מדריך טיולים בים המלח בין בולענים נטיפי מלח לחופים.

תופעת הבולענים בים המלח היא אחת מהתוצאות הדרמטיות והמסוכנות ביותר של נסיגת (מותו/התייבשות) ים המלח. זוהי תופעה מורכבת שנובעת משילוב של גורמים טבעיים ובעיקר אנושיים.
1. נסיגת ים המלח: הסיבות העיקריות ים המלח הוא האגם הנמוך ביותר בעולם, והוא מאבד מים בקצב מהיר. הגורמים העיקריים לכך הם:
* הפחתת זרימת המים לים המלח:
* ניצול מי הירדן: נהר הירדן, שהיה בעבר מקור המים העיקרי לים המלח, מוטה ברובו לשימושי חקלאות, שתייה ותעשייה בישראל, ירדן וסוריה. סכרים כמו סכר דגניה וסכרים על נחלים נוספים הפחיתו באופן דרמטי את כמות המים הזורמים לים המלח.
* הפחתת נחלים אחרים: גם נחלים אחרים הזורמים לים המלח, כמו נחל צין, מוטים או שהזרימה בהם פחתה.
* פעילות מפעלי האשלג והמלח:
* בריכות אידוי: מפעלי ים המלח בישראל ובירדן משתמשים באגן הדרומי של הים כבריכות אידוי ענקיות להפקת מינרלים (בעיקר אשלג). בריכות אלו מאיצות את קצב אידוי המים באופן משמעותי.
* שאיבת מים: שאיבת מים מים המלח עצמו לתעשייה תורמת אף היא לירידה במפלס.
* אידוי טבעי: ים המלח מאופיין באקלים חם ויבש במיוחד, הגורם לאידוי טבעי גבוה מאוד. עם זאת, קצב האידוי הטבעי הוא רק חלק מהבעיה, כשהגורם המכריע הוא הגרעון התמידי בין כמות המים הנכנסת לכמות המים היוצאת.
קצב הנסיגה: מפלס ים המלח יורד בקצב ממוצע של כמטר עד מטר וחצי בשנה. מפלסו, שהיה כ-395 מטרים מתחת לפני הים בשנת 1950, נמצא כיום (2025) בסביבות 438 מטרים מתחת לפני הים.
2. תופעת הבולענים: איך הם נוצרים?
הבולענים הם התוצאה הישירה והמסוכנת ביותר של ירידת מפלס ים המלח:
* שכבות המלח התת-קרקעיות: מתחת לפני הקרקע לאורך חופי ים המלח קיימות שכבות עבות של מלח קדום (עקב מחזוריות של התמלאות והתייבשות הים לאורך אלפי שנים).
* חדירת מי תהום מתוקים: כאשר מפלס ים המלח יורד, קו המים המלוחים נסוג לאחור, ומי תהום מתוקים (מגשמים, מעיינות, או אפילו הצפות קצרות של נחלים) מתחילים לחדור לשכבות המלח התת-קרקעיות הללו.
* המסת המלח ויצירת חללים: בניגוד למים מלוחים שכבר רוויים במלח, המים המתוקים ממיסים את שכבות המלח הללו. תהליך ההמסה יוצר חללים וחללים תת-קרקעיים עצומים מתחת לפני השטח.
* קריסת פני השטח: ככל שהחללים הללו גדלים, האדמה שמעליהם מאבדת את תמיכתה. בשלב מסוים, הקרקע שמעל החלל קורסת באופן פתאומי וללא אזהרה, ויוצרת בולען.
* גודל הבולענים: הבולענים יכולים להשתנות בגודלם משקעים קטנים ועד מכתשים בקוטר של עשרות מטרים ובעומק של עד 25-40 מטרים. לעיתים קרובות, בולענים קטנים צמודים יכולים להתחבר וליצור בולען ענק.
* מספרם: קיימים כיום מעל 6,000 בולענים לאורך חופי ים המלח (בעיקר בצד הישראלי), ומאות חדשים נוצרים מדי שנה בקצב מהיר.
