מאמרים מקצועיים וטיולים על חיפה.

חיפה והכרמל מציעים מגוון רחב של אטרקציות ואתרי תיירות, הנה כמה מהבולטים שבהם:
אטרקציות בחיפה:
* הגנים הבהאיים: אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הכולל טרסות יפהפיות, כיפת זהב ונוף עוצר נשימה של העיר והמפרץ.
* המושבה הגרמנית: רחוב ציורי עם מבנים טמפלריים משוחזרים, בתי קפה, מסעדות וגלריות.
* ואדי ניסנאס: שכונה ערבית תוססת עם שווקים צבעוניים, חנויות מסורתיות, אוכל רחוב טעים ואמנות רחוב.
* טיילת לואי: טיילת רומנטית עם נוף פנורמי של מפרץ חיפה והים התיכון.
* מוזיאונים:
* מדעטק (המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל): חוויה אינטראקטיבית לכל המשפחה, המשלבת מדע וכיף.
* מוזיאון חיפה לאמנות: מוסד תרבותי חשוב עם אוסף אמנות ישראלית ובינלאומית.
* מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית: מוזיאון ייחודי מסוגו בישראל, המציג אמנות ותרבות יפנית.
* המוזיאון הימי הלאומי: מציג את תולדות הספנות באגן הים התיכון, כולל תערוכת פיראטים ושרידי צוללת דקר.
* מוזיאון העיר חיפה: מציע מסע מרתק בהתפתחות התרבותית-חברתית של העיר חיפה.
* מוזיאון הרמן שטרוק: בית לאמנות ההדפס.
* מוזיאון הרכבת: מציג את תולדות הרכבת בישראל.
* גן החיות הלימודי חיפה: בית ליותר מ-100 מינים שונים של בעלי חיים, המשקיף על נופי הכרמל.
* שוק הפשפשים: שוק תוסס עם פריטי וינטג', בגדים ייחודיים, כלי בית, תכשיטים ועוד.
* מנזר סטלה מאריס: מנזר כרמליתי הממוקם על ראש הר הכרמל, מציע שלווה ונוף פנורמי.
* מערת אליהו הנביא: מערה בעלת חשיבות דתית.
אטרקציות בכרמל:
* פארק הכרמל (הפארק הלאומי הר הכרמל): שמורת טבע ענקית עם נופים עוצרי נשימה, מסלולי הליכה רבים, פינות פיקניק ויערות.
* פארק נשר והגשרים התלויים: מסלול הליכה קליל עם גשרים תלויים ארוכים.
* שוויצריה הקטנה: מסלול הליכה קצר ויפהפה עם נוף ייחודי המזכיר את נופי שוויץ.
* רמת הנדיב: גנים גדולים ומטופחים, תצפיות מרהיבות, ואחוזת הברון רוטשילד.
* נחל מערות (שמורת טבע נחל מערות): אתר פרהיסטורי חשוב עם מערות שבהן נמצאו עדויות להתיישבות אנושית קדומה.
* עין אל באלד: מעיין הנובע לבריכת בטון גדולה, עם פינות ישיבה.
* נחל יגור: מסלול מאתגר לחובבי אתגרים.
* נחל כלח: מסלול טיול יפהפה.
* כרם מהר"ל: לוע של הר געש שהתפרץ מתחת לפני הים, עם שונית מאובנים.
* טיולי ג'יפים וסיורים מודרכים בשטח: למי שאוהב לחוות את הטבע בדרך הרפתקנית יותר.
אני מקווה שרשימה זו תעזור לך לתכנן את ביקורך בחיפה ובכרמל!

ההיסטוריה של חיפה לדורותיה: עיר נמל רב-תרבותית בצפון
חיפה, "כלת הכרמל", היא עיר מרתקת עם היסטוריה עשירה ומגוונת, שעיצבה את זהותה כעיר רב-תרבותית, תעשייתית ונמל חשוב. מיקומה האסטרטגי על הכרמל ועל חוף הים התיכון הפך אותה לאורך הדורות לצומת דרכים חשוב, למרכז כלכלי ולמוקד משיכה לעמים ותרבויות שונות.
תקופות קדומות: התיישבות ראשונית, ימי התנ"ך והרומאים
ההתיישבות באזור חיפה החלה כבר בתקופות פרהיסטוריות, כפי שמעידות מערות פרהיסטוריות בנחל מערות ובכרמל.
* תקופת הברונזה והברזל: ממצאים ארכיאולוגיים מראים נוכחות אנושית לאורך חוף המפרץ.
* ימי התנ"ך: חיפה אינה נזכרת במפורש במקרא, אך האזור היה חלק מנחלת שבט אשר. ישנם אזכורים למקומות סמוכים כמו "שקמונה" (תל שקמונה).
* התקופה הרומית והביזנטית: בתקופות אלו התפתחה במקום עיר נמל קטנה. יוסף בן מתתיהו מזכיר יישובים באזור. במאות הראשונות לספירה התקיימו בחיפה יישובים יהודיים ונוצריים, כפי שמעידים בתי קברות יהודיים עתיקים וסממנים נוצריים. קיימת מסורת קדומה הקושרת את חיפה לפעילות אליהו הנביא בכרמל.
ימי הביניים והשלטון הצלבני והממלוכי
* התקופה הערבית הקדומה: חיפה נזכרת כעיר נמל חשובה יחסית.
* התקופה הצלבנית (המאה ה-12): חיפה הייתה עיר נמל מבוצרת תחת שלטון צלבני, וחשיבותה גברה כנקודת מעבר לעולי רגל וסחורות. היא נכבשה על ידי הצלבנים והייתה חלק מממלכת ירושלים.
* כיבוש ממלוכי (המאה ה-13): לאחר נפילת הממלכה הצלבנית, כבש הסולטאן הממלוכי בייברס את חיפה בשנת 1265 והחריב אותה, כחלק ממדיניות של הרס ערי חוף כדי למנוע את שיבת הצלבנים. במשך מאות שנים לאחר מכן, חיפה נותרה כפר דייגים קטן וחסר חשיבות.
התקופה העות'מאנית: התחדשות והקמת העיר המודרנית
* המאה ה-18: נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה של חיפה הייתה במחצית השנייה של המאה ה-18, כאשר דאהר אל-עומר, שליט הגליל, ראה את הפוטנציאל הגלום במיקום האסטרטגי. הוא הרס את הכפר הקטן שהיה קיים באזור "חיפה העתיקה" (היום באזור בת גלים) ובנה עיר חדשה ומבוצרת יותר על לשון היבשה הצפונית של הכרמל – היא "חיפה החדשה", או "חיפה אל-עתיקה" (כיכר פריז של ימינו). הוא בנה חומה, מצודה ומסגד, והעביר אליה את הנמל מעכו.
