כל מה שצריך לדעת על ממלכת אירן( והפרסים בכלל).

על מדינת איראן (המוכרת גם כפרסיה בהיסטוריה העתיקה), יש המון מידע מרתק. הנה סקירה כללית על המאפיינים המיוחדים שלה, ההיסטוריה שלה, והמצב הנוכחי:

מאפיינים כלליים של איראן
מיקום גאוגרפי: איראן נמצאת בדרום מערב אסיה, בגבול עם מדינות כמו טורקיה, עיראק, אפגניסטן, פקיסטן, תימן, ומדינות הקווקז.
אוכלוסייה: כ-85 מיליון תושבים (נכון ל-2023), רובם פרסים, עם קבוצות אתניות נוספות כמו אזרבייג'נים, כורדים, בלוצ'ים, ערבים ועוד.
שפה: פרסית (פראסי) היא השפה הרשמית.
דת: רוב התושבים מייחסים עצמם לאסלאם, בעיקר לשיעי, אך קיימות גם קבוצות מיעוט דתיות ודתות אחרות.

המאפיינים הייחודיים של איראן
היסטוריה עתיקה: איראן היא ארץ עם תרבות עתיקה שהתחילה בממלכות פרס העתיקה, כמו אימפריית אכד, אימפריית פרס, סאסאנים ועוד.
תרבות ומורשת**: תרבות עשירה עם שירה, פילוסופיה, אמנות, ומדע שהשפיעו על העולם כולו לאורך ההיסטוריה.
פוליטיקה: כיום איראן היא רפובליקה אסלאמית, עם משטר שנשלט על ידי המנהיג העליון (שעד לאחרונה היה עלי חמינאי) ומערכת פוליטית מורכבת עם מועצה שלטונית.

ההיסטוריה של איראן
העת העתיקה: הייתה מרכז לאימפריות עצומות כמו אימפריית פרס, שהייתה אחת מהגדולות בהיסטוריה העתיקה.
הכיבושים המוסלמיים: במאה ה-7 נכבשה על ידי המוסלמים, והפכה לחלק מהעולם המוסלמי.
המאה ה-20: חלה שינויים משמעותיים, כולל מהפכת 1979 שהובילה להקמת הרפובליקה האסלאמית.
היסטוריה מודרנית: איראן חוותה תקופות של יציבות ושינויים פוליטיים, כולל משברים כמו המלחמה עם עיראק בשנות ה-80 והסנקציות הבינלאומיות.

פוליטיקה בימינו: איראן נשלטת על ידי משטר איסלאמי שמבסס את כוחו על חוקים דתיים ומוסדות כמו המנהיג העליון.
כלכלה: תלויה במכירת נפט וגז, אך סובלת מסנקציות בינלאומיות שהשפיעו על הכלכלה והחברה.
חברה: קיימים מאבקים בין שמרנות לחדשנות, עם מחאות ותנועות שינוי בחברה האיראנית.
הגאופוליטיקה: איראן משחקת תפקיד מרכזי במזרח התיכון, עם השפעה על סכסוכים כמו הסכסוך בסוריה, הלחימה ביפן ועוד.

באיראן מתקיימת מערכת מורכבת של דתות, עדות, זרמים ותת-קבוצות, כאשר הבולטות בה הן השיעים והסונים, אך גם מיעוטים דתיים ואתניים רבים נוספים. הנה סקירה היסטורית ועדכנית של המצב:

היסטוריה של השיעה באיראן

• מקור השיעה: הזרם השיעי באסלאם התפתח כבר במאה ה-7, לאחר מותו של מוחמד, סביב השאלה מיהו היורש החוקי שלו. השיעים תמכו בעלי, בן דודו וחתנו של מוחמד.

• עליית השיעה באיראן:

  • עד המאה ה-16 רוב האוכלוסייה באיראן הייתה סונית. ב-1501, השושלת הספווית הפכה את השיעה לדת המדינה והחלה בתהליך "שיעיזציה" של האוכלוסייה – לעיתים באלימות.

  • מאז ועד היום, איראן היא המעוז המרכזי בעולם של השיעה האימאמית (תריסרית).

שיעים וסונים באיראן כיום

▶️ השיעים

• מהווים כ-90% מהאוכלוסייה.

• מגדירים את אופייה הדתי והפוליטי של המדינה.

• השלטון באיראן, מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, מבוסס על עקרונות שיעיים – "ולאיית אל-פאקיה" (שלטון חכם ההלכה).

▶️ הסונים

• מהווים כ-5-10% מהאוכלוסייה.

• פזורים בעיקר באזורים פריפריאליים:

  • כורדיסטן האיראנית (כורדים סונים),

  • בלוצ'יסטן בדרום-מזרח (בלוצ'ים סונים),

  • מחוז גולסתאן בצפון (טורקמנים),

  • ח'וזסטאן בדרום-מערב (ערבים, חלקם סונים).

