סיור לקבוצות זוגות בודדים בצפון עוטף עזה.
מושב נתיב העשרה – מבט היסטורי ונוכח ההיסטוריה הייחודית של נתיב העשרה מושב נתיב העשרה הוא יישוב בעל סיפור מיוחד שחוגו פעמיים – פעם במדבר סיני ופעם בנגב הישראלי.השלב הראשון: נתיב העשרה בסיני (1973-1982)מושב נתיב העשרה הוקם בראשונה בשנת 1973 בחבל ימית והועבר למיקומו הנוכחי בשנת 1982 (UNRWA) (International Crisis Group) . בחבל ימית הוקמו ברבות השנים היישובים: ימית, עצמונה, נתיב העשרה, שדות, דקלה, פריאל, פרי גן, תלמי יוסף, אוגדה, ניר אברהם, נאות סיני, חרובית, חצר אדר, סופה, אבשלום וחולית (UNRWA) .המושב המקורי היה ממוקם בפתחת רפיח, במרחק כ-15 דקות נסיעה ממעבר כרם שלום. במארס 1979 נחתם חוזה
############₪#####
שדרות היא עיר בדרום ישראל, סמוכה לרצועת עזה, שנודעה בחוסנה לנוכח ירי רקטות מתמשך לעברה לאורך שנים רבות. היא הוקמה בשנת 1955 כמעברה ולאחר מכן כמועצה מקומית, וקלטה עולים רבים, בעיקר מצפון אפריקה. שמה ניתן לה על שם שדרות האקליפטוסים שניטעו לאורך כבישי הנגב. העיר הפכה עם השנים למרכז אזורי ופיתחה תרבות מוזיקלית עשירה, ואף זכתה לכינוי "נאשוויל של ישראל" בזכות אמנים ולהקות בולטים שיצאו ממנה.
אתרים בשדרות:
למרות קרבתה לגבול ולמצב הביטחוני הרגיש, שדרות מציעה מספר אתרים המעידים על ההיסטוריה, התרבות והחוסן שלה:
* בית המייסדים: זהו מרכז מורשת ייחודי המספר את סיפורה של העיר מאז הקמתה, תוך דגש על חלוציות, שילוב תרבויות ותרומה לאומית. במקום יש ארכיון קהילתי, תצוגות היסטוריות ומרכז מבקרים אינטראקטיבי.
* שדרת הפסלים: הממוקמת בפארק סמוך לעיר, מציגה מיצגים אמנותיים העשויים משאריות רקטות קסאם, המסמלים את יכולתם של תושבי העיר להפוך איום למקור של יצירה וחוסן.
* כיכר קסאם: כיכר במרכז העיר ובה ניצב קסאם מקורי, שהפך לסמל להתמודדות העיר עם האיום.
* ישיבת ההסדר שדרות: על גג הישיבה מוצגת "חנוכיית קסאמים" – תשע רקטות קסאם שהפכו ליצירה אמנותית, וממנה ניתן לצפות לעבר רצועת עזה.
* מוזיאון המים והביטחון (בקיבוץ ניר עם הסמוך): מציג את סיפור המים באזור ואת הקשר לביטחון.
אסון שמחת תורה (7 באוקטובר 2023):
שדרות ספגה פגיעה קשה ביותר במתקפת הפתע של חמאס בשמחת תורה, 7 באוקטובר 2023. העיר הייתה אחד היעדים המרכזיים של המחבלים שחדרו מרצועת עזה.
* מהלך האירועים: כ-40 מחבלים מיחידת "נוחבה" של חמאס חדרו לשדרות בשעות הבוקר המוקדמות, הרגו אזרחים, נלחמו בכוחות הביטחון המקומיים וזרעו הרס ברחבי העיר. הלחימה התרכזה בעיקר בשלושה מוקדים: תחנת המשטרה, מתחם הקניון "מול 7" ושכונת אחוזה. מחבלים ירו ללא אבחנה באזרחים שהלכו ברחובות, בדרכם לבתי כנסת או למקומות אחרים.
* טבח הגמלאים: אחד האירועים המזעזעים שהתרחשו היה טבח גמלאים שיצאו לטיול ונאלצו לעצור בכניסה לשדרות עקב תקר בגלגל. הם ירדו לתפוס מחסה במיגונית, שם נורו למוות על ידי מחבלים. 13 גמלאים נרצחו באירוע זה.
* הקרב על תחנת המשטרה: תחנת המשטרה בשדרות הייתה זירת קרב קשה, בה התבצרו מחבלים. כוחות הביטחון, כולל שוטרים, לוחמי ימ"מ וחיילי צה"ל, ניהלו לחימה עזה נגדם. לבסוף, התחנה פוצצה, וכל המחבלים שהיו בה נהרגו.
* נפגעים והשלכות: בקרבות בשדרות נהרגו 53 בני אדם, מתוכם 37 אזרחים, 11 שוטרים, 2 כבאים וחייל צה"ל אחד. העיר ספגה גם ירי רקטות כבד באותו יום ובימים שלאחר מכן. תושבים רבים הסתתרו בבתיהם במשך שעות ארוכות תחת איום מתמשך. בעקבות המתקפה, רוב תושבי שדרות פונו מבתיהם, ובתי הספר נסגרו. עם זאת, העיר מראה סימני שיקום, ותושבים רבים החלו לשוב אליה.
* הנצחה: בשדרות הוקמה אנדרטה לזכר הנרצחים במתקפה, שנבנתה משרידי תחנת המשטרה. האנדרטה מספרת את סיפור העיר ואת סיפורם של הנופלים.
אסון שמחת תורה היה נקודת שבר טראומטית עבור שדרות ותושביה, אך לצד הכאב והאובדן, העיר ממשיכה להפגין חוסן ורוח קהילתית חזקה.
ארבעת הקיבוצים – ארז, אור הנר, ניר עם וגבים – ממוקמים כולם באזור עוטף עזה, בתחום המועצה האזורית שער הנגב. קרבתם לרצועת עזה הפכה אותם לשחקנים מרכזיים, למרבה הצער, באירועי 7 באוקטובר 2023.
להלן מידע על כל אחד מהם, כולל היסטוריה ואירועי ה-7 באוקטובר:
קיבוץ ארז:
* היסטוריה: הוקם בשנת 1949 על ידי גרעיני פלמ"ח. שמו נגזר משם קבוצת המייסדים "ארז", אחד משמות העצים הנפוצים בתנ"ך כסמל לחוסן ועמידות. הקיבוץ הוא חילוני ושיתופי, ומתפרנס מחקלאות, שני מפעלים וחממות. מעבר הגבול הסמוך לרצועת עזה, "מעבר ארז", נקרא על שם הקיבוץ.