* המאה ה-19: חיפה החלה להתפתח כעיר נמל קטנה, והייתה למרכז חשוב לקשר בין חוף הים לעורף החקלאי העשיר של עמק יזרעאל. נבנו בה בנייני מסחר ומגורים. בתקופה זו הגיעו לחיפה קבוצות שונות:
* הטמפלרים הגרמנים (1868): קהילה פרוטסטנטית מגרמניה שהאמינה ביישוב ארץ ישראל כחלק מתהליך הגאולה. הם הקימו את המושבה הגרמנית (שכיום היא לב ליבה של העיר התחתית המשוקמת) – שכונה מודרנית עם בתים אירופאיים טיפוסיים, רחובות ישרים, והביאו עמם טכנולוגיה ושיטות חקלאיות ותעשייתיות מתקדמות.
* הבהאים (שנות ה-90 של המאה ה-19): מרכז דתם הועבר לחיפה על ידי בהא-אללה, ולימים נבנו בה המרכז הבהאי העולמי וכיפת הבאב, שהפכו לאתרים מפורסמים.
* יהודים: הקהילה היהודית בחיפה התרחבה גם היא, והחלה להתיישב בחלקים חדשים של העיר, כולל ראשית ההתיישבות על הכרמל.
תקופת המנדט הבריטי: תנופה אדירה ומרכז כלכלי
תקופת המנדט הבריטי (1918–1948) הייתה תור הזהב של חיפה, שהפכה לעיר הנמל והתעשייה החשובה בארץ ישראל.
* פיתוח הנמל המודרני: הבריטים זיהו את הפוטנציאל העצום של מפרץ חיפה. הם בנו נמל מים עמוקים מודרני (נפתח רשמית ב-1933), שהיה לשער הימי הראשי של הארץ, ומרכז לייבוא וייצוא.
* תעשייה: הוקמו מפעלי תעשייה גדולים וחשובים כמו בתי הזיקוק, מפעל המלט "נשר", חברת החשמל, ומספנות. הדבר משך עובדים רבים וגרם לצמיחה דמוגרפית אדירה.
* תחבורה: הבריטים פיתחו רשת כבישים ומסילות ברזל שחיברה את חיפה עם שאר חלקי הארץ והמזרח התיכון (כמו מסילת הרכבת החיג'אזית).
* עלייה והתפתחות יהודית: חיפה הפכה למרכז עלייה חשוב, ואוכלוסייתה היהודית גדלה במהירות. הוקמו שכונות יהודיות חדשות, והכרמל הפך לאזור מגורים יוקרתי. הטכניון, שנוסד עוד בתקופה העות'מאנית, הפך למוסד אקדמי מוביל.
מלחמת העצמאות וקליטת עלייה
* כיבוש העיר (אפריל 1948): במלחמת העצמאות, חיפה נכבשה על ידי כוחות "ההגנה" בקרב קצר יחסית. רוב אוכלוסייתה הערבית עזבה את העיר, והעיר הפכה ליהודית ברובה.
* קליטת עלייה: לאחר קום המדינה, חיפה קלטה גלי עלייה גדולים מכל קצוות תבל, מה שהוביל להקמת שכונות חדשות, במיוחד על הכרמל ובעיר התחתית.
מדינת ישראל: התפתחות, אתגרים וחידוש
* המשך פיתוח: חיפה המשיכה להתפתח כעיר תעשייה, נמל ואקדמיה. הטכניון התרחב, והוקמה אוניברסיטת חיפה.
* אתגרים: העיר התמודדה עם אתגרים כמו ירידה בפעילות הנמל עם פתיחת נמלי אשדוד ואילת, מעבר תעשיות מסורתיות, ודעיכה של מרכז העיר התחתית. זיהום האוויר ממפעלי התעשייה היה גם הוא אתגר משמעותי.
* חידוש עירוני: בשנים האחרונות חיפה עוברת תהליך של חידוש עירוני מואץ, במיוחד בעיר התחתית ובמושבה הגרמנית.
* השקעה בתשתיות: פיתוח טיילות, פארקים, ושיפור התחבורה הציבורית (כולל המטרונית והרכבל החדש).
* תרבות ופנאי: העיר התחתית הפכה למרכז בילוי, מסעדות וברים, עם התפתחות של סצנת אמנות וגלריות.
* חיזוק התיירות: חיפה שמה דגש על פיתוח התיירות, במיוחד סביב הגנים הבהאיים, המושבה הגרמנית, והכרמל.
חיפה של היום היא עיר מודרנית עם שילוב ייחודי של היסטוריה, תרבות, תעשייה, טבע ואקדמיה. היא ממשיכה להתפתח תוך שמירה על המורשת הרב-תרבותית שלה, כעיר שבה חיים יחד יהודים, ערבים, וקבוצות אתניות ודתיות נוספות.
האם תרצה לדעת פרטים נוספים על תקופה מסוימת או על היבטים ספציפיים בהיסטוריה של חיפה?

ואדי ניסנאס: פנינה תרבותית וקולינרית בלב חיפה
ואדי ניסנאס הוא אחד מהשכונות הייחודיות והמרתקות ביותר בחיפה, המשלבת היסטוריה עשירה, תרבות ערבית אותנטית, קולינריה משובחת ואמנות רחוב תוססת.
מתי התחילו להתיישב בוואדי ניסנאס?
השכונה הוקמה במהלך המאה ה-19 כשכונת פועלים פשוטה. היא הייתה שכונה ערבית עוד לפני מלחמת העצמאות, ושמרה במידה רבה על זהותה ועל הארכיטקטורה הים-תיכונית שאפיינה אותה. בשנות המנדט הבריטי, ואדי ניסנאס הפכה לרובע עירוני משגשג, לצד העיר העתיקה ושכונות נוספות. לאחר מלחמת העצמאות, רוב תושביה הערבים של חיפה עזבו, אך כ-3,500 ערבים נותרו בעיר ורוכזו בוואדי ניסנאס ובוואדי סאליב, מה ששימר את צביונה הייחודי.
מה ניתן לעשות בוואדי ניסנאס?
ואדי ניסנאס מציע חוויה רב-חושית ומרתקת:
* סיורי אוכל וקולינריה: זהו אחד ממוקדי המשיכה העיקריים של הוואדי. תוכלו ליהנות ממגוון עצום של טעמים מקומיים, מנות ייחודיות ומאכלים אותנטיים. מומלץ:
* פלאפל: פלאפל הזקנים, פלאפל מישל ופלאפל ג'ורג' הם מוסדות ידועים.
* חומוס: חומוסיות רבות מציעות חומוס טרי ומשובח.
* ממתקים מזרחיים: ממתקי עבד אלהאדי מציעים כנאפה, בקלאוות ושלל ממתקים נוספים.
* אוכל ביתי: מסעדת נדימה ו"סבתוש" מציעות תבשילי ירקות אותנטיים, ממולאים, מקלובה ועוד.