3. התופעות וההשלכות בעקבות כך:
הבולענים ונסיגת ים המלח גורמים לשורה ארוכה של נזקים והשלכות סביבתיות, כלכליות ותיירותיות:
* סכנה לחיי אדם ותשתיות:
* קריסה פתאומית: "הבולענים מסוכנים "במיוחד בשל הפתאומיות של היפערותם. הם יכולים להיפער מתחת לכבישים (כמו כביש 90), מבנים, שטחי חניה, מטענים חקלאיים ועוד, ולסכן חיי אדם.
* פגיעה בבתי מלון ומתקני תיירות: אזורי תיירות שלמים, כולל חופי רחצה ובתי מלון, נמצאים בסכנה או כבר נפגעו קשות מהתופעה. חלקם נאלצו להיסגר או עברו נזקים בלתי הפיכים.
* התמוטטות גשרים וכבישים: נסיגת הים וירידת מפלס מי התהום גורמות להתחתרות הנחלים, מה שמוביל להתמוטטות גשרים (כמו ליד עין גדי) ופגיעה בכבישים.
* נזק סביבתי ואקולוגי:
* פגיעה בשמורות טבע: שמורות טבע יקרות ערך כמו שמורת עינות צוקים (עין פשחה) נפגעות קשות. נקודות הנביעה של המעיינות זזות דרומה, ושטחי ההצפה שחיוניים למיני צמחים ובעלי חיים מצטמצמים.
* שינוי נוף וגישה לים: קו החוף נסוג באופן קבוע, חושף משטחי בוץ גדולים, ומרחיק את הגישה לים מהמלונות ומתקני התיירות, מה שפוגע באטרקטיביות התיירותית.
* בתי גידול חדשים: באופן מפתיע, מחקרים מסוימים מצאו שהבולענים יכולים ליצור בתי גידול ייחודיים של מים מתוקים עומדים, התומכים בהתפתחות מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים (כמו קנים וצמחיית מים). עם זאת, זהו אפקט שולי בהשוואה לנזק הכללי.
* אתגרים כלכליים:
* השפעה על התיירות: תעשיית התיירות בים המלח נפגעת קשות, מה שמוביל לאובדן הכנסות ולפיטורי עובדים.
* עלויות שיקום וניטור: יש צורך בהשקעות עתק במיפוי, ניטור ותיקון נזקים הנגרמים מהבולענים, וכן בחיפוש אחר פתרונות ארוכי טווח.
4. פתרונות אפשריים:
הפתרון לבעיית הבולענים תלוי באופן ישיר בייצוב מפלס ים המלח. רעיונות שהועלו כוללים:
* הזרמת מים לים המלח: פרויקטים כמו "תעלת הימים" (הזרמת מים מים סוף או הים התיכון) נדונו, אך הם טומנים בחובם סיכונים סביבתיים ופוליטיים משלהם.
* הפחתת שאיבה: צמצום ניצול מי הירדן והזרמת יותר מים לים המלח, והפחתת שאיבת המים על ידי מפעלי האשלג.
* טכנולוגיות ניטור וחיזוי: המכון הגיאולוגי ומדענים אחרים מפתחים שיטות לאיתור אזורי סיכון להיווצרות בולענים עוד בשלביהם המוקדמים, באמצעות מדידות שינויים בכוח המשיכה, רדאר מלוויינים ועוד.
תופעת הבולענים בים המלח היא תמרור אזהרה חמור על ההשפעה של פעילות אנושית על מערכות אקולוגיות עדינות, ומציבה אתגרים הנדסיים, כלכליים וסביבתיים מורכבים.

תופעת הבולענים בים המלח היא אחת מהתוצאות הדרמטיות והמסוכנות ביותר של נסיגת (מותו/התייבשות) ים המלח. זוהי תופעה מורכבת שנובעת משילוב של גורמים טבעיים ובעיקר אנושיים.
1. נסיגת ים המלח: הסיבות העיקריות
ים המלח הוא האגם הנמוך ביותר בעולם, והוא מאבד מים בקצב מהיר. הגורמים העיקריים לכך הם:
* הפחתת זרימת המים לים המלח:
* ניצול מי הירדן: נהר הירדן, שהיה בעבר מקור המים העיקרי לים המלח, מוטה ברובו לשימושי חקלאות, שתייה ותעשייה בישראל, ירדן וסוריה. סכרים כמו סכר דגניה וסכרים על נחלים נוספים הפחיתו באופן דרמטי את כמות המים הזורמים לים המלח.
