סיור באצבע הגליל וגבול הלבנון בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

  1. סיור בעקבות מלחמות לבנון לדורותיהם.

  2. סיור טיול בעקבות חרבות ברזל בגבול הלבנון וסוריה.

 

בכפר ע'ג'ר, הפתוח כיום למבקרים, ניתן ליהנות ממספר פעילויות תיירותיות, בעיקר באמצעות סיורים מודרכים:
* סיורים מודרכים: "תיירות עגר" ו"סיורים בכפר ע'ג'ר" מציעים סיורים מודרכים בכפר. הסיורים כוללים הסברים מעמיקים על ההיסטוריה הייחודית של הכפר, הדת העלאווית, האמונות והתרבות המקומית. המדריכים, כמו חנן וריאד חטיב המוזכרים בביקורות, זוכים לשבחים על הידע הנרחב, הכריזמה והיכולת שלהם להעביר את סיפורו של הכפר בצורה מרתקת.
* היכרות עם אורח החיים המקומי: הסיורים מאפשרים הצצה לאורח החיים של תושבי הכפר, אשר שמרו על זהותם הייחודית למרות המורכבות הגיאוגרפית והפוליטית.
* התרשמות מיופיו וניקיונו של הכפר: מבקרים מציינים את יופיו וניקיונו יוצאי הדופן של הכפר, ואף משווים אותו לכפרים באירופה, על רקע הרי הגליל המקיפים אותו.
* חוויה קולינרית: חלק מהסיורים עשויים לכלול גם היבטים קולינריים, כפי שצוין בביקורות.
* אווירה של שלווה וקהילתיות: הכפר ידוע ברוח הקהילתית החזקה שלו ובאווירה השלווה השוררת בו.
מומלץ לתאם סיור מראש עם אחד הגופים המציעים אותם כדי להבטיח חוויה מלאה ומעשירה.

ע'ג'ר: כפר יוצא דופן על גבול ישראל-לבנון
הכפר ע'ג'ר (או ע'ג'אר) הוא יישוב ייחודי השוכן על הגבול בין ישראל ללבנון, כ-15 ק"מ מצפון לקריית שמונה. מיקומו האסטרטגי והמורכבות ההיסטורית והפוליטית של האזור הפכו אותו למוקד עניין רב שנים.
היסטוריה וגאוגרפיה
ע'ג'ר ממוקם במישור החולה, צפונית לבניאס ובסמוך למורדות החרמון, בנקודת מפגש הגבולות בין ישראל, סוריה ולבנון. הכפר שוכן בסמיכות לנחל שניר (חצבאני) ויובליו, ונהנה מנוף ירוק ושופע.
מבחינה היסטורית, ע'ג'ר היה חלק מסוריה עד מלחמת ששת הימים בשנת 1967. לאחר המלחמה, הכפר נכבש על ידי ישראל ונכלל בשטח שבשליטתה. עם זאת, קו הגבול הבינלאומי (הקו הכחול) ששורטט על ידי האו"ם בשנת 2000, חילק את הכפר לשניים: חלקו הצפוני נמצא בשטח לבנון, וחלקו הדרומי נמצא בשטח ישראל. חלוקה זו יצרה מציאות מורכבת ומאתגרת עבור תושבי הכפר, אשר חלקם מצאו את עצמם כתושבי ישראל וחלקם כתושבי לבנון, אך למעשה כמעט כל תושבי הכפר מחזיקים היום באזרחות ישראלית ורואים את עצמם כישראלים.
דת
תושבי ע'ג'ר הם כולם עלאווים (עלווים). זוהי עדה דתית מוסלמית-שיעית, אשר מייחסת חשיבות רבה לדמויות מרכזיות באסלאם, כגון עלי בן אבי טאלב (בן דודו וחתנו של הנביא מוחמד). העלאווים ידועים באמונותיהם המיסטיות ובפרקטיקות הדתיות הייחודיות להם. למרות שהם חלק מהאסלאם השיעי, הם נחשבים כקבוצה נפרדת וסגורה, והם נוהגים לקיים את מצוות דתם בפרטיות רבה. הדת העלאווית השפיעה באופן משמעותי על הזהות התרבותית והחברתית של תושבי ע'ג'ר.
מול המדינה (ישראל)
היחסים בין תושבי ע'ג'ר למדינת ישראל היו מורכבים לאורך השנים, ונגזרו בעיקר ממעמדו הייחודי של הכפר על קו הגבול. מאז מלחמת ששת הימים, תושבי הכפר התאקלמו בהדרגה למציאות הישראלית, ורובם המכריע קיבל אזרחות ישראלית. עם זאת, חלוקת הכפר על פי הקו הכחול בשנת 2000 יצרה קשיים רבים, בעיקר בתחום התנועה והגישה בין חלקי הכפר. בשל המצב הביטחוני והחשש מחדירת גורמים עוינים, הכניסה לכפר ע'ג'ר הוגבלה במשך שנים רבות, והתאפשרה רק באישור צבאי. הגבלות אלו הקשו על חיי היומיום של התושבים ופגעו בהתפתחות הכלכלית והחברתית של הכפר. עם זאת, בשנים האחרונות חל שיפור ניכר במצב הביטחוני ובאפשרות התנועה בתוך הכפר, והוא נפתח באופן נרחב יותר למבקרים.
אמנות מקומית ואנשים
האמנות המקומית בע'ג'ר אינה מפותחת באופן מסחרי או ממוסד כמו ביישובים אחרים, אך ניכרים בה יסודות של תרבות עשירה המאפיינת את העדה העלאווית. ניתן למצוא בכפר אלמנטים של אדריכלות מסורתית, עיטורים וצורות אמנות עממיות המבוססות על מורשתם.
תושבי ע'ג'ר הם ברובם חקלאים, מגדלי בקר, ודייגים. האדמות הפוריות באזור והקרבה למקורות מים תורמים לכך שענפי החקלאות מהווים את עיקר פרנסת התושבים. כמו כן, חלק מהתושבים עובדים במקצועות חופשיים ובשירותים מחוץ לכפר. הכפר ע'ג'ר ידוע ברוח הקהילתית החזקה שלו, והתושבים שומרים על קשרים משפחתיים וחברתיים הדוקים.
האם תרצה לדעת פרטים נוספים על היבט מסוים בכפר ע'ג'ר?