* מעדניות ותבלינים: מעדניית סווידאן ומעדניית אבו שקארה מציעות תבלינים, גבינות מיוחדות ומטעמים מהמטבח הערבי.
* ירקות בלאדי: בירקניות תוכלו למצוא ירקות עונתיים כמו עולש, עלי גפן, חובייזה ועוד.
* קפה חיפה: מקום מצוין לקפה שחור עם הל, חלבה, טחינה ועוד.
* שווארמה אמיל: נחשבת לאחת מהשווארמות המובילות בחיפה.
* כרטיסי טעימות: ניתן לרכוש כרטיס טעימות מאויר המאפשר ליהנות ממגוון ביסים בדוכנים ומסעדות שונות, לעיתים בליווי סיור קולי חינמי.
* אמנות רחוב וגלריות: הוואדי ידוע באמנות הקירות המרהיבה שלו, המבטאת את הרב-תרבותיות והדו-קיום בעיר.
* "מוזיאון ללא קירות": מסלול אמנות קבוע בסימטאות השכונה, עם ציורים ומיצגים של אמנים שונים.
* בית הגפן: מרכז תרבות יהודי-ערבי המארח תערוכות ופעילויות מגוונות.
* סיפורי קירות: על קירות הרחובות יוחנן הקדוש, הוואדי ואמיל תומא תמצאו עבודות קיר המנציחות את סיפור אהבתם של האמנית חיה תומא (יהודייה) והסופר והעיתונאי אמיל תומא (ערבי-נוצרי).
* שוק ואדי ניסנאס: השוק הוא לב ליבה הפועם של השכונה, ומציע חוויה אותנטית של קולינריה, תרבות ואמנות מקומית. מומלץ להגיע מוקדם בבוקר כשהשוק עדיין שקט.
* חג החגים: בחודש דצמבר, ואדי ניסנאס לובש חג במסגרת "החג של החגים" – פסטיבל ייחודי המשלב את חגי חנוכה, חג המולד ועיד אל-פיטר. בתקופה זו השוק פועל בשעות מיוחדות, עם מופעי מוזיקה, תאורה חגיגית ודוכנים מיוחדים.
* שיטוט בסמטאות: פשוט להסתובב בסמטאות הציוריות, לראות את הבנייה העתיקה באבן גיר, המרפסות המקומרות, החצרות עם עצי הגפן והרימון, ולהרגיש את האווירה המיוחדת.
* חנות כלי נגינה: ברחוב הוואדי 36 נמצאת חנות כלי הנגינה של בשארה דיב, המוכר ומתקן עודים וכלי נגינה אתניים נוספים.
האם תרצה לדעת על משהו ספציפי נוסף בוואדי ניסנאס?

המושבה הגרמנית בחיפה: סיפורם של הטמפלרים והפיכתה למרכז תרבותי
המושבה הגרמנית בחיפה היא אחד האזורים ההיסטוריים והציוריים ביותר בעיר, וסיפורה קשור בקשר הדוק לתנועה נוצרית מיוחדת במינה: הטמפלרים. זוהי דוגמה מרתקת לאופן שבו קבוצת מהגרים בעלת אידאולוגיה ייחודית עיצבה חלק משמעותי מנופה האורבני והתרבותי של חיפה.
הקמת המושבה (1868) ואידיאולוגיית הטמפלרים
המושבה הוקמה בשנת 1868 על ידי קבוצת טמפלרים (Templer) מגרמניה, בהנהגת כריסטוף הופמן וגיאורג דוד הרדג. הטמפלרים לא היו קשורים למסדר הטמפלרים מימי הביניים, אלא היו תנועה פרוטסטנטית חדשה יחסית שהתפצלה מהכנסייה הלותרנית בווירטנברג, גרמניה.
עיקרי אמונתם:
* התיישבות בארץ הקודש: הטמפלרים האמינו כי הגאולה תושג לא באמצעות חזרה של ישו, אלא באמצעות איחוד מחדש של הקהילה הנוצרית ויישוב ארץ הקודש.
* הקמת "מקדשים חיים": הם ראו עצמם כ"מקדשים חיים" (Living Temples) ושאפו לבנות בארץ ישראל חברה מופתית המבוססת על עקרונות הנצרות, עבודה קשה ויושר.
* מודרניזציה וחדשנות: הם הביאו עמם ידע רב בחקלאות, מלאכה ותעשייה, והיו חלוצים בפיתוח טכנולוגי בארץ ישראל.
מיקום ובחירה בחיפה:
הטמפלרים הקימו שמונה מושבות ברחבי הארץ (ביפו, שרונה, וילהלמה ועוד), אך חיפה נבחרה להיות המושבה המרכזית והחשובה ביותר עבורם, בשל הפוטנציאל הגדול של הנמל המתפתח והגישה לים ולעורף החקלאי. הם רכשו אדמות במפרץ חיפה, בשטח שהיה אז ביצות.
אדריכלות ותכנון עירוני
המושבה הגרמנית בחיפה תוכננה בקפידה, והייתה מודל לתכנון עירוני מתקדם לאותה תקופה:
* רחוב ישר ורחב: רחובה הראשי, שדרות בן-גוריון של ימינו (שנודע אז כ"דרך הכרמל"), תוכנן בקו ישר אל עבר הכרמל, עם שדירה מרכזית של עצי ברוש (שכבר אינם קיימים).
* בתי אבן גרמניים: הבתים נבנו בסגנון שהיה מוכר לטמפלרים מגרמניה – בתי חווה בני קומה אחת או שתיים, עם גגות רעפים אדומים וחלונות עם תריסים. עם זאת, הם השתמשו בחומרי גלם מקומיים, בעיקר אבן כורכר. הבתים היו מרווחים, עם חצרות וגנים.
* תשתיות מודרניות: הטמפלרים היו הראשונים שהביאו לחיפה שירותים ותשתיות מודרניות, כמו טחנות קמח ממוכנות, בית חרושת לסבון, מפעל לייצור אריחים, סדנאות מכונאות ועוד. הם גם היו חלוצים בתחום התיירות, והקימו את מלון "כרמל" (שכיום הוא בניין בן גוריון 19) ששימש תיירים ועולי רגל.
* מוסדות קהילתיים: במושבה הוקמו בית ספר, כנסייה (כנסיית עמנואל), בית עם ומוסדות ציבור נוספים ששימשו את הקהילה.
שיא ההתפתחות וקשרים עם הסביבה
המושבה הגרמנית שגשגה. היא הפכה למרכז כלכלי חשוב וליבת העיר התחתית המתפתחת של חיפה. הטמפלרים קיימו קשרים מסחריים טובים עם האוכלוסייה הערבית המקומית, ואף עם הקהילה היהודית המתפתחת. הארכיטקטורה הייחודית של המושבה, יחד עם היזמות הכלכלית שלה, השפיעו רבות על פני העיר חיפה כולה.
