סיור בעקבות יוסי בנאי בשוק מחנה יהודה ונחלאות.

משפחת בנאי היא אחת המשפחות הבולטות והמשפיעות ביותר על התרבות הישראלית, עם שושלת ארוכה של אמנים בתחומי התיאטרון, הקולנוע, המוזיקה והבידור.
מוצא המשפחה ומייסדיה בישראל: מוצא: משפחת בנאי מוצאה בקהילת יהודי שיראז שבפרס (איראן).
* המייסד בישראל: ראשוני המשפחה עלו לארץ ישראל במאה ה-19. רחמים בנאי עלה עם רעייתו רחל ושני ילדיהם, יעקב ואליהו, לירושלים משיראז בסביבות שנת 1880. הם התיישבו תחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עברו לשכונת נחלאות.
* העיסוק המסורתי: אנשי המשפחה עבדו כבנאים, ומכאן גם נגזר שם משפחתם.
* השורשים הירושלמים: אליהו יעקב בנאי (בנו של רחמים) פתח חנות ירקות בשוק מחנה יהודה ברחוב האגס, רחוב שנקרא לימים על שמו, רחוב אליהו יעקב בנאי. דירה מעל חנות זו שימשה למגורי המשפחה המורחבת והייתה מוקד חיי המשפחה.
יוסי בנאי ז"ל ותרומתו:
* בן למשפחה: יוסי בנאי (1932-2006) הוא אחד מחמשת הילדים המפורסמים של מאיר אליהו בנאי ובכורה מלכה (דודניתו של מאיר אליהו). הוא גדל ברחוב האגס 13 בשכונת מחנה יהודה בירושלים.
* כישרון אמנותי: יוסי בנאי לא היה המייסד של משפחת בנאי בישראל, אלא חלק משושלת אמנותית שהחלה לפניו. הוא עצמו ייחס את נטיעת הכישרון האמנותי במשפחה לסבו, אליהו יעקב בנאי.
* תחילת דרכו: יוסי בנאי לא סיים בית ספר יסודי באופן מסודר, אך רכש את השכלתו בכוחות עצמו. הוא החל את דרכו בלהקת הנח"ל ב-1951, שם התגלה כבדרן. קריירה מפוארת: יוסי בנאי היה מגדולי אמני ישראל – זמר, שחקן, פזמונאי, הומוריסטן, בדרן, קריין ובמאי תיאטרון. הוא זכה בפרס ישראל ובפרס התיאטרון הישראלי.
* השפעתו: בנאי היה איש במה וירטואוזי, שהצליח להפוך לאייקון עממי ואליטיסטי כאחד. יצירתו שילבה הומור, רומנטיקה, חוכמת חיים, ויכולת נדירה לחדור ללבבות המאזינים. הוא ביצע שאנסונים צרפתיים והיה מוכר בסגנונו הייחודי.
* משפחתו הקרובה: מנישואיו הראשונים לאילנה נולד בנו, הזמר יובל בנאי (סולן להקת משינה). מנישואיו השניים לאביבה נולדו בניו דניאל ואריאל. פטירתו: יוסי בנאי נפטר ב-11 במאי 2006 בגיל 74 ממחלת הסרטן.
לסיכום, משפחת בנאי היא שושלת מכובדת שעלתה מפרס והתיישבה בירושלים, והפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. יוסי בנאי, על אף היותו דמות מפתח ואמן ענק, הוא חלק מאותה שושלת מפוארת ולא מייסדה.

