חטיבת הנגב.
* בירת הנגב: לאחר קום המדינה, באר שבע הוכרזה כבירת הנגב והחלה להתפתח במהירות. היא שימשה כמרכז קליטה לעולים חדשים רבים, והוקמו בה שכונות חדשות.
* מרכז אזורי: מיקומה האסטרטגי בצומת דרכים ארצי, קרבתה למקורות מים (בקעת באר שבע) וקיומם של יישובים כפריים ועירוניים סביבה התורמים לפיתוחה.
* מוסדות חשובים: העיר הפכה למרכז אקדמי (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), כלכלי, תעשייתי (בשל קרבתה למחצבים כמו אשלג, ברום ופוספטים), רפואי (מרכז רפואי סורוקה) ותרבותי, והיא העיר השישית בגודלה בישראל.
לסיכום, באר שבע היא עיר עם שורשים עמוקים בהיסטוריה, שחוותה עליות ומורדות, אך תמיד שמרה על מעמדה כמרכז חשוב באזור הנגב. מהתל המקראי ועד למטרופולין המודרני, באר שבע ממשיכה להתפתח ולשמש כשער לנגב.

באר שבע, בירת הנגב, מציעה מגוון רחב של אתרי תיירות ואטרקציות, המשלבים היסטוריה, תרבות, טבע ופעילויות לכל המשפחה: אתרים היסטוריים ותרבותיים:
* העיר העתיקה: לב באר שבע ההיסטורית, עם רחובותיה הייחודיים בסגנון טורקי-עות'מאני. מציעה פסיפס אורבני מרתק, אדריכלות ייחודית, סיפורים עתיקים ואווירה תוססת של צעירים, סטודנטים, מוזיקאים ואמנים.
* מרכז מבקרים באר אברהם: מרכז מבקרים בינלאומי המוקדש לדמותו של אברהם אבינו. כולל מעבר אור-קולי ומיצג מרגש שמוביל אל הבאר המקראית.
* מתחם הקטר 70414: תחנת רכבת טורקית משוחזרת שהפכה למתחם תרבות, בילוי ופנאי. במתחם ניתן למצוא את הקטר המפורסם 70414, גלריה לתערוכות מתחלפות, קרונות אותנטיים, ומתחמי הסעדה.
* מוזיאון הנגב לאמנות: שוכן במבנה עות'מאני ציורי בלב העיר העתיקה ומציג תערוכות אמנות מתחלפות.
* מוזיאון אנז"ק (המרכז להנצחת חיילי אנז"ק): מקום ייחודי המספר באופן חוויתי את סיפורם של חיילי אנז"ק (אוסטרליה וניו זילנד) ואת כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה.
* השוק הבדואי: שוק ססגוני ותיק (נוסד ב-1905) המציע שפע של מזכרות, בגדים, חפצי נוי, כלי בית, שטיחים, תבלינים ועוד. פתוח בימי חמישי בבוקר.
* אנדרטת חטיבת הנגב: אנדרטה מרשימה שהוקמה על ידי הפסל דני קרוון לזכר חללי חטיבת הנגב במלחמת השחרור. ממוקמת על גבעה גבוהה ומציעה תצפית פנורמית על באר שבע, הרי חברון והר הנגב.
פארקים וטבע:
* פארק נחל באר שבע: פארק מטרופוליני רחב ידיים המשתרע על פני 5,300 דונם. כולל שבילי אופניים והליכה לאורך נחל באר שבע המקראי, שטחים ירוקים, מתקני משחק, אמפיתיאטרון גדול, ואתרים היסטוריים וארכיאולוגיים כמו הגשר הטורקי ובית אשל.
* פארק הילדים / גן אלנבי / גן הפעמון / פארק האגדות / פארק המשחקים רמות / פארק המכתש: באר שבע מציעה מספר פארקים וגני שעשועים נוספים המותאמים לילדים ולמשפחות, עם מתקני משחק מודרניים ואזורי מנוחה.
* מדבריום – פארק חיות מדברי: מקום מושלם למשפחות המחפשות מפגש עם עולם החי המדברי.
אטרקציות ופעילויות נוספות:
* לונדע – מוזיאון הילדים של באר שבע: מוזיאון אינטראקטיבי המשתרע על פני שלוש קומות ומציע מעל 50 מייצגים ומתקנים בתחומי ידע שונים. מיועד לילדים עד גיל 12.
* קווסטים חדרי בריחה: מתחם חדרי בריחה המציע חוויה מאתגרת ומלאת אדרנלין.