מלחמת העולם השנייה וגירוש הטמפלרים
נקודת מפנה טרגית בהיסטוריה של המושבה הייתה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1939).
* "נתיני אויב": הטמפלרים, בהיותם אזרחי גרמניה, נחשבו ל**"נתיני אויב"** על ידי שלטונות המנדט הבריטי.
* השפעה נאצית: לצערם, חלק ניכר מבני הדור הצעיר במושבות הטמפלריות הושפעו מהאידיאולוגיה הנאצית, ורבים מהם התגייסו לצבא הגרמני (הוורמאכט) או לארגונים נאציים. הדבר הוביל למתח רב בינם לבין היישוב היהודי בארץ.
* גירוש: כתוצאה מכך, הטמפלרים הושמו בהסגרים ולאחר מכן גורשו מהארץ במספר פעימות, בעיקר לאוסטרליה (הראשונים גורשו כבר ב-1941, והאחרונים ב-1948).
לאחר קום המדינה: הזנחה, שימור ופיתוח מחדש
* בתי נטושנים: עם עזיבתם, נותרו בתי המושבה ריקים. לאחר קום המדינה, הממשלה הישראלית תפסה את נכסיהם במסגרת "חוק נכסי נפקדים".
* קליטת עולים: רבים מבתי המושבה אוכלסו בעולים חדשים שהגיעו לישראל, וחלקם שימשו למשרדי ממשלה ומוסדות שונים.
* הזנחה: לאורך עשורים רבים, סבלה המושבה הגרמנית מהזנחה. המבנים ההיסטוריים הוזנחו, והאזור איבד מקסמו המקורי.
* פרויקט שימור ושיקום (שנות ה-90 ואילך): החל משנות ה-90 של המאה ה-20, עברה המושבה הגרמנית תהליך שימור ושיקום מקיף. שדרות בן-גוריון שופצו, הבתים ההיסטוריים שוחזרו, והוקמו בהם בתי קפה, מסעדות, חנויות בוטיק וגלריות.
* מרכז תיירותי: כיום, המושבה הגרמנית היא אחד ממרכזי התיירות והבילוי הפופולריים בחיפה. היא מהווה שער כניסה מרשים לגנים הבהאיים, ונחשבת למוקד משיכה לתיירים ומקומיים בזכות הארכיטקטורה הייחודית, האווירה הנעימה והשילוב של היסטוריה ומודרניות.
המושבה הגרמנית היא עדות חיה לסיפורם של הטמפלרים בארץ ישראל, ומהווה חלק בלתי נפרד מהפסיפס הרב-תרבותי וההיסטורי של חיפה.
האם תרצה לדעת עוד על היבטים ספציפיים של המושבה או על קבוצות נוספות שהתיישבו בחיפה?

בת גלים היא אחת השכונות הוותיקות והמיוחדות בחיפה, עם היסטוריה עשירה שקשורה קשר הדוק לים ולתנופה הציונית של ראשית המאה ה-20.
היסטוריה של בת גלים
* ראשית ההתיישבות (שנות ה-20 של המאה ה-20): בת גלים הוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בתקופת העלייה השלישית, והייתה נקודת ההתיישבות היהודית הראשונה בחיפה המודרנית מחוץ למפרץ. היא תוכננה על ידי האדריכל הידוע ריכרד קאופמן (שתכנן גם רבות מהמושבים והקיבוצים בארץ) כ**"עיר גנים"**. הרעיון היה ליצור שכונה ירוקה עם בתים פרטיים וצמודי קרקע, בדומה לתפיסות תכנון ערים שהיו פופולריות באירופה באותה תקופה.
* שם השכונה: השם "בת גלים" ניתן לה על ידי מרים ניר-רפאלקס, אשתו של אחד ממייסדי השכונה, והוא לקוח מהפסוק בספר ישעיהו: "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים" (ישעיהו י', ל').
* תקופת המנדט הבריטי (שנות ה-30 והלאה): בת גלים התפתחה מאוד בשנות ה-30, בתקופת העלייה החמישית. היא הפכה למרכז בילוי ופנאי תוסס בחיפה. הוקמו בה מבני ציבור, בתי מלון, ואף פעל בה "קזינו" מפורסם (שלא היה קזינו הימורים במובן המודרני, אלא קומפלקס בילויים שכלל אולם אירועים, רחבת ריקודים, בריכה אולימפית ומסעדה). המקום היה מוקד חברתי חשוב בתקופת המנדט הבבריטי.
* מרכז ימי ורפואי: מיקומה על שפת הים הפך אותה למרכז לפעילות ימית. הוקמו בה מוסדות ימיים, ומאוחר יותר, בחלקה הצפוני, הוקם המרכז הרפואי רמב"ם – אחד מבתי החולים הגדולים והחשובים בישראל, יחד עם הפקולטה לרפואה של הטכניון.
סגנון הבנייה
* עיר גנים ובאוהאוס: סגנון הבנייה המקורי בבת גלים הוא שילוב של עקרונות עיר הגנים (בתי מגורים נמוכים, מוקפים בגינות ועצי פרי) עם השפעות של סגנון הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי שרווחו בשנות ה-20 וה-30. רבים מבתיה הוותיקים של השכונה הם בנייה נמוכה, עם דגש על פונקציונליות וקווים נקיים, תוך התאמה לאקלים הים תיכוני.
* ה"קזינו" ההיסטורי: מבנה ה"קזינו" (שתוכנן על ידי האדריכל אלפרד גולדברגר בשנות ה-30) הוא דוגמה בולטת לאדריכלות התקופה, עם מרפסות רחבות הצופות לים ועיצוב שנועד לשמש כמוקד בילוי.
* בניינים מאוחרים יותר: לצד הבנייה המקורית, במהלך השנים נבנו בשכונה גם בנייני מגורים גבוהים יותר, המשנים מעט את אופייה המקורי של עיר הגנים.
בת גלים היום
כיום, בת גלים היא שכונה שעוברת תהליך של התחדשות, תוך שמירה על קסמה ההיסטורי ומיקומה הייחודי:
* טיילת בת גלים: אחת האטרקציות המרכזיות של השכונה. זוהי טיילת יפהפייה לאורך הים, המתאימה להליכה, רכיבת אופניים ובילוי. היא מפורסמת בברים ובתי הקפה המיתולוגיים ששוכנים לאורכה.
* חוף הים: חופי בת גלים מושכים אליהם מתרחצים בקיץ וגולשים בחורף (במיוחד חוף "בקדור" לגלי גלים). החוף השקט, שנוצר על ידי שובר גלים, הוא נקודה פופולרית נוספת.
* רכבל חיפה: התחנה התחתונה של הרכבל נמצאת בטיילת בת גלים. הרכבל מציע נסיעה חווייתית עם נוף מרהיב של מפרץ חיפה והכרמל, ומגיע עד לסטלה מאריס בראש הכרמל.