• סובלים מהדרה, אפליה ואי-שילוב במערכות השלטון והדת.

מיעוטים אתניים ודתיים נוספים באיראן

היחסים בין שיעים לסונים באיראן היום

• היחסים מתוחים, במיוחד באזורים עם רוב סוני.

• משטר האייתוללות רואה בסונים גורם חתרני הקשור לעיתים למדינות יריבות כמו ערב הסעודית ופקיסטן.

• חינוך דתי, ייצוג פוליטי ובניית מסגדים סונים מוגבלים מאוד.

• באזורי מיעוטים סונים, ישנם לעיתים עימותים אלימים בין כוחות הביטחון למורדים מקומיים.

מגמות עכשוויות

1. גלי מחאה (2022–2023) כללו שיתופי פעולה יוצאי דופן בין פרסיים, כורדים, בלוצ'ים ואחרים, חוצי גבולות עדתיים ודתיים.

2. הבלוצ'ים הפכו לסמל ההתנגדות למשטר באיראן בעקבות דיכוי קשה במיוחד במחוז סיסתאן ובלוצ'יסתאן.

3. שיח זהות אתנית חוזר וצובר תאוצה, במיוחד בקרב צעירים מהמיעוטים.

4. תנועות גולה מקדמות פדרליזם או אוטונומיה לאזורים מסוימים.

קרב כרבלא הוא האירוע המכונן והטראגי ביותר בתולדות השיעה, והוא מסמל את תחילת הפיצול העמוק בין הסונה לשיעה. הקרב והשלכותיו עומדים במרכז התודעה הדתית, הרגשית והפוליטית של השיעים עד היום, ומהווים בסיס לקרבות עיוניים וצבאיים בין שיעים לסונים במשך מאות שנים.

⚔️ קרב כרבלא – רקע והתרחשות (680 לספירה / 61 להיג'רה)

הרקע:

• לאחר מות מוחמד (632), התנהל ויכוח חריף מי יירש את הנהגת האומה:

  • הסונים טענו כי החליף צריך להיבחר מבין בעלי הסמכות (הח'ליפים הראשונים: אבו בכר, עומר, עות'מאן…).

  • השיעים ראו בעלי בן אבי טאלב (בן דוד וחתן של מוחמד) את היורש החוקי והיחיד.

• לאחר רצח עלי, בנו חסן פרש מהפוליטיקה, ואחיו חוסיין הפך לדמות המרכזית בשיעה.

הקרב:

• מתי? 10 במוחרם, 680 לספירה.

• איפה? בכרבלא, עיר בעיראק של ימינו.

• מה קרה?

  • חוסיין בן עלי יצא עם קומץ לוחמים ובני משפחתו, בדרכו לקופה (עיראק), שם הבטיחו לו תומכים.

  • כוחות ח'ליף אומיה יזיד בן מועאויה עצרו אותו בכרבלא.

  • אחרי ימים של מצור ומחסור במים, חוסיין ואנשיו נטבחו.

  • גופתו נערפה, ילדיו נלקחו בשבי, ונשות המחנה הושפלו.

משמעות קרב כרבלא לשיעים

• נתפס כקורבן עליונות הצדק והאמת מול שלטון רודני וסוטה (יזיד).

• חוסיין הפך ל"אימאם השהיד", דמות מעין ישועית שמסמלת גאולה דרך סבל.

• כל שנה מציינים השיעים את יום העשוראא – ימי אבל עמוקים, תהלוכות אבל ולעיתים גם הלקאה עצמית.

• הכרבלא הופכת לעיקרון – מאבק נגד עוול, דיכוי ועריצות – ולכן יש לה גם משמעויות פוליטיות מהפכניות (למשל באיראן המהפכנית).

⚔️ עימותים היסטוריים בין סונים לשיעים

בתקופה האומיית והעבאסית:

• השיעים דוכאו והפכו למיעוט נרדף.

• חלק מהאימאמים השיעים הורעלו או נרצחו ע"י שלטון סוני.

ימי הביניים:

• שושלות שיעיות מקומיות קמו פה ושם, בעיקר בפרס (איראן).

• הסונים והשיעים ניהלו לעיתים קרבות עקובים מדם, ולעיתים חיו זה לצד זה.

הספווים באיראן (המאה ה-16):

• השליט השיעי שאה אסמאעיל כפה את השיעה באיראן בכוח.

• רבים מהסונים נטבחו, ונבנו מוסדות דת שיעיים במקומם.

עימותים מודרניים בין שיעים לסונים

עיראק:

• תחת שלטון סדאם חוסיין (סוני), השיעים דוכאו.

• לאחר נפילתו (2003), שיעים עלו לשלטון – והחלה נקמת דמים מול סונים, כולל דאעש הסוני שרצח המונים שיעיים.