* הפחתת נחלים אחרים: גם נחלים אחרים הזורמים לים המלח, כמו נחל צין, מוטים או שהזרימה בהם פחתה.
* פעילות מפעלי האשלג והמלח:
* בריכות אידוי: מפעלי ים המלח בישראל ובירדן משתמשים באגן הדרומי של הים כבריכות אידוי ענקיות להפקת מינרלים (בעיקר אשלג). בריכות אלו מאיצות את קצב אידוי המים באופן משמעותי.
* שאיבת מים: שאיבת מים מים המלח עצמו לתעשייה תורמת אף היא לירידה במפלס.
* אידוי טבעי: ים המלח מאופיין באקלים חם ויבש במיוחד, הגורם לאידוי טבעי גבוה מאוד. עם זאת, קצב האידוי הטבעי הוא רק חלק מהבעיה, כשהגורם המכריע הוא הגרעון התמידי בין כמות המים הנכנסת לכמות המים היוצאת.
קצב הנסיגה: מפלס ים המלח יורד בקצב ממוצע של כמטר עד מטר וחצי בשנה. מפלסו, שהיה כ-395 מטרים מתחת לפני הים בשנת 1950, נמצא כיום (2025) בסביבות 438 מטרים מתחת לפני הים.
2. תופעת הבולענים: איך הם נוצרים?
הבולענים הם התוצאה הישירה והמסוכנת ביותר של ירידת מפלס ים המלח:
* שכבות המלח התת-קרקעיות: מתחת לפני הקרקע לאורך חופי ים המלח קיימות שכבות עבות של מלח קדום (עקב מחזוריות של התמלאות והתייבשות הים לאורך אלפי שנים).
* חדירת מי תהום מתוקים: כאשר מפלס ים המלח יורד, קו המים המלוחים נסוג לאחור, ומי תהום מתוקים (מגשמים, מעיינות, או אפילו הצפות קצרות של נחלים) מתחילים לחדור לשכבות המלח התת-קרקעיות הללו.
* המסת המלח ויצירת חללים: בניגוד למים מלוחים שכבר רוויים במלח, המים המתוקים ממיסים את שכבות המלח הללו. תהליך ההמסה יוצר חללים וחללים תת-קרקעיים עצומים מתחת לפני השטח.
* קריסת פני השטח: ככל שהחללים הללו גדלים, האדמה שמעליהם מאבדת את תמיכתה. בשלב מסוים, הקרקע שמעל החלל קורסת באופן פתאומי וללא אזהרה, ויוצרת בולען.
* גודל הבולענים: הבולענים יכולים להשתנות בגודלם משקעים קטנים ועד מכתשים בקוטר של עשרות מטרים ובעומק של עד 25-40 מטרים. לעיתים קרובות, בולענים קטנים צמודים יכולים להתחבר וליצור בולען ענק.
* מספרם: קיימים כיום מעל 6,000 בולענים לאורך חופי ים המלח (בעיקר בצד הישראלי), ומאות חדשים נוצרים מדי שנה בקצב מהיר.
3. התופעות  של הבולענים וההשלכות בעקבות כך:
הבולענים ונסיגת ים המלח גורמים לשורה ארוכה של נזקים והשלכות סביבתיות, כלכליות ותיירותיות:
* סכנה לחיי אדם ותשתיות:
* קריסה פתאומית של הבולענים: הבולענים מסוכנים במיוחד בשל הפתאומיות של היפערותם. הם יכולים להיפער מתחת לכבישים (כמו כביש 90), מבנים, שטחי חניה, מטענים חקלאיים ועוד, ולסכן חיי אדם.
* פגיעה בבתי מלון ומתקני תיירות: אזורי תיירות שלמים, כולל חופי רחצה ובתי מלון, נמצאים בסכנה או כבר נפגעו קשות מהתופעה. חלקם נאלצו להיסגר או עברו נזקים בלתי הפיכים.
* התמוטטות גשרים וכבישים: נסיגת הים וירידת מפלס מי התהום גורמות להתחתרות הנחלים, מה שמוביל להתמוטטות גשרים (כמו ליד עין גדי) ופגיעה בכבישים.