* התחדשות עירונית: האזור עובר תהליכי פיתוח והתחדשות, במטרה להחזיר לו את ימי הזוהר. קיימות תוכניות רבות לשיפוץ מבנים, הרחבת שטחי מסחר ומגורים (כמו תוכניות למתחם התחנה המרכזית הישנה של אגד, ותוכנית לבניית מלון במקום ה"קזינו" הישן).
* מוסדות רפואיים וימיים: השכונה ממשיכה להיות בית לרמב"ם, הפקולטה לרפואה, ובסיס ההדרכה של חיל הים.
* אווירה: בת גלים שומרת על אווירה ייחודית של עיר חוף שקטה יחסית, עם ניחוח של פעם, ומושכת אליה אמנים, גולשים ותושבים המחפשים איכות חיים בסביבה ימית.
מנזר סטלה מאריס על הכרמל
סטלה מאריס (Stella Maris), שפירושו בלטינית "כוכב הים", הוא מנזר כרמליתי מפורסם הממוקם על פסגת הר הכרמל, מעל שכונת בת גלים.
* מקור המסדר: המסדר הכרמליתי נוסד במקורו על הר הכרמל במאה ה-12 (לאחר מסע הצלב השלישי), בהשראת מסורות הקשורות לאליהו הנביא. הנזירים הראשונים חיו במערות בנחל שיח.
* תולדות המנזר:
* גירוש וחזרה: לאחר גירוש הצלבנים מהארץ במאה ה-13, נאלצו הכרמליטים לעזוב את הכרמל. הם שבו לאזור רק במאה ה-17, אך סבלו ממעשי שוד וקשיים.
* בנייה מחדש: המנזר הנוכחי נבנה במקומו סביב תחילת המאה ה-19 (הוא נפתח ב-1836 והושלם ב-1853), לאחר שמבנים קודמים נהרסו על ידי השלטונות העות'מאניים (כמו עבדאללה פאשא, שליט עכו, שהרס את המנזר ב-1821).
* "כנסיית האם": בשנת 1839 העניק האפיפיור גרגוריוס השישה עשר למנזר תואר כבוד של "בזיליקה מינור", כאות לכך שהיא נחשבת ל"כנסיית האם" של המסדר הכרמליתי העולמי.
* שימושים שונים: לאורך השנים, שימש המנזר לא רק כמקום תפילה, אלא גם כבית חולים ואכסניה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, המנזר אף שימש כבסיס צבאי בריטי.
* חשיבותו של אליהו הנביא: המנזר קשור למסורת נוצרית חזקה על אליהו הנביא, שהתגורר במערה בקרבת מקום ופעל בכרמל (כולל עימותו עם נביאי הבעל). מערת אליהו הנביא נמצאת בקרבת המנזר ומהווה אתר קדוש ליהודים, נוצרים ומוסלמים.
* כיום: מנזר סטלה מאריס הוא אתר עלייה לרגל חשוב, הכולל כנסייה מרשימה עם ציורי תקרה יפהפיים. הוא מציע נוף פנורמי מרהיב על מפרץ חיפה, הגליל המערבי והים. בגינת המנזר נמצאת גם אנדרטה לחיילים צרפתים שנפלו בקרב ליד עכו בזמן מסע נפוליאון בארץ ישראל. הרכבל מבת גלים מגיע ישירות עד לכניסה למנזר, מה שהופך אותו לנגיש ופופולרי בקרב תיירים.
בת גלים וסטלה מאריס משלימים זה את זה ומציעים יחדיו חוויה ייחודית של חיפה, משילוב של היסטוריה ימית ועירונית ועד למרכז רוחני עם נופים עוצרי נשימה.

שכונות הדר והרצליה בחיפה הן שני עדים חשובים להתפתחות העיר היהודית החדשה במאה ה-20. כל אחת מהן מייצגת תקופה אחרת וסגנון בנייה שונה, ושתיהן עברו תהפוכות ררבות מאז הקמתן.
שכונת הדר (הדר הכרמל)
היסטוריה ותפקיד מרכזי:
הדר הכרמל, או בקיצור הדר, היא אחת השכונות הוותיקות והחשובות ביותר בהתפתחות חיפה היהודית המודרנית.
* הקמה ותכנון (1907 ובעיקר 1922 ואילך): למרות שהבתים הראשונים נבנו כבר ב-1907 (ברחוב הרצליה, שהיום הוא חלק מההדר), הדר הוקמה באופן רשמי כ"עיר גנים" על פי תכנונו של האדריכל הנודע ריכרד קאופמן בשנת 1922. היא נועדה להיות מרכז ההתיישבות היהודית על מדרגת ההר שמעל העיר התחתית, שהייתה אז מאוכלסת ברובה בערבים.
* מרכז החיים העבריים: בשנות ה-20 וה-30, הדר הפכה ללב הפועם של חיפה העברית. רחוב הרצל, שהיה הרחוב הראשי שלה, שקק חיים ושימש כמרכז מסחרי, חברתי ותרבותי. ב-1949, הרמזור הראשון בישראל הותקן בצומת הרצל, ביאליק ובלפור – עדות למרכזיותה של השכונה.
* מוסדות חינוך ותרבות: הדר הייתה משכנם של מוסדות חינוך ואקדמיה מרכזיים, ובהם:
* הטכניון הישן: המוסד הטכנולוגי הראשון בארץ ישראל.
* בית הספר הריאלי: אחד מבתי הספר היוקרתיים והחשובים בארץ.
* בסמ"ת (בית ספר מקצועי ששילב תעשייה ומלאכה).
* בתי ספר נוספים כמו גימנסיה ביאליק, גימנסיה אבן פינה, ו"אליאנס" (כי"ח).
* תיאטרון חיפה, מוזיאונים ובתי קולנוע רבים (כמו "אורה", "ארמון" ו"עצמון").
* התפתחות דמוגרפית: בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929), כאשר יהודים רבים נמלטו משכונות מעורבות כמו ארד אל-יהוד, הדר הכרמל קלטה אותם והפכה לגוש היהודי הגדול בחיפה. מספר תושביה גדל משמעותית, ועם תחילת העלייה החמישית (שנות ה-30) ניכרה בה תנופת בנייה אדירה.
* "ועד הדר הכרמל": השכונה נוהלה באופן עצמאי על ידי ועד חזק ועצמאי, שדאג להקמת בתים, סלילת כבישים ותשתיות כמו מים וביוב. הוועד גבה תשלומים מהתושבים והיה נציגות התושבים מול שלטונות המנדט.
סגנון הבנייה:
הדר הכרמל אופיינה בבנייה של עיר גנים – בתים נמוכים יחסית (בני 2-4 קומות), רבים מהם בסגנון הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי שרווחו באותה תקופה, עם חזיתות פשוטות ונקיות, מרפסות מלבניות וקווים ישרים. השילוב של בנייה מודרנית עם גינות ושדרות יצר אווירה עירונית-ירוקה.