לבנון:

• חיזבאללה (שיעי) מול תנועות סוניות ופלסטיניות.

• מתח דתי עמוק, חלק מהמשבר הפוליטי במדינה.

תימן:

• החות'ים השיעים נגד ממשלה הנתמכת בידי ערב הסעודית הסונית.

• מלחמה אזורית עקובה מדם, המייצגת עימות איראן–סעודיה.

בחריין, סוריה, פקיסטן, אפגניסטן:

• מתחים, אפליה ולעיתים פיגועים הדדיים בין הקהילות.

מאבק גלובלי: איראן (שיעית) מול סעודיה (סונית)

• שני הכוחות האזוריים נאבקים על השפעה במזרח התיכון.

• איראן תומכת בשיעים ובמיליציות שיעיות (חיזבאללה, חות'ים, מיליציות בעיראק).

• סעודיה תומכת בכוחות סוניים, לעיתים קיצוניים.

קרב כרבלא הוא האירוע המכונן והטראגי ביותר בתולדות השיעה, והוא מסמל את תחילת הפיצול העמוק בין הסונה לשיעה. הקרב והשלכותיו עומדים במרכז התודעה הדתית, הרגשית והפוליטית של השיעים עד היום, ומהווים בסיס לקרבות עיוניים וצבאיים בין שיעים לסונים במשך מאות שנים.

⚔️ קרב כרבלא – רקע והתרחשות (680 לספירה / 61 להיג'רה)

הרקע:

• לאחר מות מוחמד (632), התנהל ויכוח חריף מי יירש את הנהגת האומה:

  • הסונים טענו כי החליף צריך להיבחר מבין בעלי הסמכות (הח'ליפים הראשונים: אבו בכר, עומר, עות'מאן…).

  • השיעים ראו בעלי בן אבי טאלב (בן דוד וחתן של מוחמד) את היורש החוקי והיחיד.

• לאחר רצח עלי, בנו חסן פרש מהפוליטיקה, ואחיו חוסיין הפך לדמות המרכזית בשיעה.

• מתי היה הקרב? 10 במוחרם, 680 לספירה.

• איפה? בכרבלא, עיר בעיראק של ימינו.

• מה קרה?

  • חוסיין בן עלי יצא עם קומץ לוחמים ובני משפחתו, בדרכו לקופה (עיראק), שם הבטיחו לו תומכים.

  • כוחות ח'ליף אומיה יזיד בן מועאויה עצרו אותו בכרבלא.

  • אחרי ימים של מצור ומחסור במים, חוסיין ואנשיו נטבחו.

  • גופתו נערפה, ילדיו נלקחו בשבי, ונשות המחנה הושפלו.

משמעות קרב כרבלא לשיעים.

• נתפס כקורבן עליונות הצדק והאמת מול שלטון רודני וסוטה (יזיד).

• חוסיין הפך ל"אימאם השהיד", דמות מעין ישועית שמסמלת גאולה דרך סבל.

• כל שנה מציינים השיעים את יום העשוראא – ימי אבל עמוקים, תהלוכות אבל ולעיתים גם הלקאה עצמית.

• הכרבלא הופכת לעיקרון – מאבק נגד עוול, דיכוי ועריצות – ולכן יש לה גם משמעויות פוליטיות מהפכניות (למשל באיראן המהפכנית).

⚔️ עימותים היסטוריים בין סונים לשיעים

בתקופה האומיית והעבאסית:

• השיעים דוכאו והפכו למיעוט נרדף.

• חלק מהאימאמים השיעים הורעלו או נרצחו ע"י שלטון סוני.

ימי הביניים:

• שושלות שיעיות מקומיות קמו פה ושם, בעיקר בפרס (איראן).

• הסונים והשיעים ניהלו לעיתים קרבות עקובים מדם, ולעיתים חיו זה לצד זה.

הספווים באיראן (המאה ה-16):

• השליט השיעי שאה אסמאעיל כפה את השיעה באיראן בכוח.

• רבים מהסונים נטבחו, ונבנו מוסדות דת שיעיים במקומם.

עימותים מודרניים בין שיעים לסונים

עיראק:

• תחת שלטון סדאם חוסיין (סוני), השיעים דוכאו.

• לאחר נפילתו (2003), שיעים עלו לשלטון – והחלה נקמת דמים מול סונים, כולל דאעש הסוני שרצח המונים שיעיים.

לבנון:

• חיזבאללה (שיעי) מול תנועות סוניות ופלסטיניות.

• מתח דתי עמוק, חלק מהמשבר הפוליטי במדינה.

תימן:

• החות'ים השיעים נגד ממשלה הנתמכת בידי ערב הסעודית הסונית.

• מלחמה אזורית עקובה מדם, המייצגת עימות איראן–סעודיה.

