נשים גיבורים לוחמים קיבוצניקים מושבניקים שדרותניקים בעוטף עזה וישראל.

1/7

1/7 11.7 12.7( שבת) 16.7 22.7 25.7

טיולים וימי גיבוש בעוטף עזה ישראל בין אנשי הקיבוצים והמושבים, שדרות ואופקים.

גאופוליטיקה מזרח תיכונית בין רצועת עזה מצרים מול ארץ ישראל ומדינת ישראל.

סיורים בעוטף עזה וישראל באנגלית ובעברית בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

סיור אנדרטאות וגנים בשדרות ממצפה שדרות עד גן הזיכרון- אנדרטת משטרת שדרות.

סיור מודרך בין חוף ובסיס זיקים ליד מרדכי ונתיב העשרה עד מחסום ארז.

טיול סיור יום גיבוש בין קיבוץ ארז קיבוץ אור הנר לקיבוץ ניר עם ומצפה הסוס.

סיורי מורשת סובב צומת שער הנגב עד קיבוץ גבים ומושב יכיני.

סיורים טיולים מודרכים עם מזרחן בנשמה בין קיבוץ מפלסים לקיבות כפר עזה.

ארבעת היישובים הללו – נתיב העשרה, זיקים, כרמיה וגברעם – ממוקמים כולם באזור עוטף עזה, ונמצאים בחזית הלחימה וההתמודדות הביטחונית, במיוחד מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023. ההיסטוריה וההתפתחות שלהם משקפת במידה רבה את סיפורה של ההתיישבות הישראלית באזור רגיש זה, על אתגריה ועל גבורתה.
1. נתיב העשרה
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה ראשונית (1973): נתיב העשרה הוקם כמושב חקלאי בשנת 1973 בחבל ימית שבצפון סיני. הוא נקרא על שמם של עשרה חיילי צה"ל שנהרגו באסון התרסקות מסוק יסעור בשנת 1971 סמוך לרפיח.
* הפינוי מסיני (1982): בעקבות הסכם השלום עם מצרים ופינוי סיני, נתיב העשרה פונה והוחרב באפריל 1982. תושביו עברו טראומה קשה, אך ברוח חלוצית ותחושת שליחות, החליטו להקים מחדש את יישובם.
* הקמה מחדש (1982): המושב הוקם מחדש באותה שנה, 1982, במיקומו הנוכחי, ממש על הגבול עם רצועת עזה, סמוך למעבר ארז ולקיבוץ יד מרדכי. המעבר למקום החדש היה כרוך בקשיים, שכן התשתיות לא היו מוכנות במלואן.
* חיים בצל הגבול: מאז הקמתו מחדש, נתיב העשרה חי בצל הקרבה לגבול רצועת עזה והתמודד עם אתגרי ביטחון רבים, כולל ירי רקטות, פצמ"רים ואירועי חדירה. למרות זאת, הקהילה במושב נותרה חזקה ותוססת, וממשיכה לעסוק בחקלאות.
אתרים ואטרקציות (בבדיקה מראש לגבי מצבם ובטיחות הגישה, במיוחד לאחר 7/10):
* "נתיב לשלום" – חומת הפסיפסים: זהו פרויקט אמנותי קהילתי מרגש על חומת הגבול המגינה על המושב. מבקרים רבים (לפני המלחמה) הגיעו להדביק אבני פסיפס צבעוניות עליהן כתבו משאלות אישיות ותקווה לשלום. זוהי יצירה ענקית ומשותפת המשקפת את רוח התקווה וההתמודדות של התושבים.
* מרכז מבקרים: סמוך לחומת הפסיפסים, ישנו מרכז מבקרים המספר את סיפור המושב, החיים בגבול ואת רוח התקווה של התושבים.
* תצפית לגבול: ישנן נקודות תצפית מאובטחות (בבדיקה) המאפשרות להשקיף על רצועת עזה ולקבל הסבר על המורכבות הביטחונית באזור.
* חוות אטרקטיביות: לפני ה-7 באוקטובר היו במושב מספר חוות המציעות פעילויות חקלאיות (כגון קטיף), פינות חי ופעילויות לילדים. יש לבדוק את מצבם כיום.
* "גן ה-20": אתר הנצחה ל-20 מתושבי המושב שנרצחו בטבח ב-7 באוקטובר.
2. זיקים
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1949): קיבוץ זיקים נוסד בשנת 1949 על ידי גרעין של חניכי תנועת "השומר הצעיר" מרומניה. הגרעין המייסד עבר תהליך הכשרה ארוך, כולל שהות ברחובות.
* התבססות חקלאית: הקיבוץ התבסס על חקלאות, בעיקר גידולי שדה, רפת, לול ועוד.
* קיבוץ מתפתח: במשך השנים עבר הקיבוץ תהליכים של שיוך דירות, הרחבה קהילתית, והוא מהווה קהילה מגוונת וחזקה.
* מיקום אסטרטגי: זיקים ממוקם קרוב לים (חוף זיקים המפורסם) ולגבול רצועת עזה, מה שהעניק לו חשיבות ביטחונית ואסטרטגית רבה, אך גם חשף אותו לאיומים ביטחוניים.
* מתקפת ה-7 באוקטובר: קיבוץ זיקים ספג מתקפה קשה במתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, כולל חדירת מחבלים לקיבוץ וקרבות קשים, והתמודדות עם ירי טילים וניסיונות חדירה דרך הים (חוף זיקים). חוף זיקים נסגר לציבור מאז האירועים ועובר תהליך שיקום.
אתרים ואטרקציות (בבדיקה מראש לגבי מצבם ובטיחות הגישה):
* חוף זיקים: חוף ים מוסדר שהיה פופולרי מאוד לפני המלחמה. כיום סגור עקב שיקום והיערכות ביטחונית.
* מאגר שקמה וחולות זיקים: אזור טבעי יפהפה עם מאגר מים גדול (מאגר שקמה) שמושך עופות מים, ושבילי הליכה בחולות כורכר. מקום פוטנציאלי לתצפית ציפורים וטיולי טבע קצרים.
* בית עלמי: מבנה עתיק בקיבוץ, שהיה חלק מהכפר הערבי הנטוש הרביא שעליו הוקם הקיבוץ. שימש בעבר כמרכז חיי הקיבוץ ונחשב לאתר מורשת.
3. כרמיה
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1950): קיבוץ כרמיה נוסד ב-1950 (ג' באייר תש"י) על ידי גרעין של יוצאי צפון אפריקה וצרפת, חברי תנועת "השומר הצעיר", שעברו הכשרה בקיבוץ בית זרע.
* שם הקיבוץ: נקרא על שם דמות היסטורית, אדולף כרמיה, שהיה משפטן ופוליטיקאי יהודי-צרפתי, מראשי "כל ישראל חברים" (אליאנס) ופעל רבות למען יהודים.
* התמודדות עם קשיים: כמו קיבוצים רבים באותה תקופה, התמודד הקיבוץ עם קשיים כלכליים ואידיאולוגיים (לדוגמה, "פרשת סנה" שהובילה לסילוק חברים מהקיבוץ בשל הזדהותם עם חטיבת שמאל בתוך מפלגת מפ"ם).
* צמיחה וקהילה: כיום, כרמיה הוא קיבוץ מתפתח, המקבל משפחות חדשות לחברות מלאה ומשקיע בחיי קהילה, חינוך וסולידריות חברתית.
* עוטף עזה: גם כרמיה, כשכנתה זיקים, ממוקמת בעוטף עזה וחווה אתגרים ביטחוניים דומים, כולל ירי רקטות ומתקפות.
אתרים ואטרקציות (בבדיקה מראש):
* שמורת חולות כרמיה: שמורת טבע ייחודית, אחת הוותיקות בישראל, המשתרעת על גבי שטחי חולות וכורכר ובה מגוון עשיר של צמחייה ובעלי חיים, כולל פריחה מרהיבה בעונה (כמו אירוס הארגמן). מקום מצוין לטיולים רגליים בטבע.
* עץ השיזף העתיק: סמוך למקום ייסוד הקיבוץ ניצב עץ שיזף עתיק, סמל להמשכיות.
4. גברעם
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1942): קיבוץ גברעם הוקם בשנת 1942 (במקור עלה הגרעין ב-1935 סמוך לכפר סבא) על ידי גרעין "מחר" של "הקיבוץ המאוחד", שכלל עולים מגרמניה. הקיבוץ התמודד עם אתגרים חברתיים ודתיים בראשית דרכו.
* מיקום קבע ומלחמת העצמאות: הקיבוץ עבר למקום הקבע שלו ב-1945. במלחמת העצמאות היה גברעם בקו החזית מול הפולש המצרי, וסבל מהפגזות קשות. ילדי ונשות הקיבוץ פונו.
* קשיים וצמיחה: בעשור הראשון למדינה סבל הקיבוץ מקשיים כלכליים, אך הצליח להתגבר עליהם.
* שכונת הרחבה: בשנים האחרונות נבנתה בקיבוץ שכונת הרחבה משמעותית, ונקלטו משפחות רבות, מה שהגדיל את אוכלוסייתו וחיזק את הקהילה.
* עוטף עזה: כמו יתר היישובים באזור, גברעם חווה באופן תדיר איומים ביטחוניים מרצועת עזה. תושביו פונו בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 וחזרו בהדרגה.
אתרים ואטרקציות (בבדיקה מראש):
* שמורת כורכר גברעם: שמורת טבע גדולה ומרשימה המשתרעת על רכסי כורכר, והיא שמורת הכורכר הגדולה בישראל. בתוך השמורה נמצאות חורבות הכפר הערבי הנטוש סומסום, ואף מערה ששימשה בעבר כמחצבת כורכר. מקום מצוין לטיולי טבע, במיוחד בעונת הפריחה.
* יער גברעם: יער נטוע של קק"ל, ובו שולחנות פיקניק ושבילי הליכה.
* אנדרטה בגבעה 138.5 / אנדרטת חוליקאת: אתר הנצחה לחללי קרבות מלחמת העצמאות באזור, ובעיקר לקרבות סביב משלטי חוליקאת האסטרטגיים, שהפרידו בין גברעם לבין הכפר הערבי חוליקאת ושימשו נקודת מפתח בלחימה.
הערה חשובה:
חשוב לזכור שכל היישובים הללו נמצאים באזור עוטף עזה, שנפגע קשות במלחמת "חרבות ברזל" (החל מ-7 באוקטובר 2023). לפני כל ביקור באזור, חובה לבדוק היטב את המצב הביטחוני, את הנחיות פיקוד העורף ואת פתיחת האתרים לקהל. ייתכנו הגבלות תנועה, אזורים סגורים או אתרים שאינם פועלים כרגיל. מומלץ ליצור קשר ישירות עם היישובים או עם מרכזי המבקרים הרלוונטיים טרם הגעה.