הדר היום:
החל משנות ה-70, עם הקמת שכונות חדשות במעלה הכרמל, החלה הדר לדעוך. אוכלוסייה מבוססת עזבה, התשתיות התיישנו, ודירות רבות נותרו ריקות. בשנים האחרונות, הדר עוברת תהליכים של התחדשות עירונית ושינוי:
* שימור ופיתוח: נעשים מאמצים לשמר את המבנים ההיסטוריים ולחדש את התשתית.
* אוכלוסייה מגוונת: השכונה קולטת אוכלוסיות חדשות, כולל עולים מברית המועצות לשעבר, אוכלוסייה ערבית, וריכוזים של אוכלוסייה חרדית, לצד סטודנטים וצעירים שמוצאים בה אופי ייחודי.
* רחוב מסדה: הפך למרכז בילוי אלטרנטיבי עם בתי קפה, פאבים וגלריות.
* ה"מדעטק": הטכניון הישן הפך למוזיאון המדעטק, מה שמושך קהל רחב של משפחות וילדים.
* עיריית חיפה ותיאטרון חיפה: ממשיכים לפעול בהדר.
שכונת הרצליה (החיפאית)
חשוב להבהיר שקיימת שכונת הרצליה בחיפה, שהיא שונה מהעיר הרצליה במרכז הארץ.
* הקמה (1907-1912): שכונת הרצליה בחיפה היא אחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו על מדרגת ההר מחוץ לתחומי העיר התחתית. היא הוקמה בין השנים 1907 ל-1912 על ידי קבוצת יהודים אמידים, רובם תושבי המושבה הגרמנית, ובהם שבתי לוי ומשה לוין, שהקימו את "אגודת אחים" ורכשו לשם כך קרקע.
* שם השכונה: השכונה נקראה על שמו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, כהוקרה לפועלו הציוני.
* התפתחות ראשונית: בתחילה, השכונה הייתה קטנה ומבודדת, וכללה מספר מצומצם של מבנים (כחמישה בתים במקור), שהיו חד-קומתיים ומוקפים בגינות. היא הייתה למעשה "השכונה היהודית החדשה" באזור זה. לימים, שכונה זו השתלבה והפכה לחלק ממתחם הדר.
* מוסדות ואישים: בשכונת הרצליה נמצא "בית רפאל חכים" (רחוב הרצליה 32), שהיה שייך לסוחר ופעיל ציבור בולט. בסמוך אליה הוקם גם בניין הטכניון הישן (היום המדעטק), והיו בה גם בתים של דמויות משפיעות כמו המהנדס שמואל איצקוביץ', ממייסדי הטכניון, הריאלי ומפעל "שמן".
סגנון הבנייה:
סגנון הבנייה בהרצליה היה אופייני לראשית ההתיישבות היהודית העירונית בארץ ישראל – בתי אבן חד קומתיים עם גינות, ששיקפו את השאיפה לבנות "עיר גנים" ירוקה ואיכותית.
היום:
כיום, שכונת הרצליה נטמעה למעשה בתוך רובע הדר הכרמל הגדול. היא מהווה חלק מהמרקם הוותיק של הדר, ומבניה ההיסטוריים משתלבים לצד בניינים מתקופות מאוחרות יותר. האזור ממשיך להיות בעל חשיבות היסטורית ואדריכלית, ומושך אליו חובבי היסטוריה ואדריכלות.
לסיכום, שתי השכונות, הדר והרצליה, שימשו כחלוצות ההתיישבות היהודית המודרנית במעלה הכרמל, כל אחת בתקופתה ובאופייה, ותרמו רבות לעיצוב פניה של חיפה כעיר מרכזית בישראל.

הדת הבהאית היא דת מונותיאיסטית צעירה יחסית, שהתפתחה בפרס (איראן של היום) במאה ה-19 ומאמיניה רואים בה את המשכה של ההתגלות האלוהית שניתנה לאנושות באמצעות נביאים ושליחים אחרים, כמו אברהם, משה, ישו, מוחמד, בודהה ועוד. היא דת עולמית המונה מיליוני מאמינים בכל קצוות תבל, והמרכז הרוחני והמנהלי שלה נמצא בישראל, בחיפה ובעכו.
הדת הבהאית: אמונות ומנהגים
עקרונות יסוד:
הדת הבהאית מבוססת על תורתם של הבאב ובהאא אללה, אשר נחשבים למייסדי הדת:
* אחדות האל: יש אל אחד ויחיד, בורא העולם.
* אחדות הדתות: הבהאים מאמינים כי כל הדתות הגדולות בעולם מקורן באל אחד, והן מהוות שלבים שונים בהתפתחות הרוחנית של האנושות. כל נביא הביא מסר אלוהי המתאים לתקופתו ולתרבותו.
* אחדות האנושות: זהו העיקרון המרכזי והחשוב ביותר. הבהאים שואפים לאיחוד כל העמים ולביטול דעות קדומות ומחסומים המפרידים בין בני אדם. חזונם הוא עולם של שלום וצדק.
עקרונות חברתיים ומוסריים:
הבהאים מקדמים שורה של עקרונות חברתיים ומוסריים:
* שוויון בין גברים לנשים: נחשב לעיקרון יסודי וחשוב.
* מיגור דעות קדומות: בכל צורה שהיא (גזעיות, דתיות, לאומיות ועוד).
* חינוך לכל: חשיבות עצומה לחינוך, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה אקדמית.
* צדק חברתי: מניעת עושר ועוני קיצוניים.
* הרמוניה בין דת ומדע: אין סתירה בין דת למדע, והם משלימים זה את זה בחיפוש אחר האמת.
* חשיבות המשפחה: נישואין מונוגמיים נתפסים כבסיס לחברה בריאה.
* עבודה יצרנית: עבודה יצרנית הנעשית ברוח השירות לזולת נחשבת לעבודת קודש.
מנהגים ופרקטיקות:
* אין כוהני דת: לבהאים אין מעמד של כוהני דת, ואין טקסים או פולחנים ציבוריים כפי שנהוג בדתות אחרות.
* תפילה פרטית: התפילה היא ברובה אישית ופרטית.
* לוח שנה בהאי: השנה הבהאית מורכבת מ-19 חודשים, כשבכל חודש 19 ימים. ישנם 4 או 5 ימים נוספים בין החודש ה-18 וה-19 (הנקראים "איאם-י הא") להשלמת שנת השמש.
* נורוז: ראש השנה הבהאי, החל ב-21 במרץ (יום השוויון האביבי). זהו חג בעל שבתון.
* צום: חודש הצום הבהאי מתקיים בחודש ה-19, לפני הנורוז.