* פאנקי מאנקי באר שבע: מתחם חוויתי ואקסטרימי לכל המשפחה.
* סינמה סיטי: מתחם בתי קולנוע.
* מרכזי קניות: קניון הנגב ומתחם ישפרו פלאנט מציעים לא רק קניות, אלא גם מתחמי בילוי, מסעדות ופעילויות למשפחות.
* סקייט פארק: מתחם חדשני לגולשי סקייטבורד.
* ספורטיב ג'ים: רשת מועדוני כושר.
אטרקציות בסביבת באר שבע:
* מוזיאון חיל האוויר (בחצרים): מוזיאון מרשים המציג את תולדות חיל האוויר הישראלי, עם מטוסים ותצוגות.
* חוות חלב בראשית (כפר תראבין א-צאנע): חוויה בדואית הכוללת סיור, הרצאה על עולם הגמלים, רכיבה על גמלים ואירוח במאהל בדואי.
* דרך דרור במדבר – גלישת חולות.
* חוות הקקטוסים (תלמי יוסף): גידול צמחי מדבר, קקטוסים וסקולנטים.
* משק תושיה ויקב תושיה (באר מילכה): חוויה חקלאית עם סיורים מודרכים.
* מרכז המבקרים הגדת חבל ימית (דקל): עוסק בסיפורן של המשפחות מחבל ימית.
באר שבע היא עיר מתפתחת המציעה שילוב מרתק של ישן וחדש, ומגוון רחב של אפשרויות בילוי לכל הגילאים.

הכלכלה של באר שבע נמצאת בתנופה משמעותית בשנים האחרונות, והיא הולכת ומתחזקת, במיוחד בתחומי ההייטק והסייבר. העיר ממותגת כ"בירת ההזדמנויות של ישראל" ומושכת אליה השקעות רבות.
הנתונים המרכזיים על כלכלת באר שבע:
* מדד חברתי-כלכלי: בשנת 2021 דורגה באר שבע באשכול 5 מתוך 10, מה שמעיד על מעמד בינוני ביחס לרשויות המקומיות בישראל.
* גידול אוכלוסייה: נכון למרץ 2025, בבאר שבע מתגוררים כ-218,813 תושבים. ישנה תוכנית מתאר שאושרה בשנת 2021 לבניית 34,000 יחידות דיור, שמטרתה להגדיל את אוכלוסיית העיר לכ-400,000 תושבים, מה שישליך כמובן על הגידול הכלכלי.
* הסכמי פיתוח: במסגרת הסכמים עם המדינה, הושקעו 1.5 מיליארד שקלים בפרויקטים ציבוריים לפיתוח העיר.
מנועי צמיחה מרכזיים:
* הייטק וסייבר – פארק גב ים נגב (רובע החדשנות):
* הלב הפועם של תעשיית הסייבר וההייטק: הפארק, שנחנך לפני כעשור, הפך למוקד משיכה לחברות טכנולוגיה מובילות מישראל ומהעולם.
* חברות ענק: הוא מאכלס למעלה מ-80 חברות הייטק וסייבר, חממות וסטארטאפים, כולל שחקניות עולמיות כמו מיקרוסופט, אורקל, IBM, אינטל, דל, טאבולה, סינרג'י 7 (בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, סורוקה, אלביט ועוד), וסייברארק.
* תעסוקה: כיום מועסקים בפארק כ-3,000 עובדים, כאשר 82% מהם תושבי הנגב. עם סיום הקמתו, הפארק צפוי להתרחב ל-200,000 מ"ר ולאכלס כ-10,000 עובדים.
* חיבור לאקדמיה ולצבא: הקרבה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ולקריית התקשוב של צה"ל (שעברה לפארק, כולל בית הספר למקצועות המחשב וההגנה בסייבר) יוצרת "אקוסיסטם" טכנולוגי ייחודי וחזק, המזין את התעשייה בכוח אדם איכותי.
* תעשייה מסורתית וביטחונית:
* אזורי תעשייה: בבאר שבע קיימים ארבעה אזורי תעשייה פעילים: עמק שרה (האזור המרכזי והגדול, שעובר פיתוח והשקעות בהיקף עשרות מיליוני שקלים), קריית יהודית, באר שבע צפון ומתחם המלאכה.