* 7 באוקטובר 2023: קיבוץ ארז ספג מתקפה משמעותית מצד מחבלי חמאס. כ-15-20 מחבלים חדרו ליישוב, אך נתקלו בהתנגדות הרואית של כיתת הכוננות של הקיבוץ. למרות כשל צה"לי בהגנה על היישוב בשעות הראשונות, כיתת הכוננות, בסיוע של תגבורת מקיבוץ אור הנר, בלמה את המחבלים ומנעה טבח. בקרבות הקשים נפל חבר כיתת הכוננות רס"ן (מיל') אמיר נעים ז"ל, שהיה החלל היחיד בקיבוץ באותו יום. המחבלים לא הצליחו לכבוש את הקיבוץ. תחקירי צה"ל מאשרים כי גבורתם של חברי כיתת הכוננות, תושבי הקיבוץ והסיוע מקיבוצים סמוכים, הצילה עשרות חיים ומנעה אסון כבד הרבה יותר.
קיבוץ אור הנר:
* היסטוריה: הוקם בשנת 1957, לאחר מבצע קדש, על ידי יוצאי קיבוץ זייד וגרעין נח"ל "צל-צח", רובם עולים מארגנטינה. שמו "אור הנר" נגזר מאימרה תלמודית המרמזת על קיום ברית מילה בסתר בתקופת גזרות אדריאנוס. הקיבוץ חילוני ושיתופי. מקור הפרנסה העיקרי הוא מפעל "אורניט" לייצור מסמרות, וכן חקלאות.
* 7 באוקטובר 2023: קיבוץ אור הנר לא נחדר ישירות על ידי מחבלים באופן נרחב כמו יישובים אחרים, אך חברי כיתת הכוננות שלו נחלצו לסייע לקיבוץ ארז השכן, שם התנהלו קרבות קשים. נוכחותם ופעולתם המהירה סייעו לבלום את חדירת המחבלים לארז ולמנוע טבח. הקיבוץ עצמו ספג ירי רקטות, אך תושביו ניצלו בזכות תושייה ופעולה מהירה של כוחות הביטחון המקומיים ושל סיוע חיצוני.
קיבוץ ניר עם:
* היסטוריה: הוקם בשנת 1943. בתחילה נקרא "בית חנון", על שם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם, ובהמשך שונה שמו ל"ניר עם", כסמל ל"ניר של חלוצי העם המפלסים דרך להתיישבות המוני ישראל". הקיבוץ חילוני ושיתופי. אחד האתרים המרכזיים בקיבוץ הוא מוזיאון המים והביטחון בנגב.
* 7 באוקטובר 2023: קיבוץ ניר עם היה יעד למתקפה של מחבלי חמאס. עשרות מחבלים הסתערו על הקיבוץ במטרה לבצע טבח, אך נתקלו בהתנגדות עזה. כיתת הכוננות של הקיבוץ, בשיתוף פעולה עם כוחות מחטיבת גולני ומג"ב, ניהלה קרבות קשים והצליחה לבלום את המחבלים מלהיכנס לתוך בתי התושבים. בקרבות אלו נהרגו מחבלים רבים. בין האירועים הבולטים: לחימה במדגרה שבקרבת הקיבוץ, שם התבצרו מחבלים, ובה נהרג סמל מתן אברג'יל ז"ל שקפץ על רימון. הקיבוץ הצליח במידה רבה למנוע טבח נרחב, למרות ניסיונות החדירה והירי הכבד.
קיבוץ גבים:
* היסטוריה: הוקם בשנת 1947, שלושה חודשים לפני הכרזת המדינה, על ידי יוצאי פלמ"ח וגרעין "גורדוניה". שמו המקורי היה "שדה עקיבא" ולאחר מכן שונה ל"גבים" על שם גומות טבעיות בנחלים המתמלאות במי גשמים. הקיבוץ שיתופי וחילוני, וממוקם בלב המועצה האזורית שער הנגב. בשדותיו הוקמה קריית החינוך של המועצה, הכוללת בית ספר אזורי ומכללת ספיר. הקיבוץ מתפרנס מחקלאות, רפת ולול, ובעבר פעל בו מפעל "זמיר" לחלילים וכיום מפעל "פולג" ליריעות הגנה.
* 7 באוקטובר 2023: קיבוץ גבים ספג ניסיון חדירה של חוליית מחבלים לשער הכניסה. המחבלים ירו לעבר תושבים וניהלו קרב יריות עם הרבש"ץ המקומי, זיו אביב. כיתת הכוננות של הקיבוץ נכנסה לכוננות והגיבה במהירות. בסופו של דבר, המחבלים לא הצליחו לחדור לתוך הקיבוץ עצמו ועזבו את המקום, אם כי ארבעה מחברי הקיבוץ נפצעו. הקיבוץ הצליח להדוף את המתקפה ומנע טבח נרחב, אולם תושבים רבים פונו בהמשך היום.
ארבעת הקיבוצים הללו, בדומה ליישובים רבים אחרים בעוטף עזה, הפגינו גבורה, תושייה וחוסן אדיר מול מתקפת הטרור הרצחנית, והיוו חומת מגן בגופם מפני האויב.
נבין לעומק את האירועים, המקומות והמושגים שציינת, בפרט בהקשר ל-7 באוקטובר 2023.
קיבוץ מפלסים:
* היסטוריה: קיבוץ מפלסים הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מאורוגוואי וארגנטינה, מבוגרי תנועת "דרור" (לימים "דרור הבונים"). הוא ממוקם בנגב המערבי, כ-1.3 ק"מ בלבד מרצועת עזה. שמו, "מפלסים", מסמל את דרכם החלוצית של המייסדים. הקיבוץ הוא חילוני ושיתופי, ומתפרנס מחקלאות, תעשייה ועוד. בשנות ה-80 עבר משבר כלכלי וחברתי, אך התאושש באמצעות תהליך של צמיחה דמוגרפית וקליטת תושבים שאינם חברי קיבוץ, תוך יצירת מודל קהילתי ייחודי. הקיבוץ קלט גם משפחות מפונים במהלך תוכנית ההתנתקות.
