סיור טיול בעכו העתיקה מאולמות האבירים ועד למנהרות הטמפלרים וחאן אל עומדאן.

​הנה סקירה של תולדות עכו לפי תקופות מרכזיות:

​1. העת העתיקה: ראשית ההתיישבות (3200 לפנה"ס – 332 לפנה"ס)

• ​
  

  תקופת הברונזה (3200–1200 לפנה"ס): ההתיישבות החלה בתל עכו (המכונה היום "גבעת נפוליאון"), מזרחית לעיר העתיקה של היום. עכו נזכרת כבר בכתבי המארות המצריים מהמאה ה-19 לפנה"ס כעיר כנענית חשובה.

• ​תקופת הברזל (התקופה הישראלית): לפי המקרא, עכו נכללה בנחלת שבט אשר, אך הם לא הצליחו להוריש את יושביה הכנענים. היא שימשה עיר נמל פיניקית משגשגת תחת השפעה של צור וצידון.

• ​התקופה הפרסית: העיר הפכה לבסיס צבאי ומרכז לוגיסטי חשוב עבור האימפריה הפרסית במסעותיה נגד מצרים. בתקופה זו החל מרכז העיר לנדוד מהתל מערבה, לכיוון הים.

​2. התקופה הקלאסית (332 לפנה"ס – 638 לפירת הנוצרים) התקופה ההלניסטית: עם כיבוש אלכסנדר מוקדון, עכו הפכה ל"פוליס" יוונית ושמה שונה לפתולמאיס. היא הפכה לאחת הערים הגדולות והחשובות באגן הים התיכון. ​התקופה הרומית והביזנטית: עכו שימשה כשער כניסה ראשי לארץ ישראל עבור הצבא הרומי. בתקופה הביזנטית היא הייתה עיר נוצרית חשובה ומושב של בישוף.

​3. ימי הביניים בעכו: שיא התפארת (638 – 1517)​

התקופה הערבית הקדומה: העיר נכבשה על ידי המוסלמים ב-638. שמה המקורי, "עכא", הוחזר לה והיא הפכה לבסיס ימי חשוב.

• ​התקופה הצלבנית (1104–1291): זהו "תור הזהב" של עכו. לאחר נפילת ירושלים בידי צלאח א-דין, עכו הפכה לבירת ממלכת ירושלים הצלבנית. נבנו בה ארמונות, מצודות (כמו אולמות האבירים) ונמל שוקק.

• ​התקופה הממלוכית: ב-1291 כבשו הממלוכים את עכו והחריבו אותה כמעט לחלוטין כדי למנוע מהצלבנים לשוב אליה. העיר נותרה בהריסותיה ככפר דייגים קטן במשך מאות שנים.

​4. התקופה העות'מאנית והעת החדשה (1517 – היום)בעכו.

• המאה ה-18 (שיקום העיר): השליט הבדווי דאהר אל-עומר החל לשקם את עכו באמצע המאה ה-18. ממשיכו, אחמד אל-ג'זאר, הפך אותה למבצר אדיר.​

  המצור של נפוליאון (1799): רגע היסטורי מפורסם בו חומות עכו, בעזרת הצי הבריטי, בלמו את כיבושיו של נפוליאון בונפרטה במזרח. ​המנדט הבריטי: הבריטים הפכו את המצודה של אל-ג'זאר לכלא המרכזי של ארץ ישראל, שם נכלאו והוצאו להורג לוחמי המחתרות (אסירי המחתרות). ב-1947 התבצע שם "הפריצה לכלא עכו" המפורסמת.

• ​מדינת ישראל: ב-17 במאי 1948 נכבשה עכו על ידי חטיבת כרמלי. מאז היא עיר מעורבת ומרכז תיירות עולמי, שהוכרז ב-2001 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

​מעניין אותך לשמוע יותר על סיפור ספציפי, כמו המצור של נפוליאון או הפריצה לכלא עכו?

​1. המצור של נפוליאון (1799): "הכשלון ששינה את פני המזרח"

​נפוליאון בונפרטה הגיע לעכו בשיא כוחו, אחרי שכבש את מצרים ואת יפו. המטרה שלו הייתה לכבוש את עכו, להמשיך לסוריה, לטורקיה ואולי אפילו להגיע להודו. ​היריב המר: מולו עמד אחמד אל-ג'זאר ("הקצב"), שליט עריץ אך נחוש, שחיזק את חומות העיר בסיוע המהנדס היהודי חיים פרחי.

• ​התערבות בריטית: הצי הבריטי בפיקודו של האדמירל סידני סמית הטיל הסגר ימי על עכו ותפס את אוניות האספקה של נפוליאון עם התותחים הכבדים שלו. נפוליאון נאלץ לצור על העיר עם תותחי שדה קטנים בלבד.

• ​הסוף המר (לצרפתים): במשך חודשיים וחצי (62 ימים) ניסה נפוליאון לפרוץ את החומות שוב ושוב. באחת הפעמים הם הצליחו ליצור פרצה, אך גילו שאל-ג'זאר בנה חומה פנימית נוספת. ב-21 במאי 1799, כשהוא מובס וצבאו מוכה במגפת דבר, נסוג נפוליאון חזרה למצרים.