יוסי בנאי היה אמן רב-גוני ויוצא דופן, שהטביע חותם עמוק על התרבות הישראלית. הוא היה "וירטואוז של במה" והצליח לשלב בכישרון רב מספר תחומי אמנות:
יכולותיו האמנותיות של יוסי בנאי:
* שחקן תיאטרון וקולנוע: יוסי בנאי היה שחקן בעל נוכחות בימתית דומיננטית. הוא הפליא לשחק הן במחזות דרמטיים (בתפקידי בני מלוכה ואצולה, לדוגמה) והן במחזות קומיים. הוא שיחק כמעט בכל תיאטרון רפרטוארי בארץ, והיה חלק מ"תיאטרון העונות" שהקים עם אבנר חזקיהו ונסים אלוני. בקולנוע השתתף בסרטים רבים כמו "אף מילה למורגנשטיין", "חבורה שכזאת", "פורטונה" ועוד.
* זמר ופזמונאי: יוסי בנאי היה זמר נשמה שהקפיד לבחור טקסטים של מיטב היוצרים, וביצע אותם בהגשה בימתית ייחודית. קולו העמוק והמחוספס הדגיש את מילות הטקסט, והוא "שיחק" את שיריו. הוא היה מראשוני מביאי השאנסונים הצרפתיים לישראל, שלא היו מוכרים בארץ לפני כן (בשיתוף עם נעמי שמר). בין שיריו המפורסמים כפזמונאי וזמר: "ספירת מלאי" ו"מרוב אהבה". כזמר מבצע התפרסם עם שירים כמו "על כל אלה" ו"ערב עירוני".
* קומיקאי ובדרן: בנאי היה אמן בידור מחונן עם חוש הומור ייחודי. הוא העלה מופעי בידור וערבי יחיד, שהיו שילוב של סיפורים אישיים, הומור, ושיחות עם הקהל. מופעים אלו, כמו "ילדות קשה" ו"אני וסימון ומואיז הקטן", הפכו לאבני דרך בתרבות הישראלית.
* במאי ויוצר: יוסי בנאי גם כתב וביים חמש תוכניות עבור שלישיית "הגשש החיוור", שרבים מהמערכונים שלהן הפכו לנכסי צאן ברזל ולחלק בלתי נפרד מהשפה העברית (כמו "קרקר נגד קרקר", "המוסך", "הכה את המומחה" ועוד).
* קריין וסופר: בנאי היה בעל יכולת קריינות מרתקת. הוא גם כתב ספרים, ביניהם ספרי ילדים כמו "אנונימוס בלפי הגדול" ו"האיש עם הסיפור בראש".
* שליטה בשפה וחיבור לתרבות: יוסי בנאי התברך בשליטה רחבה בשפה העברית וביכולת מיוחדת לנוע בין רבדיה השונים, ללוש את המילים וליצור שילובים ייחודיים. הוא היה מחובר לכל גוני הקשת של התרבות הישראלית, להווי, למילים, לאנשים ולמקומות, וניחן ביכולת לתרגם את כל אלה ליצירה שהפכה לקלאסיקה. במקביל, ידע לחבר את התרבות הישראלית ליצירות מהתרבות המערבית המודרנית, במיוחד הצרפתית.
דמויות חשובות מקצועיות במשפחת בנאי הירושלמית (מעבר ליוסי בנאי):
משפחת בנאי היא משפחה ענפה, שרבים מבניה ובנותיה ידועים בפועלם כאמנים בתחומי התיאטרון, הטלוויזיה, הקולנוע, המוזיקה והבידור. הנה כמה מהבולטים שבהם:
* הדור המייסד של האמנים (אחיו של יוסי):
* יעקב בנאי (ז"ל): שחקן תיאטרון וקולנוע, ממנו "נדבק" שאר בני המשפחה בחיידק הבמה.
* חיים בנאי (ז"ל): שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, זכור במיוחד מתשדירי שירות רבים.
* גברי בנאי (יבדל"א): קומיקאי, שחקן וזמר, חתן פרס ישראל. עיקר פרסומו כחבר בשלישיית "הגשש החיוור" האגדית.