הקיבוצים ארז, אור הנר, ברור חיל, דורות ורוחמה הם כולם יישובים באזור עוטף עזה, ועל כן חולקים מאפיינים דומים של חלוציות, התמודדות ביטחונית וצמיחה קהילתית. כל אחד מהם עבר תהליכי התפתחות ייחודיים תוך שמירה על רוח הקיבוץ.
1. קיבוץ ארז
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1949): קיבוץ ארז נוסד ב-26 באוקטובר 1949 על ידי גרעין של יוצאי הגדוד השלישי של חטיבת יפתח (פלמ"ח), שרבים מחבריו לחמו באזור במלחמת העצמאות (מבצע יואב).
* מיקום ושינוי: הקיבוץ עלה על הקרקע במקום בו שכן עד 1948 הכפר הערבי דימרה. שמו, "ארז", נבחר כסמל לחוסן ולעמידות, והוא אף נתן את שמו למעבר הגבול הסמוך לרצועת עזה, "מעבר ארז".
* פילוג והתפתחות: בשנת 1952, במהלך הפילוג בקיבוץ המאוחד, עזבה קבוצת חברים את ארז ועברה לקיבוץ צובה. הקיבוץ, שהיה חקלאי במקור, נהנה במשך השנים מתמריצים שונים כיישוב חקלאי ובאזור פיתוח.
* אתגרי עוטף עזה: קרבתו לרצועת עזה הפכה אותו למוקד לחימה תדיר, והוא סופג באופן קבוע ירי רקטות, פצמ"רים וניסיונות חדירה. ב-7 באוקטובר 2023 ספג הקיבוץ מתקפה קשה, וכיתת הכוננות של הקיבוץ, בסיוע כיתת כוננות מקיבוץ אור הנר הסמוך, הדפה בהצלחה חדירת מחבלים לקיבוץ, במחיר כבד של נפגעים.
אתרים ואטרקציות (בבדיקה לגבי מצבם לאחר אירועי 7/10):
* אתר ההנצחה ל-7 באוקטובר: בעקבות הטבח, קיבוץ ארז עבר תהליך שיקום, וכיום הוא מהווה סמל לגבורה ולעמידה. סביר להניח שיקומו בו אתרי הנצחה.
* מעבר ארז: נקודת גבול מרכזית, כיום תחת שיקום והיערכות ביטחונית.
* הקיבוץ עצמו הוא סמל לחוסן קהילתי, אם כי אין בו "אתרי תיירות" קלאסיים מחוץ לסיפור ההיסטורי והביטחוני שלו.
2. קיבוץ אור הנר
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1957): קיבוץ אור הנר נוסד בשנת 1957 במערב הנגב הצפוני, מצפון לשדרות. הקיבוץ הוקם על אדמות הכפר הערבי נג'ד, שתושביו עזבו במלחמת העצמאות.
* מייסדים ושם: מייסדיו היו יוצאי קיבוץ גבעות זייד (שהתפרק) וגרעין הנח"ל "צל-צח", שרובם היו עולים מארגנטינה בוגרי תנועות נוער. שם הקיבוץ הוצע על ידי זאב וילנאי, והוא נגזר מאימרה בתלמוד הבבלי: "תנא קול ריחיים בבורני שבוע הבן, שבוע הבן אור הנר בברור חיל משתה שם משתה שם", המרמזת על קיום מצוות ברית מילה בימי גזירות אדריאנוס. הקרבה לקיבוץ ברור חיל הסמוך היא שהעניקה לו את השם.
* כלכלה: מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל "אורניט" לייצור מסמרות עיוורות (ניטים), בנוסף לפעילות חקלאית.
* התמודדות עם מתקפות: כמו שכניו לעוטף עזה, אור הנר חי בצל האיום הביטחוני. ב-7 באוקטובר 2023, כיתת הכוננות של הקיבוץ סייעה לכיתת הכוננות של קיבוץ ארז בהדיפת המחבלים. הקיבוץ פונה מיושביו, אך הקהילה קיבלה החלטה לשוב הביתה.
אתרים ואטרקציות (בבדיקה לגבי מצבם):
* "שדרת שבעת המינים": מסלול להולכי רגל המעוטר בעבודות פיסול, ציורי קיר וביטויים אמנותיים נוספים המוקדשים לשבעת המינים.
* פריחת כלניות (פסטיבל דרום אדום): בסמוך לקיבוץ פורחים בחודשים פברואר-מרץ מרבדי כלניות אדומים, המהווים אטרקציה תיירותית מרכזית בפסטיבל "דרום אדום".
* הברזליה – מרכז לחישול בברזל: סדנת נפחות בברזל.
* יקבי בוטיק/בר יין: באזור ישנם מספר יקבי בוטיק המציעים טעימות ואירוח.
3. קיבוץ ברור חיל
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1948): קיבוץ ברור חיל נוסד ב-5 במאי 1948, ימים ספורים לפני הכרזת המדינה, והיה האחרון מהיישובים שהוקמו לפני קום מדינת ישראל. מייסדיו היו עולים ממצרים, חברי גרעיני "חרות" ו"סנה" של תנועת "החלוץ", שעלו ארצה ב-1945.
* הקשר הברזילאי: במהלך השנים קלט הקיבוץ מאות עולים מברזיל שהגיעו במסגרת גרעיני תנועת "הבונים-דרור". כתוצאה מכך, ברור חיל הפך לקיבוץ המזוהה ביותר עם יוצאי ברזיל בישראל, והוא אף מכונה "הקיבוץ הברזילאי הגדול בעולם". הרוח הברזילאית ניכרת בתרבות הקיבוץ, בשפה הפורטוגזית המדוברת בו ובאווירה המיוחדת.