* היגיינה ואסתטיקה: הדת הבהאית שמה דגש רב על ניקיון אישי וסביבתי, ועל אסתטיקה, כפי שבא לידי ביטוי בגניהם.
* כיוון תפילה וקבורה: הבהאים מתפללים לכיוון העיר עכו. לאחר מותם, הם נקברים כשראשם פונה לכיוון עכו, שהיא העיר הקדושה ביותר לדת.
* אין קבלת זרים לדת: בניגוד לדתות מיסיונריות, הבהאים אינם מנהלים פעילות מיסיונרית להמרת דת.
היסטוריה קצרה וקשר לישראל:
* הבאב: הדת החלה בפרס בשנת 1844 עם הכרזתו של סעיד עלי מוחמד, שכינה עצמו הבאב ("השער"). הוא נחשב לנביא מבשר שתפקידו להכין את הדרך לבואו של נביא גדול יותר.
* בהאא אללה: בשנת 1863 הכריז מירזא חוסיין עלי נורי על עצמו כנביא שהבאב בישר עליו. הוא אימץ את השם בהאא אללה ("תפארת האל") והוא נחשב למייסד הדת הבהאית.
* הגלייה לארץ ישראל: בשל רדיפות דתיות מצד השלטון הפרסי (והעות'מאני בהמשך), בהאא אללה הוגלה, ולבסוף הגיע כעריק (אסיר) לעכו בשנת 1868. הוא בילה את 22 שנות חייו האחרונות באזור עכו וחיפה, ושם כתב את רוב כתבי הקודש הבהאיים. קברו נמצא בבהג'י שליד עכו.
* המרכז העולמי: בהאא אללה הורה לבנו, עבד אל-בהאא, להקים את מקדש הבאב בחיפה על הר הכרמל. כך הפכו חיפה ועכו למרכז הרוחני והמנהלי של הדת הבהאית העולמית. מאמינים בהאים מכל העולם מגיעים לאתרים אלה לעלייה לרגל, ואין להם תושבי קבע ישראלים (למעט חברי בית הצדק העולמי והצוות המנהלי שמתחלף תקופתית).
הגנים הבהאיים בחיפה
הגנים הבהאיים הם אחד המרכזים הרוחניים והמנהליים החשובים ביותר לבהאים בעולם, ואתר תיירותי אייקוני בחיפה.
* אתר מורשת עולמית: בשנת 2008 הוכרו הגנים הבהאיים בחיפה ובעכו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בזכות ערכם האוניברסלי יוצא הדופן כאתרים קדושים וכאתרי עלייה לרגל.
* מיקום ועיצוב: הגנים משתרעים לאורך המדרון הצפוני של הר הכרמל, מהדר הכרמל במעלה ההר ועד למושבה הגרמנית למטה. הם מורכבים מ19 טרסות מדורגות (לכבוד 19 חודשי השנה הבהאית), המשתרעות לאורך קילומטר ומתנשאות לגובה של כ-220 מטר. העיצוב הגיאומטרי המדויק, הגינון המוקפד, הצמחייה המגוונת, המזרקות והאסתטיקה הכללית, משקפים את ערכי הדת הבהאית של סדר, יופי והרמוניה.
* מקדש הבאב ("כיפת הזהב"): בלב הגנים, בטרסה המרכזית, ניצב מקדש הבאב בעל כיפת הזהב המרשימה, המהווה את מקום מנוחתו של הבאב. זהו המקום הקדוש ביותר לבהאים בחיפה, וסביבו גנים פנימיים מטופחים במיוחד.
* מטרת הגנים: הגנים משמשים כמרכז רוחני לעולי רגל בהאים המגיעים מכל רחבי העולם. הם סמל ליופי, לסדר, ולרצון ליצור עולם מאוחד והרמוני.
* ביקור בגנים:
* כניסה חופשית: הכניסה לגנים ולסיורים המודרכים (המוצעים בעברית, אנגלית, ערבית ורוסית) היא ללא תשלום.
* שעות פתיחה: חלקים שונים של הגנים פתוחים בשעות שונות. מומלץ לבדוק את שעות הפתיחה המדויקות באתר הרשמי לפני ההגעה, מכיוון שהן יכולות להשתנות (למשל, הגנים הפנימיים ליד המקדש פתוחים בשעות מוגבלות יותר).
* הנחיות למבקרים: מכיוון שהגנים הם אתר קדוש, המבקרים מתבקשים להגיע בלבוש צנוע (כתפיים וברכיים מכוסים), להימנע מאכילה, שתייה (למעט מים) ועישון בשטח הגנים, ואסור להכניס בעלי חיים או נשק.
* אפשרויות ביקור:
* מרפסת התצפית (רחוב יפה נוף 61): מציעה נוף פנורמי מרהיב על הגנים, חיפה והמפרץ.
* כניסה אמצעית (שדרות הציונות 80): מאפשרת גישה למקדש הבאב ולגנים הפנימיים.
* הכניסה התחתונה (כיכר אונסק"ו במושבה הגרמנית): מאפשרת גישה לחלק התחתון של הגנים ולמזרקה הגדולה.
* סיורים מודרכים: נערכים מדי יום (למעט ימי רביעי וחגים בהאים), וכוללים ירידה של כ-750 מדרגות מראש הגנים ועד למטה (הסיור אינו מתאים לאנשים עם קשיי הליכה).
* נגישות: ישנן נקודות תצפית הנגישות לכיסאות גלגלים (כמו ברחוב יפה נוף), ומומלץ לתאם סיוע מיוחד מראש במידת הצורך.
הגנים הבהאיים בחיפה הם לא רק פלא אדריכלי וגינוני, אלא גם ביטוי חי לעקרונות האמונה הבהאית של אחדות, יופי ושלום, המושכים אליהם מיליוני מבקרים מכל העולם.

טיילת לואי, רחוב יפה נוף ומרכז הכרמל בחיפה מציעים מסלול מקסים עם נופים מרהיבים ואפשרויות רבות לבילוי. הנה תיאור של מסלול אפשרי:
נקודת התחלה מומלצת: מרכז הכרמל (אזור שדרות הנשיא ורחוב יפה נוף).
המסלול:
* מרכז הכרמל (שדרות הנשיא):
* התחילו את המסלול באזור שוקק החיים של מרכז הכרמל. כאן תמצאו מגוון רחב של בתי קפה, מסעדות, חנויות וגלריות.
* תוכלו ליהנות מארוחת בוקר או קפה באחד מבתי הקפה, ולספוג את האווירה המקומית.
* שימו לב למבנים הישנים והיפים המאפיינים את האזור.
* טיילת לואי (רחוב יפה נוף):
* ממרכז הכרמל, צעדו לכיוון רחוב יפה נוף, שם תמצאו את הכניסה לטיילת לואי.