* 7 באוקטובר 2023 – קרב מפלסים: קיבוץ מפלסים היה אחד היעדים המרכזיים במתקפת הפתע של חמאס. כ-50 מחבלים, חלקם מיחידת "נוחבה", הסתערו על הקיבוץ במטרה לבצע טבח ולחטוף תושבים. את ההתקפה הראשונית הדפו בגבורה 12 חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, וקצינים בחופשה שהיו במקום. לחימתם העיקשת, יחד עם כוחות סיירת מטכ"ל וגדוד ההכשרות של חטיבת כפיר שהגיעו בהמשך, מנעה טבח המוני בקיבוץ. התחקיר הצבאי קבע כי כ-30 מחבלים הצליחו לחדור לקיבוץ דרך השער הראשי, נכנסו למתחם העובדים הזרים וחטפו 12 מהם, אך כיתת הכוננות הצליחה לבלום ניסיון חדירה נוסף מדרום-מערב. בהמשך היום הגיעו כוחות ימ"מ ושב"כ שחיסלו והדפו את המחבלים בכניסה ליישוב. הקיבוץ הצליח במידה רבה למנוע נפגעים רבים בנפש בקרב תושביו, הודות לפעולות המהירות והנחושות של כיתת הכוננות וכוחות הביטחון. עם זאת, התושבים פונו מהקיבוץ והחלו לחזור רק בהדרגה.
עיקול המוות מול החץ השחור:
* מיקום והיסטוריה: "אנדרטת חץ שחור" היא אתר זיכרון למורשת הקרב של הצנחנים בתקופת פעולות התגמול (שנות ה-50). האנדרטה ממוקמת ביער נחל חנון, סמוך לקיבוץ מפלסים ובקרבת צומת שער הנגב וכביש 232. המונח "עיקול המוות" מתייחס לאותו אזור גאוגרפי קריטי – עיקול בכביש 232 בסמוך לאנדרטת "חץ שחור" ולצומת שער הנגב. אזור זה הפך לזירת קרב עקובה מדם בשבת השחורה.
* 7 באוקטובר 2023 – הקרב: אזור "עיקול המוות" ו"חץ שחור" היה אחד ממוקדי הלחימה העיקריים והקשים ביותר במתקפת הפתע. כ-200 מחבלים (בסך הכל, בשלושה גלים) חדרו למרחב הקיבוץ, אנדרטת חץ שחור וצומת שער הנגב. כ-50 מחבלים תקפו את הצומת ואת מרחב האנדרטה, והחלו לירות על כלי רכב אזרחיים שהגיעו לצומת, ופתחו במארבים על כביש 232.
* הקרב בצומת שער הנגב: צומת זו, מרכז תחבורתי קריטי, הפכה לזירת טבח. כוחות ימ"מ שהגיעו למקום בשעה 8:00 הצליחו לחצות את הצומת תחת אש. כוח ימ"מ משמעותי יותר הגיע מאוחר יותר והחל בקרב עקשני נגד המחבלים. בקרב זה נפלו שישה לוחמי ימ"מ: רפ"ק אברהם הנקין, רס"ב בר סיון, רס"מ דרור אלטון, רפ"ק משהאל שלמה, רס"מ אבשלום פרץ ורס"ב יוראי כהן ז"ל. עד השעה 8:46 הצליחו הכוחות להשתלט על הצומת, דבר שאפשר תנועת כוחות נוספים למוקדי הלחימה והיה קריטי להצלת חיים.
* קרב באנדרטת חץ שחור: המחבלים התרכזו באזור האנדרטה ופשטו על כביש 232, שם ביצעו מעשי טבח באזרחים רבים. 77 אזרחים נרצחו לאורך ציר 232 והמיגוניות במרחב, ו-13 אנשי כוחות הביטחון נפלו. כוחות מגלן וימ"ס סרקו את ציר 232 וחיסלו מחבלים. התחקיר הצבאי ציין כי אובדן השליטה על נקודות אסטרטגיות אלו אפשר לפולשים להציב מארבים לכלי רכב ולנמלטי המסיבה.
* לחימה משולבת: בקרבות באזור "עיקול המוות" מול "חץ שחור" השתתפו כוחות רבים: כיתת הכוננות של מפלסים, קצינים בחופשה, ימ"מ, יחידת דובדבן, יחידת מגלן, סיירת מטכ"ל, שב"כ, חטיבת כפיר וחיל האוויר הישראלי. הקרבות היו עזים, ובהם נהרגו מאות מחבלים.
* נביה מרעי היה אלוף-משנה בצה"ל, סגן מפקד אוגדת עזה, שנהרג ברצועת עזה בשנת 1996 מירי פלסטיני, במהלך מהומות מנהרת הכותל. הוא היה קצין דרוזי בכיר ומוערך.
כפר עזה, מפלסים ונחל עוז הם שלושה קיבוצים סמוכים זה לזה בעוטף עזה, כולם בתחום המועצה האזורית שער הנגב. שלושתם נפגעו קשות במתקפת הטרור של חמאס בשמחת תורה, 7 באוקטובר 2023.
קיבוץ כפר עזה:
* היסטוריה: קיבוץ כפר עזה הוקם בשנת 1951 על ידי גרעין "גורדוניה – צעירים" שעלה ממדינות צפון אפריקה. שמו, "כפר עזה", נגזר מקרבתו לעיר עזה. הקיבוץ הוא חילוני, בעל אופי שיתופי, ומתפרנס בעיקר מחקלאות (פלחה, רפת, לול) וממפעל פלסטיק. לאורך השנים סבל הקיבוץ רבות מירי רקטות וטרור מרצועת עזה.
* 7 באוקטובר 2023 – הטבח בכפר עזה: כפר עזה היה אחד הקיבוצים שנפגעו באופן הקשה והאכזרי ביותר במתקפת הפתע של חמאס.
* חדירה וטבח: עשרות רבות של מחבלי חמאס, חלקם מיחידת "נוחבה", חדרו לקיבוץ מכמה כיוונים. הם פשטו על בתי התושבים, רצחו משפחות שלמות, שרפו בתים על יושביהם, התעללו בגופות, חטפו עשרות תושבים (ילדים, נשים, קשישים) לרצועת עזה.
* הקרב: כיתת הכוננות של הקיבוץ, ובה קומץ לוחמים, ניהלה קרב גבורה עז נגד המחבלים, אך הייתה בנחיתות מספרית ואמצעית מובהקת. חיילי צה"ל וכוחות הביטחון הגיעו באיחור ניכר, והלחימה נמשכה שעות ארוכות, לעיתים במשך יממה שלמה, עד לטיהור הקיבוץ מכל המחבלים.