* תעשיות ביטחוניות: העיר מהווה מרכז אזורי לתעשיות הביטחוניות המובילות. התעשייה האווירית צפויה להקים מפעל חדש בעיר בהשקעה של למעלה מ-100 מיליון שקל ולהעסיק 500 עובדים. אלביט מערכות נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת אכלוס מפעל מתקדם ברמת בקע, שיחליף את המפעל הקיים ברמת השרון ויעסיק מאות עובדים נוספים.
* מפעלים מגוונים: באזורי התעשייה פועלים מפעלים שונים, החל מתעשייה קלה ועד למפעלים ביטחוניים המייצרים ומרכיבים מכלולים תעופתיים.
* נדל"ן ופרויקטים עירוניים:
* פיתוח נרחב: באר שבע חווה תנופת בנייה משמעותית עם פרויקטים חדשים למגורים, מסחר ומשרדים בשכונות שונות (כמו פארק הנחל, סיגליות, נאות הדרים/המבואה הדרומית, סנטרל פארק ועוד).
* התחדשות עירונית: ישנה התקדמות בתוכניות התחדשות עירונית, במיוחד בעיר העתיקה, עם אישור תוכניות להקמת מבנים למגורים ולמסחר תוך שימור.
* מגדלי משרדים: נבנים מגדלי משרדים חדשניים כמו "לוינשטין-כלל" בלב הסיטי החדש, המשקפים את הגידול בביקוש לשטחי משרדים איכותיים. פרויקטים נוספים כמו "רוטשילד 26" מציעים משרדים בסטנדרט בינלאומי.
* תשתיות: השקעות בתשתיות כמו פארק נחל באר שבע הענק, הכולל אגם מלאכותי, שבילי אופניים ומתקני ספורט, משפרות את איכות החיים ותורמות למשיכת תושבים ועסקים.
אתגרים והזדמנויות:
* שימור כוח אדם: למרות ההתפתחות, באר שבע עדיין מתמודדת עם הצורך לשמר כוח אדם איכותי בנגב, ולא לאפשר לו לעזוב למרכז. פארק ההייטק נותן מענה משמעותי לכך.
* התמודדות עם איומי סייבר בתעשייה: מתקיימים מפגשים ושיתופי פעולה בין התאחדות התעשיינים למערך הסייבר הלאומי, שמטרתם להגן על המפעלים מפני איומים דיגיטליים ולעודד חדשנות בתחום.
לסיכום, כלכלת באר שבע מתחזקת באופן ניכר, בעיקר בזכות ההשקעה העצומה בתחומי ההייטק והסייבר, המעבר של יחידות צה"ל לנגב, והפיתוח האורבני המואץ. העיר ממשיכה למשוך אליה חברות, פרויקטים ותושבים, מה שהופך אותה למרכז כלכלי חשוב וצומח בדרום ישראל.

את השאלה שלך ניתן לחלק לשני נושאים נפרדים: אנדרטאות בבאר שבע וגידול החוחובה. אפרט על כל אחד מהם בנפרד.
אנדרטאות בבאר שבע:
באר שבע, בהיותה עיר עם היסטוריה עשירה ונקודת מפגש חשובה באירועים מכוננים (כמו מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העצמאות), מכילה מספר אנדרטאות חשובות ומרשימות. הבולטות שבהן הן:
* אנדרטת חטיבת הנגב (תש"ח):
* תיאור: זוהי האנדרטה המפורסמת והבולטת ביותר בבאר שבע, ואחת מהאנדרטאות החשובות בארץ. היא נבנתה לזכר נופלי חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות, בקרבות שהביאו לשחרור הנגב ובאר שבע בפרט.
* מיקום: האנדרטה ממוקמת על גבעה הצופה על העיר, מה שמעניק לה נראות מרשימה ותצפית פנורמית.
* אדריכל/אמן: עוצבה על ידי הפסל הידוע דני קרוון ונחנכה בשנת 1968. היא נחשבת לאחת מיצירות האמנות המודרניות הבולטות בישראל.
* מבנה: האנדרטה מורכבת מ-18 אלמנטים מבטון חשוף, המשתלבים בנוף ויוצרים סמלים המייצגים את הלחימה, הנופלים, החלוציות וההתיישבות. בין האלמנטים הבולטים: מגדל תצפית, מנהרה, מגדל מים מחורר כקליעים, תעלות, שמות חללים ועוד.
* חשיבות: מהווה אתר זיכרון, הנצחה וחינוך מרכזי, ומושכת אליה מבקרים רבים מכל קצוות הארץ והעולם.