* הדור הבא (בני הדודים והילדים):
* אהוד בנאי: זמר-יוצר, פזמונאי ומלחין מהחשובים בישראל. בולט בסגנונו הייחודי המשלב רוק, בלוז, ומוזיקה מזרחית, עם טקסטים עמוקים. בנו של יעקב בנאי.  מאיר בנאי (ז"ל): זמר-יוצר, שחקן, פזמונאי ומלחין מחונן. אחד מגדולי הזמרים בישראל, בעל קול ייחודי. בנו של יצחק בנאי.
* יובל בנאי: זמר, סולן להקת "משינה" המצליחה. בנו של יוסי בנאי. גם שחקן.
* אורנה בנאי: שחקנית, בדרנית וקומיקאית מובילה, ידועה בזכות הומור שנון וחד. בתו של יצחק בנאי.
* אביתר בנאי: זמר-יוצר, פזמונאי ומלחין, נחשב לאחד הקולות המקוריים והעמוקים במוזיקה הישראלית. בנו של יצחק בנאי. אורי בנאי: שחקן וזמר, בנו של גברי בנאי. ידוע מתפקידיו בטלוויזיה ובתיאטרון.
* בועז בנאי: זמר, בנו של גברי בנאי. דור ההמשך (נכדים):
* אלישע בנאי: זמר, מוזיקאי ושחקן, סולן להקת "אלישע בנאי וארבעים השודדים". בנו של יובל בנאי.
* נועם בנאי: זמר ויוצר, בנו של מאיר בנאי.
משפחת בנאי היא דוגמה נדירה לשושלת אמנים כה ענפה ומשפיעה, שהצליחה להטביע את חותמה על כל תחומי התרבות הישראלית לאורך דורות.

"אני וסימון ומואיז הקטן": מסע נוסטלגי ומרגש לירושלים של פעם
"אני וסימון ומואיז הקטן" הוא אחד משיריו המפורסמים והאהובים ביותר של יוסי בנאי, שהפך לאבן דרך בתרבות הישראלית. זהו לא סתם שיר, אלא מונולוג/סיפור אישי המגולל זיכרונות ילדות של בנאי משכונת מחנה יהודה בירושלים של שנות ה-40 וה-50, ומתאר את הווי החיים הייחודי של ירושלים המזרחית, על דמויותיה הססגוניות וחוויותיה המעצבות.
הרקע והסיפור שמאחורי השיר
השיר, שיצא בשנת 1982, נכתב על ידי יוסי בנאי והולחן על ידי מיקי גבריאלוב. הוא למעשה שכלול והרחבה של סיפורים אישיים שבנאי נהג לספר במופעי היחיד שלו, במיוחד במופע "אני וסימון ומואיז הקטן" (שעל שמו נקרא השיר). בנאי, שהיה מספר סיפורים מחונן, ידע לשלב הומור, נוסטלגיה ועצב דק ביכולת וירטואוזית.
השיר מתאר את חבורת הילדות של בנאי: הוא עצמו, סימון ומואיז הקטן (דמויות אמיתיות מחייו). יחד הם משוטטים בסמטאות השכונה, מתבוננים במתרחש בשוק, בבתי הכנסת ובחצרות, ונחשפים לעולם שלם של מנהגים, ריחות, קולות וחוויות שמגבשות את זהותם.
השיר מצייר פסיפס עשיר של חיי השכונה:
* דמויות טיפוסיות: השיר רווי בדמויות משנה ציוריות, המייצגות את הגלריה האנושית העשירה של ירושלים דאז – בעלי מקצוע, נשים חזקות, קשישים, וילדים. כל אחת מהדמויות תורמת לאווירה האותנטית והחמה של השכונה.
* הווי מסורתי: בנאי משלב בשיר אלמנטים תרבותיים ומסורתיים של יהודי המזרח, כמו פיוטים, מנהגי שבת, שפת הלדינו, וההווי הדתי-מסורתי שאפיין את החיים בירושלים.