* נפגעים: בטבח בכפר עזה נרצחו למעלה מ-60 מחברי הקיבוץ, כולל ילדים ותינוקות, ובנוסף, עשרות עובדים זרים ומתנדבים. עשרות נוספים נחטפו, ורבים נפצעו פיזית ונפשית. כמעט כל הבתים בקיבוץ ניזוקו או נשרפו, וחלקם נהרסו כליל.
* השלכות: כפר עזה הפך לסמל לאכזריות המתקפה ולטבח שבוצע ביישובי העוטף. הקהילה פונתה במלואה, וכיום היא מתאוששת ומנסה לבנות מחדש את חייה, כאשר רבים מחברי הקיבוץ מאוכלסים במקומות שונים בארץ. הדיון על שיקום הקיבוץ והחזרה אליו מורכב וכואב.
קיבוץ מפלסים:
* היסטוריה: קיבוץ מפלסים הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מאורוגוואי וארגנטינה, מבוגרי תנועת "דרור" (לימים "דרור הבונים"). הוא ממוקם בנגב המערבי, כ-1.3 ק"מ בלבד מרצועת עזה. שמו, "מפלסים", מסמל את דרכם החלוצית של המייסדים. הקיבוץ הוא חילוני ושיתופי. לאורך השנים סבל הקיבוץ מירי רקטות וטרור, אך הצליח לשמור על צמיחה דמוגרפית וקהילתית חזקה.
* 7 באוקטובר 2023 – קרב מפלסים: קיבוץ מפלסים היה אחד היעדים המרכזיים במתקפת הפתע של חמאס.
* חדירה והדיפה: כ-50 מחבלי חמאס חדרו לקיבוץ במטרה לבצע טבח ולחטוף תושבים. את ההתקפה הראשונית הדפו בגבורה 12 חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, וקצינים בחופשה שהיו במקום. לחימתם העיקשת, יחד עם כוחות סיירת מטכ"ל וגדוד ההכשרות של חטיבת כפיר שהגיעו בהמשך, מנעה טבח המוני בקיבוץ.
* נפגעים: בזכות פעולותיהם המהירות והנחושות של כיתת הכוננות וכוחות הביטחון, הצליח הקיבוץ למנוע נפגעים רבים בנפש בקרב תושביו, בניגוד לקיבוצים אחרים. המחבלים הצליחו לחטוף 12 עובדים זרים ממזרח אסיה, אך רוב חברי הקיבוץ ניצלו.
* השלכות: תושבי הקיבוץ פונו לאחר המתקפה, והחלו לשוב בהדרגה. הקיבוץ נפגע פיזית פחות מקיבוצים אחרים, אך החוויה הטראומטית הותירה את חותמה על הקהילה.
קיבוץ נחל עוז:
* היסטוריה: קיבוץ נחל עוז הוקם בשנת 1951 כהיאחזות נח"ל, והיה היישוב הראשון שקם בנגב לאחר קום המדינה. שמו נגזר מ"נחל", על שם נחל הבשור הסמוך, ו"עוז", המבטא עוצמה וחוסן. הקיבוץ הוא חילוני ושיתופי, ומתפרנס בעיקר מחקלאות (גידולי שדה, רפת) וכן ממפעל לייצור חלקי מתכת. הוא נמצא במרחק קצר מגבול רצועת עזה, מה שהפך אותו מטרה לירי רקטות וטרור לאורך שנים.
* 7 באוקטובר 2023 – הטבח בנחל עוז: קיבוץ נחל עוז היה אחד מהקיבוצים שנפגעו באורח קשה ביותר במתקפת הטרור.
* חדירה וטבח: עשרות רבות של מחבלי חמאס חדרו לקיבוץ, פרצו לבתי התושבים, רצחו משפחות שלמות (כולל ילדים קטנים), שרפו בתים וחטפו עשרות תושבים, ביניהם ילדים, נשים וקשישים, לרצועת עזה.
* הקרב: כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה קרבות קשים וממושכים נגד המחבלים, אך גם כאן הייתה בנחיתות מספרית משמעותית. כוחות צה"ל וכוחות מיוחדים הגיעו באיחור רב, והלחימה לטיהור הקיבוץ נמשכה שעות רבות.
* נפגעים: בטבח בנחל עוז נרצחו למעלה מ-20 מחברי הקיבוץ ועובדים זרים, ועשרות רבות נחטפו, כולל משפחות שלמות. בין הנרצחים היו חברים מובילים בקהילה, ובהם גם קציני צבא שבאו לסייע. הקיבוץ ספג נזק פיזי עצום לבתים ולתשתיות.
* השלכות: נחל עוז הפך לסמל נוסף לאכזריות המתקפה ולפגיעה הקשה בקהילה. כמעט כל תושבי הקיבוץ פונו, ועדיין לא חזרו ליישוב באופן מלא. הקהילה מנסה להתמודד עם האובדן העצום ועם הטראומה הקולקטיבית, כאשר תהליך השיקום והחזרה ארוך ומורכב.
לסיכום, שלושת הקיבוצים הללו, כפר עזה, מפלסים ונחל עוז, חוו תופת בלתי נתפסת ב-7 באוקטובר 2023. הם מסמלים את החוסן של ההתיישבות בעוטף עזה ואת המחיר הכבד מנשוא ששילמו תושביה. כולם נמצאים בתהליכי שיקום ארוכים ומורכבים, בניסיון לבנות מחדש את הקהילות והבתים, ולהתמודד עם הטראומה העצומה.
קיבוצי בארי, עלומים ורעים הם שלושה קיבוצים בולטים באזור עוטף עזה, סמוכים לגבול רצועת עזה. שלושתם נפגעו קשות במתקפת הטרור של חמאס בשמחת תורה, 7 באוקטובר 2023. הנה סקירה היסטורית ופרטים על מה שאירע בהם באותה שבת שחורה:
קיבוץ בארי:
* היסטוריה: קיבוץ בארי הוקם במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) במסגרת מבצע 11 הנקודות בנגב. הוא נקרא על שמו העברי של ברל כצנלסון. בתחילה הוקם באזור "ואדי נחאביר", ולאחר מלחמת העצמאות הועתק כשלושה קילומטרים דרום-מזרחה, למיקומו הנוכחי, באזור עם אדמות פוריות יותר. בארי הוא קיבוץ שיתופי "למהדרין", ללא חלוקת משכורות אישיות לחברים. הקיבוץ ידוע בזכות "דפוס בארי", מפעל דפוס מודרני וגדול שהוא מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ, וכן בזכות חקלאות ענפה ומרכז אופניים "לה-מדווש". הוא היה הקיבוץ הגדול ביותר בעוטף עזה, עם כ-1200 תושבים לפני ה-7 באוקטובר.