* אנדרטת חללי אנז"ק ( ANZAC ):
* תיאור: אנדרטה זו מנציחה את חיילי חיל הפרשים האוסטרלי והניו זילנדי (ANZAC) שנפלו בקרב באר שבע ההיסטורי ב-31 באוקטובר 1917, שהיה אחד הקרבות המכריעים במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל.
* מיקום: ממוקמת בפארק ידידות אוסטרליה-ישראל, ליד בית העלמין הצבאי הבריטי בבאר שבע.
* חשיבות: האנדרטה משמשת כנקודת ציון חשובה ליחסים בין ישראל, אוסטרליה וניו זילנד, ואתר זיכרון עבור משפחות הלוחמים. מידי שנה מתקיים במקום טקס מרשים בהשתתפות נציגים רשמיים משלוש המדינות.
* מוזיאון אנז"ק: בצמוד לאנדרטה הוקם מוזיאון אנז"ק (המרכז להנצחת חיילי אנז"ק), המספר באופן חוויתי ומרגש את סיפור הקרב וחשיבותו.
* אנדרטאות נוספות:
* אנדרטאות לבני באר שבע שנפלו במערכות ישראל: קיימות מספר אנדרטאות קטנות יותר ולוחות זיכרון בשכונות שונות ובבתי ספר, המנציחות את בני העיר שנפלו במלחמות ישראל.
* אנדרטאות בבתי העלמין: בבתי העלמין הצבאיים בבאר שבע קיימות אנדרטאות כלליות לחללי צה"ל.
גידול החוחובה
החוחובה (Simmondsia chinensis) היא שיח מדברי ירוק עד, הידוע בעיקר בזכות השמן המופק מזרעיו, הנחשב איכותי במיוחד ובעל שימושים רבים בתעשיית הקוסמטיקה, התרופות, המזון והכימיה.
מאפיינים עיקריים של גידול החוחובה:
* צמח מדברי: החוחובה מותאמת באופן יוצא דופן לתנאי מדבר קיצוניים: חום ויובש, קרקעות דלות ומליחות. היא דורשת מעט מאוד מים, מה שהופך אותה לגידול אטרקטיבי באזורים צחיחים כמו הנגב.
* שמן חוחובה: זהו למעשה שעווה נוזלית, שדומה בהרכבה לסבום הטבעי של העור האנושי. תכונה זו הופכת אותו למרכיב פופולרי במוצרי טיפוח לעור ולשיער, קרמים, סבונים, שמפו ועוד. הוא אינו מתחמצן בקלות ובעל חיי מדף ארוכים.
* שימושים נוספים:
* בתעשייה: משמש כתוסף לדלקים, חומר סיכה למכונות עדינות, וכן בתעשיית הפלסטיק והגומי.
* ברפואה: יש לו שימושים מסוימים ברפואה המסורתית והמודרנית, בין היתר לטיפול בבעיות עור.
* חקלאות: יכול לשמש כצמח מספוא לבעלי חיים מסוימים, וכצמח נוי.
* גידול בישראל: ישראל, ובמיוחד אזור הנגב, היא מהמובילות בעולם בגידול חוחובה, לצד מדינות כמו ארה"ב (אריזונה, קליפורניה) ומקסיקו.
* חברות ישראליות: ישנן חברות ישראליות רבות העוסקות בגידול, מחקר וייצור מוצרים משמן חוחובה. "ג'וגובה", שהוקמה בשנות ה-80 בקיבוץ חצרים שליד באר שבע, היא אחת החברות הוותיקות והמובילות בתחום, והיא פיתחה זנים משופרים וטכניקות גידול מתקדמות.
* יתרונות בנגב: הנגב מציע את התנאים האקלימיים והקרקעיים המתאימים ביותר לגידול חוחובה, תוך ניצול יעיל של משאבי מים מוגבלים.
* אתגרים: על אף היתרונות, גידול חוחובה דורש סבלנות, שכן הצמח מתחיל להניב יבול כלכלי רק לאחר מספר שנים (בדרך כלל 3-5 שנים). כמו כן, יש צורך בידע מקצועי וטכנולוגיות השקיה מתאימות.
לסיכום, באר שבע היא עיר עשירה באנדרטאות המנציחות אירועים היסטוריים חשובים, ומהווה מרכז אזורי חשוב לחקלאות מדברית מתקדמת, כולל גידול חוחובה, התורם לפיתוח הכלכלי של הנגב.

אין עוררין על כך שהטבח באופקים, שהתרחש כחלק ממתקפת הפתע הרצחנית של חמאס בשמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, היה אירוע מזעזע וטראומטי. אופקים, עיר שנחשבה בטוחה ורחוקה מגבול עזה, הותקפה באכזריות והפכה לזירת קרבות ורצח.