* נזק סביבתי ואקולוגי:
* פגיעה בשמורות טבע: שמורות טבע יקרות ערך כמו שמורת עינות צוקים (עין פשחה) נפגעות קשות. נקודות הנביעה של המעיינות זזות דרומה, ושטחי ההצפה שחיוניים למיני צמחים ובעלי חיים מצטמצמים.
* שינוי נוף וגישה לים: קו החוף נסוג באופן קבוע, חושף משטחי בוץ גדולים, ומרחיק את הגישה לים מהמלונות ומתקני התיירות, מה שפוגע באטרקטיביות התיירותית.
* בתי גידול חדשים: באופן מפתיע, מחקרים מסוימים מצאו שהבולענים יכולים ליצור בתי גידול ייחודיים של מים מתוקים עומדים, התומכים בהתפתחות מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים (כמו קנים וצמחיית מים). עם זאת, זהו אפקט שולי בהשוואה לנזק הכללי.
* אתגרים כלכליים:
* השפעה על התיירות: תעשיית התיירות בים המלח נפגעת קשות, מה שמוביל לאובדן הכנסות ולפיטורי עובדים.
* עלויות שיקום וניטור: יש צורך בהשקעות עתק במיפוי, ניטור ותיקון נזקים הנגרמים מהבולענים, וכן בחיפוש אחר פתרונות ארוכי טווח.
4. פתרונות אפשריים:
הפתרון לבעיית הבולענים תלוי באופן ישיר בייצוב מפלס ים המלח. רעיונות שהועלו כוללים:
* הזרמת מים לים המלח: פרויקטים כמו "תעלת הימים" (הזרמת מים מים סוף או הים התיכון) נדונו, אך הם טומנים בחובם סיכונים סביבתיים ופוליטיים משלהם.
* הפחתת שאיבה: צמצום ניצול מי הירדן והזרמת יותר מים לים המלח, והפחתת שאיבת המים על ידי מפעלי האשלג.
* טכנולוגיות ניטור וחיזוי: המכון הגיאולוגי ומדענים אחרים מפתחים שיטות לאיתור אזורי סיכון להיווצרות בולענים עוד בשלביהם המוקדמים, באמצעות מדידות שינויים בכוח המשיכה, רדאר מלוויינים ועוד.
תופעת הבולענים בים המלח היא תמרור אזהרה חמור על ההשפעה של פעילות אנושית על מערכות אקולוגיות עדינות, ומציבה אתגרים הנדסיים, כלכליים וסביבתיים מורכבים.

קהילת קומראן במדבר יהודה היא קהילה יהודית קדומה שחיה באזור חורבת קומראן, בצפון מערב ים המלח, בתקופת הבית השני (מהמאה השנייה לפנה"ס ועד חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה). הידע שלנו עליהם מגיע בעיקר מממצאי החפירות הארכאולוגיות בקומראן ומהמגילות הגנוזות שהתגלו במערות באזור.
מי היו חברי הקהילה?
הדעה הרווחת בקרב החוקרים מזהה את קהילת קומראן עם האיסיים, אחת מהכתות היהודיות המרכזיות בתקופת הבית השני (לצד הפרושים והצדוקים). עם זאת, קיימות גם דעות חלופיות המזהות אותם כקבוצה של כוהנים בני צדוק, או כ"כת ים המלח" / "כת מדבר יהודה" – קבוצה בדלנית בעלת מאפיינים ייחודיים.
על פי ההשקפה המקובלת, הכת מנתה כ-200 גברים, שחיו על פי סדר יומי קבוע. הם כונו לעיתים גם "חבורת יחד" בשל חיי השותפות שניהלו.
מנהגים ואורח חיים:
מתוך המגילות הגנוזות וממצאי החפירות, אנו למדים על אורח חייהם ומנהגיהם של אנשי קומראן:
* בַּדְלָנוּת וצניעות: הם חיו חיים מבודדים מהחברה היהודית המרכזית, כנראה בעקבות מחלוקות קשות עם הממסד הדתי בירושלים בנוגע לעבודת המקדש, קביעת הלוח, חוקי טהרה ועוד. הם הקפידו מאוד על חוקי טומאה וטהרה, עסקו בחקלאות רק למחייתם וחיו בצניעות רבה.
* הקפדה על הלכה: כתביהם חושפים הקפדה יתרה על מצוות והלכות, ולעתים קרובות מפרשים אותן באופן ייחודי להם.