* 7 באוקטובר 2023 – הטבח בבארי: קיבוץ בארי הפך לסמל הטרגדיה והזוועה של מתקפת הטרור.
* חדירה וטבח: למעלה מ-100 מחבלי חמאס חדרו לקיבוץ בשעות הבוקר המוקדמות. הם פשטו על בתי התושבים, רצחו משפחות שלמות, התעללו באזרחים, שרפו בתים על יושביהם וחטפו עשרות תושבים, כולל ילדים, נשים וקשישים, לרצועת עזה.
* הקרב: כיתת הכוננות של הקיבוץ, יחד עם כוחות בודדים ראשונים שהגיעו, ניהלה קרבות גבורה עזים נגד המחבלים. אולם, הכוחות היו בנחיתות מספרית וטכנולוגית עצומה. הלחימה בתוך הקיבוץ נמשכה שעות ארוכות, ובמקרים מסוימים אף יממה שלמה, עד לטיהור סופי של הקיבוץ ממחבלים.
* נפגעים והרס: בטבח נרצחו 101 מחברי הקיבוץ ואורחים, כולל ילדים ותינוקות, מה שהפך אותו לאחד הקיבוצים עם מספר הנרצחים הגבוה ביותר. 31 תושבים נחטפו, מתוכם חלק עדיין מוחזקים בעזה. שליש מבתי הקיבוץ נהרסו או נשרפו לחלוטין.
* השלכות: הקיבוץ פונה מתושביו באופן מלא. כיום, חברי הקיבוץ שפונו מתגוררים זמנית במקומות חלופיים, בעיקר בים המלח ובקיבוץ חצרים, ומתכננים את שיבתם לקיבוץ שנחרב. תהליך השיקום הפיזי והנפשי צפוי להיות ארוך ומאתגר ביותר.
קיבוץ עלומים:
* היסטוריה: קיבוץ עלומים נוסד בשנת 1966 על ידי גרעיני נח"ל של "בני עקיבא" ו"הקיבוץ הדתי". מטרת הקמתו הייתה לחדש את ההתיישבות של הקיבוץ הדתי בנגב, שנפגעה במלחמת העצמאות. הקיבוץ מנהל אורח חיים דתי-ציוני ושיתופי. הוא מתפרנס בעיקר מחקלאות (גידולי שדה, פרדסים, רפת, לול) ומתעשייה (מפעלים בתחומי המחשוב והבקרה התעשייתית, בתי אריזה).
* 7 באוקטובר 2023 – הטבח בעלומים: קיבוץ עלומים ספג מתקפת טרור קשה, אך הצליח למנוע טבח נרחב בזכות גבורה יוצאת דופן.
* חדירה וקרב: עשרות מחבלים מחמאס הסתערו על הקיבוץ. כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה קרב עיקש עם המחבלים כבר בשלבים הראשונים, ובלמה אותם מלהיכנס לתוך בתי התושבים. כוחות מיוחדים, בהם שלדג, יהל"ם, יחידת מצדה וגדוד 890 של הצנחנים, הגיעו לסייע בלחימה.
* נפגעים: בטבח בקיבוץ עלומים נרצחו 22 עובדים זרים (רובם מתאילנד ונפאל) שעבדו בקיבוץ, ו-3 ישראלים. המחבלים גם חטפו 8 אנשים, חלקם שוחררו לאחר מכן. בזכות תושיית כיתת הכוננות והכוחות שהגיעו, נמנע טבח המוני של חברי הקיבוץ.
* השלכות: הקיבוץ פונה מתושביו, אך עם הזמן החלו תושבים לחזור אליו. הקיבוץ נמצא בתהליכי שיקום פיזי ונפשי, וקהילתו מנסה להתאושש מהאירועים הקשים.
קיבוץ רעים:
* היסטוריה: קיבוץ רעים הוקם בשנת 1949 על ידי גרעין של "תנועת הצופים" ששירת בפלמ"ח. שמו נבחר לזכר חברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות, ונגזר משמו הערבי של תל ג'מה הסמוך ("תל אל-ג'ומעה" – תל החברים/רעים). הקיבוץ פועל במתכונת שיתופית, וכלכלתו נשענת על חקלאות (פרדסים, לול, גידולי שדה, רפת בשותפות) וכן על שני מפעלים תעשייתיים.
* 7 באוקטובר 2023 – הטבח ברעים ומסיבת הנובה: קיבוץ רעים נפגע באופן ישיר, אך האזור שסביבו, במיוחד אתר מסיבת הטבע "נובה", הפך לזירת טבח המוני.
* חדירה וקרב בקיבוץ: מספר מצומצם יחסית של מחבלים הצליח לחדור לתוך הקיבוץ עצמו. כיתת הכוננות של הקיבוץ, שהייתה מאומנת היטב ומצוידת בנשקים בבתי התושבים, יחד עם כוחות ביטחון מצומצמים שהגיעו במהרה, הצליחו למנוע חדירה רחבה יותר וטבח בתוך היישוב. הם בלמו את המחבלים וניהלו נגדם קרבות אש.
* הטבח במסיבת "נובה": בסמוך לקיבוץ רעים, במרחק מאות מטרים ספורים, התקיימה מסיבת טבע רבת משתתפים ("נובה"). מאות מחבלים הסתערו על המסיבה, ירו ללא אבחנה במשתתפים, רצחו למעלה מ-360 בני אדם, התעללו בגופות וחטפו עשרות מהמבלים. זה היה אחד ממוקדי הטבח הגדולים ביותר במתקפה.
* נפגעים ברעים: בקיבוץ רעים עצמו נרצחו 7 אזרחים (מתוכם 4 חברי קיבוץ ו-2 עובדים זרים). חמישה תושבים נחטפו, רובם תאילנדים, שחזרו בעסקת החטופים הראשונה. בנוסף נהרגו בקיבוץ ובמרחב סביבו 15 לוחמים ושוטרים.