* שם הקיבוץ: שמו של הקיבוץ כשם יישוב יהודי שהתקיים בקרבת מקום בתקופת בית שני, ובו מלו יהודים את בניהם בימי גזירות אדריאנוס. התפתחות כלכלית וחברתית: הקיבוץ עבר תהליכים של הפרטה ושיוך, תוך שמירה על הערבות ההדדית והאופי הקהילתי. הוא ידוע בגישה ליברלית שאפשרה לחבריו לפתח קריירות עצמאיות במגוון תחומים.
* עוטף עזה: מיקומו בעוטף עזה חשף אותו לאורך השנים לאיומים ביטחוניים, כולל ירי רקטות, אך הקיבוץ ממשיך לצמוח ולקלוט חברים חדשים.
אתרים ואטרקציות (בבדיקה לגבי מצבם):
* גן ארכיאולוגי: במרכז הקיבוץ נמצא גן ארכיאולוגי ובו עתיקות שנמצאו בשטחי הקיבוץ, המעידות על יישוב קדום במקום.
* מסעדות ואוכל ברזילאי: לאור האופי הברזילאי, ניתן למצוא בקיבוץ או בסביבתו מסעדות או אירועי אוכל בסגנון ברזילאי.
4. קיבוץ דורות
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1941/1942): קיבוץ דורות נוסד בשנת 1941/1942 על ידי גרעין "הבונה" של יוצאי גרמניה (יהודים "ייקים") וקבוצת נערים ניצולי שואה. הגרעין המייסד שהה שש שנים בחדרה לפני העלייה לקרקע.
* שם הקיבוץ: הקיבוץ נקרא "דורות" לזכרם של בני משפחת הוז ז"ל (דב, רבקה ותרצה) שנספו בתאונת דרכים, כביטוי להמשכיות הדורות.
* מלחמת העצמאות: הקיבוץ שימש בסיס חשוב לחטיבת הנגב במלחמת העצמאות וסבל מהפצצות כבדות. ילדי הקיבוץ פונו צפונה.
* כלכלה: כלכלת הקיבוץ מתבססת בעיקר על תעשייה וחקלאות, כשמפעל "דורות מוצרי שום ותיבול" הוא אחד מענפי הפרנסה המרכזיים והמוכרים של הקיבוץ (מפעל לייצור ושיווק שום ותבליני ירקות קפואים).
* קיבוץ מתחדש: דורות הוא קיבוץ מתחדש (עבר ללינה משפחתית והפרטה חלקית) השומר על ערבות הדדית ופעילות תרבותית ענפה, תוך שמירה על מאפיינים ייקים בחלק מתחומי החיים.
אתרים ואטרקציות (בבדיקה לגבי מצבם):
* מפעל "דורות מוצרי שום ותיבול": ניתן לעיתים לתאם סיורים (בתיאום מראש) במפעל וללמוד על תהליכי הייצור.
* הבאר הראשונה ובריכת השחייה: בקיבוץ קיימת הבאר הראשונה שנקדחה בו, ובריכת שחייה שנחנכה ב-1946 והייתה הראשונה בנגב.
5. קיבוץ רוחמה
היסטוריה והתפתחות:
* ניסיונות התיישבות קודמים: סיפורה של רוחמה מורכב. בשנת 1911 רכשה אגודת "שארית ישראל" ממוסקבה אדמות באזור והקימה "מושבת אחוזה" בשם ג'מאמה, שהייתה היישוב היהודי הראשון בנגב בעת החדשה. חווה זו ננטשה ונהרסה שלוש פעמים (במלחמת העולם הראשונה, במאורעות תרפ"ט 1929 ובמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט 1936-1939).
* הקמה (1943): קיבוץ רוחמה הנוכחי עלה על הקרקע ב-1 בדצמבר 1943 על ידי גרעין של השומר הצעיר מרומניה ופולין, והיה הניסיון הרביעי והמוצלח ליישב את המקום.
* מלחמת העצמאות: במלחמת העצמאות שימש המקום בסיס מרכזי של חטיבת הנגב.
* קליטת עולים וכלכלה: בין השנים 1949-1950 הצטרף לקיבוץ גרעין של צעירים יוצאי איטליה. כלכלת הקיבוץ מושתתת על המפעל הוותיק לייצור מברשות "המברשת-רוחמה" (כיום "מברשות התעשייה רוחמה"), בנוסף לענפי חקלאות שונים.
* קליטת מפוני כפר עזה (2024): באוגוסט 2024 (ולא בספטמבר 2024 כפי שמופיע בחיפוש, שכן אנו ביוני 2025), קיבוץ רוחמה קיבל החלטה אצילית וקלט את כ-800 מפוני קיבוץ כפר עזה (ניצולי הטבח ב-7 באוקטובר 2023). בתוך חמישה חודשים נבנו בקיבוץ מבנים זמניים שהכפילו את גודלו כדי לאכלס את המפונים, מה שמעיד על רוח סולידריות וקהילתיות יוצאת דופן.
אתרים ואטרקציות (בבדיקה לגבי מצבם ובטיחות הגישה):
* אתר הראשונים בנגב (הבאר ובית הביטחון): מניסיון ההתיישבות הראשון נותרה באר שנחפרה ב-1913. לידה בית בטון משנות ה-40 ששימש כבית ביטחון, ובו נפתח מוזיאון קטן המציג מוצגים ותעודות על תולדות רוחמה.
* "המברשת-רוחמה": מפעל ותיק ומשמעותי לכלכלת הקיבוץ, אם כי לרוב אינו פתוח לקהל הרחב.
* סכר רוחמה על נחל דורות: יצר אגם קטן שבעבר שימש לגידול דגים.
הערה חשובה לגבי כל היישובים:
כל הקיבוצים הנזכרים ממוקמים בעוטף עזה ונפגעו באופן ישיר או עקיף מאירועי 7 באוקטובר 2023. רבים מתושביהם פונו, וחזרו בהדרגה. לפני כל תכנון ביקור, חובה לבדוק את המצב הביטחוני, הנחיות פיקוד העורף ואת פתיחת האתרים והאטרקציות לקהל הרחב. רבים מהם עדיין נמצאים בתהליכי שיקום ובנייה מחדש.