• ​הציטוט המפורסם: נפוליאון אמר מאוחר יותר:

  • הציטוט המפורסם: נפוליאון אמר מאוחר יותר: "עכו היא המפתח לעולם כולו. אילו כבשתי את עכו, הייתי משנה את פני ההיסטוריה."

  ​2. הפריצה לכלא עכו (4 במאי 1947): "המבצע הנועז"

  ​בתקופת המנדט הבריטי, המצודה העות'מאנית בעכו שימשה כבית סוהר מרכזי שבו נכלאו מאות אסירי מחתרות (אצ"ל ולח"י). הבריטים ראו במבצר מקום שבלתי אפשרי לברוח ממנו.

  • ​התכנון: האצ"ל תכנן מבצע מורכב לחילוץ האסירים. הלוחמים הגיעו לעיר מחופשים לטכנאים של חברת החשמל ולחיילים בריטים, כשהם נושאים חומרי נפץ.

  • ​הפריצה: הלוחמים הצמידו מטעני נפץ לקיר הדרומי של הכלא (באזור החמאם). הפיצוץ יצר פרצה ענקית בקיר המבצר. במקביל, האסירים בתוך הכלא פוצצו את השערים הפנימיים בעזרת חומר נפץ שהוברח אליהם בתוך קופסאות שימורים.

  • ​התוצאה: 41 אסירים (30 מאצ"ל ו-11 מלח"י) הצליחו להימלט מהכלא. במהלך הנסיגה התפתח קרב יריות קשה עם הבריטים, שבו נהרגו 9 לוחמים ואסירים, ו-5 לוחמים נשבו (ובהמשך הוצאו להורג – "עולי הגרדום").

    • ההשפעה: המבצע זעזע את דעת הקהל בעולם ופגע קשות ביוקרה של האימפריה הבריטית. הוא נחשב לאחד הגורמים שהחישו את עזיבת הבריטים את הארץ.

  • ​מה כדאי לראות היום?​ במצודת עכו: ניתן לבקר במוזיאון אסירי המחתרות, לראות את תאי המאסר, את גרדום התלייה ואת הנקודה המדויקת שבה נפרצה החומה. ​על החומות: אפשר לטייל על "חומת אל-ג'זאר" ולראות את התותחים המקוריים שבלמו את נפוליאון.

    • . נקודת פתיחה: מצודת עכו (מוזיאון אסירי המחתרות)

      ​התחל כאן כדי להתחבר לסיפור המודרני יותר.

      • ​מה רואים: את תאי המאסר של לוחמי האצ"ל והלח"י, את חצר הטיולים ואת הגרדום המצמרר.

      • ​טיפ: חפש את הנקודה שבה נפרצה החומה ב-1947 – יש שם תצוגה שמסבירה בדיוק איך זה קרה.

      ​2. ירידה לבטן האדמה: אולמות האבירים (המצודה הצלבנית)

      ​ממש מתחת למצודה העות'מאנית נמצאת העיר הצלבנית האמיתית.

      • ​מה רואים: אולמות ענק עם קשתות גותיות, חדר אוכל של אבירים (רפקטוריום) ומפקדות של המסדר ההוספיטלרי. זה מרגיש כמו סט של "משחקי הכס". ​אל תפספס: בסוף הסיור עוברים דרך מנהרת הביוב הצלבנית – אל דאגה, היא נקייה היום ומשמשת כמעבר תת-קרקעי חווייתי.

      ​3. הפסקת קודש ואמנות: מסגד אל-ג'זאר

      • ​חומות הים: טפס על החומה המזרחית (איפה שהתותחים). משם יש תצוגה מרהיבה של מפרץ חיפה. כאן בדיוק עמדו חייליו של אל-ג'זאר מול נפוליאון. נמל הדייגים: מקום מושלם לצילומים. אפשר לקחת שיט קצר בסירה סביב החומות כדי לראות את העיר מהים – זווית שונה לגמרי.

        . לב העיר: השוק הלבן ושוק עכו

        ​מכאן ממשיכים ברגל דרך הסמטאות הצבעוניות.

        • ​השוק: זה הזמן לטעום חומוס עכואי מקורי (סעיד או עיסא הם המפורסמים, אבל יש עוד הרבה טובים), לשתות מיץ רימונים טרי ולקנות תבלינים. ​חאן אל-עומדאן: חצר גדולה עם עמודי גרניט ומגדל שעון יפהפה (שנבנה לכבוד הסולטן עבדול חמיד השני).

        ​5. הליכה על הים: חומות עכו ונמל הדייגים

        ​המשך לכיוון דרום-מערב עד שתגיע לקו המים. סיומת מרגשת: מנהרת הטמפלרים – מנהרת הטמפלרים היא אחד האתרים המרתקים והמסתוריים ביותר בעכו העתיקה. היא מציעה הצצה נדירה לעולמם של האבירים הצלבנים וליכולות ההנדסיות המרשימות שלהם לפני מאות שנים.