* השלכות: הקיבוץ פונה מתושביו, אך בזכות פעילות כיתת הכוננות והכוחות המהירים, נמנע בקיבוץ עצמו טבח בסדר גודל דומה לזה שאירע בבארי או בכפר עזה. הקהילה מתמודדת עם הטראומה ועם האובדן, ונמצאת בתהליכי שיקום וחזרה.
שלושת הקיבוצים הללו מהווים תזכורת כואבת וחשובה לגבורה, לאובדן ולחוסן של תושבי עוטף עזה מול פני הטרור.
ארבעת הקיבוצים נירים, כיסופים, עין השלושה ומגן הם כולם יישובים חקלאיים ותיקים במועצה אזורית אשכול, הנמצאים בעוטף עזה וסמוכים מאוד לגבול עם רצועת עזה. קרבתם הגאוגרפית הפכה אותם ליעדים מרכזיים במתקפת הפתע של חמאס בשמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, והם ספגו פגיעה קשה בנפש וברכוש.
קיבוץ נירים:
היסטוריה: קיבוץ נירים הוקם בשנת 1943, במסגרת יישובי חומה ומגדל, כיישוב הראשון שהוקם בנגב לאחר קום המדינה. בתחילה נקרא "דנגור", ולאחר מכן שונה שמו ל"נירים" על שם קבוצת "נירים" של השומר הצעיר, מבוגרי תנועת גורדוניה, שהקימה אותו. הקיבוץ הוא שיתופי וחלוצי, ונלחם על קיומו במלחמת העצמאות ("מבצע עשר המכות"). כלכלתו מבוססת בעיקר על חקלאות (גידולי שדה, אבוקדו, רפת) ומפעלים.
7 באוקטובר 2023 – הטבח בנירים:
נירים היה אחד הקיבוצים הראשונים שהותקפו במתקפת ה-7 באוקטובר. כעשרות מחבלי חמאס חדרו לקיבוץ מכמה כיוונים.
* הקרב: כיתת הכוננות של הקיבוץ, המורכבת מחברים ותושבים, נלחמה בגבורה עילאית נגד המחבלים, תוך שהם בלמו אותם מלהיכנס לבתים רבים. לוחמים נוספים, כולל לוחמי מילואים מחיל השריון ולוחמי ימ"מ, הצטרפו לקרבות עזים שהתנהלו שעות ארוכות, במהלכם חוסלו עשרות מחבלים.
* נפגעים: במהלך המתקפה נרצחו בקיבוץ 5 חברים ואורחים, ביניהם חברי כיתת כוננות ומשפחה. בנוסף, 5 אזרחים נחטפו לרצועת עזה, ביניהם נערות וקשישה.
* השלכות: הקיבוץ ספג נזק רב לבתים ולתשתיות. כמעט כל תושבי הקיבוץ פונו לאחר המתקפה, והם שוהים כיום במקומות חלופיים, בעיקר באילת. הקהילה מתמודדת עם האובדן, הטראומה, ואי הוודאות לגבי שיקום וחזרה.
קיבוץ כיסופים:
היסטוריה: קיבוץ כיסופים הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מארצות הברית ומדרום אפריקה במסגרת "תנועת הבונים דרור". שמו, "כיסופים", מסמל את כמיהתם של העולים לארץ ישראל. הקיבוץ הוא שיתופי, ומתפרנס מחקלאות (רפת, לול, גידולי שדה, מטעי אבוקדו) וממפעל ליצור אטמים. בסמוך לקיבוץ נמצא מעבר הגבול "כיסופים", ששימש בעבר למעבר סחורות ואנשים לרצועת עזה.
7 באוקטובר 2023 – הטבח בכיסופים:
כיסופים היה אחד היעדים המרכזיים במתקפת הפתע של חמאס. עשרות מחבלים חדרו לקיבוץ ותקפו את בתי התושבים.
* הקרב: כיתת הכוננות של הקיבוץ, ובה לוחמים בודדים, התמודדה באומץ ובגבורה מול המחבלים. הקרבות היו קשים וממושכים, וצוות קרב של חטיבת גבעתי, בפיקודו של סא"ל אליאור עזריה ז"ל, הגיע לקיבוץ והצטרף ללחימה תוך כדי חיסול עשרות מחבלים.
* נפגעים: בטבח בכיסופים נרצחו 18 מחברי הקיבוץ, עובדים זרים ואורחים, ביניהם ילדים, נשים וקשישים. בנוסף, 4 תושבים נחטפו לרצועת עזה.
* השלכות: הקיבוץ ספג נזק פיזי עצום לבתים ולתשתיות. הקהילה כולה פונתה, ומתאוששת במקומות חלופיים בארץ. הקיבוץ עובר תהליכי שיקום מורכבים במטרה לאפשר חזרה עתידית.
קיבוץ עין השלושה:
היסטוריה: קיבוץ עין השלושה הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מדרום אמריקה (גרעין "ברור חייל") שהיו חברים בתנועת "השומר הצעיר". שמו ניתן לו לזכר שלושה מחברי הגרעין שנפלו במלחמת העצמאות. הקיבוץ הוא שיתופי, ומתפרנס בעיקר מחקלאות (גידולי שדה, רפת, לול) וממפעלים. עין השלושה הוא אחד הקיבוצים הקרובים ביותר לגדר הגבול עם רצועת עזה.
7 באוקטובר 2023 – הטבח בעין השלושה:
קיבוץ עין השלושה ספג פגיעה קשה ביותר. עשרות מחבלי חמאס חדרו לקיבוץ בשעות הבוקר.
* הקרב: כיתת הכוננות של הקיבוץ, המורכבת ממעט חברים, נלחמה בחירוף נפש מול המחבלים. הקרבות היו עזים ונמשכו שעות רבות, כאשר כיתת הכוננות הצליחה להדוף את המחבלים מבתים רבים, אך ספגה אבדות. בהמשך היום הגיעו כוחות תגבור של צה"ל וכוחות מיוחדים.
* נפגעים: בטבח בעין השלושה נרצחו 7 מחברי הקיבוץ ואורחים. בנוסף, 4 תושבים נחטפו לרצועת עזה.
* השלכות: הקיבוץ ספג נזק פיזי משמעותי, ובתי מגורים רבים נהרסו או ניזוקו. כלל תושבי הקיבוץ פונו, ושוהים במקומות חלופיים, בעיקר במעלה החמישה. הקהילה, שנחשבה קטנה ואינטימית, מתמודדת עם שבר גדול ועם האתגרים שבשיקום וחידוש החיים.