שדרות, עיר בחבל לכיש שבצפון הנגב המערבי, היא סמל לעמידה ישראלית ייחודית בצל האיום הביטחוני המתמיד. סיפורה הוא סיפור של התפתחות, חוסן וטרגדיה.
שדרות: ממעברה לעיר בצל עוטף עזה
הקמה וראשית דרכה כעיירת פיתוח:
* 1951: שדרות הוקמה כמעברה, תחילה בשם "מעברת דורות-גבים", ושימשה לקליטת גלי העלייה הגדולים של שנות ה-50, בעיקר מכורדיסטן, איראן, מרוקו ורומניה. התושבים שוכנו באוהלים וצריפים וחיו בתנאים קשים.
* 1955: החלה בניית בתי הקבע בשדרות, בתים דו-משפחתיים קטנים עם חלקות אדמה קטנות שאפשרו למשפחות לגדל ירקות ובעלי חיים ולסייע לכלכלתן.
* 1958: היישוב הוכר כמועצה מקומית עצמאית. השם "שדרות" ניתן לו לציון שדרות עצי האקליפטוס שנטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל לאורך כבישי הנגב.
* שנות ה-60 וה-70: שדרות המשיכה לקלוט עולים, בעיקר מצפון אפריקה ומרומניה, ואוכלוסייתה גדלה באופן ניכר. נבנו שכונות חדשות ובניינים בני מספר קומות. העיר זכתה גם לפרויקטים של שיקום שכונות ששיפרו משמעותית את איכות החיים בה.
* שנות ה-90: שדרות קלטה גלי עלייה נוספים מאתיופיה וממדינות חבר העמים, והאוכלוסייה בה הוכפלה.
* 1996: שדרות הוכרזה כעיר. בשנות ה-2000 קודמו בה תוכניות בנייה והתפתחות משמעותיות, והיא הפכה לעיר גדולה בת למעלה מ-36,000 תושבים (כיום).
החיים בצל עוטף עזה:
מיקומה של שדרות בקצה הצפון-מזרחי של עוטף עזה, במרחק קילומטרים בודדים מהגבול, הפך אותה (ואת תושביה) לחזית הלחימה העיקרית במערכה המתמשכת מול ארגוני הטרור ברצועת עזה. תושבי העיר חיים תחת איום מתמיד של ירי רקטות ופצמ"רים (מה שזכה לכינוי "צבע אדום" – מערכת התרעה מוקדמת), ניסיונות חדירה ומתקפות. למרות האתגרים הביטחוניים העצומים, שדרות הפכה לסמל לחוסן אזרחי, עמידות וקהילתיות. העיר פיתחה מנגנוני התמודדות ייחודיים, כמו כיתות כוננות חזקות, מרכזי חוסן ותשתיות ממוגנות.
האסון ביום שמחת תורה – 7 באוקטובר 2023
ה-7 באוקטובר 2023, בבוקר שמחת תורה, היה יום שבו עברה שדרות את אחד האירועים הקשים בתולדותיה, כחלק ממתקפת הפתע הרצחנית של חמאס על יישובי עוטף עזה.
מה שקרה בשדרות:
* חדירת מחבלים: בשעות הבוקר המוקדמות, תחת מעטה של מטח רקטות כבד, חדרו כ-41 מחבלים לעיר שדרות, כמעט כולם מגדוד "דרג' תופח" של חמאס. המחבלים הסתובבו ברחובות, ירו לכל עבר, רצחו אזרחים וניסו להשתלט על מבנים.
* קרב תחנת המשטרה: המוקד העיקרי של הקרבות בעיר היה תחנת המשטרה של שדרות. 22 מחבלים פרצו לתחנה והתבצרו בה. שוטרי התחנה, בראשות מפקד המשמרת רס"ר אליהו מיכאל הרוש וקצינה תורנית רפ"ק מלי שושנה, ניהלו קרב גבורה עז מול המחבלים. גם כוחות תגבור שהגיעו למקום, בהם לוחמי ימ"מ, נלכדו בתוך התחנה. הקרב על התחנה נמשך כיממה, עד שהיא טוהרה ממחבלים, ובסופו של דבר נהרסה כליל כחלק מהלחימה.
* טבח אזרחים: המחבלים רצחו 52 ישראלים בשדרות, ביניהם שוטרים ואזרחים, כולל קבוצת גמלאים שהיו בדרכם לים המלח. סיפורים רבים על תושבים שנספו בבתיהם או ברחובות.
* סיפורי גבורה: לצד הטרגדיה והאובדן, שדרות הייתה גם עדה לסיפורי גבורה יוצאי דופן:
* שוטרי תחנת שדרות וכוחות הביטחון: שהתייצבו מול המחבלים באומץ לב, לחמו שעות ארוכות ומנעו טבח גדול יותר בעיר. תושבים חמושים וכיתת הכוננות: אזרחים רבים, חלקם חמושים, יצאו מבתיהם להגן על העיר ולסייע לכוחות הביטחון, ולקחו חלק פעיל בקרבות. בין היתר, ישנם סיפורים על תושבים שסייעו בפינוי פצועים תחת אש.
* תושבים שהצילו אחרים: סיפורים מרגשים על אזרחים שהצילו את בני משפחתם, שכניהם או זרים, תוך סיכון חייהם.
* השלכות: העיר ספגה פגיעה קשה בתשתיות, נפגעו בתים רבים והותירה צלקות עמוקות בקהילה. מרבית תושבי העיר פונו ממנה למשך חודשים ארוכים, והעיר נמצאת בתהליך שיקום אינטנסיבי.
למרות האסון וההתמודדות המתמשכת, רוח התושבים בשדרות לא נשברה. הם ממשיכים להוות סמל לעמידה, לחוסן, ולתקווה, ומפגינים נחישות לשוב ולבנות את חייהם בעיר.