* ריחות וטעמים: השיר מלא בתיאורים חושיים – ריחות המאכלים מהמטבחים, צלילי הקריאות מהשוק, מראות הרחובות הצפופים. כל אלו יוצרים תמונה חיה ומרגשת.
* געגוע ונוסטלגיה: מעל לכל, השיר הוא ביטוי עמוק לגעגוע של בנאי לעבר, לילדותו התמימה, ולירושלים שאותה הכיר ואהב. הוא מעביר תחושה של אובדן עולם שחלף, אך גם של הכרת תודה על החוויות שעיצבו את אישיותו.
ההשפעה וההד הציבורי
"אני וסימון ומואיז הקטן" הפך מיד עם צאתו ללהיט ענק. הוא נגע לליבם של ישראלים רבים, לא רק בקרב יוצאי עדות המזרח, בזכות האוניברסליות של סיפור הילדות, הנוסטלגיה והאהבה למקום. השיר נחשב לאחד השירים המזוהים ביותר עם יוסי בנאי ועם ירושלים.
חשיבות השיר: שימור תרבותי: השיר מתעד ומנציח הווי חיים שלם ותרבות ייחודית שהולכות ונעלמות, ובכך תורם לשימור הזיכרון הקולקטיבי. השפעה מוזיקלית: השיר העשיר את המוזיקה הישראלית בסוגה חדשה – השיר המדבר, שאינו מלודי במובן הקלאסי, אלא מתבסס על קריינות רבגונית ובעלת קצב פנימי.
* יוסי בנאי כיוצר: השיר חיזק את מעמדו של בנאי לא רק כמבצע, אלא גם כיוצר, כותב ומספר סיפורים בעל עומק.
בקיצור, "אני וסימון ומואיז הקטן" הוא הרבה יותר משיר. זוהי יצירה אמנותית שלמה, מעין סרט קצר שיוסי בנאי מצייר במילים ובקולו הייחודי, שלוקחת את המאזינים למסע נוסטלגי, מרגש וקסום אל סמטאות ירושלים של פעם.
יש לך שאלות נוספות על יוסי בנאי, משפחתו, או יצירות אחרות שלו?

יוסי בנאי לא למד בבתי ספר באופן מסודר לאורך כל חייו, כפי שאולי נהוג לחשוב. להיפך, את השכלתו רכש במידה רבה בכוחות עצמו. בית ספר יסודי:
יוסי בנאי לא סיים את בית הספר היסודי. בגיל צעיר, בהיותו בכיתה ה', הוא עזב את הלימודים ויצא לעבוד בבית דפוס כדי לעזור בפרנסת המשפחה הענייה ומרובת הילדים. הוא גדל בשכונת מחנה יהודה בירושלים, ואת ההשכלה והידע שלו צבר דרך קריאה מרובה של ספרים, סקרנות אישית, והשפעת הסביבה התרבותית העשירה שבה גדל, ובמיוחד אחיו הבכור, השחקן יעקב בנאי – בית ספר למשחק:
למרות שלא סיים בית ספר יסודי, יוסי בנאי פנה ללימודי משחק באופן רשמי:
* סטודיו למשחק של פאני לוביץ': במהלך שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, החל יוסי בנאי ללמוד משחק בסטודיו של פאני לוביץ'. הוא אף חתם שנתיים קבע בלהקה כדי להמשיך ללמוד אצלה.
* בית הספר למשחק של "הבימה": לאחר שחרורו מצה"ל, התקבל יוסי בנאי ללימודים בבית הספר למשחק של תיאטרון "הבימה". בסיום לימודיו, הוא הצטרף לתיאטרון כשחקן, תחילה בתפקידי ניצבים ובהמשך בתפקידי אופי גדולים יותר.
לסיכום, יוסי בנאי היה אוטודידקט במידה רבה, אך בהחלט למד באופן מסודר בבתי ספר למשחק מוכרים לאחר שירותו הצבאי.