קיבוץ מגן:
היסטוריה: קיבוץ מגן הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מפולין, מבוגרי תנועת הנוער "השומר הצעיר". שמו, "מגן", ניתן לו על שם גבורת המגינים על היישוב במהלך מלחמת העצמאות. הקיבוץ הוא שיתופי, וכלכלתו מבוססת על חקלאות (גידולי שדה, רפת, מטעים) וכן על מפעל אלומיניום גדול ("מגנזיום").
7 באוקטובר 2023 – הקרב במגן:
קיבוץ מגן היה יעד למתקפה קשה של מחבלי חמאס, אך בזכות תושייה וגבורה, הצליח למנוע טבח נרחב.
* הקרב: כיתת הכוננות של הקיבוץ, יחד עם לוחמי צה"ל סדירים ומילואים שהיו בקיבוץ או הגיעו במהירות (כולל צוותים מחטיבת גולני ומגדוד קרקל), נלחמו באומץ נגד עשרות מחבלים שניסו לחדור לקיבוץ ולפגוע בתושבים. הלוחמים הצליחו לבלום את המחבלים על הגדרות ועל שבילי הקיבוץ, ומנעו כניסה נרחבת לבתי התושבים.
* נפגעים: בקרבות במגן נרצחו 6 מחברי הקיבוץ ועובדים זרים, חלקם חברי כיתת הכוננות.
* השלכות: הקיבוץ ספג פגיעה פיזית בבתים ובתשתיות. למרות הטראומה הקשה, הקיבוץ הפגין חוסן מרשים. רוב תושבי הקיבוץ פונו לאחר המתקפה, והם שוהים כיום במספר מקומות, כאשר חלקם מתחילים לשוב בהדרגה. הקהילה מתמודדת עם השיקום והבנייה מחדש.
ארבעת הקיבוצים הללו מהווים דוגמה למחיר הכבד ששילמו יישובי עוטף עזה במתקפת ה-7 באוקטובר, אך גם לגבורה, לחוסן ולרוח הקהילתית יוצאת הדופן של תושביהם.
המושבים שובה, זמרת, כפר מימון ושוקדה הם כולם חלק מיישובי עוטף עזה, וממוקמים בתחום המועצות האזוריות שדות נגב (שובה, זמרת, כפר מימון) ומרחבים (שוקדה). כיישובים הסמוכים לרצועת עזה, הם חוו לאורך השנים אתגרים ביטחוניים, ובפרט ספגו פגיעה משמעותית במתקפת הטרור של חמאס בשמחת תורה, 7 באוקטובר 2023.
מושב שובה:
* היסטוריה: שובה הוקם בשנת 1950 כמושב עובדים דתי, על ידי עולים מתימן. שמו לקוח מספר ישעיהו: "שובו אלי ואישובה אליכם" (ישעיהו מ"ד, כ"ב), ומתייחס לשובם של עולים לארץ ישראל. המושב הוא חקלאי במהותו, ומתפרנס בעיקר מגידולי שדה, רפתות, מטעים, וכן מעסקים פרטיים.
* 7 באוקטובר 2023: מושב שובה, בדומה ליישובים רבים בעוטף, ספג ירי רקטות כבד וניסיונות חדירה של מחבלים. למרות שחדירה המונית לתוך המושב עצמו נמנעה בזכות פעולת כיתת הכוננות וכוחות הביטחון, האזעקות הבלתי פוסקות, המרדפים והירי הותירו תושבים רבים בממ"דים במשך שעות ארוכות תחת איום ממשי.
* נפגעים: במושב שובה לא היו נרצחים או חטופים מקרב תושביו, אך הוא ספג נזק לרכוש ומספר מועט של פצועים קל.
* השלכות: תושבים רבים פונו מהמושב לאחר המתקפה, והקהילה מתמודדת עם הטראומה והצורך בשיקום נפשי וביטחוני.
מושב זמרת:
* היסטוריה: מושב זמרת הוקם בשנת 1957, גם הוא כמושב דתי, על ידי עולים ממרוקו ומתוניסיה. שמו נגזר מספר ישעיהו: "ותהי ציון לכל אדם זמרת ופאר" (ישעיהו נ"ב, א'). כלכלת המושב מבוססת על חקלאות (גידולי שדה, רפתות, פרדסים) וכן על עסקים קטנים ויוזמות פרטיות. המושב ידוע בקהילתו הדתית התוססת.
* 7 באוקטובר 2023: מושב זמרת, כמו שובה, חווה ירי רקטות אינטנסיבי וניסיונות חדירה של מחבלים. כיתת הכוננות של המושב, בסיוע כוחות צבא, ניהלה קרבות עם מחבלים בסמוך ליישוב ובמרחב החקלאי.
* נפגעים: במושב זמרת לא היו נרצחים או חטופים מקרב תושביו.
* השלכות: המושב פונה באופן חלקי מתושביו לאחר המתקפה, ומתמודד עם הטראומה ועם הצורך לחזק את הביטחון והחוסן הקהילתי.
מושב כפר מימון:
* היסטוריה: כפר מימון הוקם בשנת 1959 כמושב דתי, ונקרא על שם הרב יהודה לייב מימון (פישמן), שהיה מנהיג המזרחי ושר הדתות הראשון של ישראל. המושב מאופיין באוכלוסייה דתית-לאומית, וכלכלתו נשענת על חקלאות, חינוך (הוא מאכלס את מוסדות בני עקיבא "כפר מימון" – ישיבה תיכונית, מדרשה ומכינה קדם צבאית) ועסקים פרטיים.
* 7 באוקטובר 2023: כפר מימון, בדומה לשאר יישובי האזור, ספג ירי רקטות כבד. יתרה מכך, בסמוך למושב, על כביש 232, התנהלו קרבות קשים וטבח באזרחים ובחיילים, כולל באזור "עיקול המוות" ו"חץ שחור". המחבלים הגיעו גם לשערי המושב וניסו לחדור.
* הקרב: כיתת הכוננות של המושב פעלה בגבורה, יחד עם כוחות צה"ל שהוצבו במקום, ובלמה את ניסיונות החדירה. הלחימה התרחשה בעיקר סביב גבולות המושב.
* נפגעים: במושב כפר מימון לא היו נרצחים או חטופים מקרב תושביו.