מה ידוע לנו על הטבח באופקים ב-7 באוקטובר 2023:
* ההפתעה והחדירה: בניגוד ליישובים רבים ביישובי עוטף עזה, אופקים לא מוגדרת כעוטף עזה ולכן לא הייתה ממוגנת באותה רמה. המחבלים, שהגיעו בטנדרים ואופנועים, הצליחו לחדור לעיר בקלות יחסית בשעות הבוקר המוקדמות של יום שבת, חג שמחת תורה. הם נכנסו לעיר מכמה כיוונים, תוך ניצול האלמנט של הפתעה מוחלטת והיעדר כוחות צבא ומשטרה בכמות מספקת בתחיל האירוע.
* היקף הטבח והנפגעים:
* אזרחים: המחבלים פשטו על רחובות העיר, ירו ללא הבחנה על עוברים ושבים, פרצו לבתים ובתי כנסת, וביצעו מעשי רצח, חטיפה וביזה. מספר רב של אזרחים, ביניהם קשישים, נשים וילדים, נרצחו בבתיהם, ברחובות או בעת שניסו להימלט.
* כוחות הביטחון: גם כוחות הביטחון המעטים שהיו בעיר בתחילה, וכן כוחות תגבור שהגיעו בהמשך, ספגו אבדות קבדות בקרבות עזים מול המחבלים.
* המספרים המדויקים: המספרים המדויקים של הנרצחים באופקים עמדו על 52 הרוגים, מתוכם 27 אזרחים, ו-25 שוטרים, לוחמי ימ"מ וימ"ס. מספר הפצועים היה גבוה אף הוא. אופקים ספגה את מספר ההרוגים הגבוה ביותר מחוץ ליישובי עוטף עזה בטבח הזה.
* קרבות הירואיים וגבורה אזרחית:
* לחימה עיקשת: למרות ההפתעה והנחיתות המספרית, התנהלו באופקים קרבות גבורה של כוחות משטרה, ימ"מ, לוחמי מג"ב וימ"ס סמויים שהיו בעיר או הגיעו במהירות. הם נלחמו בחירוף נפש, לעיתים קרובות תחת אש כבדה וללא ציוד מספק בתחילה, כדי לבלום את המחבלים ולהציל חיים.
* האזרחים הגיבורים: סיפורי גבורה רבים של תושבי אופקים יצאו לאור. אזרחים חמושים, וגם כאלה שלא, הגנו על בתיהם ועל שכניהם, ירו במחבלים, חילצו פצועים והסתירו משפחות. אחד הסיפורים המפורסמים הוא של רחל אדרי, שארחה בביתה מחבלים במשך שעות והצליחה להסיח את דעתם עד להגעת כוחות הביטחון.
* הלחימה על תחנת המשטרה: אחד ממוקדי הלחימה העיקריים היה בתחנת המשטרה באופקים, אליה חדרו מחבלים. התפתח קרב יחסי אש עז בין המחבלים שהשתלטו על התחנה לבין כוחות המשטרה והימ"מ שהגיעו למקום. הקרב נמשך שעות ארוכות, והסתיים רק לאחר שכוחות מיוחדים פרצו לתחנה וחיסלו את המחבלים.
* השפעה פסיכולוגית וקהילתית:
* טראומה עמוקה: הטבח הותיר טראומה עמוקה על תושבי אופקים, שנאלצו להתמודד עם מראות קשים של רצח, הרס ואובדן. רבים מתושבי העיר פונו מבתיהם לאחר האירוע.
* חוסן קהילתי: למרות הכאב והצער, הקהילה באופקים גילתה חוסן, סולידריות ותמיכה הדדית מרשימה.
הטבח באופקים מהווה דוגמה נוספת לאכזריות המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, אך גם לאומץ ליבם של אזרחים וכוחות ביטחון שהתייצבו מול הרוע והגנו על חייהם ועל קהילתם. האירוע נחקר לעומק על ידי גורמי הביטחון, וסיפוריו מהווים חלק בלתי נפרד מהנרטיב הלאומי של אותם ימים.

היישוב עומר, הממוקם בנגב, ליד באר שבע, הוא יישוב קהילתי יוקרתי, המכונה לעיתים "הסביון של הנגב".
מתי הוקם עומר ומיהם המייסדים?