הקיבוצים ניר עם, גבים, כפר עזה ומפלסים הם יישובים קרובים מאוד לגבול רצועת עזה, וככאלה, ההיסטוריה וההתפתחות שלהם שזורים בסיפורה של ההתיישבות החלוצית בנגב המערבי ובהתמודדות המתמשכת עם האיום הביטחוני. ה-7 באוקטובר 2023 הטביע בהם חותם עמוק, ובאופן שונה בכל אחד מהם.
1. קיבוץ ניר עם
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1943): קיבוץ ניר עם נוסד בשנת 1943, על ידי עולים מפולין שהיו חברי תנועת "גורדוניה". שמו "ניר עם" מבטא שילוב של "ניר" (שדה חרוש, המסמל חקלאות) ו"עם" (עם ישראל), כביטוי לחזון ההתיישבות החקלאית והלאומית.
* מלחמת העצמאות: הקיבוץ שימש נקודה אסטרטגית חשובה במלחמת העצמאות, ספג התקפות והפגזות, אך עמד בפני הכוחות המצריים.
* קיבוץ מתפתח: לאורך השנים, ניר עם התפתח כקיבוץ חקלאי ותעשייתי, וקהילתו ידועה בחוסנה ובמעורבותה.
ביום אסון שמחת תורה (7 באוקטובר 2023):
קיבוץ ניר עם הוא אחד היישובים הבודדים בעוטף עזה שתושביו ניצלו מטבח במתקפת הפתע של חמאס.
* התראה ומוכנות: הרבש"צית של הקיבוץ, ענבל ליברמן, זיהתה את הפריצה עוד בטרם החלה המתקפה באופן נרחב, והורתה לכיתת הכוננות של הקיבוץ להיערך במהירות. הם תפסו עמדות הגנה.
* קרב ההגנה: כ-65 מחבלים שניסו לחדור לקיבוץ נתקלו בהתנגדות עזה מצד כיתת הכוננות של ניר עם (12 חברים), ובהמשך הצטרפו כוחות צה"ל (לוחמי גולני ולוחמי מג"ב) ואנשי שירות ביטחון כללי.
* תוצאות: בקרב נהרגו שני לוחמי גולני ולוחם מג"ב, וחטוף אחד. כל תושבי הקיבוץ ניצלו מטבח, והיישוב לא נכבש. זו נחשבת לאחת ההצלחות הבודדות ביום המורכב והקשה, והיא מיוחסת לתושייה של הרבש"צית ולגבורת חברי כיתת הכוננות.
2. קיבוץ גבים
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1947): קיבוץ גבים הוקם באוגוסט 1947, זמן קצר לפני מלחמת העצמאות, על ידי עולים מפולין והונגריה, בוגרי תנועת "הנוער הציוני".
* מלחמת העצמאות: הקיבוץ עמד בקו החזית במלחמת העצמאות, ספג פגיעות קשות מהכוחות המצריים אך נשאר על תלו.
* קרבה לשדרות: גבים ממוקם מדרום לשדרות (כ-100 מטר מעל פני הים), והקרבה לעיר השפיעה על אופיו הקהילתי ועל ההתמודדות הביטחונית. כלכלה: הקיבוץ עוסק בחקלאות, ויש לו גם שותפות בחברת תכנון.
ביום אסון שמחת תורה (7 באוקטובר 2023):
* קרבות ההגנה: קיבוץ גבים לא נכבש על ידי מחבלי חמאס, אך התנהלו קרבות קשים על גדרות הקיבוץ.
* כיתת הכוננות: כיתת הכוננות של הקיבוץ, בפיקודו של הרבש"צ זיו אביב, לחמה בגבורה מול המחבלים שניסו להיכנס לקיבוץ.  מניעת חדירה: בזכות הלחימה העיקשת, נמנעה חדירת מחבלים לתוך הקיבוץ וטבח בתושבים. הקיבוץ הצליח להתאושש יחסית במהירות, וחדר האוכל ומרכז הקיבוץ שופצו וחודשו.
3. קיבוץ כפר עזה
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1951): קיבוץ כפר עזה נוסד בשנת 1951 על ידי עולים ממצרים ומטוניס. הקיבוץ הוקם על גבעה הצופה אל רצועת עזה, ומכאן שמו.
* קיבוץ מתחדש: כפר עזה נחשב לקיבוץ משגשג וצעיר, עם קהילה חזקה ותוססת שקלטה עולים רבים והרחבה דמוגרפית משמעותית בשנים האחרונות. הוא ידוע באופיו הקהילתי ובגידול דור צעיר.
ביום אסון שמחת תורה (7 באוקטובר 2023) – טבח קשה:
כפר עזה היה אחד ממוקדי הטבח הקשים ביותר במתקפת הפתע.
* חדירה רחבה: בשעה 06:42 חדרו לקיבוץ כ-250 מחבלים בשלושה גלים, כולל שימוש במצנחי רחיפה. הם נכנסו לקיבוץ בו-זמנית מכמה כיוונים.
* טבח המוני: המחבלים ביצעו מעשי טבח נוראיים, רצחו 64 אזרחים ולוחמים (כולל שבעה חברי כיתת הכוננות שלחמו בגבורה). 19 מתושבי הקיבוץ נחטפו לעזה, בהם משפחות שלמות, נשים וילדים (שניים מהם עדיין בשבי חמאס).
* אלימות בלתי נתפסת: בנוסף לרצח וחטיפה, המחבלים בזזו, הציתו את בתי הקיבוץ (כמעט כל הבתים נפגעו), ביצעו מעשי אלימות קשה, כולל אלימות מינית, והשאירו הרס וחורבן עצומים. הקרבות בכפר עזה נמשכו שלושה ימים.
* תחקירים: תחקירים צבאיים חשפו כשלים חמורים בהגנה על הקיבוץ, כאשר צה"ל הגיע באיחור ניכר ופעל ללא תיאום מספק.
* פינוי ושיקום: כמעט כל תושבי הקיבוץ ששרדו פונו ממנו. הקהילה עברה טראומה עמוקה, וכפר עזה הפך לסמל לזוועות הטבח ולכאב הלאומי. הקיבוץ נמצא בתהליך שיקום ארוך ומורכב.
4. קיבוץ מפלסים
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1949): קיבוץ מפלסים נוסד בשנת 1949 על ידי עולים מארגנטינה, אורוגוואי וברזיל, חברי תנועת "הבונים דרור". שמו מבטא את פעולת "פילוס הדרך" להתיישבות בנגב.
* קרבה לגבול: הקיבוץ ממוקם בקרבה קיצונית לגבול רצועת עזה, מה שהופך אותו לאחד היישובים החשופים ביותר לאיומים ביטחוניים.
* כלכלה וקהילה: מפלסים הוא קיבוץ חקלאי וקהילתי, ששמר על אופיו הקיבוצי אך גם פתח שעריו לקליטת חברים חדשים.
ביום אסון שמחת תורה (7 באוקטובר 2023):
* חדירה וקרבות: כ-200 מחבלים חדרו לאזור מפלסים בשלושה גלים, וכ-30 מהם חדרו לתוך הקיבוץ עצמו דרך השער הראשי.
* קרב בלימה הרואי: כיתת הכוננות של הקיבוץ (5 לוחמים) ניהלה קרב בלימה הרואי בשער הקיבוץ בשעות הראשונות, ומנעה חדירה רחבה יותר. אליהם הצטרפו קצינים בחופשה וכוחות סיוע.
* נפגעים ואבדות: בקרבות באזור מפלסים (כולל צומת שער הנגב הסמוך) נרצחו 77 אזרחים לאורך ציר 232 ובמיגוניות, ו-13 אנשי כוחות הביטחון (כולל 6 לוחמי ימ"מ, 6 לוחמי צה"ל ולוחם שב"כ). 12 עובדים זרים נחטפו ממתחם העובדים הזרים בקיבוץ.
* מניעת טבח גדול יותר: למרות מספר הנפגעים הגבוה במרחב הקיבוץ, תפקודם המהיר והאמיץ של כיתת הכוננות וכוחות הביטחון המעטים שהגיעו מנעו טבח גדול בהרבה בתוך הקיבוץ עצמו.
* שיקום: הקיבוץ פונה מתושביו ועובר תהליך שיקום, והקהילה נאבקת לחזור ולבנות את חייה.
ארבעת היישובים הללו, כל אחד בדרכו, מייצגים את רוח החלוציות, ההתיישבות והחוסן של עוטף עזה. ה-7 באוקטובר הטיל עליהם צל כבד, אך גם האיר את גבורתם, את עוצמתם הקהילתית ואת הנחישות שלהם לשוב ולבנות.