@@@@@@@@@@@@@@@@@@

היסטוריה של מטולה
מטולה היא היישוב הצפוני ביותר בישראל, והיא ממוקמת על גבעה המשקיפה על עמק החולה, החרמון, הרי הגליל ועמק עיון, בסמוך לגבול ישראל-לבנון. מקור שמה של מטולה הוא מהכפר הדרוזי הקודם ששכן במקום, "אל-מֻטַ֫לַּה" (المطلة), שפירושו "התצפית" או "המשקיף על הסביבה".
האזור בו שוכנת מטולה היה מיושב כבר בתקופות קדומות, כולל התקופה הכנענית, הרומית והביזנטית. נמצאו בו שרידים של בתי בד עתיקים, ריצוף פסיפס וקברים. בשנת 1179 נערך באזור קרב מרג' עיון בין הצלבנים לצבאו של צלאח א-דין.
ההיסטוריה המודרנית של מטולה מתחילה בסוף המאה ה-19. בשנת 1893, רכש יהושע אוסובצקי, נציגו של הברון רוטשילד, את אדמות הכפר "אומטלה" מידי ג'אבור ביי מצידון. על אדמות אלו התיישבו פליטים דרוזים, אך לאחר מרד הדרוזים בשלטון העות'מאני, הם עזבו את המקום.
הקמת המושבה:
ב-17 במאי 1896, הוקמה המושבה מטולה על ידי 59 משפחות איכרים, רובן הגיעו ממושבות הברון הוותיקות כמו זכרון יעקב וראשון לציון. המתיישבים הראשונים בנו את בתיהם לאורך רחוב שנקרא לימים "רחוב הראשונים", שהוגדר כיום כאתר מורשת. הבתים נבנו מאבן מקומית והיו פשוטים, עם חזית הפונה לרחוב ומחסנים ומבנים לבעלי חיים מאחור.
אתגרים והתפתחות:
מתיישבי מטולה התמודדו עם קשיים רבים, כולל עוינות מצד הדרוזים שחזרו והציקו להם, וכן תנאים קשים ובדידות. רק בשנת 1897 הוקם מבנה האבן הראשון, ורק שנים לאחר מכן נבנו בתים חדשים עם גגות רעפים. במשך השנים, מטולה התפתחה והפכה ליישוב חקלאי משגשג, המפורסם במטעי התפוחים והאגסים שלו.
מטולה כיום:
כיום, מטולה היא מועצה מקומית המונה כ-2,000 תושבים קבועים. היא ידועה ביופיה הטבעי, בנופיה המרהיבים ובקהילה החמה והמגובשת שלה. למרות האתגרים הביטחוניים הייחודיים למיקומה על הגבול, מטולה שמרה על אופייה המיוחד והפכה ליעד תיירותי מבוקש.
אתרי תיירות במטולה וסביבתה:
כפי שצוין בתשובה הקודמת, מטולה וסביבתה מציעות מגוון רחב של אתרי תיירות:
* שמורת טבע נחל עיון: שמורה יפהפייה עם שבילי הליכה וארבעה מפלים מרשימים, כולל מפלי התנור.
* הגדר הטובה – ישראל: נקודת תצפית היסטורית על הגבול עם לבנון.
* רחוב הראשונים: רחוב היסטורי ובו בתי אבן עתיקים של המייסדים, שחלקם משמשים כיום כבתי מלון, מסעדות וגלריות.
* צוק מנרה: (סמוך למטולה) אתר תיירות עם רכבל, אטרקציות שונות ונוף פנורמי מרהיב של עמק החולה והרי הגליל.
* מקומות אירוח:

במטולה ישנם מספר מקומות אירוח כפריים ובתי מלון, כמו "פינה קסומה", "פנינת הברון במטולה" ו"חלום בגורן".
מטולה מציעה שילוב ייחודי של היסטוריה, טבע, נוף ואווירה כפרית, מה שהופך אותה ליעד אטרקטיבי לתיירים.

אתה מתכוון ככל הנראה לקיבוצים מנרה, משגב עם, ויפתח, ואכן יש קשר הדוק ביניהם ובינם לבין מצודת נבי יושע (מצודת כ"ח), הממוקמים כולם באזור הגליל העליון, קרוב לגבול הצפון.
הנה מידע מפורט על כל אחד מהם ועל הקשר ביניהם:

* היסטוריה: קיבוץ מנרה הוקם בינואר 1943 על רכס הרי נפתלי, בגובה של כ-880 מטר מעל פני הים, בסמוך לגבול עם לבנון. שמו נגזר מהשם הערבי "מנארה" שמשמעותו "צריח" או "מגדלור", ככל הנראה בשל מיקומו הגבוה המשקיף על הסביבה. הקיבוץ, שהוקם בתנאים קשים, הפך לסמל של היאחזות בקרקע.
* אופי וכלכלה: מנרה הוא קיבוץ מתחדש, המשלב חקלאות (לול פטם, מטעים, כרם וגידולי שדה) ותעשייה (מפעלי מתכת). בעבר נודע גם בזכות "צוק מנרה" – אתר תיירות גדול שהיה מוקד משיכה מרכזי.
* מצב עכשווי (נכון ל-2024-2025): קיבוץ מנרה ספג פגיעה קשה מאוד ממתקפות חיזבאללה מאז אוקטובר 2023. רוב תושביו פונו, ובתים רבים ותשתיות נהרסו או ניזוקו קשות. הקהילה מפוזרת, ומתמודדת עם אתגר שיקום עצום, אך מפגינה חוסן ורצון עז לחזור ולבנות מחדש.
* תיירות (לפני המלחמה): "צוק מנרה" היה אתר תיירות וספורט אתגרי גדול, שכלל רכבל (שהיה הארוך בישראל עד לאחרונה), מגלשות הרים, קיר טיפוס ואומגה. כמו כן, היו במנרה חדרי אירוח כפרי. כרגע, האתר סגור ברובו בשל המצב הביטחוני והנזקים.