עומר החלה את דרכה בשנת 1950, כאשר קבוצה של חיילים משוחררים מחטיבת הנגב הקימה קיבוץ בשם "אילתה" באתר שנקרא בפי הבדואים "אל עומרי". קיבוץ זה התפרק תוך פחות משנה.
לאחר מכן, בשנת 1949 (כנראה המשך ישיר של ההתיישבות המוקדמת), הקימו חיילים משוחררים אחרים באותו אתר מושב שיתופי. בעקבות בעיות כלכליות, המושב הפך למושב עובדים והצטרף לתנועת המושבים, אך בהמשך החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי מפ"ם. רוב התושבים לא עסקו בחקלאות אלא בעבודות חוץ, בעיקר במפעלי ים המלח בסדום. המושב עצמו היה מוזנח בתקופה זו.
בשנת 1962 הוקצו חלק מאדמות המושב להקמת "כפר עירוני של משקי עזר", שבתחילתו כלל 60 יחידות דיור. בנייתו החלה באותה שנה.
ההכרה הרשמית כמועצה מקומית הגיעה בספטמבר 1974, כאשר שר הפנים שלמה הלל חתם על הפיכת עומר למועצה מקומית. ראש המועצה הראשון של עומר היה בצלאל גבר.
לסיכום: עומר התפתחה בשלבים. ההתיישבות הראשונית החלה ב-1949-1950 על ידי חיילים משוחררים, עברה גלגולים שונים מקיבוץ למושב, וב-1962 החלה בניית "כפר עירוני". ההכרה כמועצה מקומית הייתה ב-1974. אין מייסד בודד אחד, אלא זו הייתה התפתחות קהילתית לאורך שנים.
מה מיוחד ביישוב עומר?
עומר נחשבת כיום לאחד היישובים החזקים, המבוקשים והיוקרתיים בישראל, ובפרט בנגב. הנה כמה דברים שמייחדים אותה:
* איכות חיים גבוהה: עומר מדורגת באשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר (אשכול 9 או 10) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מה שמעיד על רמת חיים גבוהה, רמות הכנסה גבוהות ושירותים מוניציפליים מעולים. היישוב זוכה באופן קבוע ל"כוכבי יופי" על טיפוח, נוי וגינון, ולפרסים על ניהול כספי תקין.
* חינוך מוביל: היישוב משקיע רבות בחינוך. שיעורי הזכאות לבגרות בעומר גבוהים במיוחד (כ-90%), והיישוב מקדש את החינוך, הנוער והתרבות בתקציביו. בתי הספר נחשבים למובילים.
* פארק תעשיות עתיר ידע:
* עומר ידועה בזכות פארק התעשייה שלה, הממוקם מצפון-מערב ליישוב. פארק זה מנוהל באופן פרטי, ומיועד לתעשיות עתירות ידע ונקיות, תוך שמירה על איכות הסביבה.
* הפארק מאכלס חברות הייטק, מרכזי תוכנה, מרכזים הנדסיים, וכן חברות הנדסה גדולות כמו קבוצת ברן וקבוצת לוצאטו.
* היותה אזור עדיפות לאומית תעשייתית בדרג א' מעניקה למשקיעים בפארק הטבות משמעותיות לעידוד השקעות הון.
* אופי קהילתי יוקרתי: היישוב מאופיין בבנייה פרטית, בעיקר צמודי קרקע, בשיטת "בנה ביתך", על גבי מגרשים גדולים. האוכלוסייה מגוונת אך נחשבת אמידה, וכוללת משפחות צעירות ומבוססות, לצד תושבים ותיקים. יש דגש על חיי קהילה פעילים.
* נגישות ומיקום אסטרטגי: עומר נהנית ממיקום מצוין, במרחק נסיעה קצר מבאר שבע, מה שמאפשר נגישות לאוניברסיטת בן-גוריון, בית החולים סורוקה, ולמרכזי תעסוקה ובילוי נוספים. היא גם קרובה לצירי תחבורה מרכזיים לכיוון המרכז.
* פיתוח וחדשנות: היישוב ממשיך להתפתח ולהשקיע בתשתיות חכמות, בפיתוח כלכלי עצמאי, וכן בפרויקטים עתידיים כמו מגרש גולף אולימפי, שיכלול גם יחידות מלונאות כפרית, ויהפוך את עומר ליעד תיירותי בינלאומי.
בסך הכל, עומר מציעה שילוב ייחודי של קהילה חזקה, איכות חיים גבוהה, מערכת חינוך מעולה, ופיתוח כלכלי משמעותי, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והתעשייה הנקייה, בלב הנגב.