* לוח שנה: היה להם לוח שנה משלהם, שונה מלוח השנה הנהוג בירושלים באותה תקופה. הם לא היו מעברים את השנה, ותלו את הפערים בלוח בחטאי בני האדם ש"עיוותו את הזמן האלוהי".
* ציפיות משיחיות: הם טיפחו ציפיות משיחיות עזות, ואף האמינו כי מטרתם הסופית היא לחזור לירושלים בבוא הגאולה ולהשיב את עבודת האל על כנה במקדש טהור שייבנה בידי האל עצמו.
* ספרות ותלמוד תורה: קהילת קומראן הייתה קהילה שקדנית מאוד בתלמוד תורה. המגילות הגנוזות הן עדות לכך – הן כוללות טקסטים מקראיים (כל ספרי התנ"ך למעט מגילת אסתר), מגילות חיצוניות למקרא, חיבורים פולמוסיים (כמו "סרך היחד" ו"מגילת המלחמה") וחיבורים ליטורגיים ומיסטיים. הם ראו במגילות את כתבי הקודש החשובים ביותר שברשותם.
* "בני אור" ו"בני חושך": אמונתם בגזירה קדומה ובגמול אלוהי הובילה אותם לחלוקת העולם לטוב ולרע, ולבני האדם ל"בני אור" ו"בני חושך".
* חיי שיתוף: ככל הנראה, ניהלו חיי שיתוף, והם מכונים גם "חבורת יחד". "סרך היחד" היא מגילה המתארת את אורח החיים של קהילת "היחד" ותהליך הקבלה אליה.
* טבילה וטהרה: החפירות בקומראן גילו מתקני מים רבים ששימשו, ככל הנראה, לטבילות טהרה, דבר המעיד על חשיבות הטהרה בחיי הקהילה.
חורבן הקהילה:
היישוב בקומראן נהרס כליל בשנת 68 לספירה על ידי הצבא הרומאי, שהיה בדרכו לירושלים כדי לדכא את המרד הגדול. רוב החוקרים סבורים שאנשי הכת הטמינו את המגילות במערות כשעזבו את ביתם ונמלטו מפני הצבא הרומי, בתקווה לשוב אליהן בעתיד הקרוב.
קהילת קומראן ומגילותיה מהוות מקור מידע חשוב ביותר להבנת החיים הדתיים והחברתיים בארץ ישראל בתקופת הבית השני, ומשפיעות על חקר היהדות והנצרות הקדומה.

הקהילה של קיבוץ קלי"ה, הממוקמת בצפון ים המלח, היא יישוב עם היסטוריה מרתקת וייחודיות המושפעת רבות ממיקומה האסטרטגי והאקלים המיוחד של האזור.
היסטוריה של קלי"ה: קם לתחייה ים המוות
השם קלי"ה הוא ראשי תיבות של "קם לתחייה ים המוות" – שם סמלי המבטא את ההתחדשות והחלוציות במקום הנמוך ביותר בעולם.
ההיסטוריה של קלי"ה משלבת עבר עשיר עם הקמה מחודשת:
* תחילת המאה ה-20 – מפעל האשלג והתיירות המוקדמת (טרום הקמת הקיבוץ): כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, האזור שבו נמצאת קלי"ה היה מוקד לפעילות כלכלית ותיירותית.
* חברת האשלג: חברת האשלג הארץ-ישראלית, שהוקמה על ידי משה נובומייסקי, הקימה את מפעלה הראשון בסמוך לאתר הנוכחי של קלי"ה.
* תיירות: במקום הוקם "בית רחצה" (מלתחות ומסעדה) ובשנת 1938 נפתח מלון "קליה" המפורסם, עם 40 חדרים, שמשך אליו תיירים רבים ואף מפורסמים מהארץ ומהעולם שנהרו לים המלח.
* שכונת קבע: בשנת 1934 הוקמה במקום שכונת קבע עבור עובדי מפעל האשלג.
* מלחמת העצמאות: עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948, נפלה השליטה על האזור בידי הירדנים, והיישוב היהודי במקום פונה. המפעל והמלון נהרסו.
* הקמת קיבוץ קלי"ה (לאחר 1967):
* לאחר מלחמת ששת הימים (1967), כשישראל כבשה את האזור, חודשה הפעילות וההתיישבות בצפון ים המלח.