* טיילת לואי היא אחת הטיילות היפות והמפורסמות בישראל. היא משקיפה על נוף עוצר נשימה של מפרץ חיפה, הגנים הבהאיים, העיר התחתית והגליל המערבי. לאורך הטיילת ישנם ספסלים רבים, נקודות תצפית, ואפילו טלסקופים (בתשלום) המאפשרים לראות את הנוף מקרוב.
* זוהי נקודה מצוינת לצילומים ולמנוחה. טיפ: בשעות השקיעה הנוף מרהיב במיוחד.
* הגנים הבהאיים (מרפסת התצפית ברחוב יפה נוף 61):
* מרפסת התצפית של הגנים הבהאיים, הממוקמת ברחוב יפה נוף 61, היא חלק בלתי נפרד מהמסלול. זוהי נקודה מצוינת לקבלת רושם ראשוני מהגנים המדורגים המרשימים.
* מנקודה זו תוכלו לראות את רוב הגנים, כולל מקדש הבאב עם כיפת הזהב הנוצצת, ואת הטרסות המטופחות היורדות במורד ההר. זוהי נקודת כניסה לגנים לביקור עצמאי (לא סיור מודרך מלא).
* שימו לב: הכניסה לגנים כאתר קדוש מחייבת לבוש צנוע (כתפיים וברכיים מכוסות).
* ירידה לכיוון המושבה הגרמנית (אופציונלי):
* אם אתם מעוניינים במסלול ארוך יותר וכולל ירידה, תוכלו להמשיך ברחוב יפה נוף לכיוון מטה, או לרדת דרך הגנים הבהאיים בסיור מודרך (בתיאום מראש, ורק בימים ובשעות מסוימות).
* הירידה דרך הגנים הבהאיים (במסגרת סיור מודרך) כוללת כ-750 מדרגות ומסתיימת בכיכר אונסק"ו שבמושבה הגרמנית.
* המושבה הגרמנית היא אזור היסטורי בחיפה עם מבנים טמפלריים משוחזרים, בתי קפה, מסעדות וגלריות. זוהי נקודה נהדרת לסיים בה את המסלול עם ארוחה טובה.
אפשרויות תחבורה:
* כרמלית: רכבת תחתית קצרה המחברת את מרכז הכרמל (תחנת "גן האם") עם העיר התחתית (תחנת "כיכר פריז" ליד המושבה הגרמנית).
*

מסלול באזור נמל חיפה, מרכבת השמונה ושער פאלמר ועד לקרית הממשלה והשוק הטורקי, מציע שילוב מרתק של היסטוריה, ארכיטקטורה, תרבות ואווירה אורבנית. הנה תיאור של סיור מומלץ:
נקודת התחלה מומלצת: תחנת הרכבת חיפה מרכז השמונה.
המסלול:
* תחנת הרכבת חיפה מרכז השמונה:
* התחילו את הסיור בתחנת הרכבת ההיסטורית "חיפה מרכז השמונה". התחנה עצמה היא מבנה יפהפה עם היסטוריה עשירה, שהייתה בעבר תחנה מרכזית לקווי רכבת שונים.
* צאו מהתחנה לכיוון רחוב העצמאות.
* רחוב העצמאות ושער פאלמר:
* רחוב העצמאות הוא אחד הרחובות הראשיים וההיסטוריים של חיפה התחתית, ששימש בעבר כעורק חיים מרכזי של העיר.
* צעדו לאורך רחוב העצמאות לכיוון הנמל. בדרך תחלפו על פני מבנים ישנים, חלקם בסגנון אקלקטי, המעידים על עברה המפואר של חיפה כעיר נמל שוקקת.
* שער פאלמר: חפשו את שער פאלמר המפורסם, שריד משער הכניסה לנמל ההיסטורי. השער נקרא על שם פטריק פאלמר, מהנדס בריטי שהיה אחראי על תכנון ובניית נמל חיפה. זהו אתר היסטורי חשוב המעיד על תקופת המנדט הבריטי ועל התפתחות הנמל.
* אזור הנמל וכיכר פריז:
* התקרבו לאזור הנמל עצמו. למרות שחלקים ממנו סגורים לציבור הרחב, תוכלו לחוש את האווירה הימית, לראות אוניות עוגנות ולצפות בפעילות הנמל.
* התקדמו לכיוון כיכר פריז, שהיא נקודה מרכזית בעיר התחתית. הכיכר שימשה בעבר כמרכז תחבורתי הומה, וכיום היא נקודת המוצא של הכרמלית (הרכבת התחתית של חיפה).
* בכיכר פריז תוכלו לראות את מבנה תחנת הכרמלית, וכן את המזרקה המרכזית.
* קריית הממשלה:
* מכיכר פריז, המשיכו לכיוון קריית הממשלה (הידועה גם כ"מגדל המפרש"). זהו מבנה מודרני ומרשים, המאכלס משרדי ממשלה שונים.
* הארכיטקטורה הייחודית של המגדל, המזכירה מפרש, בולטת בנוף העירוני. סביב המגדל יש רחבה פתוחה.
* השוק הטורקי (שוק הפשפשים של חיפה) וסביבתו:
* מקריית הממשלה, צעדו מרחק קצר לכיוון השוק הטורקי. זהו אחד האזורים המתחדשים והתוססים ביותר בעיר התחתית.
* השוק הטורקי, שהיה בעבר מרכז מסחרי שוקק בתקופה העות'מאנית, עבר בשנים האחרונות תהליך התחדשות ושימור.
* כיום תמצאו כאן שילוב של חנויות עתיקות, גלריות אמנות, בתי קפה טרנדיים, פאבים ומסעדות.
* האזור ידוע באווירה הבוהמיינית שלו, בגרפיטי ובאמנות הרחוב המעטרת את הקירות, ובאירועי תרבות ומוזיקה המתקיימים בו לעיתים קרובות.
* טיפ: בשעות הערב, במיוחד בסופי שבוע, השוק הטורקי מתעורר לחיים עם בתי הבילוי הפתוחים.
אפשרויות תחבורה בסיום המסלול:
* כרמלית: מכיכר פריז תוכלו לעלות על הכרמלית חזרה למרכז הכרמל, או להמשיך ברגל לכיוון המושבה הגרמנית.
* אוטובוסים: קווי אוטובוס רבים עוברים באזור העיר התחתית ומקשרים אותה לחלקי העיר השונים.
* מוניות / רכב שיתופי.
דגשים לטיול:
* נעלי הליכה נוחות: זהו מסלול הליכה עירוני.
* מים: במיוחד בימים חמים.
* שעות פעילות: אם אתם מתכננים להיכנס לחנויות או גלריות בשוק הטורקי, ודאו את שעות הפתיחה שלהן.
* צילום: האזור מציע הזדמנויות רבות לצילום, ממבנים היסטוריים ועד אמנות רחוב.
תהנו מהסיור המרתק בעיר התחתית של חיפה!