* היסטוריה: קיבוץ משגב עם הוקם בנובמבר 1945 על ידי גרעין פלמ"ח, על אדמות שנרכשו מהכפר הלבנוני עדייסה. הקיבוץ ממוקם אף הוא על רכס הרי נפתלי, בנקודת גבול אסטרטגית, בגובה של כ-800 מטר.
* אופי וכלכלה: משגב עם הוא קיבוץ מתחדש. כלכלתו נשענת על חקלאות (לול, מדגה, גידולי שדה, מטעים) ומפעל "טקסומדיק".
* תיירות: בקיבוץ ניתן למצוא צימרים לאירוח, ובנוסף, ישנו מצפור משגב עם המציע תצפית נוף מרשימה על לבנון, עמק החולה והחרמון.
קיבוץ יפתח
* היסטוריה: קיבוץ יפתח הוקם בשנת 1948 על ידי יוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח, ומכאן שמו. הוא שוכן על גבעה בצפון-מזרח בקעת קדש, בסמוך למצודת נבי יושע (מצודת כ"ח).
* אופי וכלכלה: יפתח הוא קיבוץ חקלאי שכלכלתו מבוססת על מטעים נרחבים (אגסים, נקטרינות, אפרסקים, משמשים ואבוקדו), כרם יין בשותפות עם יקב הרי הגליל, וכן מפעל "נטפים" למוצרי השקיה.
* אתרים סמוכים: בסמוך לקיבוץ יפתח נמצאים נקיקי יפתח (שמורת טבע עם קניון קצר) וכמובן, מצודת כ"ח.
מצודת נבי יושע (מצודת כ"ח)
* היסטוריה: מצודה בריטית מסוג "טגארט", שנבנתה בשנות ה-30 של המאה ה-20 במטרה לשלוט על הציר הראשי לגליל העליון ולפקח על הגבול. במלחמת העצמאות, המצודה הייתה יעד לקרבות קשים ועקובים מדם בין כוחות הפלמ"ח לכוחות ערביים. שלושה ניסיונות כיבוש גבו את חייהם של 28 לוחמים (מכאן שמה "מצודת כ"ח"), עד שלבסוף נכבשה.
* כיום: המצודה משמשת כיום כבסיס של משמר הגבול. בסמוך לה נמצאים אנדרטה וקבר אחים לזכר הנופלים.
* תיירות: המצודה היא אתר הנצחה חשוב המושך אליו מטיילים המעוניינים ללמוד על מורשת הקרבות. במקום ישנו "שביל הפלמ"ח" וחניון נבי יושע המציעים תצפיות נוף.
הקשר בין הקיבוצים למצודה ולמרגליות (שצוינה בשאלה הקודמת)
* מיקום גיאוגרפי: כל היישובים הללו (מנרה, משגב עם, יפתח) וכן היישוב מרגליות, ממוקמים באזור אצבע הגליל והרי נפתלי, בסמוך מאוד לגבול ישראל-לבנון. מצודת נבי יושע ממוקמת אסטרטגית בלב אזור זה, ושלטה על דרכי הגישה.
* חשיבות ביטחונית והיסטורית: מיקומם של יישובים אלו על הגבול הפך אותם למוקדי התיישבות אסטרטגיים במאבק על גבולות המדינה ובמלחמות ישראל. מצודת נבי יושע הייתה מפתח לשליטה על הדרכים לאצבע הגליל במלחמת העצמאות, וכיבושה הבטיח את הקשר עם יישובים אלו.
* אזור תיירותי: יחד, הם מהווים אזור תיירותי עשיר בנופים, אתרי מורשת קרב, מסלולי טיול וחוויות כפריות. מיקומם מאפשר שילוב של היסטוריה, טבע ונוף עוצר נשימה בטיולים באזור.
לסיכום, היישובים הללו מהווים עדות חיה להיסטוריה ההתיישבותית והביטחונית של מדינת ישראל בגבולה הצפוני, ומהווים נקודות ציון חשובות על מפת הגליל העליון.