הקיבוצים סעד ועלומים הם שני יישובים דתיים-לאומיים בעוטף עזה, המייצגים שילוב ייחודי של ציונות דתית, חקלאות, חלוציות וחיים בצל איום ביטחוני מתמיד. סיפורם, מהקמתם ועד לאירועי ה-7 באוקטובר 2023, משקף מסע של אמונה, התיישבות ועמידה.
קיבוץ סעד: חלוציות דתית והגנה על הגבול
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1947): קיבוץ סעד נוסד ביולי 1947, זמן קצר לפני מלחמת העצמאות, על ידי בוגרי בני עקיבא ממזרח אירופה (פולין, רומניה, הונגריה) וגרעין נח"ל של עולים מטורקיה. היה זה הקיבוץ הדתי הראשון בנגב. שמו "סעד" (שפירושו "תמיכה" או "עזרה") ניתן לו כמחווה לעזרה שהגישו חברי המושבים והקיבוצים הוותיקים לגרעין הצעיר, וכביטוי לתקווה שהקיבוץ ישמש עמוד תווך להתיישבות באזור.
* מלחמת העצמאות: הקיבוץ עמד בחזית קרבות מלחמת העצמאות, כחלק מההתיישבות היהודית שנותרה מנותקת בעת המצור המצרי על הנגב. ילדי הקיבוץ פונו ב"מבצע יקים" (הוצאה ימית מנמל עזה), אך הקיבוץ נשאר על תלו.
* צמיחה כקיבוץ דתי: סעד התפתח לאחד הקיבוצים הדתיים הגדולים והמשפיעים בישראל. הוא שילב אורח חיים דתי עם עקרונות שיתופיים, והיה לחלוץ בתחומים רבים בקיבוץ הדתי, כולל גידול ילדים משותף, חינוך והווי תרבותי. הקיבוץ ידוע בבית הכנסת המרכזי שלו, המשמש גם כמרכז רוחני לקהילה.
* כלכלה: כלכלת הקיבוץ מבוססת על חקלאות (גידולי שדה, מטעים, רפת, לול) וכן על תעשייה, כמו מפעל "קליל" לייצור פרופילים מאלומיניום (בבעלות משותפת עם קיבוץ יחיעם) ומפעל "טוף מרום גולן" (בבעלות משותפת).
* מפגש תרבויות: סעד קלט במשך השנים עולים רבים, כולל מארצות הברית, צרפת, דרום אמריקה ודרום אפריקה, ומהווה פסיפס אנושי מרתק.
* החיים בעוטף עזה: סעד, הממוקם כשלושה קילומטרים מזרחית לרצועת עזה, חי בצל איום הטילים והפצמ"רים המתמיד, ופיתח מנגנוני חוסן קהילתיים וביטחוניים רבים.
ביום אסון שמחת תורה (7 באוקטובר 2023):
קיבוץ סעד ניצל מטבח רחב היקף, בדומה לקיבוץ ניר עם.
* התארגנות מהירה: כיתת הכוננות של הקיבוץ, ובה כ-30 לוחמים, תפסה עמדות הגנה במהירות בבוקר השבת, לאחר שזיהתה את רעש הירי המאסיבי מהרצועה והבינה שמדובר באירוע חריג.
* הדיפת מחבלים: המחבלים שניסו לחדור לקיבוץ נתקלו באש מדויקת מצד כיתת הכוננות. חלקם נהרגו עוד מחוץ לגדר, ואחרים הוכנעו בקרבות קצרים.
* הגנה על תושבים: הלחימה האפקטיבית של כיתת הכוננות, בסיוע כוחות צה"ל שהגיעו במהירות יחסית, מנעה חדירה נרחבת של מחבלים לתוך בתי התושבים.
* תוצאות: למרות ירי רקטות כבד וחשש לחדירות, הקיבוץ לא נכבש, ולא נרצח בו אף תושב. הניצחון הזה מיוחס למוכנות, לתושייה ולגבורה של חברי כיתת הכוננות. הקהילה פונתה, אך חזרה הביתה בהדרגה.
קיבוץ עלומים: קהילה דתית-ציונית חזקה
היסטוריה והתפתחות:
* הקמה (1966): קיבוץ עלומים הוקם בשנת 1966 על ידי גרעיני נח"ל דתיים-לאומיים של בני עקיבא. הקיבוץ הוקם על אדמות שהיו חלק מאדמות הקיבוץ הדתי בארות יצחק (שפונה במלחמת העצמאות והוקם מחדש במרכז הארץ). שמו "עלומים" מציין "נעורים" ו"צמיחה", ומסמל את דור ההמשך של ההתיישבות הדתית בנגב.
* אופי דתי-ציוני: עלומים הוא קיבוץ דתי מובהק, המקיים אורח חיים הלכתי מלא תוך שילוב עבודה חקלאית ותעשייתית, חינוך דתי ופעילות תרבותית ענפה. הקהילה שלו צעירה יחסית וגדלה באופן משמעותי בשנים האחרונות.
* חינוך: הקיבוץ שם דגש חזק על חינוך דתי, הן בתוך הקיבוץ והן במסגרת מוסדות האזור.
* כלכלה: כלכלת הקיבוץ מבוססת בעיקר על חקלאות (גידולי שדה, רפת גדולה, לול) ועל תעשייה, כמו מפעל "על בד" לייצור בדים לא ארוגים ומוצרי ספיגה (מגבונים לחים).
* החיים בעוטף עזה: עלומים ממוקם כשישה קילומטרים מזרחית לרצועת עזה. הקרבה לגבול הפכה אותו ליעד תדיר לירי רקטות ופצמ"רים, וגרמה לו לפתח מודעות ביטחונית גבוהה וקהילה מגובשת וחזקה.
ביום אסון שמחת תורה (7 באוקטובר 2023) – קרבות גבורה ואבדות קשות:
קיבוץ עלומים היה אחד ממוקדי הקרבות הקשים ביותר, למרות שחדירת המחבלים לתוך בתי התושבים הייתה פחות נרחבת מאשר בקיבוצים אחרים.
* הגנה הרואית: בשעות הבוקר המוקדמות חדרו לקיבוץ כ-150 מחבלים דרך מספר פרצות בגדר. כיתת הכוננות של הקיבוץ, המורכבת מחברי הקיבוץ ומסטודנטים צעירים מישיבת "ארץ הצבי" ששהו בקיבוץ לשבת, ניהלה קרבות גבורה מול המחבלים.
* לחימה והתגוננות: הקרב על הקיבוץ נמשך שעות ארוכות, כיתת הכוננות נלחמה באומץ לב והגנה על בתי התושבים. מאוחר יותר הגיעו למקום לוחמי חיל השריון ולוחמי יחידות מיוחדות, וביחד עם כיתת הכוננות הצליחו להשתלט על המצב.
* אבדות קשות: למרות הלחימה העיקשת, הקיבוץ ספג אבדות קשות: 13 מתושבי הקיבוץ נרצחו, בהם חברי כיתת הכוננות שניהלו את הקרב, וכן סטודנטים מהישיבה. 6 עובדים תאילנדים נרצחו, 8 עובדים תאילנדים נחטפו, ו-35 עובדים תאילנדים נוספים נעדרו.
* הצלה מבית ספר השדה: בתוך הקיבוץ פועל בית ספר שדה "שקמים", ובו שהו בשבת מספר מטיילים ותלמידים. בזכות פעולה מהירה של הרבש"צ וכוחות הביטחון, חלקם חולצו והוסתרו באזור ממוגן.
* פינוי ושיקום: הקיבוץ פונה מתושביו לאחר הטבח ועובר תהליך שיקום פיזי ונפשי ארוך ומורכב. הקהילה נאחזת באמונה ובחוסנה במטרה לחזור ולבנות מחדש את חייה בקיבוץ.
הסיפורים של סעד ועלומים הם דוגמאות מובהקות לעמידה של ההתיישבות הדתית-לאומית בעוטף עזה. הם מציגים את הקושי והגבורה של חיים בחזית, לצד השאיפה לבנות קהילה פורחת ומשמעותית.

בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, שלושת הקיבוצים רעים, בארי ונחל עוז, הממוקמים בעוטף עזה, חוו מתקפת טרור אכזרית ורצחנית מצד ארגון הטרור חמאס, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. המתקפות הללו היוו טריגר לפתיחת מלחמת "חרבות ברזל".
להלן פירוט לגבי כל קיבוץ:
קיבוץ רעים:
* ביום אסון שמחת תורה:
* מחבלים מחמאס הסתערו על הקיבוץ.
* הקיבוץ ממוקם בסמוך למקום שבו נערכה מסיבת נובה (מסיבת הטבע ליד רעים), ועל כן רבים מהמחבלים שחדרו לאזור נתקלו קודם כל במסיבה, ורק לאחר מכן חלקם הצליחו לחדור לקיבוץ עצמו.
* בטבח בקיבוץ רעים נרצחו 7 אזרחים, ביניהם 4 חברי הקיבוץ, 2 שומרים ואורחת.
* כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל נלחמו במחבלים, תוך נחיתות מספרית בשעות הראשונות.
* היסטוריה כללית:
* הקיבוץ הוקם בשנת 1949 על ידי חברי גרעין "הצופים ו'" ששירתו בפלמ"ח.
* בתחילה נקרא "תל רעים" על שם תל גמה הסמוך. מאוחר יותר שמו הוסב ל"רעים" לזכר חברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות.
* הקיבוץ ממוקם במפגש נחל הבשור ונחל גרר בצפון-מערב הנגב, ושייך למועצה אזורית אשכול.
* כלכלת הקיבוץ מתבססת על חקלאות, מפעל לייזר (איסרלייזר) ומפעל לייצור תבניות הטבעה (איסרביג).
* בשנת 2008, רעים היה היישוב הראשון בישראל (ואולי בעולם) שהופעל כולו על ידי אנרגיה סולארית לשימוש ביתי.
קיבוץ בארי:
* ביום אסון שמחת תורה:
* למעלה ממאה מחבלים חמושים של חמאס חדרו לקיבוץ בארי, שנמצא כ-4 ק"מ מהגבול.
* הם התגברו על כיתת הכוננות וכוחות ההצלה הראשונים שהגיעו למקום.
* המחבלים ביצעו טבח בתושבי הקיבוץ, בו נרצחו 101 תושבים (טבח בארי), ונחטפו 31 תושבים לרצועת עזה (חלקם נרצחו בשבי).
* בקרבות נהרגו 5 מחברי כיתת הכוננות, 19 לוחמי צה"ל ו-8 שוטרים.
* נגרם הרס נרחב לבתים ומבנים רבים נשרפו.
* כוחות צה"ל והמשטרה נלחמו בקיבוץ עד יום שני, 9 באוקטובר, אז הושלם טיהור הקיבוץ ממחבלים.
* בארי היה הקיבוץ שנפגע בצורה הקשה ביותר במתקפה.
* תושבי הקיבוץ עברו להתגורר באופן זמני בקיבוץ חצרים.
* היסטוריה כללית:
* הקיבוץ הוקם במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) כחלק ממבצע 11 הנקודות בנגב.
* הוא נקרא על שמו של ברל כצנלסון ("בארי" היה שם העט שלו).
* במהלך מלחמת העצמאות, הקיבוץ ספג הפצצות מצבא מצרים. לאחר הקמת המדינה, הועתק הקיבוץ כשלושה קילומטרים דרום-מזרחה למקומו הנוכחי, לאזור עם אדמות פוריות יותר לחקלאות.
* מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל הדפוס המודרני "דפוס בארי".
* הקיבוץ נודע גם באירועי התרבות ושירת הציבור שהתקיימו בו.
קיבוץ נחל עוז:
* ביום אסון שמחת תורה:
* מעל 180 מחבלים הסתערו על קיבוץ נחל עוז בשלושה גלים, רצחו וחטפו תושבים.
* צוות הביטחון המקומי של הקיבוץ ושוטרים הצליחו להדוף את הגל הראשון של המחבלים לפני שהוכרעו.
* צה"ל, שהיה באי סדר מוחלט כתוצאה מהמתקפה המשולבת על עשרות יישובים ועמדות צבאיות, הגיע לחילוץ רק לאחר כשבע שעות, ובמהלכן המחבלים עברו מבית לבית, התעללו, טבחו וחטפו אזרחים.
* בסך הכל נרצחו 13 תושבים (כולל שני חברי כיתת הכוננות ושני אזרחים זרים) וארבעה אנשי ביטחון.
* שמונה אזרחים נלקחו כבני ערובה על ידי המחבלים של חמאס, שישה מהם הוחזרו בעסקת שחרור שבויים, ואחד (צחי עידן) נרצח בשבי.
* הותקף גם הבסיס הצבאי הסמוך לנחל עוז, בו נהרגו 20 חיילים ועשרה דווחו כנעדרים.
* היסטוריה כללית:
* הקיבוץ הוקם בשנת 1951 כהיאחזות נח"ל הראשונה, ונקרא בתחילה "נחלאים מול עזה".
* בשנת 1953 הפך ליישוב אזרחי.
* כלכלת הקיבוץ מבוססת בעיקר על חקלאות (גידולי גזר, כותנה, חיטה) ורפת ולול.
* הקיבוץ ידע בעבר אירועי ביטחון קשים בשל קרבתו לגבול, כולל רצח קצין הביטחון רועי רוטברג ב-1956, ומקרים נוספים של רצח חברים בשנות ה-50 וה-60.
* ב-2014, במהלך מבצע "צוק איתן", נהרג ילד בן 4, דניאל טרגרמן, מירי פצמ"ר מעזה.
* בשנת 1997 עבר הקיבוץ רפורמה של הפרטה פנימית.
שלושת הקיבוצים הללו, יחד עם יישובים נוספים בעוטף עזה, ספגו מכה קשה וטראומטית באירועי ה-7

בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, האזור כולו סביב עוטף עזה ספג מתקפת טרור קשה ורחבת היקף מצד ארגון הטרור חמאס. מרחבים רבים הפכו לזירות קרב וטבח, ויישובי קו הגבול, כמו גם נקודות ציון מרכזיות, הותקפו באכזריות.
תל גמה וצומת גמט:
* תל גמה: ממוקם בסמוך לקיבוץ רעים, שהיה מוקד מרכזי של אירועים קשים. במיגונית הדרומית של תל גמה נרצחו מספר אזרחים, כולל מפיקי מסיבת הנובה שהייתה סמוכה. היו שם גם הרוגים מקרב אלו שנלחמו בידיים חשופות נגד המחבלים. האזור כולו חווה לחימה עזה וטבח.
* צומת גמא: צומת זה, הנמצא בסמוך ליישובים באזור, הפך לנקודת חדירה וציר תנועה למחבלים. ככל הנראה, היו בו אירועי ירי, מפגשים עם מחבלים וייתכן שגם הרוגים, כחלק מהתמונה הרחבה של המתקפה באזור. אין מידע ספציפי ומפורט על אירועים ייחודיים בצומת עצמו, אך הוא היה חלק בלתי נפרד מאזור הלחימה.
הקיבוצים כיסופים, מגן, נירים ועין השלושה:
קיבוץ כיסופים:
* ביום אסון שמחת תורה: עשרות מחבלים חדרו לקיבוץ וביצעו בו טבח. נרצחו 13 מתושבי הקיבוץ ושישה עובדים זרים. אדם אחד נחטף לעזה. למבני הקיבוץ נגרם הרס כבד.
* מהלך הקרב: כוחות צה"ל, כולל יחידת אגוז וגדוד 450, לחמו במחבלים שהשתלטו על הקיבוץ. הלחימה נמשכה שעות רבות, כולל במהלך הלילה. בקרבות נהרגו מספר לוחמים.
* פינוי: במוצאי שבת פונה הקיבוץ לבית מלון בים המלח.
קיבוץ מגן:
* ביום אסון שמחת תורה: כ-20 מחבלים חדרו לקיבוץ לאחר שפוצצו את הגדר. כיתת הכוננות של הקיבוץ, בהובלת הרבש"ץ ברוך כהן, ניהלה קרב יריות עז מול המחבלים.
* הגבורה בקרב: כיתת הכוננות הצליחה לפגוע ברבים מהמחבלים ולהניס את השאר, ובכך מנעו טבח רחב היקף. ברוך כהן עצמו נפצע קשה מרקטת RPG כשניסה לדרוס מחבלים ברכבו. שני חברי כיתת הכוננות, אבי פליישר ואופיר ירון, נהרגו בקרב על הגנת הקיבוץ.
* פינוי: תושבי הקיבוץ פונו מספר ימים לאחר מכן לאזור ים המלח.
קיבוץ נירים:
* ביום אסון שמחת תורה: כ-100 מחבלים חמושים פרצו לקיבוץ על אופנועים. הם הציתו בתים, זרקו רימונים, והציתו כלי רכב. התושבים הונחו להישאר במרחבים המוגנים.
* אבדות ונפגעים: בטבח נרצחו לפחות 9 בני אדם (מתוכם 3 חברי הקיבוץ) ורבים נפצעו. חמישה אזרחים נחטפו לעזה.
* הלחימה: רפ"ק עמית לוי, קצין משטרה תושב הקיבוץ שהיה בחופשה, יחד עם חברי כיתת הכוננות, ניהלו קרב עם המחבלים והצליחו להדוף אותם. גם אלוף-משנה אסף חממי ושני לוחמים מחפ"ק שלו נהרגו כשניסו להגן על הקיבוץ.
קיבוץ עין השלושה:
* ביום אסון שמחת תורה: כ-15 מחבלים חדרו לקיבוץ בגל הראשון, ועשרות נוספים בגלות מאוחרים יותר. נרצחו ארבעה מתושבי הקיבוץ, ביניהם רבש"ץ הקיבוץ רמי נגבי ז"ל, ושלוש נשים – נועה גלזברג ז"ל, סילביה מירנסקי ז"ל ומרסל טליה ז"ל.  מהלך הקרב: כיתת הכוננות והתושבים לחמו בגבורה מול המחבלים. המחבלים הציתו בתים.
* איחור בהגעת כוחות צה"ל: כוחות צה"ל הגיעו לקיבוץ רק שעות רבות לאחר תחילת המתקפה (כ-9 שעות לאחר מכן), מה שהוסיף לקושי של התושבים.
* פינוי: התושבים התפנו עצמאית בשעות הערב של אותו היום, ופינוי מסודר יותר נעשה למחרת.
כל היישובים הללו, יחד עם אחרים בעוטף עזה, חוו את טראומת ה-7 באוקטובר בצורה קשה ביותר, עם אובדן חיי אדם, פצועים, חטופים והרס רב. אירועים אלו הותירו חותם עמוק על הקהילות ועל החברה הישראלית כולה.