* בפברואר 1968 אושרה הקמת היאחזות נח"ל קלי"ה.
* היאחזות הנח"ל הפכה לקיבוץ קלי"ה באופן רשמי בשנת 1974, על ידי גרעיני נח"ל.
* הקיבוץ הוקם מתוך חזון של קיבוץ חלוצי, עם חיי חברה ותרבות עשירים ואיכות חיים גבוהה, ושימש גם כסמל לחידוש היישוב היהודי שהיה באזור לפני 1948.
מה מיוחד בקהילת קלי"ה?
קיבוץ קלי"ה כיום הוא יישוב קהילתי תוסס, המשלב חקלאות, תיירות ואיכות חיים גבוהה, במקום עם נוף עוצר נשימה:
* מיקום ונוף ייחודי:
* המקום הנמוך בעולם: קלי"ה ממוקמת בנקודה הצפונית ביותר של ים המלח, בגובה של כ-420 מטרים מתחת לפני הים, למרגלות הרי מדבר יהודה.
* "אי ירוק במדבר": למרות האקלים המדברי, הקיבוץ טובל במדשאות ירוקות ומטעי תמרים ענקיים, ויוצר ניגוד מרהיב בין הירוק של הקיבוץ לכחול של הים והגוונים הזהובים-חומים של המדבר.
* קהילה איכותית וחיי חברה:
* הקיבוץ מונה כיום למעלה מ-90 משפחות, וקולט משפחות צעירות בפרויקטים של "בנה ביתך", המאפשרים בניית בתים פרטיים על מגרשים גדולים.
* יש דגש על חיי קהילה עשירים ודינמיים, הכוללים פעילויות חברה ותרבות, אכפתיות הדדית ושירותים חברתיים ברמה גבוהה.
* הקהילה תורמת לסביבה ונתרמת על ידי תושביה, ומוגדרת כמקום ש"טוב לחיות בו" ו"מקום נפלא לגדל בו משפחה".
* מערכת חינוך מובילה:
* הקיבוץ שם דגש חזק על חינוך איכותי. בית הספר היסודי "מגילות" ממוקם בקיבוץ ומשרת את רוב ילדי הקיבוצים והיישובים באזור. הוא מעניק חינוך ערכי ואיכותי.
* המרחבים הפתוחים והפעילות העשירה מספקים "גן עדן לילדים" ותחושת ביטחון.
* מקורות פרנסה מגוונים:
* חקלאות: למרות האקלים הקשה, הקיבוץ מקיים חקלאות ענפה ומתקדמת הכוללת:
* מטעי תמרים: אחד ממטעי התמרים הגדולים בארץ.
* רפת לחליבה.
* לול תרנגולי הודו.
* גידולי שדה בשטחים פתוחים ובחממות.
* תיירות: קלי"ה פיתחה באופן נרחב ענפי תיירות והיא מהווה מוקד תיירותי מרכזי בצפון ים המלח:
* חוף קלי"ה: חוף רחצה מסודר, מטופח ונקי, עם מתקנים כמו פינות ישיבה, שמשיות, שירותים ומקלחות. הוא מציע גם את הבר הנמוך בעולם, מתחם גלמפינג (אוהלי לוטוס ממוזגים ויוקרתיים), מסעדה ופעילויות ימיות.
* כפר הנופש קלי"ה: מלון כפרי בלב הקיבוץ עם 64 חדרי אירוח שונים (זוגיים, מיני-סוויטות ודירות), מוקף מדשאות ענק, גינון ובריכת שחייה גדולה.
* אטרקציות נוספות: קרבתה למערות קומראן, נחל אוג ומנזרים עתיקים, מאפשרת מגוון רחב של מסלולי טיול ואטרקציות נוספות באזור.
* עבודות חוץ: רבים מחברי הקיבוץ ותושביו עובדים גם מחוץ ליישוב, בזכות הקרבה היחסית לירושלים (כ-30 דקות נסיעה) ולאזורי תעסוקה נוספים.
לסיכום, קלי"ה היא לא רק יישוב חקלאי ותיירותי, אלא קהילה בעלת חוסן, חזון וחיבור עמוק להיסטוריה ולנוף הייחודי של ים המלח.