בחריין, סוריה, פקיסטן, אפגניסטן:

• מתחים, אפליה ולעיתים פיגועים הדדיים בין הקהילות.

מאבק גלובלי: איראן (שיעית) מול סעודיה (סונית)

• שני הכוחות האזוריים נאבקים על השפעה במזרח התיכון.

• איראן תומכת בשיעים ובמיליציות שיעיות (חיזבאללה, חות'ים, מיליציות בעיראק).

• סעודיה תומכת בכוחות סוניים, לעיתים קיצוניים.

מפת העימותים בין שיעים לסונים משקפת את אחד מהקונפליקטים המרכזיים, המתמשכים והאלימים ביותר בעולם המוסלמי — קונפליקט שהוא דתי, פוליטי, אתני וגיאו-אסטרטגי. העימות הזה מתרחש גם בתוך מדינות מוסלמיות, וגם כעימות עקיף בין איראן השיעית לסעודיה הסונית (ומדינות הגוש הסוני).

️ מפת העימותים שיעים–סונים (לפי אזורים)

1. עיראק

• עימות ישיר ומתמשך מאז הפלישה האמריקאית ב-2003.

• הרוב השיעי תפס את השלטון, הסונים איבדו כוח.

• דאעש הסוני ביצע טבח בשיעים; השיעים נקמו בעזרת מיליציות פרו-איראניות (חשד א-שעבי).

• עיראק כיום סובלת ממיליציות חמושות שמייצגות את הקרע הדתי.

2. סוריה

• משטר אסד (עלווי – פלג שיעי) נתמך בידי איראן וחיזבאללה.

• המורדים הסונים נתמכו ע"י טורקיה, סעודיה וקטאר.

• מלחמת אזרחים שהפכה לשדה קרב שיעי–סוני רב-חזיתי.

• חיזבאללה נלחם שם בשירות השיעה האיראנית.

3. תימן

• החות'ים (שיעים זיידים) נגד ממשלה סונית הנתמכת על ידי סעודיה.

• איראן תומכת בחות'ים בטילים ונשק.

• סעודיה מנהלת קמפיין אווירי אכזרי נגד החות'ים.

• אחד העימותים הישירים והקשים ביותר כיום בין גושי הסונה והשיעה.

4. לבנון

• חיזבאללה השיעי (נתמך על ידי איראן) שולט הלכה למעשה בדרום המדינה ובפוליטיקה.

• חיכוכים תמידיים עם קהילות סוניות, נוצרים ודרוזים.

• חיזבאללה נחשב "מדינה בתוך מדינה", ונכנס למלחמות אזוריות כמו סוריה.

5. בחריין

• רוב שיעי (כ-65%), מיעוט סוני שולט בממשלה.

• הפגנות שיעיות ב-2011 דוכאו באכזריות בעזרת צבא סעודיה.

• מתיחות קבועה, דיכוי פוליטי של שיעים.

6. איראן

• מדינה שיעית-תיאוקרטית.

• סונים (כ-5-10%) מופלים לרעה, במיוחד הבלוצ'ים והכורדים.

• עימותים חמושים באזורי המיעוטים הסונים.

7. פקיסטן

• מאות פיגועים בשנים האחרונות נגד שיעים (בעיקר ע"י קבוצות כמו "לשקר ג'הנגווי").

• עימותים חמושים בין קבוצות מיליציה.

• קהילה שיעית גדולה (~15–20%) – חיה תחת איום קבוע.

8. אפגניסטן

• השיעים (בעיקר בני ההזארה) נרדפים ע"י הטליבאן הסוני ודאעש.

• מסגדים שיעיים הם יעד לפיגועים.

• עימות אתני–דתי מתמשך.

9. ערב הסעודית

• שלטון סוני-ווהאבי נוקשה.

• שיעים (בעיקר באזור קטיף במזרח) סובלים מהדרה, מעצרים, הריסת מסגדים.

• כל קשר בינם לבין איראן נתפס כבגידה.

10. תורכיה

• שלטון סוני, אך קיים מיעוט שיעי (בעיקר עלווים).

• מתחים היסטוריים, אך פחות דם נשפך לעומת מדינות אחרות.

11. אזרבייג'ן – ארמניה – איראן

• אזרבייג'ן: שיעית ברובה, חילונית, נוטה לטורקיה הסונית.

• מתחים מתחת לפני השטח עם איראן השיעית התיאוקרטית.

• ניכור דתי-פוליטי עמוק.

12. ניגריה

• מיעוט שיעי קטן (תנועה שיעית בהנהגת שייח אבראהים זאכזאקי).

• התנגשות עקובה מדם עם השלטון הסוני.

• עימות דתי שהחל לקבל ממדים של טרור מדינתי.

סיכום כללי: "המלחמה הקרה המוסלמית"