@@@##@@@@@@@##@#@#@@@@

מלחמת העצמאות (תש"ח) בגליל, הן העליון והן התחתון, הייתה זירה לקרבות קשים ומשמעותיים, שעיצבו את גבולותיה הצפוניים של מדינת ישראל. הלחימה התנהלה מול כוחות ערביים מקומיים, "צבא ההצלה" של פאוזי אל-קאוקג'י, וצבאות סדירים של סוריה ולבנון.
הגליל התחתון
הגליל התחתון, ובעיקר עמק יזרעאל ועמק הירדן, היו מוקד לחימה מראשית המלחמה.
* הגנה על צירי תנועה ויישובים מבודדים: בשלבים הראשונים, הלחימה התמקדה באבטחת צירי התנועה בין יישובים יהודיים ובהגנה על יישובים מבודדים. התקפות ערביות על התחבורה היהודית, כמו בכביש לוביה (ליד צומת גולני של היום), ניסו לנתק את הגליל.
* כיבוש טבריה וחיפה: באפריל 1948, טרם הקמת המדינה, נכבשו טבריה וחיפה (שהיו ערים מעורבות) על ידי ההגנה, מה שהבטיח את השליטה היהודית במרכזי הערים הגדולים בגליל.
* קרבות עמק הירדן (קיבוץ גשר, מסדה, שער הגולן, דגניה א' וב'): עם פלישת צבאות ערב במאי 1948, תקפו הצבא הסורי והעיראקי בעוצמה רבה באזור עמק הירדן.
* קיבוץ גשר עמד בגבורה מול ניסיונות כיבוש חוזרים ונשנים של הצבא העיראקי, שרצה להשתלט על הגשרים החיוניים.
* קרב דגניה א' ודגניה ב': אחד הקרבות המפורסמים והמכריעים, בו הצליחו מגיני הקיבוצים, בסיוע ארטילריה ואף בקבוקי מולוטוב, להדוף התקפה סורית גדולה שכללה טנקים, ובכך לעצור את ההתקדמות הסורית לעמק הירדון.
* קרבות סג'רה (יוני-יולי 1948): סדרת קרבות קשים בין חטיבת גולני לבין כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י. הקרבות נמשכו עשרות ימים וכללו תקיפות ערביות חוזרות ונשנות על המושבה סג'רה והיישובים הסמוכים. למרות אבדות כבדות לשני הצדדים, סג'רה לא נפלה, וגולני הצליחה להדוף את ההתקפות. קרבות אלו היו חלק מ"קרבות עשרת הימים" בין ההפוגה הראשונה לשנייה.
* מבצע דקל (יולי 1948): מבצע של צה"ל בגליל המערבי והתחתון, במהלכו נכבשו נצרת, שפרעם והכפרים הערביים בסביבתן, והודפו כוחות צבא ההצלה.
הגליל העליון
הלחימה בגליל העליון התאפיינה במאבק על צירי התנועה, נקודות שליטה אסטרטגיות (כמו מצודות) ודיפת פלישות מצפון וממזרח.
* ניתוק יישובים והצורך בפריצה: יישובי אצבע הגליל (כמו מנרה, משגב עם, יפתח, מטולה) היו מנותקים למעשה ממרכז הארץ בחודשי המלחמה הראשונים, והלחימה התמקדה בפריצת הדרך אליהם.
* קרבות מצודת נבי יושע (מצודת כ"ח – אפריל-מאי 1948): מצודה בריטית אסטרטגית ששלטה על הכביש מצפון לדרום. הפלמ"ח ניסה לכבוש אותה מספר פעמים. שני הניסיונות הראשונים נכשלו וגבו 28 הרוגים (מכאן שמה "מצודת כ"ח"). בניסיון השלישי, לאחר ריכוך ארטילרי כבד, נכבשה המצודה, מה שפתח את הדרך ליישובים המנותקים כמו מנרה ורמות נפתלי.
* קרבות מלכיה (מאי-יוני 1948): כפר אסטרטגי על הגבול עם לבנון, שהיווה ציר חדירה חשוב. על מלכיה התנהלו מספר קרבות קשים בין הפלמ"ח (חטיבת יפתח) לבין הצבא הלבנוני וצבא ההצלה. המלכיה עברה מיד ליד מספר פעמים, והיוותה שער חשוב לגליל העליון.
* מבצע יפתח (אפריל-מאי 1948): מבצע נרחב של הפלמ"ח בהובלת יגאל אלון, שנועד לטהר את הגליל העליון המזרחי מכוחות ערביים ולחבר את יישובי האזור. במסגרת המבצע נכבשו צפת (אשר הייתה נצורה ומוקפת כוחות ערביים) ויישובים ערביים נוספים באזור. המבצע כלל גם לוחמה פסיכולוגית (הפצת שמועות על כוחות גדולים).
* מבצע מטאטא (מאי 1948): חלק ממבצע יפתח, שנועד לטהר את אזור עמק החולה (בין הכנרת לעמק החולה) מכוחות בדואים וערבים ששיבשו את התחבורה. המבצע אילץ שבטים בדואים רבים לחצות את הירדן לסוריה.
* מבצע ברוש (יולי 1948): מבצע לסילוק ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן. למרות קרבות עזים, הכוחות הישראלים נהדפו על ידי הסורים.
* מבצע חירם (אוקטובר 1948): המבצע הגדול והמכריע לכיבוש כל הגליל העליון מידי "צבא ההצלה" בסוף המלחמה. במבצע זה, שארך מספר ימים בלבד, השתלטו כוחות צה"ל (חטיבות גולני, כרמלי, עודד ויפתח) על כל הגליל העליון ואף חדרו לשטח לבנון (תוך כיבוש כפרים לבנוניים זמניים), ובכך סולקו כוחות קאוקג'י באופן סופי משטח ישראל. מבצע זה קבע את קו הגבול הסופי בצפון הארץ.
היחידות המרכזיות שלחמו בגליל:
* חטיבת גולני: נשאה בנטל הלחימה בגליל התחתון ובחלקים מהגליל העליון, ולקחה חלק ברוב הקרבות המכריעים.
* חטיבת הפלמ"ח יפתח: פעלה בעיקר בגליל העליון, הייתה אחראית לכיבוש צפת ולקרבות קשים כמו מצודת נבי יושע ומלכיה. חטיבת כרמלי: פעלה במערב הגליל ובחלקים נוספים.
* חטיבת עודד: השתתפה במבצע חירם ובקרבות נוספים.
קרבות הגליל במלחמת העצמאות היו סבוכים ואינטנסיביים, והיוו מרכיב קריטי בעיצוב גבולות המדינה ובביסוס ריבונותה בצפון.

דילוג לתוכן