* השלכות: התלמידים והצוות החינוכי במוסדות בכפר מימון חוו שעות ארוכות של מצור ואימה בממ"דים. המושב פונה באופן חלקי, וכמו שאר יישובי האזור, מתמודד עם הצורך בשיקום וחיזוק החוסן.
מושב שוקדה:
* היסטוריה: מושב שוקדה הוקם בשנת 1957, גם הוא כמושב דתי, ונקרא על שם המילה "שקדים" המרמזת על פריחה והתחדשות. המושב הוקם על ידי עולים מאלג'יריה ותוניסיה. כלכלתו מבוססת על חקלאות (בעיקר מטעים, פלחה, ירקות) וכן מפעל טקסטיל קטן ועסקים פרטיים. המושב ידוע בקהילתיותו החזקה.
* 7 באוקטובר 2023: מושב שוקדה ספג ירי רקטות מסיבי וניסיונות חדירה של מחבלים.
* הקרב: כיתת הכוננות של המושב פעלה במהירות ובנחישות. הם הצליחו לבלום את המחבלים על הגדרות וסביבת המושב, ולמנוע כניסה לתוך הבתים. קרבות ירי התנהלו גם באזורים החקלאיים הסמוכים למושב.
* נפגעים: במושב שוקדה לא היו נרצחים או חטופים מקרב תושביו.
* השלכות: תושבים רבים פונו מהמושב לאחר המתקפה, והם נמצאים בתהליך של התמודדות עם הטראומה וחיזוק הקהילה.
למרות העובדה שמושבים אלו הצליחו למנוע טבח נרחב כפי שאירע בקיבוצים סמוכים, הם חוו אירועים טראומטיים ביותר שגרמו לנזק נפשי רב, לפגיעה בשגרת החיים ולצורך בשיקום מקיף. גבורת כיתות הכוננות ותושיית התושבים, לצד פעולת כוחות הביטחון, מנעו אסון גדול בהרבה ביישובים אלה.
"11 הנקודות בנגב" היו מבצע התיישבותי דרמטי וחשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא התרחש במוצאי יום הכיפורים תש"ז, בין ה-5 ל-6 באוקטובר 1946. המטרה העיקרית הייתה לקבוע עובדות בשטח ולהבטיח את הכללת אזור הנגב בשטח המדינה היהודית העתידית, נוכח תוכניות חלוקה בריטיות שעלולות היו להוציא את הנגב מתחום היישוב היהודי.
במהלך לילה אחד, 11 יישובים חדשים עלו על הקרקע בנגב, במה שהיה מבצע ההתיישבות הגדול מסוגו עד אז. היישובים הוקמו במתכונת "חומה ומגדל", שכללה בנייה מהירה של מגדל שמירה, חומת מגן ובתי מגורים זמניים, על מנת ליצור נוכחות יהודית קבועה.
רשימת 11 הנקודות בנגב:
* בארי (נקרא תחילה נאח'ביר) – קיבוץ.
* גלאון (נקרא תחילה חירבת מוסג'ת) – קיבוץ.
* חצרים (נקרא תחילה קלטה) – קיבוץ.
* כפר דרום (נקרא תחילה דיר אל בלח) – קיבוץ.
* משמר הנגב (נקרא תחילה ביר מנסורה) – קיבוץ.
* נבטים (נקרא תחילה מדסוס) – מושב.
* נירים (נקרא תחילה דנגור) – קיבוץ.
* אורים (נקרא תחילה גרין) – קיבוץ.
* קדמה (נקרא תחילה תל-תורמוס) – קיבוץ.
* שובל (נקרא תחילה ביר זבאלה) – קיבוץ.
* תקומה (נקרא תחילה סומרה) – מושב.
מושב תקומה ועלייתו במסגרת 11 הנקודות:
היסטוריה והקמה:
מושב תקומה הוא אחד משני המושבים היחידים מבין 11 הנקודות (השני הוא נבטים). הוא הוקם על ידי גרעין של עולים ניצולי שואה ממזרח אירופה, שהיו חברים בתנועת "הפועל המזרחי". היישוב עלה על הקרקע במיקום שנקרא אז סומרה, במוצאי יום הכיפורים, י"א בתשרי תש"ז (6 באוקטובר 1946).
הקמת תקומה, כמו שאר הנקודות, הייתה תהליך מאורגן שכלל הכנות לוגיסטיות כבדות – שינוע של ציוד, חומרי בנייה, מזון ומים, תוך שמירה על חשאיות מוחלטת מפני שלטונות המנדט הבריטי. חברי הגרעין היו בעיקר נערים ונערות בגילאי 15-16, ניצולי שואה בודדים, שאומצו על ידי משפחות מכפר הרוא"ה ואומנו בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל". הם עבדו ולמדו לסירוגין כהכנה לחיים חקלאיים.
השם "תקומה" נבחר כדי לסמל את רעיון התקומה הלאומית והאישית של העם היהודי ושל ניצולי השואה על אדמת ארץ ישראל. הוא מבטא בנייה מחדש, תקווה ואחיזה בקרקע.
תפקידו ההיסטורי של תקומה והנקודות:
הקמת 11 הנקודות, ובהן תקומה, שינתה באופן דרמטי את המפה הדמוגרפית והפוליטית של הנגב. עד אז, ההתיישבות היהודית בנגב הייתה מצומצמת מאוד. מבצע זה יצר רצף התיישבותי יהודי משמעותי, ששימש כטיעון חזק בזירה הבינלאומית, ובפרט בוועדת אונסקו"פ (ועדת החקירה של האו"ם) שהגיעה לארץ באותה תקופה. ההתיישבות החדשה סייעה להבטיח שבתוכנית החלוקה שתתגבש בסוף 1947, רוב הנגב ייכלל בתחום המדינה היהודית.
תקומה בימינו:
כיום, מושב תקומה הוא יישוב חקלאי דתי תוסס, הממוקם במועצה אזורית שדות נגב. הוא המשיך להתפתח לאורך השנים, אך עדיין נושא את מורשת החלוציות וההתמודדות. במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, המושב ספג ירי רקטות אינטנסיבי וניסיונות חדירה של מחבלים, אך בזכות פעילות כיתת הכוננות וכוחות הביטחון, נמנע טבח המוני בתוך המושב עצמו, ולא היו בו נרצחים או חטופים מקרב תושביו.
הסיפור של תקומה ו-11 הנקודות הוא דוגמה מובהקת לגבורה חלוצית ולחשיבות ההתיישבות בביסוס גבולותיה וריבונותה של מדינת ישראל.